ביאור:בבלי זבחים דף נח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח:

רבי יוסי אומר: כאילו נשחטו בצפון. [1]

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מחצי המזבח ולדרום - כדרום, מחצי המזבח ולצפון - כצפון.

גמרא:

אמר רב אסי אמר רבי יוחנן [2]: אומר היה רבי יוסי: כוליה מזבח בצפון קאי, ומאי 'כאילו' [3]? - מהו דתימא בעינן 'על ירך' (ויקרא א יא: ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני ידוד וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב) וליכא - קא משמע לן.

אמר ליה רבי זירא לרב אסי [4]: אלא מעתה, לרבי יוסי ברבי יהודה הכי נמי דחציו בצפון וחציו בדרום? וכי תימא הכי נמי - והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן 'מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע פסולה' [5]!? [6]

אמר ליה [7]: הכי קאמר רבי יוחנן: שניהם - מקרא אחד דרשו [8]: (שמות כ כב) [מזבח אדמה תעשה לי] וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך [את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך]: רבי יוסי סבר: כולו לעולה וכולו לשלמים [9], ורבי יוסי ברבי יהודה סבר: חציו לעולה וחציו לשלמים, דאי סלקא דעתא כולו לעולה כשר, השתא: כולו לעולה כשר, כולו לשלמים מיבעיא?

[## אבל במשנה כתוב: 'קדשי קדשים' – כלומר: גם חטאת ואשם! ועוד: ושלמים הם קדשים קלים, ואינם קדשי קדשים! ועוד: אם הכוונה לקדשים קלים, כפירושו של רב אסי בדברי רבי יוסי, היה צריך לגרוס 'כל הקדשים'! ועוד: אם אמנם כל הקדשים – הפסוק היה צריך לומר וזבחת עליו את צאנך ואת בקרך - מדוע המיעוט את עולותיך ואת שלמיך? ולכאורה מיעוט זה ממעט חטאות ואשמות – ומדוע המשנה אומרת סתם 'קדשי קדשים'?]

ואידך?

איצטריך: סלקא דעתא אמינא: עולה הוא דדחיק ליה מקום [10], אבל שלמים, דלא דחיק ליה מקום - אימא לא? - קא משמע לן.

גופא: אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע פסולות;

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מאי 'כנגדן בקרקע' [11]? אילימא אמה יסוד אמה סובב [12] - האי גופיה מזבח הוא [13]! ועוד: מאי 'כנגדן בקרקע'? וכי תימא: דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו - וכי האי גוונא מי הוי מזבח? והתניא [דומה למכילתא יתרו מסכת דבחדש פרשה יא]: (שמות כ כב) מזבח אדמה תעשה לי [וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך] - שיהא מחובר מאדמה: שלא יבננו לא על גבי מחילות, ולא על גבי כיפין [14]!?

לא צריכא דבצריה בצורי [15].

אמר רבי זירא: אפשר איתא להא דרבי יוחנן [16] ולא תנינא לה במתניתין [17]? נפק, דק ואשכח דתנן [18]: ביררו משם [19] עצי תאינה יפים [20] לסדר מערכה שניה של קטרת [21] כנגד קרן מערבית דרומית [22], משוך מן הקרן כלפי צפון [23] ארבע אמות [24], באומד חמש סאין גחלים [25] - ובשבת [26] באומד שמונה סאין גחלים, ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים [27].

ומאי סימנא רבי יוסי היא [28]?

דתניא:


עמוד ב

רבי יוסי אומר: זה סימן [29]: כל הניטל בפנים לינתן בחוץ [30] - אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים [31], וכל הניטל בחוץ לינתן לפנים - אינו ניטל אלא בסמוך שאין לפנים [32].

כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו? אילימא שירים [33] - [34] בהדיא כתיב בהו [35] [36] [37] אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד!? ותו: כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו? אילימא גחלים של יום הכיפורים [38] - בהדיא כתיב בהו [39]: (ויקרא טז יב) ולקח מלא המחתה גחלי אש [מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת]?!

