פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף סז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

המשך המשנה

אמר לו רבי אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים [1] יוכיחו [2]: שכן שינה את שמם לדבר שאין בו מעילה [3], ומועלין בהן [4] - אף אתה אל תתמה על העולה: אף על פי ששינה שמה לדבר שאין בו מעילה שימעלו בה!

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים, שכן שינה את שמם לדבר שיש בו איסור והיתר [5], תאמר בעולה ששינה את שמה לדבר שכולו היתר [6]?

גמרא:

תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח: ששינה את שמו ומועלין בו [7] - ואף אתה אל תתמה על העולה [8] שאף על פי ששינה את שמה שימעלו בה!

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת באשם, שאם שינה את שמו לא שינה את מקומו - תאמר בעולה ששינה את שמה ושינה את מקומה?

אמר לו רבי אליעזר: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח: ששינה את שמו ושינה את מקומו ומועלין בו - אף אתה אל תתמה על העולה שאף על פי ששינה את שמה ושינה את מקומה - מועלין בה!

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה את מקומו ולא שינה את מעשיו - תאמר בעולה ששינה את שמה ואת מעשיה ושינה את מקומה?

אמר רבא: ונימא ליה 'אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים [9], ששינה את שמו, ושינה את מקומו ושינה את מעשיו'? מדלא קאמר ליה הכי - שמע מינה נחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע [10], דאמר רב אדא בר אהבה: 'אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד - נמשכת ונעשית חטאת העוף' [11].

אי הכי - חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה העולה: מכי מליק בה סימן אחד - תימשך ותהוי עולת העוף!? וכי תימא [12] הכי נמי [13] - והאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: 'כך היא הצעה של משנה [14]'! מאי? לאו 'כך היא הצעה ותו לא' [15]?

לא! [16] כך הצעה של כולה משנה [17].

רב אשי אמר: [18] [19]בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: כיון דהא [20] הכשירה בסימן אחד והא [עולה] הכשירה בשני סימנין [21], ועולת העוף למטה ליתא [22], כיון דמלק בה סימן אחד [23] - נמשכת ונעשית חטאת העוף [24]; אלא חטאת העוף [25] - כיון דאמר מר 'מליקה בכל מקום [במזבח – שקטמ"ק] כשירה' [26], מכי מלק בה סימן אחד [27] – איפסלא; כי הדר מליק באידך סימן [28] - היכי ממשכה והויא עולת העוף?

גופא: אמר רב אדא בר אהבה: 'אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד - נמשכת ונעשית חטאת העוף' [29].


עמוד ב

תא שמע [30]: חטאת לזו ועולה לזו [31]: עשה שתיהן למעלה [32] - מחצה כשר ומחצה פסול [33]; שתיהן למטה - מחצה כשר ומחצה פסול; אחת למעלה ואחת למטה - שתיהן פסולות, שאני אומר: חטאת קרבה למעלה ועולה קרבה למטה נהי נמי דעולה קרבה למטה - תימשוך ותהוי חטאת העוף [34]!?

אימור דאמר רבי יהושע בחד גברא, בתרי גברי מי אמר [35]?

תא שמע [במסכת קינין שם, משנה ד]: חטאת ועולה וסתומה ומפורשת [36]: עשה כולן למעלה [37] - מחצה כשר ומחצה פסול [38]; כולן למטה [39] - מחצה כשר ומחצה פסול [40]; חציין למעלה וחציין למטה - אינה כשירה אלא סתומה [41], ומתחלקת ביניהן. ואילו מפורשין – לא, ואמאי [42]? נהי נמי דעולה קרבה למטה [43] - תימשוך ותיהוי חטאת העוף [44]!? וכי תימא הא דלא כרבי יהושע - ומי מצית אמרת הכי [45]?

