ביאור:בבלי זבחים דף לט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

והתניא ^[1]: דמים הטעונין יסוד ^[2] - טעונין כיבוס, ומחשבה מועלת בהן ^[3], והמעלה מהן בחוץ – חייב [כרת]; ודמים הנשפכין לאמה ^[4] - אין טעונין כיבוס, ואין מחשבה מועלת בהן, והמעלה מהן בחוץ פטור; מאן שמעת ליה דאמר 'מעלה מהן בחוץ חייב' - רבי נחמיה היא, וקאמר 'טעון כיבוס'!

'ומחשבה מועלת בהן'? והתניא: 'יצאו שִׁירַיִּם והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה, שאין מחשבה מועלת בהן'!?

כי תניא ההיא ^[5] - בשלש מתנות שבחטאת ^[6].

אי הכי טעונין יסוד? לקרן אזלי!?

אימא: 'ניטענין יסוד ^[7]'.

'ומחשבה מועלת בהן'? האמרת [רב פפא] 'לא שריא ולא מפגלא ולא עיילא לגואי כסופן'?

אלא כי תניא ההיא [’דמים הטעונין יסוד טעונין כיבוס, ומחשבה מועלת בהן’] - בדמים הפנימים ^[8].

אבל בדמים החיצונים – מאי? פטור? אדתני 'דמים הנשפכין לאמה', ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים? - בדמים הפנימים, אבל בדמים החיצונים פטור!

הא מני? - רבי נחמיה היא, דאמר 'שׁיָרי הדם ^[9] שהקריבן בחוץ - חייב' ^[10] ולא מתני ליה תלתא פטורי ^[11] לבהדי תלתא חיובי ^[12].

רבינא אמר: 'מן הקרן' = ממש; 'מן היסוד' = מן הראוי ליסוד ^[13].

אמר ליה רב תחליפא בר גזא לרבינא: אימא אידי ואידי 'ראוי' הוא ^[14].

האי מאי? השתא: ראוי לקרן אמרת לא ^[15], ראוי ליסוד ^[16] מיבעיא ^[17]?

אלא ^[18]: 'מן הקרן' = מן הקרן ממש ^[19]; 'מן היסוד' = מן הראוי ליסוד ^[20].

כל הניתנין על מזבח הפנימי [אם חיסר אחת מן המתנות - לא כיפר; לפיכך: נתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה - פסולה, ואין בו כרת]:

תנו רבנן: ^[21] (ויקרא ד כ) ועשה [לפר] כאשר עשה [לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם] ^[22] מה בא ללמוד? ^[23] לכפול בהזאתו ^[24], ^[25] ולמד שאם חיסר אחת מכל המתנות - לא עשה ולא כלום ^[26]; אין לי אלא מתן שבע ^[27], שמעכבות בכל מקום ^[28]; מתן ארבע ^[29] - מניין ^[30]? ^[31] תלמוד לומר: (ויקרא ד כ) [ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת] כן יעשה [לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם] ^[32]; לַפָּר - זה פר יום הכפורים ^[33]

עמוד ב

כאשר עשה לְפַר ^[34] - זה פר כהן משיח ^[35];

החטאת - אלו שעירי עבודת כוכבים ^[36];

יכול שאני מרבה אף שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים ^[37]?

תלמוד לומר: ^[38] לו ^[39];

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו?

אחר שריבה הכתוב ומיעט - מרבה אני את אלו ^[40] שמכפרין על עבירת מצוה ידועה ^[41], ומוציא אני אלו ^[42] שאין מכפרין על עבירת מצוה ידועה ^[43];

וכפר ^[44] - אף על פי שלא סמך ^[45];

ונסלח - אף על פי שלא נתן שירים ^[46];

ומה ראית לפסול בהזאות ולהכשיר בסמיכה ושירים?

אמרתף פוסל בהזאות שמעכבות בכל מקום ^[47], ומכשיר אני בסמיכה ושירים, שאין מעכבות בכל מקום ^[48].

