פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף קי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

במנא: מר סבר [1]: קביעות מנא מילתא היא [2], ומר סבר [3]: לאו מילתא היא [4].

אמר רבא: השתא: למאן דאמר קביעותא דמנא ולא כלום הוא, קבע ששה [5] לפר [6], ומשך מהן ארבעה והקריבן בחוץ – חייב: שראויין לאיל [7]; קבע ארבעה לאיל ומשך מהן שלשה והקריבן בחוץ – חייב, שראויין לכבש; חסרו כל שהוא והקריבן בחוץ – פטור [8].

רב אשי אמר: [9] ניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן; אף על גב דחוץ מחוץ לא ילפי - הקטרה מהקטרה [10] ילפי, אף על גב דפנים מחוץ.

וכולן שחסרו [כל שהוא, והקריבו בחוץ – פטור]:

איבעיא להו: חסרון דחוץ [11] שמיה חסרון [12]? או לא שמיה חסרון [13]? מי אמרינן 'כיון דנפק - איפסלו להו [14], ומה לי פסול יוצא ומה לי פסול חסרון? או דילמא יוצא דאיתיה בעיניה – אִין, דליתיה בעיניה – לא!?

אמר אביי: תא שמע [ממשנתנו]: רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו [15]!

אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: מדרבי אלעזר פשיט מר [16]?

אמר ליה: בפירוש שמיע לי מיניה דרב[ה] [שטמ"ק: דמר]: עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלעזר אלא דאיתיה בעיניה, אבל בחסרון - מודו ליה'; לאו דחסר בחוץ?

לא, דחסר בפנים.

תא שמע [ממשנתנו]: וכולן שחסרו והקריבן בחוץ - פטור לאו דחסר בחוץ?

לא, דחסר בפנים.

המקריב קדשים [ואימורים בחוץ - חייב]:

אמאי? והאיכא חציצה [17]?

אמר שמואל: כשהפכן [18];

ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא שלא הפכן, והא מני? - רבי שמעון היא, דאמר [כאן משנה ג, דף קח,א]: אפילו העלו על הסלע – חייב;

רב אמר: מין במינו אינו חוצץ.

משנה:

מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ – פטור [19]; קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבו בחוץ – חייב [20].

גמרא:

ואמאי? ליבטלי שירים לקומץ [21]?

אמר רבי זירא: נאמרה הקטרה בקומץ [22] ונאמרה הקטרה בשירים [23]: מה הקטרת קומץ: אין קומץ מבטל חבירו [24], אף הקטרת שירים: אין שירים מבטלין קומץ.

משנה:

הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ – חייב;

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני [25].

אחד בפנים [26] ואחד [27] בחוץ – חייב [28];

שני בזיכי לבונה [29] שהקריב את אחד מהם בחוץ – חייב;

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני.

אחד בפנים ואחד בחוץ - חייב.

גמרא:

בעי רבי יצחק נפחא: קומץ [30] - מהו שיתיר כנגדו בשירים? מישרא שרי [31]? או קלושי מיקלש [32]?

אליבא דמאן [33]: אי אליבא דרבי מאיר, דאמר: מפגלין בחצי מתיר [34] - מישרא שרי [35]! אי אליבא דרבנן, דאמרי 'אין מפגלין בחצי מתיר' - לא מישרא שרי ולא מקלש קליש [36]!? אלא אליבא דרבי אלעזר [37];

רבי אלעזר - כרבנן סבירא ליה, דאמר 'אין מפגלין בחצי מתיר' [38]!? [39]

אלא אליבא דרבנן דהכא [40] – מאי [41]?: מישרא שרי או קליש מקלש [42]?

תיקו.

משנה:

הזורק מקצת דם בחוץ [43]


עמוד ב

המשך המשנה

- חייב [44];

רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג [45] בחג בחוץ - חייב;

רבי נחמיה אומר: שירי הדם [46] שהקריבו בחוץ - חייב [47].

גמרא:

אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים [48], דתנן [49]: רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ממקום שפסק הוא מתחיל.

רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג בחג בחוץ [חייב]:

אמר רבי יוחנן משום רבי מנחם יודפאה [50]: רבי אלעזר - בשטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: ניסוך המים דאורייתא [51], דתניא: רבי עקיבא אומר (במדבר כט לא) [ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה] ונסכיה: בשני ניסוכים הכתוב מדבר: אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.

אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: אי מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין [52]!? והא רבי אלעזר – מי החג קאמר [53]!? [ועוד:] אי מה להלן בשאר ימות השנה - אף כאן בשאר ימות השנה, ורבי אלעזר בחג קאמר [54]?

אישתמיטתיה [55] הא דאמר רבי אסי, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים - הלכה למשה מסיני [56].

תנו רבנן: 'המנסך שלשת לוגין מים בחג בחוץ – חייב;

רבי אלעזר אומר: אם מלאן לשם חג – חייב'.

מאי בינייהו [57]?

אמר רב נחמן בר יצחק: ביש שיעור במים קמיפלגי [58].

רב פפא אמר:

הערותעריכה

  1. ^ וקסבר רבי אלעזר
  2. ^ הואיל ונתן שני חצאי פרס בכלי, הקטרת היכל - קבעיה מנא, ואי חסיר כל שהוא – מיפסל; הילכך: בחוץ לא מיחייב עד שיקריב את כולו
  3. ^ ורבנן סברי
  4. ^ קביעותא דמנא לאו כלום היא
  5. ^ לוגין, דהוא חצי ההין
  6. ^ לנסכי פר ונתנן בכלי
  7. ^ שהרי ראויין בפנים לאיל
  8. ^ דבציר משלשת לוגין לא חזו בפנים
  9. ^ לעולם כדתרצה אביי: דבהקטרה של פנים בחוץ פליגי, ובמילף פנים מחוץ; ודקא קשיא לך 'השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן כו' - לא דמי ניסוך להקטרה:
  10. ^ קטרת של פנים מקטרת של היכל
  11. ^ הוציאן שלימים לחוץ וחסרו לאיבוד
  12. ^ ואם העלה את המשוייר בחוץ פטור
  13. ^ וחייב לרבנן כאילו כולו קיים
  14. ^ ואפילו הכי מיחייב עליה בחוץ
  15. ^ אלמא כוליה בעינן
  16. ^ בתמיה: רבי אלעזר אפילו בכולו קיים נמי פטר, ואנן לרבנן מיבעי לן, דמחייבי בכולו קיים ומודו בשחסר בפנים
  17. ^ שבשר שאינו ראוי להקטרה חוצץ בין אימורין למערכה; ודכוותיה בפנים לאו 'העלאה' היא, דרחמנא אמר (ויקרא א יב) 'על העצים אשר על האש', וקסלקא דעתא דמתניתין - רבי יוסי היא, דאמר [כאן משנה ג, דף קח,א] אינו חייב עד שיעלה לראש המזבח כהקטרת פנים
  18. ^ החלבים למטה
  19. ^ מנחה שלא נקמצה לא חזי לפנים, הילכך המקריבה בחוץ פטור
  20. ^ שכיוצא בה בפנים - כשירה, כדתנן ב'הקומץ' (מנחות פ"ג מ"ג, דף כג.) נתערב קומצה בשיריה - לא יקטיר, ואם הקטיר - עלתה לבעלים
  21. ^ ברובא, והוי כמאן דליתיה, ולא ניחייב עליה? ובמנחות (דף כג:) נמי פרכינן לה גבי הקטרת פנים
  22. ^ 'וקמץ... והקטיר' (ויקרא ב ב)
  23. ^ 'לא תקטירו ממנו אשה לה’’ (ויקרא ב יא): כל שממנו לאשים - הרי הוא בבל תקטירו (זבחים עו ב) דהיינו שירים
  24. ^ ואפילו רבה עליו, כדאמרינן ב'הקומץ רבה' (מנחות דף כב.) 'ולקח מדם הפר ומדם השעיר' (ויקרא טז יח): הדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר; מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה
  25. ^ הקומץ והלבונה של מנחת נדבה - שניהם מתירין את שיריה לאכילה; הילכך רבי אלעזר פוטר: דבעי הקטרת כל המתיר
  26. ^ תחילה
  27. ^ ואחר כך השני
  28. ^ שזה גמר, ובו הכל תלוי
  29. ^ שני בזיכי לבונה מתירין לחם הפנים, דכתיב 'והיתה ללחם לאזכרה' (ויקרא כד ז), ואמרינן: נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה: מה להלן קומץ מתיר את השירים - אף הלבונה מתרת את הלחם; ובשירי מנחה כתיב (ויקרא ב ג) 'והנותרת מן המנחה יאכלו אהרן ובניו קדש קדשים מאשי ה’’: אין להם אלא לאחר מתנות האשים
