קטגוריה:במדבר ז א
ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֡י בְּ/יוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְ/הָקִ֣ים אֶת־הַ/מִּשְׁכָּ֗ן וַ/יִּמְשַׁ֨ח אֹת֜/וֹ וַ/יְקַדֵּ֤שׁ אֹת/וֹ֙ וְ/אֶת־כָּל־כֵּלָ֔י/ו וְ/אֶת־הַ/מִּזְבֵּ֖חַ וְ/אֶת־כָּל־כֵּלָ֑י/ו וַ/יִּמְשָׁחֵ֖/ם וַ/יְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְּשֵׁיצֵי מֹשֶׁה לְאָקָמָא יָת מַשְׁכְּנָא וְרַבִּי יָתֵיהּ וְקַדֵּישׁ יָתֵיהּ וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת מַדְבְּחָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְרַבִּנּוּן וְקַדֵּישׁ יָתְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּיוֹם רֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן פְּסַק משֶׁה לְמִקְמָא יַת מַשְׁכְּנָא דְלָא פַּרְקֵיהּ תּוּב וְרַבֵּי יָתֵיהּ וְקַדִישׁ יָתֵיהּ וְיַת כָּל מָנוֹי וְיַת מַדְבְּחָא וְיַת כָּל מָנוֹי וְרַבִּינוּן וְקַדִישׁ יַתְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"ויהי ביום כלות משה" - (במדרש רבה) כלות כתיב (ר"ל בפת"ח ולא כלות בשו"א ודו"ק) יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה
"כלות משה" - בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן ותלאו הכתוב במשה לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על בנין בהמ"ק שנא' (תהלים קלב) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' לפיכך נקרא על שמו שנא' (מלכים א יב) ראה ביתך דוד
"ביום כלות משה להקים" - ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו לכך נאמר ביום כלות משה להקים אותו היום כלו הקמותיו וראש חודש ניסן היה (גיטין ס) בשני נשרפה הפרה בשלישי הזו הזיה ראשונה ובשביעי גלחורמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
קמה. ויהי ביום כלות משה. מגיד הכתוב, שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן, ובכל בוקר ובוקר מושחו ומפרקו; ואותו היום העמידו, משחו - ולא פרקו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בשמיני משחו ופרקו, שנאמר שמות מ "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן". נמצינו למדים שבעשרים ושלשה באדר התחילו אהרן ובניו, המשכן, וכל הכלים - לימשח; בראש חודש הוקם המשכן; בשני נשרפה פרה; בשלישי הזה ממנו תחת הזאה שנייה גילחו. בו ביום שרתה שכינה בבית, שנאמר שמות מ "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד". בו ביום הקריבו נשיאים את קרבנם, שנאמר "ויהי המקריב ביום הראשון" שאין ת"ל ראשון, אלא ראשון לכל ימות השנה. בו ביום ירדה אש מן השמים ואכלה את הקרבנות, שנאמר ויקרא ט "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם על המזבח את העולה ואת השלמים". בו ביום הקריבו בני אהרן אש זרה, שנאמר ויקרא י "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא... וימותו לפני ה'". מיתתן לפני ה' ונפילתן בחוץ. כיצד יצאו? היה ר' יוסי אומר: המלאך מדדן מתים, עד שיצאו ונפלו בעזרה; שנאמר ויקרא י "ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש". מאת פני ה' לא נאמר, אלא מאת פני הקודש. רבי ישמעאל אומר: דבר למד מעניינו, שנאמר "וימותו לפני ה'": מיתתם לפנים ונפילתם לפנים. כיצד יצאו? גררום בחכי ברזל:
קמו. וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו שומע אני ראשון ראשון שנמשח היה קדוש תלמוד לומר וימשחם ויקדש אותם מגיד שלא קידש אחד מהם עד שנמשחו כולם.
