פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף עג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כל דבר שיש בו מנין [1] - אפילו בדרבנן [2] לא בטיל [3], וכל שכן בדאורייתא [4], דתניא [תופסתא תרומות פ"ה]: 'ליטרא קציעות [5] שדרסה על פי עיגול [6] [7], ואינו יודע באיזו עיגול דרסה, על פי חבית ואינו יודע באיזו חבית דרסה, על פי כוורת ואינו יודע באיזו כוורת דרסה [8]:

רבי מאיר אומר [9]: רבי אליעזר אומר: רואין את העליונות כאילו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות [10]; רבי יהושע אומר: אם יש מאה פומין – יעלו, ואם לאו - הפומין אסורין והשולים מותרין [11];

רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין – יעלו, ואם לאו הפומין אסורין וכו'; רבי יהושע אומר: אפילו יש שם שלשה מאות פומין לא יעלו [12];

דרסה בעיגול ואינו יודע באיזה מקום בעיגול דרסה: או לצפונה או לדרומה [13] - דברי הכל יעלו [14].'

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן: בעלי חיים חשיבי ולא בטלי.

ונמשוך ונקרב חד מינייהו ונימא 'כל דפריש מרובא פריש' [15]!

[16] 'נמשוך' [17]? הוה לה 'קבוע' [18],


עמוד ב

[19]וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי!?

אלא ניכבשינהו דניידי [20], ונימא 'כל דפריש מרובא פריש'!?

אמר רבא <השתא דאמור רבנן לא ניקרב> גזירה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקרבו [21].

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: אלא מעתה מגיסא אסירא [22]?

[23] משום שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקחו [24].

בעשרה כהנים בבת אחת מי אפשר [25]?

אלא אמר רבא: [26] משום קבוע [27].

אמר רבא: השתא דאמרי רבנן לא נקריב - אי נקריב לא מרצי [28].

איתיביה רב הונא בר יהודה לרבא [קינים פ"א מ"ב]: חטאת שנתערבה בעולה ועולה שנתערבה בחטאת - אפילו אחת בריבוא - ימותו כולן [29]; במה דברים אמורים? בכהן נמלך, אבל בכהן שאין נמלך - עשאן למעלה - מחצה כשר ומחצה פסול; למטה - מחצה כשר ומחצה פסול [30]; אחת למטה ואחת למעלה שניהן פסולות, שאני אומר: חטאת קריבה למעלה ועולה קריבה למטה - אלא הא כמאן דאמר 'בעלי חיים נדחין', הא כמאן דאמר 'בעלי חיים אינן נידחין' [31].

