פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף נא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מטהרת טריפתה מטומאתה - אף מליקה, שמכשרתה באכילה - תטהר טריפתה מטומאתה!

רבי יוסי אומר: דיה כנבלת בהמה טהורה, ששחיטתה מטהרתה ולא מליקתה.'

ולא היא: התם תיהוי [היא] - משחיטה דחולין קאתיין [1].

דבר הלמד בבנין אב - מהו שילמד בהיקש, ובגזירה שוה, ובקל וחומר, ובבנין אב?

פשוט מהא [2] חדא [3]: [4] 'מפני מה אמרו 'לן בדם - כשר [5]' [6]?

שהרי לן באימורין [7] כשר [8]; לן באימורין [9] כשר?

שהרי לן בבשר כשר [10];

יוצא - הואיל ויוצא כשר בבמה;

טמא [11] - הואיל והותר בעבודת ציבור;

חוץ לזמנו - הואיל ומרצה לפיגולו [12];

חוץ למקומו - הואיל והוקש לחוץ לזמנו' [עד כאן לשון הברייתא];

שקיבלו פסולין וזרקו דמן [13] [בהנך פסולין [14] דחזו לעבודת ציבור [15]]? וכי דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו [16]?

תנא – מ-זאת תורת העולה (ויקרא ו ב צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו) ריבה [17], סמיך ליה [18].

שירי הדם [היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ואם לא נתן לא עכב]:

מאי טעמא? אמר קרא [19] (ויקרא ד ז) [ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך] אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד - ההוא דפגע ברישא [20].

[21]

תנו רבנן [ספרא ויקרא דיבורא דחובה [’דחטאות’] פרשתא ג משנה י"ג, בשנויים]:

אל יסוד מזבח העלה - ולא יסוד מזבח הפנימי;

אל יסוד מזבח העולה - אין לו יסוד לפנימי עצמו;

אל יסוד מזבח העולה - תן יסוד למזבח של עולה;

או אינו אלא מזבחה של עולה יהא ליסוד?עריכה

אמר רבי ישמעאל: קל וחומר [22]: מה שיריים שאין מכפרין טעונין יסוד, תחלת עולה שמכפרת - אינו דין שטעונה יסוד!?

אמר רבי עקיבא [23]: מה שיריים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונה יסוד, תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפרה - אינו דין שטעונה יסוד!? [24]

אם כן מה תלמוד לומר 'אל יסוד מזבח העולה' תן יסוד למזבחה של עולה

[25]

אמר מר [הגמרא מפרשת את הברייתא]: אל יסוד מזבח [העולה] ולא יסוד מזבח הפנימי הא מיבעי ליה לגופיה [26]

מ-אשר פתח אהל מועד נפקא [27];

[28] 'אל יסוד מזבח העולה [29]


עמוד ב

תן יסוד למזבח של עולה' דאי סלקא דעתך כדכתיב, הני למה לי קרא? - לשירים.

שירים - הא בראי עביד להו? וכי תימא דאפיך מיפך:

הערותעריכה

  1. ^ הכי פירושו: התם עיקר טעמא: דרבי מאיר לא יליף בבנין אב, אלא מהיקש דזאת תורת הבהמה והעוף (ויקרא יא מו), כדלקמן בפרק 'חטאת העוף' (דף סט:) אמרינן: רבי מאיר - קרא אשכח ודרש; ואי נמי תיהוי דגמר לה בבנין אב, כדקתני במתניתין, לא מיפשטא בעיין: דהא רבי מאיר - מליקה בקדשים משחיטה דחולין גמר, הוה ליה מלמד דחולין, ולמאן דלית ליה דרב פפא אף על גב דלמד קדש - לאו ראייה היא
  2. ^ מתניתא
  3. ^ מהנך בעיא
  4. ^ לקמן היא בפרק 'המזבח מקדש' (דף פד:), לרבי יהודה, דדריש 'זאת היא העולה (ויקרא ו ב: צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו) - הרי אלו מיעוטין: פרט לנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים' [הובא (לעיל כז,ב)]; ופריך:
  5. ^ שאם עלה - לא ירד
  6. ^ מה ראה להוציא את אלו ולהכשיר את השאר
  7. ^ אם לנו אימורין ועלו למזבח
  8. ^ לא ירדו
  9. ^ למה
  10. ^ גמור מן התורה שזמן אכילת שלמים שני ימים, אלמא אימורין גמרי בבנין אב על הדם!
  11. ^ איברי עולה טמאין - מפני מה אם עלו לא ירדו?
  12. ^ הואיל וחשובה הרצאת דמו לחייב עליו משום פיגול כמו שקרבו מתיריו בהכשר - לפיכך אימורי פיגול שעלו לא ירדו
  13. ^ אם זרקו את דמו - מפני מה אם עלו הדם או האימורין לא ירדו
  14. ^ מכשירים
  15. ^ כגון: כהן טמא
  16. ^ דקא ילפת באימורין שלא בהכשירם? מנלן בבשר? - דהכשירו בכך, וזו היא מצותו! ותו: היכי יליף יוצא במקדש מיוצא בבמה שכולו יוצא הוא: שאין שם קלעים, אלא על פני השדה
  17. ^ תורה אחת לכל העולין: אם עלו לא ירדו, כדכתיב על מוקדה כל הלילה; וכל ראיות הללו - משום דממעט מ'זאת' 'היא' 'העולה' תלתא פסולי - מייתי מהנך: מאי שנא הני מהני?
  18. ^ והעיקר מקרא, ואסמכתא בעלמא הוא
  19. ^ דכתיב בפר כהן משיח
  20. ^ יסוד שכנגד הפתח, וזו היא מערבו של מזבח, שהוא כנגד פתח ההיכל; ולקמן בברייתא (דף נב.) נפקא לן פר יום הכפורים מריבויא ד'הפר שטעון מתן דם ליסוד' - בפר כהן משיח, ובשעיר כתיב (ויקרא טז טו) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר
  21. ^ חמש פרשיות הן בחטאת: 1. של פר משיח, 2. ושל העלם, שהן פנימיות; 3. ושל שעיר נשיא 4. ושל כבשת יחיד 5. ושל שעירת יחיד, שהן חיצוניות. בשתים הפנימיות ובשעיר נשיא כתיב בשפיכת שיריהן אל יסוד מזבח העולה: בשתים החיצונות כתיב אל יסוד המזבח סתמא: (ויקרא ד ז) [ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד – בפר משיח; בפר העלם דבר של צבור: (ויקרא ד יח) ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני ה' אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד בשעיר נשיא: (ויקרא ד כה) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה בשעירת יחיד: (ויקרא ד ל) ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח בכבשת יחיד: (ויקרא ד לד) [ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח]
  22. ^ נפקא לן הא ולא בעי קרא
  23. ^ ורבי עקיבא גמר לה להא קל וחומר הכי
  24. ^ ולקמיה מפרש מאי בינייהו.
  25. ^ וקדריש תנא תלתא 'אל מזבח העולה' למה פירש הכתוב? והכי גרסינן לה בתורת כהנים [ספרא ויקרא דיבורא דחובה [’דחטאות’] פרשתא ג משנה י"ג, בשנויים]: 'אל יסוד מזבח העולה של פר כהן משיח, ולא יסוד מזבח הפנימי; אל יסוד מזבח העולה של פר העדה - שאין תלמוד לומר [שהרי] אין לו יסוד לפנימי עצמו; כשהוא אומר אל יסוד מזבח העולה בשעיר נשיא - שאין תלמוד לומר: שאם את שיריו לא קיבל מזבח הפנימי, שירי מזבח החיצון יקבל? דבר אחר: וכי יש לו יסוד לפנימי עצמו? אם כן מה תלמוד לומר אל יסוד מזבח העולה? - תן יסוד למזבחה של עולה; והכא נמי בעינן תלתא למיגרס, והכי גרסינן; ופירושו אל יסוד מזבח העולה האמור בפר כהן משיח, ולא יסוד מזבח הפנימי - שלא תאמר 'במקום מתן הקרנות שם יהיו שפיכת שְׁיָרָיו' אל יסוד מזבח העולה - ולא יסוד מזבח הפנימי. האמור בפר העדה, דלא צריך תו, דהא איתקוש להדדי! אלא ללמוד בא: שאפילו יסוד אין לו לפנימי, והכי מידריש: הואיל ומיותר לדרשא - יסוד יהיה למזבח העולה ולא לפנימי; אל יסוד מזבח העולה האמור בשעיר נשיא, שאין תלמוד לומר, כדמפרש בתורת כהנים בהדיא מתרי טעמי: [חדא דהא] שירי דמים של עצמן של פנימי, כגון בפר משיח ועדה - לא קיבל הפנימי, כדאמרן שיריו של חיצון יקבל בתמיה? ועוד למדנו שאין לו יסוד; ו(לקמן דף נב.) נמי הכי פרשינן לה בשמעתין: 'אם כן מה תלמוד לומר אל יסוד מזבח העולה? תן יסוד למזבחה של עולה: תן תורת שפיכת שירים יסוד להלכות מזבחה של עולה: שיהא המזבח טעון בעולה ובכל דמים הניתנין עליו שפיכת שירים אל היסוד אם נשאר בכלי כלום: כשזורק ממנו שתי זריקות לשתי קרנות - ישפכנו ליסוד, ומשום דבעולה לא כתיב שפיכת שירים - איצטריך למילף מהכא; או אינו אלא למזבחה של עולה יהא יסוד: או אינו בא ללמד כלום על שפיכת שירים של עולה ושל שאר דמים, אלא בא ללמד על הלכות המזבח במתן דמה של עולה: שיתן שתי מתנותיה כנגד היסוד, ולמעוטי קרן מזרחית דרומית שאין לו יסוד, כדאמרינן בהאי פירקין (דף נג:).
  26. ^ שישפכם ליסוד מזבח החיצון; ומיהו כל שכן אם רצה - יתנם על הפנימי, דמהיכא יליף מיעוטא? ואי קשיא: הא ילפינן מברייתא דאין לו יסוד לגמרי, ההוא - מייתורא דקרא, ואי דרשת קמא לגופיה ותניינא למיעוטא - תו לא מייתר שני להכי, אלא מקרא שלישי, ותו לית לך דרשא שלישי
  27. ^ דהיינו חיצון
  28. ^ והוה מצי למיכתב 'אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד',
  29. ^ למה לי למיעוטא?