תא שמע [46]: הא תנן [47]: האשה שאמרה "הרי עלי קן אם אלד זכר"; ילדה זכר - מביאה שתי קינים: אחת לנדרה ואחת לחובתה [48]; נתנתן לכהן - הכהן צריך לעשותן שלש למעלה ואחת למטה [49]; לא עשה כן אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה [50], ולא נמלך [51] - צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנה למעלה ממין אחד ומשני מינין תביא שתים [52];

פרשה נדרה [53] - צריכה להביא עוד שלשה פרידין ממין אחד [54], ומשני מינין תביא ארבעה [55];

קבעה נדרה [56] -

הערותעריכה

  1. ^ לשם שלמים
  2. ^ ששינה שמם ומעשיהם
  3. ^ שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין
  4. ^ מפני שנפסלו בשחיטת דרום, ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה
  5. ^ אימוריהן יש בהן מעילה
  6. ^ חטאת העוף כולו היתר
  7. ^ לפני זריקה; דלאחר זריקה - ליכא מעילה, שהרי נאכל לכהנים: דשלא לשמו לא פסיל ביה!
  8. ^ עולת העוף קאמר, שנחלקו בה; דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת - לא פליג, דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין
  9. ^ שינוי בעלים - כשינוי מעשה חשיב לה
  10. ^ הבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משֵׁם עולה ונעשית חטאת; והאי טעם - ליכא למימר בשינוי שום קרבן אחר, אלא בעולת העוף לבדה, וכשנישתנית לשם חטאת על ידי מעשיו, כדמפרש רב אשי לקמן: מפני שחטאת העוף כשירה בסימן אחד, וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת - ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא [אין בו היכר עולה], ובחטאת הוי גמר עבודה - מקודם שחל עליה שם 'פסול עולה' משום עשיית מטה - חל עליה שם חטאת העוף כשירה, ונמשכת ונעשית חטאת העוף
  11. ^ ותהא כשירה; דקסלקא דעתא דקאמר רב אדא לרבי יהושע דחטאת כשירה הויא
  12. ^ לרבי יהושע
  13. ^ ומתניתין דקתני פסולה - דלא כרבי יהושע
  14. ^ של משנתינו
  15. ^ כדגרסינן לה: אין לך בה מחלוקת אלא אותו ששנינו בתוכה, דלא פליג רבי יהושע אלא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת
  16. ^ הכי קאמר:
  17. ^ דכי היכי דפליג בעולה - פליג בחטאת
  18. ^ לעולם לא פליג, ולא תיקשה
  19. ^ ד
  20. ^ דחטאת
  21. ^ כיון דחטאת הכשירה בסימן אחד וגמר עבודתה - ממהרת להשלים קודם שיחול על זו שם עולה פסולה, וזו היא הכשירה: בשני סימנין, ואין עבודתה - עבודת עולה - ניכרת בסימן ראשון [ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה משום עשיית מטה]
  22. ^ ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר מעשה חטאת
  23. ^ ועדיין לא חל עליה שם פסול עולה
  24. ^ חל עליה שם חטאת כשירה, הילכך נמשכה ויוצאה משֵׁם עולה ונעשית חטאת
  25. ^ עשאה למעלה כמעשה עולה בשני סימנין ולשם עולה
  26. ^ משום מליקת מעלה אין כאן שינוי מעשה להפקיע ממנה שם חטאת, ואין כאן אלא שינוי השם
  27. ^ וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד - מקודם שיגמור מעשה עולה - חל עליה שם 'חטאת שנמלקה כולה בשלא לשמה', ונפסלה משום 'שלא לשמה'
  28. ^ להביאה לכלל מעשה עולה
  29. ^ קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר
  30. ^ משנה היא במסכת קינין (פ"ג מ"ג); ולקמן אמרינן: סתם קינין - רבי יהושע היא
  31. ^ רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה, ועולתה כבר קרבה; ולאה היתה צריכה עולה - שכבר קרבה חטאתה, ולקחו קן בעירוב, וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה, ונתנום לכהן
  32. ^ לשם עולה
  33. ^ עולה כשירה וחטאת פסולה
  34. ^ ותצא ידי חובתה ממה נפשך: אם חטאתה קרבה למטה - הרי טוב; ואם לאו - הרי עולת חברתה קרבה למטה, ונעשית חטאת, וחברתה אינה צריכה לה
  35. ^ היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו
  36. ^ שתי נשים שלקחו שלשה קינין בעירוב: זו צריכה עולה, שהיינו שני פרידין: אחד חטאת ואחד עולה, דהיינו שתי עולות וחטאת; וזו צריכה שתי חטאות ועולה, ופירשו אחד מן הקינים וקבעו: פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו, ואחד מן הקינין הניחו סתומה: לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה, והשלישי פירשו: פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת, אבל שמות בעלים לא נתפרשו; הרי חטאת לזו ועולה לזו; אלו שני קינים הם סתומים, ויש לכהן להקריב שני הקינים הללו סתם על שתיהן: העולות למעלה וחטאות למטה, והחטאת של זו והעולה של זו - צריך להקריב לשם בעלים; ונתנום לכהן