הערות

^ בניחותא
^ היינו שִׁירַיִּם שטעון שפיכת יסוד
^ אם חישב בשפיכתן על מנת לאכול בשר למחר; ולקמן רמינן עלה
^ שנפסלו, ושופכין אותו לסילון שבעזרה המוציא לנחל קדרון
^ דמחשבה מועלת בהן
^ וכולה חדא מלתא היא: דמסקנא דקושיא היא, ולאו שינויא, כלומר: לא תשמע מיניה דשִׁירַיִּם טעון כיבוס, ואפילו לרבי נחמיה, דהך ברייתא - בשלשה מתנות שבחטאות
^ מצות טעינת יסוד עליהם: ששופך שיריהם ליסוד
^ ולעולם בשִׁירַיִּם, וכמאן דאמר לקמן 'שִׁירַיִּם הפנימים מעכבי'; הילכך חשיבי לפגל לענין חוץ ולענין כיבוס
^ אף שירים החיצונים
^ ומשום הכי לא מצי לפלוגי בדידה
^ בחיצונים
^ דתנא בפנימיות; דבשלמא בכיבוס ובמחשבה מצי לפלוגי, אבל בהעלאת חוץ - לא מצי למיתנייה
^ הא דפרכת לעיל 'וליטעמיך - מן היסוד הוא דאין טעון כיבוס, הא מן הראוי ליסוד כו' - לאו פירכא היא: דמן הקרן = מן הקרן ממש קאמר, הא מן הראוי לקרן, כגון שלש מתנות שבחטאת - טעון כיבוס, כדרב פפא; והא דתנן בהו 'מן היסוד' - לאו מן היסוד ממש, דתידוק מינה 'הא מן הראוי ליסוד טעון כיבוס' ותקשה לך, אלא: מן הראוי ליסוד קאמר; ואשמעינן דמשכלתה זריקה - אין השירים טעון כיבוס; דאילו מן היסוד ממש - לא איצטריכא ליה, דהשתא מן הקרן אמרת לא - מן היסוד מיבעי?
^ וקא משמע לן דיש לך ראוי לקרן ואין טעון כיבוס, ואיזה זה? - שלשה מתנות שבחטאת
^ משנתן מתנה ראשונה - ממעטת לכוליה דם מכיבוס
^ דכבר נגמרו מתנותיו
^ מיבעיא ליה למיתני? בתמיה: הא מקמייתא אידחי ליה מכיבוס
^ ודאי
^ אבל הראוי לקרן - כל זמן שלא גמר מתנותיו - טעון כיבוס
^ והדר אשמעינן: דמן הראוי ליסוד - אין טעון כיבוס, ולמעוטי שירים; דאי מן היסוד ממש - לא איצטריכא ליה
^ בפר העלם דבר, לאחר שפירש בו כל מתנות דמו - שנה לכתוב:
^ ומקרא שאינו צריך הוא: שהרי כל עבודותיו נתפרשו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות, שהוא צריך ללמוד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו; והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא, דהאי קרא כתיב ביה כפרה: וכפר עליהם וגו', ואימורין לא מעכבי כפרה!
^ אלא כולה לדרשא, וסרסהו: דעל כרחך לא מצי למימר כדכתיב כאשר עשה לדם הפר, דמשמע מאחרינא יליף, דלא חסר מידי דניבעי למילפיה! אלא ועשה כאשר עשה -
^ לכפול באזהרת הזאות שלו, והכי משמע: כאשר עשה = כאשר כתבתי לך כל עשיותיו
^ ושנה עליהם לעכב:
^ כן שמעתי במנחות
^ על הפרכת
^ לקמן מפרש
^ שאין מעכבות בחטאת החיצונה כדאמרינן לעיל
^ מניין שמעכבות בקרנות הפנימי
^ ולקמן פריך: למה לי קרא? האי כפילא ועשה כאשר עשה נמי עלייהו קאי, דהא אינהו נמי בהדיא כתיבו
^ חזר וכפל; ואם אינו לענין מתן שבע - תנהו לענין מתן ארבע
^ להשוותו לפר העלם דבר; ולקמיה מפרש למאי הילכתא
^ לאו כאשר עשה קדריש, שהרי כבר סירסו ודרשו, אלא לפר קדריש
^ האמור בפרשה העליונה, ולא נכפל לכך; חזר והקישן יחד: שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה
^ להביאן בדין פר העלם דבר: ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב, ולישרף חוץ לשלש מחנות, לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת 'שלח לך'
^ להיות פנימים ונשרפין
^ כן יעשה
^ לזה ולא לאחר
^ מרבה אני שעירי עבודת כוכבים לתורת פר העלם דבר
^ כמותו: ששניהם באין על חטא הידוע
^ של רגלים
^ שלא היו שוין לו, שהרי אין דומין לו בכפרתו: שאלו באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף: שנטמא ונכנס למקדש, ואינו מכיר, ולא הודע לו לא טומאתו ולא כניסתו כדאמרינן בשבועות (דף ב.)
^ מכל מקום
^ שלא סמכו עליו זקנים
^ ליסוד מזבח החיצון; דלא תימא: הואיל וכתיבא בה בהדיא כפילה ד'ועשה כאשר עשה' - נמי עלייהו קאי, הילכך מעטינהו קרא
^ כדמפרש לקמיה: בפרה ובנגעים
^ סמיכה לא מעכבת בעלמא, כדאמרינן בפרק קמא: וסמך ונרצה - וכי סמיכה מכפרת? וכו'; שפיכת שירים לא מעכבא בחטאת החיצונה, לדברי הכל

[1] בניחותא

[2] היינו שִׁירַיִּם שטעון שפיכת יסוד

[3] אם חישב בשפיכתן על מנת לאכול בשר למחר; ולקמן רמינן עלה

[4] שנפסלו, ושופכין אותו לסילון שבעזרה המוציא לנחל קדרון

[5] דמחשבה מועלת בהן

[6] וכולה חדא מלתא היא: דמסקנא דקושיא היא, ולאו שינויא, כלומר: לא תשמע מיניה דשִׁירַיִּם טעון כיבוס, ואפילו לרבי נחמיה, דהך ברייתא - בשלשה מתנות שבחטאות