לא! כל הניטל בפנים לינתן בחוץ = שני בזיכי לבונה של לחם הפנים [40], דגמרי משירים [41]; [42]הניטל בחוץ לינתן בפנים = גחלים דכל יומא ויומא [43], דגמרן מגחלים של יום הכפורים [44]; ומאי קסבר [45]? אי קסבר 'כוליה מזבח בדרום קאי' [46] - עשרים ושבע בעי למיתי [47]!? ואי נמי קסבר 'קדושת היכל ואולם חדא היא' [48] - עשרים ותרתי בעי מיתי!? ואי קסבר 'חציו בצפון וחציו בדרום' [49] - חד סרי בעי למיתי [50]!? ואלא קסבר 'קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא'? שית בעי למיתי!? -

אלא לאו משום דקסבר 'כוליה מזבח בצפון קאי', והני ארבע אמות: אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום קרנות ואמה מקום רגלי הכהנים, דכי מסגו לקמיה טפי - תו ליכא פתח [51].

אמר רב אדא בר אהבה [52]: הא מני? רבי יהודה היא [53], דתניא [ספרא ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ה פרק ז משנה א]: רבי יהודה אומר: מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה, ושלשים ושתים אמות היו לו: עשר אמות כנגד פתחו של היכל, אחת עשרה אמה מיכן ואחת עשרה אמה מיכן, נמצא מזבח מכוון כנגד היכל [54].

סוף סוף [55] לרבי יהודה חד סרי בעי למיתי? ואי קסבר 'קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא' - שית בעי למיתי?

מי סברת הני ארבע אמות בהדי אמה יסוד ואמה סובב? ארבע אמות בר מאמה יסוד ואמה סובב [56]!

ונוקמה כרבי יוסי, ובממוצע [57]?

[58] משום דרבי יהודה שמענא ליה ממוצע בהדיא [59].

ורב שרביא אמר: [60] הא [61] מני? - רבי יוסי הגלילי היא [62], דתניא [דומה לספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ד משנה יד]: רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר [63]: (שמות מ ז) ונתת את הכיור בין אהל מועד [ובין המזבח ונתת שם מים] וגומר [64]: (שמות מ כט) ואת