  37. ^ כסבור כולן עולות
  38. ^ כל החטאות פסולות, וצריכות להביא כל חטאות שעליהן
  39. ^ כסבור כולן חטאות
  40. ^ כל העולות פסולות, וצריכות להביא כל עולות שעליהן
  41. ^ אין כשר בכולן אלא קן סתומה; דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת – כשירה: דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים - לא מתפרשות שוב אלא בעשיית כהן, כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו, ומכל קן עשה אחד למעלה ואחד למטה, והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום; האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה, ויקחו קן אחד עוד ביניהן, ויקריבו בתנאי: אם עולה ראשונה לרחל וחטאת ללאה - תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל, ואם חילוף – חילוף; ואילו מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה
  42. ^ בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים להם שם בעלים - לא קשיא לן: דהוו להו תרי גברי! אלא קן מפורשת: שלא היתה מפורשת להם בעלים, אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה, ובין שתיהן היה בעירוב, אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת
  43. ^ נהי נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה
  44. ^ ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת, ויאמרו "אם עולת קן הסתומה לרחל - תהא זו ללאה, ואם היא ללאה - תהא זו לרחל"
  45. ^ דקינין לאו רבי יהושע היא
  46. ^ דקינין רבי יהושע
  47. '^ דתנן בסיפא דמסכת קינין [שם, משנה ו]], וקתני סיפא אמר רבי יהושע :זהו שאמרו כו' - אלמא סתמא דקינין רבי יהושע
  48. ^ ללידתה
  49. ^ דנדרה שתיהן עולות, וחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת
  50. ^ כסבור שתי הקינין חובה עליה, שמא יולדת בזוב היתה: הוזקקה לקן לידה ולקן זיבה
  51. ^ בה, לדעת על מה הביאתן
  52. ^ כלומר: אם הראשונה מין אחד היו: שני הקינין החובה תורין, או שניהן בני יונה - תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה, ויצתה ידי הכל: שקן שהקריב הכהן ראשון יצתה ידי לידתה, שהרי לשם חובה קרב; והשני נשאר לנדרה, ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה, והרי זה יהיה תחתיו; ואם הראשונה משני מינין היו: קן תורים וקן בני יונה - תביא שתים: פרידה אחת תור ופרידה אחת בן יונה, ויקריב שניהן למעלה, משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב אחרון והוי לנדרה, ונפסל ממנו גוזל אחד, וצריכה להשלימו מאותו המין, דתנן במסכת קינין (פ"ב מ"ה): אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תור
  53. ^ כשנדרה "הרי עלי קן" - פירשה את המין שתביא, ואינה יודעת מה פירשה: אם תורים אם בני יונה, והיא נתנה שני קינין לכהן, כדאמרינן; 'ועשה אחת למעלה ואחת למטה'
  54. ^ כלומר: אם הראשונים מין אחר היו
  55. ^ דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה - הוזקקה להביא שלשה קינין: שנים לנדרה: אחד מן התורים ואחד מן בני יונה, דהא לא ידעה מה נדרה, והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה, והיא הביאה שנים, וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה, ונפסל הימנו גוזל אחד! הילכך: אם ממין אחד היו הראשונים - צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל, וקן שלם ממין אחר, משום דלא ידעה מה פירשה; ואם שני מינין היו - צריכה שתביא ארבעה, וכולן עולות, משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל, ולהביא קן שלם ממין אחד לא סגי: שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורין! לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה, ותאמר "אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו, והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק פירושי" – שהרי אינה יודעת מה תביא לנדבה
  56. ^ להביאה עם חובתה, שאמרה "הרי עלי קן להביאו עם חובתי", ופירשתו, ואינה יודעת מה פירשה, כדאמרן, והביאה שתי קינין ונתנתן לכהן, ועשה כמו שאמרנו