[7] מצות טעינת יסוד עליהם: ששופך שיריהם ליסוד

[8] ולעולם בשִׁירַיִּם, וכמאן דאמר לקמן 'שִׁירַיִּם הפנימים מעכבי'; הילכך חשיבי לפגל לענין חוץ ולענין כיבוס

[9] אף שירים החיצונים

[10] ומשום הכי לא מצי לפלוגי בדידה

[11] בחיצונים

[12] דתנא בפנימיות; דבשלמא בכיבוס ובמחשבה מצי לפלוגי, אבל בהעלאת חוץ - לא מצי למיתנייה

[13] הא דפרכת לעיל 'וליטעמיך - מן היסוד הוא דאין טעון כיבוס, הא מן הראוי ליסוד כו' - לאו פירכא היא: דמן הקרן = מן הקרן ממש קאמר, הא מן הראוי לקרן, כגון שלש מתנות שבחטאת - טעון כיבוס, כדרב פפא; והא דתנן בהו 'מן היסוד' - לאו מן היסוד ממש, דתידוק מינה 'הא מן הראוי ליסוד טעון כיבוס' ותקשה לך, אלא: מן הראוי ליסוד קאמר; ואשמעינן דמשכלתה זריקה - אין השירים טעון כיבוס; דאילו מן היסוד ממש - לא איצטריכא ליה, דהשתא מן הקרן אמרת לא - מן היסוד מיבעי?

[14] וקא משמע לן דיש לך ראוי לקרן ואין טעון כיבוס, ואיזה זה? - שלשה מתנות שבחטאת

[15] משנתן מתנה ראשונה - ממעטת לכוליה דם מכיבוס

[16] דכבר נגמרו מתנותיו

[17] מיבעיא ליה למיתני? בתמיה: הא מקמייתא אידחי ליה מכיבוס

[18] ודאי

[19] אבל הראוי לקרן - כל זמן שלא גמר מתנותיו - טעון כיבוס

[20] והדר אשמעינן: דמן הראוי ליסוד - אין טעון כיבוס, ולמעוטי שירים; דאי מן היסוד ממש - לא איצטריכא ליה

[21] בפר העלם דבר, לאחר שפירש בו כל מתנות דמו - שנה לכתוב:

[22] ומקרא שאינו צריך הוא: שהרי כל עבודותיו נתפרשו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות, שהוא צריך ללמוד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו; והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא, דהאי קרא כתיב ביה כפרה: וכפר עליהם וגו', ואימורין לא מעכבי כפרה!

[23] אלא כולה לדרשא, וסרסהו: דעל כרחך לא מצי למימר כדכתיב כאשר עשה לדם הפר, דמשמע מאחרינא יליף, דלא חסר מידי דניבעי למילפיה! אלא ועשה כאשר עשה -

[24] לכפול באזהרת הזאות שלו, והכי משמע: כאשר עשה = כאשר כתבתי לך כל עשיותיו

[25] ושנה עליהם לעכב:

[26] כן שמעתי במנחות

[27] על הפרכת

[28] לקמן מפרש

[29] שאין מעכבות בחטאת החיצונה כדאמרינן לעיל

[30] מניין שמעכבות בקרנות הפנימי

[31] ולקמן פריך: למה לי קרא? האי כפילא ועשה כאשר עשה נמי עלייהו קאי, דהא אינהו נמי בהדיא כתיבו

[32] חזר וכפל; ואם אינו לענין מתן שבע - תנהו לענין מתן ארבע

[33] להשוותו לפר העלם דבר; ולקמיה מפרש למאי הילכתא

[34] לאו כאשר עשה קדריש, שהרי כבר סירסו ודרשו, אלא לפר קדריש

[35] האמור בפרשה העליונה, ולא נכפל לכך; חזר והקישן יחד: שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה

[36] להביאן בדין פר העלם דבר: ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב, ולישרף חוץ לשלש מחנות, לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת 'שלח לך'

[37] להיות פנימים ונשרפין

[38] כן יעשה

[39] לזה ולא לאחר

[40] מרבה אני שעירי עבודת כוכבים לתורת פר העלם דבר

[41] כמותו: ששניהם באין על חטא הידוע

[42] של רגלים

[43] שלא היו שוין לו, שהרי אין דומין לו בכפרתו: שאלו באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף: שנטמא ונכנס למקדש, ואינו מכיר, ולא הודע לו לא טומאתו ולא כניסתו כדאמרינן בשבועות (דף ב.)

[44] מכל מקום

[45] שלא סמכו עליו זקנים

[46] ליסוד מזבח החיצון; דלא תימא: הואיל וכתיבא בה בהדיא כפילה ד'ועשה כאשר עשה' - נמי עלייהו קאי, הילכך מעטינהו קרא

[47] כדמפרש לקמיה: בפרה ובנגעים

[48] סמיכה לא מעכבת בעלמא, כדאמרינן בפרק קמא: וסמך ונרצה - וכי סמיכה מכפרת? וכו'; שפיכת שירים לא מעכבא בחטאת החיצונה, לדברי הכל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]