הערות עריכה

  1. ^ בגמרא יליף טעמא.
  2. ^ גמרא גמיר לה רבי יוחנן
  3. ^ הא ודאי בצפון נשחט
  4. ^ קסלקא דעתא דרבי זירא דממתניתין גמיר לה רבי יוחנן להא ד'אומר היה רבי יוסי'
  5. ^ אף על פי שמכשיר למזבח מחציו לצפון - מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע – פסולות
  6. ^ ולקמיה מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח.
  7. ^ רב אסי
  8. ^ כלומר: אומר היה רבי יוסי דקאמר רבי יוחנן לעיל - לאו ממתניתין גמר, אלא הכי גמר לה מרבותיו, ומתניתין - לאו במקום מזבח פליגי, דנימא 'רבי יוסי כולה בצפון' ורבי יוסי ברבי יהודה נימא 'חציו צפון', אלא מדרשא דקרא
  9. ^ כולו ראוי לשחיטת עולה, דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב; וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין אף בצפון, מקל וחומר בפירקין ד(לעיל דף נה.)
  10. ^ שמקומן קטן ודחוק: שאין כשר לה אלא צפון, ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום - והכשיר להן הכתוב ראש המזבח
  11. ^ הא ליכא לפרושי כנגדן ברצפה למזרח המזבח ובמערבו, דאם כן - לא הוה קשיא מילתא לרב אסי לעיל, דמהכא ליכא למילף דלית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה חצי המזבח עומד בצפון: דאפילו הוא צפון - נמי פסיל ליה לרבי יוסי ברבי יהודה, ואפילו סמוך לכותל העזרה צפוני פוסל אם משוך מכנגד זוית המזבח צפונה למזרח או למערב, דדייקינן על ירך כדאמר בפרק שני (לעיל כו.): 'איזהו צפון? - מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפונית כנגד המזבח כולו', אבל משוך מכנגד המזבח – לא; הלכך: על כרחך האי 'כנגדו' דילפינן מינה דמקום המזבח - לאו צפון הוא תחתיו קאמר, ומאי היא
  12. ^ אם שחטן על כניסת הסובב והיסוד
  13. ^ האי לאו 'כנגדן' הוא, אלא מזבח ממש, ומכשר בה רבי יוסי ברבי יהודה, כדקתני 'מחצי המזבח לצפון'
  14. ^ אולמים = ארקמלו"ט
  15. ^ אם נמלך לקצר את המזבח, ונשאר מחצה של צפון פנוי, ושחט שם פסולות; ואף על גב ד'ירך' הוא - פסיל ליה; אלמא סבירא ליה: בדרום עזרה הוא, דאי לא אמאי פסיל ליה?
  16. ^ דאמר 'אומר היה רבי יוסי כוליה מזבח בצפון קאי'
  17. ^ ולא תנינן לה שום רמז במשנה בששה סדרים
  18. ^ במשנת תמיד [פ"ב מ"ה]
  19. ^ מדיר העצים
  20. ^ בשל תאנה היו רגילין, וטעם אגדה הוא: שבו היתה תקנה לאדם הראשון 'ויעשו להם חגורות' (בראשית ג ז)
  21. ^ אצל מערכה גדולה היו מסדרין מערכה קטנה ליטול ממנה גחלים להכניס על מזבח הפנימי שלשה קבין לכל בקר וערב, להקטיר עליהם קטרת; ובמסכת יומא בפרק 'טרף בקלפי' (דף מה:) בסופיה ילפינן מקרא דעל מזבח החיצון צריך להיות מערכה לכך
  22. ^ של מזבח
  23. ^ להרחיקו מן הקרן
  24. ^ וטעם מפרש לקמיה: מאי שנא הקרן זה, ומאי טעמא מושכו הימנה ולצפון ארבע אמות; ('משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות' גרס, וכן מצינו בסדר המשנה במשנת תמיד)
  25. ^ לפי אומד חמשה סאין גחלים היו נותנין שם עצים; כך שיעורו לחתות בתוכו בראש המזבח, שהוא חלק מחתה של סאה לרבי יוסי, דאמר בסדר יומא (דף מג:) 'בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשה קבין'
  26. ^ היו מסדרין שם
  27. ^ לפי שצריך להקטיר הבזיכין על מזבח החיצון, שעל מזבח הפנימי אין הקטר אלא של קטרת שחרית וערבית, כדכתיב לא תעלו עליו קטרת זרה וגו' (שמות ל ט)
  28. ^ מהו הסימן שהוקבע להם למערכה שניה ולהקטרת הבזיכין קרן מערבית דרומית, ומשוך ארבע אמות מן הקרן ולצפון
  29. ^ ב'ידך'
  30. ^ ולקמיה מפרש מאי ניהו
  31. ^ אינו ניתן בחוץ על המזבח החיצון, אלא בסמוך לצד פנים, שאין במזבח החיצון מקום הסמוך לפנים יותר ממנו
  32. ^ שאין מקום בכל מזבח החיצון סמוך ממנו
  33. ^ שירי הדם דחטאות הפנימיות
  34. ^ למה ליה לרבי יוסי לשוייה בהו כללא?
  35. ^ דניתנין ביסוד שכנגד הפתח, דכתיב
  36. ^ ויקרא ד,פסוקים ז,יח
  37. ^ ישפך