  30. ^ הקטיר קומץ לבדו על מנת להתיר חצי השירים ובוררן לחלקן
  31. ^ פלגא לגמרי לאוכלן
  32. ^ אקלושי מקליש לאיסורא דכולהו שירים: דקומץ ולבונה - תרוייהו אכולהו שיריים רמו, וכי מקטיר לחד - מקליש ליה איסורייהו, ומיהו לא אישתרי מידי מינייהו לגמרי
  33. ^ פלוגתא דרבי מאיר ורבנן – במנחות, ב'הקומץ זוטא' (דף טז.)
  34. ^ פיגל בקומץ או בלבונה: שהקטיר קומץ [או לבונה] על מנת לאכול זית מן השירים חוץ לזמנו = פיגול
  35. ^ דאי כי מקטיר ליה בשתיקה לא שרי כזית מינייהו לגמרי - היכי הויא מחשבה בההוא זית? הא דומיא דזריקה בעינן דשרי לגמרי
  36. ^ כלומר: דילמא לא הא ולא הא, והיכי פשיטא ליה לרבי יצחק נפחא דאו הא או הא עביד
  37. ^ קמיבעיא, דאמר 'לא מחייב עלה לחודיה בחוץ'; ומשום הכי מספקא ליה לרבי יצחק דילמא שרי
  38. ^ ולא שריא ולא מיקלש
  39. ^ לשון קושיא הוא: אמאי פשיטא ליה אליביה דאו הא או הא? והא רבי אלעזר, מדקאמר 'לאו הקטרה הוא' – כרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר סבירא ליה.
  40. ^ דמחייבי אחד מינייהו: אלמא 'הקטרה' היא בפנים
  41. ^ וקא מיבעי ליה למאי הילכתא הויא הקטרה
  42. ^ למישרי פלגא או לאקלושי? והכא ליכא למיפשט מדמחייבי עלה בחוץ שמע מינה מישרא שרי: דאי נמי לאקלושי אתיא - הויא הקטרה לחיובי בחוץ עלה
  43. ^ כגון מתנה אחת; ואפילו מחטאות הפנימיות: שכל מתנותיהן מעכבות
  44. ^ לרבנן: דלא בעו 'כולו מתיר'; ורבי אלעזר [כאן במשנה] נמי מודה בה, כדאמרינן בגמרא
  45. ^ שנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסוכות
  46. ^ של חטאות הטעונין שפיכה ליסוד
  47. ^ דקסבר: שירים מעכבין, הילכך מתקבלים בפנים, וזריקה גמורה הן
  48. ^ ואפילו בחטאות הפנימיות: דהא בפנים, אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת - מהניא הך דיהבה, ומביא פר אחר, ומתחיל ממקום שפסק
  49. ^ במסכת יומא, ב'הוציאו לו' (פ"ה מ"ז דף ס.)
  50. ^ דמן יודפת
  51. ^ הילכך בחוץ נמי מיחייב עלה
  52. ^ אי רבי אלעזר מההוא קרא יליף, ובההוא קרא מים ויין איתקוש - אלמא שלשת לוגין בעינן, כנסכי יין של עולת התמיד
  53. ^ ואפילו פחות משלשת לוגין; דאיכא למאן דאמר (סוכה דף מח.) 'בלוג היה מנסך'
  54. ^ בלשון קושיא גרסינן ליה
  55. ^ למנחם יודפאה
  56. ^ אלמא לכולי עלמא דאורייתא הוא; הילכך איכא למאן דאמר בלוג גמירי לה, או אין להם שיעור
  57. ^ במאי קמיפלגי, ומאי קא אתי רבי אלעזר למימר
  58. ^ דקאמר תנא קמא 'המנסך שלשת לוגין חייב' והוא הדין יותר משלשת לוגין, דיש בכלל מאתים מנה; ואף על גב דמלינהו בכלי גדול - קדשינהו כלי, דאין שיעור למי החג למעלה; ואתא רבי אלעזר למימר: והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואן, דהיינו: שלשת לוגין ותו לא, כדתנן (סוכה פ"ד מ"ט) צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השילוח אבל אי הוי טפי - לא קדשינהו כלי, דלא חזו ליה: דיש שיעור למים, ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם