ביאור:בבלי זבחים דף פ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

המשך המשנה

הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת ^[1] - ינתנו במתנה אחת ^[2];

מתן ארבע במתן ארבע ^[3] - ינתנו במתן ארבע;

מתן ארבע במתנה אחת ^[4]:

רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע ^[5];

רבי יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת ^[6].

אמר לו רבי אליעזר: הרי הוא עובר על 'בל תגרע' (דברים ד ב: לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם)?

אמר לו רבי יהושע: הרי הוא עובר על 'בל תוסיף'?

אמר לו רבי אליעזר: לא נאמר 'בל תוסיף' אלא כשהוא בעצמו.

אמר לו רבי יהושע: לא נאמר 'בל תגרע' אלא כשהוא בעצמו;

ועוד אמר רבי יהושע: כשנתת - עברת על 'בל תוסיף' ועשית מעשה בידך; כשלא נתת - עברת על 'בל תגרע' - ולא עשית מעשה בידך ^[7]!

גמרא:

אמר רבי אלעזר: לא הכשיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, אבל אחד אחד לא.

מתיב רב דימי: וחכמים אומרים: אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן 'ישפך לאמה!?

אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברא לך: מאי 'אחד'? = זוג אחד;

וצריכא ^[8]: דאי איתמר בהא ^[9] - בהא קאמר רבי אליעזר ^[10], משום דאיתעביד ביה כפרתו ^[11], אבל בהא ^[12] אימא מודי להו לרבנן; ואי איתמר בהא [בכוסות], [הוה אמינא:] בהא קאמרי רבנן, אבל בהא [אברים] אימא מודו לרבי אליעזר – צריכא.

תנן התם [פרה פ"ט, מ"א]: צלוחית ^[13] שנפלו לתוכה מים ^[14] כל שהו: רבי אליעזר אומר: ^[15] יזה שתי הזאות ^[16], וחכמים פוסלין.

בשלמא רבנן, סברי 'יש בילה' ^[17], ו'הזאה צריכה שיעור' ^[18], ^[19] ו'אין מצטרפין להזאות' ^[20]; אלא רבי אליעזר ^[21] - מאי קסבר? אי קסבר 'אין בילה' ^[22] - כי מזה שתי הזאות מאי הוי? דילמא תרוייהו מיא קא מזי? אלא קא סבר 'יש בילה' ^[23]? אי קסבר 'אין הזאה צריכה שיעור' - למה לי שתי הזאות? אלא קסבר 'הזאה צריכה שיעור'; ואי קסבר 'אין מצטרפין להזאות', כי מזה שתי הזאות מאי הוי? ואי נמי מצטרפין להזאות - מי יימר דמלא ליה שיעורא ^[24]?

אמר ריש לקיש: לעולם ^[25] יש בילה ^[26], ^[27]הזאה צריכה שיעור ^[28], ^[29] והכא במאי עסקינן? - כגון שנתערבו אחת באחת ^[30].

רבא אמר: לעולם יש בילה, והזאה אין צריכה שיעור ^[31], וקנסא דקנסו רבנן, כי היכי דלא משתרש ליה ^[32].

רב אשי אמר: אין בילה יזה שתי הזאות ^[33].

מיתיבי: רבי אומר: לדברי רבי אליעזר ^[34]: הזאה כל שהוא מטהרת ^[35], ^[36]הזאה אין צריכה שיעור, הזאה - מחצה כשר ומחצה פסול ^[37]?

עמוד ב

ועוד: תניא בהדיא: 'הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה: רבי אליעזר אומר: יתן למעלה ^[38] [ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים] , והתחתונים עלו לו ^[39]' ^[40] - ואי אמרת 'אין בילה', ^[41] אמאי עלו לו? דילמא קיהיב עליונים למטה והתחתונים למעלה ^[42]? ^[43]

הכא במאי עסקינן? - כגון דאיכא רובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ^[44] ועוד ^[45]. ^[46]

הא תחתונים עלו לו קתני ^[47]?

^[48] לשם שירים ^[49]!

תא שמע: נתן למטה ולא נמלך ^[50]: רבי אליעזר אומר: יחזור ויתן למעלה ^[51], והתחתונים עלו לו!?

הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד ^[52].

והא תחתונים עלו לו קתני ^[53]!?

^[54] לשם שירים.

תא שמע: 'נתנן למעלה ולא נמלך ^[55] - ^[56] אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו ^[57]' ^[58]?

הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד ^[59].

והא אלו ואלו עלו לו קתני?