  38. ^ שמכניסין במחתה לפני ולפנים להקטיר בהן מלא חפניו קטרת סמים דקה (ויקרא טז יב), דאף הם ניטלין ממזבח החיצון, כדכתיב [שם] מעל המזבח מלפני ה' מצד המערב, ודרשינן ביומא (דף מה:): 'איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה'? - זהו מזבח החיצון' ויהיב לו בה רבי יוסי כללא וסימנא דאין ניטל אלא ממקום שאין סמוך הימנו ולפנים
  39. ^ מלפני ה', דהיינו לצד פנים
  40. ^ הניטלין בשבת מן השלחן, לינתן על מזבח החיצון, ואשמעינן רבי יוסי שניתנין מכנגד הפתח
  41. ^ הפנימיים
  42. ^ ו
  43. ^ הניטלין ממערכה שניה של קטורת לינתן על מזבח הפנימי, ואשמעינן רבי יוסי דניטלין מכנגד הפתח דגמרי
  44. ^ שקבע להן כנגד הפתח לנטילתן, והיינו סימנא: דתנא תנא במסכת תמיד למערכה שניה שהיא לנטילת גחלים ולהקטרת בזיכין שתהא בקרן דרומית מערבית, ומשוכה לצפון ארבע אמות, שתהא מכוונת כנגד הפתח, ומינה פשטינן דלרבי יוסי - כוליה מזבח בצפון קאי
  45. ^ שקצב למשיכת המערכה מן הקרן ארבע אמות
  46. ^ ומשיכת ארבע האמות - לקרבה כנגד הפתח הוא בא
  47. ^ ולמשוך מקרן מערבית דרומית ולצפון וחוץ לאותן כ"ז אמות סידור המערכה: שהרי הפתח - באמצע העזרה היה, ועשרה אמות רוחבו, וחמש בצפון וחמש בדרום; וכיון שהמזבח בדרום - נמצא שאין ממנו לפני הפתח אלא חמש אמות צפוניות שלו, שכלה כנגד אמצע הפתח; נשארו לו מל"ב אמות שלו כ"ז, ואת כולן אתה צריך למשוך המערכה מכנגד קרן יסוד המזבח הדרומי ולצפון קודם שהגיע לפתח
  48. ^ ומשתגיע כנגד פתח האולם קרינן 'לפני ה’’ ופתח האולם עודף לכל רוח על פתח ההיכל חמש אמות לכל צד, שהיה רחבו עשרים אמות, כדתנן במסכת מדות (דף לו.)
  49. ^ ובא למושכה עד כנגד ההיכל, שהרי ט"ז אמותיו בדרום
  50. ^ נמצאו מהן י"א [אמות] מזוית דרומית של פתח ולדרום
  51. ^ אלא על כרחך לא משכחת לה שתהא משיכת ארבע אמות הללו לקרב כנגד הפתח, אלא נתן לך מדה בשיעור שלא תמשכנה יותר מכאן: שכל מה שאתה יכול לקרבה אצל קרן דרומית - הוי מקרבה, ובכך אתה מכוונה 'כנגד הפתח'; וארבע אמות הללו – על כרחך הוא מושכה לצפון, לפי שאין לו מקום לסדר עליהן, וקסבר כוליה - בצפון קאי, ואין ממנו לפני הפתח אלא חמשה דרומיות, ומהן אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום הקרן ואמה הילוך לכהנים המסדרין את המערכה ומקיפין בין קרן למערכה, ואין לו מקום לסדר! ולימדך שיסדר חוצה להן מיד, כדי שתהא אמה מן המערכה כגד הפתח, דכי מסגי לצפון טפי - תו ליכא פתח
  52. ^ לעולם לא תידוק מינה לרבי יוסי - בצפון קאי, אלא אימא
  53. ^ דאמר 'חציו בצפון וחציו בדרום'
  54. ^ עשר אמות אמצעיות שלו היו כנגד פתחו של היכל, וי"א אמות מזוית היכל ולצפון וכנגדן לדרום; נמצא מכוון כנגד רוחב חללו של היכל, ועובי כתליו שההיכל חללו - שעירם אמה, ועובי של כותל שש אמות, והכי תנן לה במסכת מדות (דף לז.)
  55. ^ כדאקשינן לעיל
  56. ^ ומלמעלה בראש המזבח קחשיב להו, ונמצא לפני הפתח: שהרי נמשך שש אמות; ולא הוזכרו ארבע אמות אלו אלא לקרבן לפתח, דבציר מהכי לאו 'כנגד הפתח' הוא
  57. ^ למה לך למשקלה מרבי יוסי, דשמעת ליה דאמר אין ניתנין אלא בסמוך שאין לפנים מכדי להיסתר? דוקיא דרבי זירא קא אתית, דבעי למידק מיניה לרבי יוסי דכוליה מזבח בצפון קאי? אימא הכי: לעולם קסבר חציו בדרום וחציו בצפון, ומי סברת בהדי אמה יסוד כו'
  58. ^ ומשני:
  59. ^ ואי משום דאיירי רבי יוסי בניטלין בפנים וניתנין בחוץ וניטלין בחוץ וניתנין בפנים, הא - כולי עלמא אית להו
  60. ^ ארבע אמות דקתני בהדי אמה יסוד ואמה סובב קאמר, ודוק מינה כדקאמרת: דמזבח בצפון קאי; ומיהו לרבי יוחנן לא תסייעיה מינה דנימא רבי יוסי בן חלפתא היא משום דשמעינן ליה דאיירי בניטלין וניתנין, דההוא - לכולי עלמא אית להו
  61. ^ דתמיד
  62. ^ כרבי יוסי הגלילי מוקמינן - דשמעינן ליה דאמר 'מזבח בצפון קאי'; אבל לרבי יוסי סתמא - דהוא רבי יוסי בן חלפתא - דלא שמעת ליה דאמר, לא תוקמה דדלמא כרבי יהודה סבירא ליה
  63. ^ בכיור
  64. ^ וכתוב אחד אומר