(מנחות נז) וימשחם מבפנים ומבחוץ ר' יאשיה אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ונמשחו מבחוץ, מדת היבש נמשחו מבפנים ולא נמשחו מבחוץ. ר' יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ולא נמשחו מבחוץ ומדת היבש לא נמשחו לא מבפנים ולא מבחוץ. תדע לך שאין מקודשות שנאמר ויקרא כג "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים" [וכו' תאפינה בכורים לה'] הא אימתי הן לה'? - לאחר אפיה. רבי אומר: וימשחם ויקדש אותם למה נאמר? והלא כבר נאמר וימשח אותו ויקדש אותו, ומה תלמוד לומר וימשחם ויקדש אותם? מגיד שבמשיחתן של אלו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא.מלבי"ם - התורה והמצוה
קמה. ויהי ביום כלות משה להקים , ממה שלא אמר ביום הקים משה את המשכן וכמה שאמר לקמן (ח' ט”ו) מזה למדו ושהקימו בכל ז' ימי המלואים ופרקו, וכמה שאמר בספרא שמיני ( שמיני ט"ו ) ופלוגתת ריב”י מוזכר בספרא צו ( צו קצ”א ) ועמש"ש.
ומה שאמר נמצינו למדין שבכ”ג אדר וכו', עי' בספרא שמיני (שמיני א) ומה שאמרנו שם. ומה שאמר בשני נשרפה הפרה כן הוא בירושלמי מס' מגלה. ומה שאמר תחת הזאה שניה גלחו כן הוא גם במדרש. ורש"י גרס ואחר הזאה שניה גלחו ועי' ברא"ם וכן בפסיקתא זוטרתא גרס בשלישי הזה ממנו הזיה : שניה גלחו, ופי' אחר הזיה שניה גלחו. ואע"ג שבגטין (דף ס) עמה שאמר דפרשת לוים נאמרה ביום שהוקם המשכן פרש"י שהוצרכו בו ביום לשיר שמשמע שבר”ח התחיל לשיר. וי"ל שהיו יכולים לומר השיר במחנה לויה. שהרי לפי פי' הר"ש (בפ”ב דמדות) היו הלוים אומרים שיר באותן ט"ו מעלות העולות לעזרת ישראל, ועד פתח עזרת ישראל היה מחנה לויה. וכמה שאמר הרמב"ם ריש פ"ג מה' באהמ"ק. ויכולים טמאי מת לכנוס לשם.
ומה שאמר בו ביום שרתה שכינה וכו', בספרא (ריש שמיני) ובשבת (דף פז). ומה שאמר וימותו לפני ה', מיתתן לפני ה' ונפילהם בחוץ כפלוגתא זו נמצא בספרא ( שמיני כה ) בשם ר"א ור"ע ושם פרשתי.
קמו. וימשח אותו וכו' וימשחם , הלשון כפול, שכבר אמר וימשח אותו וכו' ואת המזבח, שר"ל שמשח את המשכן ואת המזבח. ואף להראב"ע שמפרש שמה שאמר שאת המזבח מוסב על להקים, ור"ל להקים את המשכן ואת המזבח, לא יתישב זה שהיל”ל ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן ואת המזבח וימשחם ויקדש אותם, וע”כ פי' חז"ל שמלמדנו שלא חל הקדושה עד שגמר משיחת כולם. ופי' וימשח אוחו וגם משח את המזבח וכליו כאחד לבד. ומפרש וימשחם ר”ל בעת שגמר משיחת כולם אז ויקדש אותם לא קודם לכן.
וכבר כללתי באילת השחר ( כלל קנ ), שכל מקום שבא הכנוי דבוקה אל מלת את יש בו מיעוט. וסבירא ליה לר' יאשיה, שמלת " אותם " ממעט מדת היבש מבחוץ, כי כלי המזבח הם כלי הלח; ור' יונתן סבירא ליה שממעט כלי לח מבחוץ כי מדת יכש לא נתקדשה כלל. וראייתו ממה שאמר " חמץ תאפינה בכורים לה' ", שאינו לה' עד לאחר אפיה והתנור מקדשו. וזה מובא במנחות (דף נז).
ומה שאמר רבי "למעט לדורות", משמע בשבועות (דף טו), שממעט ממלת " אותם ", וכבר נתקשו התוס' שם הלא צריך למעוט הנזכר למעלה, אולם לפי דברי הספרי ממעט זה מכפל הלשון מה שאמר שנית " וימשחם ", שבא למעט לדורות, שמה שתפסו חכמי הש”ס מלת " אותם " הוא לאו דוקא.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר ז א"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.