הרי שחוטין, דלכולי עלמא נידחין [32],

הערותעריכה

  1. ^ כל שדרכו לימנות – כלל, כגון ליטראות של קציעות: שרוב בני אדם אין מוכרין במנין, אלא דורסין אותו בעיגול, ומוכר כל העיגול יחד - הואיל ופעמים שמונין הליטראות לבד למוכרם במנין
  2. ^ במידי דאיסוריה מדרבנן, כגון תרומת קציעות
  3. ^ הואיל ודרכו לימנות כלל
  4. ^ כגון: פסולי קרבן דמתניתין
  5. ^ משקל ליטרא של תאנים יבישות של תרומה, שקיצעם באיזמל: בכלי ששמו 'מקצוע'
  6. ^ 'עיגול' - שם כלי הוא, עגול, ודורסין בה קציעות, ונדבקין זו בזו ונעשין עיגול כעין גבינה
  7. ^ 'על פי' - דוקא נקט: שנראית לעינים
  8. ^ ואין ידוע איזה פי כלי נאסר, ובכל התחתונות פשיט ליה שאין התרומה מעורבת בהן, אלא הפומין לבדם בספק האיסור
  9. ^ רבי מאיר ורבי יהודה פליגי בהא אליבא דרבי אליעזר ורבי יהושע
  10. ^ אף על פי שאין כאן מאה פומין של מאה כלים של היתר לבד האיסור לבטל האיסור, והתחתונות אינן בכלל הספק להצטרף עם העליונות לבטלן - רואין את כל ליטראות התחתונות והעליונות שבכל הכלים פרודות, וזו מעורבת בכולן, והתחתונות מצטרפות להעלות את העליונות שבכל פום ופום
  11. ^ שהתחתונות שאינן בכלל הספק אין מעלות הפומין
  12. ^ דכל שדרכו לימנות - לא בטיל
  13. ^ שדרסה במקום השולים: שהכלי רחב, והרבה ליטראות סדורות לרחבו
  14. ^ הואיל וליתיה לאיסוריה בעיניה: שנדרס ונדבק באחרות מלמעלה ומלמטה ומן הצד - אין כאן דבר שבמנין כלל
  15. ^ יטלם אחד אחד, ובכל חד וחד נימא 'מרובא הוא'
  16. ^ ופרכינן:
  17. ^ בתמיה: 'נמשך' משמע יקחם אחד אחד מתוך העדר
  18. ^ הא הוה לו האיסור 'קבוע' ועומד ביניהם
  19. ^ וקיימא לן בסנהדרין (דף עט.) מ'וארב לו' - פרט לזורק אבן לגו:
  20. ^ יכוף אותם שינודו, דלא ליהוי 'קבוע'
  21. ^ קא סלקא דעתך השתא דחייש לשמא אחר שיקחם אחד אחד עד ששחטו עשרה והם רוב - יבואו עשרה כהנים ויזרקו דמיהן, ויקטירו אימוריהן כאחד, ואפשר לצמצם; והשתא דאשתכח דקריב רובא בבת אחת, ואיכא למיחש איסורא ברובא איתיה - דבשלמא כי משיך חד חד ומקריב קמא קמא איכא למימר דכל חד דקריב בהיתר - מרובא פריש, ואיסורי הנאה בהני דפיישי הוא דהוו רובא לגביה, אבל השתא דקרבי כי הדדי - לא הוו הני דפיישי רובא לגבייהו
  22. ^ כלומר: וכי מאחר שמשכו ולקחו אחד אחד לבדו ובנידנוד, דכל חד דאמר דמרובא פריש, ושחטן וקבל דמן במגיס בחזקה שהוא כשר - חוזרים ומצטרפין השחוטין להיות רוב ולהיאסר
  23. ^ ומשני:
  24. ^ מתוך התערובת; וכיון דרובא נכסי כי הדדי - איכא למיחש דאיסורא ברובא איתיה
  25. ^ בשלמא זריקה והקטרה, איכא למימר 'בבת אחת', אבל לקיחה - כיון דכבשינהו וניידי - כלום אפשר לצמצם לקיחתן: דלא צריך לרדוף ולהשיג כל אחד
  26. ^ גזירה
  27. ^ דלמא אתי למימשך ולמיסבינהו חד וחד כי לא ניידי, דהוה ליה 'קבוע', וכמחצה על מחצה דמי - וליכא למיסמך ולמימר מדרובא פריש
  28. ^ דאידחי ליה מדרבנן; ורבי אמר לי: דהאי 'קבוע' אינו דין מן התורה כמחצה על מחצה אלא אם כן ניכר האיסור כל שהן (דמגו דאחד דמינכר ילפינן לה), ושוב אינו חוזר ונראה; ואף על פי שהכשרין שבהן ראויין להקרבה - הואיל ונדחה מלהקריב לכתחלה מחמת הפסולין המעורבין בהן - נדחו לגמרי, דהוה להו כפסולין
  29. ^ בעופות קתני, דלית להו תקנתא ברעייה: שאין פדיון לעוף, כדאמרינן במנחות בפרק 'המנחות והנסכים' (דף ק:)
  30. ^ ומביא חטאת ויקריבנה למטה - ותיובתא לרבא מהא דקתני 'מחצה כשר' - דהא הכא אילו אתי לאימלוכי, אמרינן ליה: לא תקריב, כדקתני 'ימותו': שאין משנים לפסול זה בידים, מפני תקנת חבירו, וכי לא נמלך והקריב קתני דהעשוי כהלכתא כשר והכא נמי: הכשירין ירצו
  31. ^ פלוגתא רבי יהודה ורבנן היא בסדר יומא (דף סד:)
  32. ^ כל הנך דפליגי בבעלי חיים - מודו בשחוטין דנידחין