מי קתני 'אלו ואלו מודים'? 'אלו ואלו עלו לו' ^[60]קתני!: סיפא ^[61] אתאן לרבנן ^[62], דאמרי 'יש בילה' ^[63].

תא שמע: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת - ינתנו במתנה אחת ^[64]; ואי אמרת אין בילה - אמאי ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב?

כגון שנתערבו אחת באחת ^[65].

מתן ארבע במתן ארבע?

הכא נמי: שנתערבו ארבע בארבע ^[66].

מתן ארבע במתנה אחת ^[67] -

הערות עריכה

^ כגון דם בכור שנתערב בדם מעשר, בין בבלול בין בכוסות
^ קא סלקא דעתא השתא דאמרינן 'יש בילה', וסמכינן עליה שיש במתנה זו משניהם, ואם בכוסות - יתן מתנה מזה ומתנה מזה
^ כמו דם עולה בדם שלמים או בדם אשם: ששניהם טעונין שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים
^ כגון דם עולה בבכור, שהן תחתונים
^ ורואה המתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הן מים, ואין זה 'בל תוסיף'
^ משום 'בל תוסיף'; וידי עולה יצא: דכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת - כיפר
^ ואינו דומה עושה מעשה ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו
^ לפלוגי בתרוייהו רבי אליעזר ורבנן: בבעלי מומין, איברים באיברים, וכוסות בכוסות
^ דאי אשמעינן באיברים
^ 'יקריבו'
^ בהכשר
^ אבל גבי כוסות בכוסות, דעיקר בקלקול
^ של מי חטאת המוקדשין
^ דעלמא
^ הבא להזות מהן על הטמא
^ וטהר
^ כדתנן במתניתין: אם לא נמלך ונתן – כשר - אלמא סמכינן אבילה, ואמרינן לח המתערב בלח - מתערב בכולו, ואין לך טיפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת; והכא נמי: נהי דיש בילה - יש בכל הזאה מן המים הכשירים
^ ואין כאן שיעור: שהרי יש בה מן הפוסלת
^ ואי משום דמזה שתי הזאות -
^ קא סברי אין מצרפין אותו למלאות השניה שיעור החסר בראשונה
^ דבחדא לא סגיא ליה ובתרתי מכשר
^ אין סומכין על כך: דזימנין דלא מיבליל בכוליה
^ אי איפשר שלא יבלול, וסמכינן
^ שמא רוב שתיהן מן השאובין, ואין בשתיהן כדי הזאה כשירה
^ קסבר
^ כדשמעינן ליה במתניתין
^ והאי דבעי תרתי – משום ד
^ ומצטרף להזאות
^ ודקשיא 'מי יימר דמלא שיעורא?'
^ שיעור הזאה מזו ושיעור הזאה מזו, ונתערבו; הילכך: כי מזה שתי הזאות - על כרחך מלי ליה שיעורא, שהרי לא היו מן הפסולין כאן אלא כדי הזאה אחת והוא הזה שתים! ו'אחת באחת' לאו דוקא נקט, דאם היו מן הכשירים הרבה - כל שכן דכשר כי מזה שתי הזאות, דטופיינא דכשירין מהיכא תיתי למיפסל? אלא משום פסולין נקט לה; ו'יש בילה' גרס בדריש לקיש: דכיון דאמר 'הזאה צריכה שיעור' - מאי דוחקיה למימר דלרבי אליעזר 'אין בילה' לאקשויי מתניתין עלה ולאוקמי מתניתין בשינויי דחיקא, כדלקמן?
^ ושתי הזאות דקאמר - לאו למלויי שיעורא, אלא
^ שלא ישתכר בנפילה זו: להרבות מימיו במים פסולין
^ הגירסא הזו משובשת בספרים, ונראה בעיני דהכי גרסינן: 'רב אשי אמר: 'מים כל שהוא' תנן, ואין בילה - יזה שתי הזאות'; וסבירא ליה לרב אשי הזאה אין צריכה שיעור, כרבא; ומיהו קנסא לית ליה; הילכך: אי הוה סבירא ליה 'יש בילה' - בחדא הוה סגי ליה, ושתי הזאות לרבי אליעזר - משום דקסבר אין בילה, הילכך: אי מדי חדא - שמא אין כאן מן הכשירין כלום, אבל כי מדי תרתי - אי אפשר דליכא בחדא מינייהו מן הכשירין (כלום), דהא אין כאן מן הפסולין אלא כל שהוא! והיינו טעמא דלא משני בלישנא 'דנתערבו אחת באחת': דאם כן - הוי משמע 'יש שיעור להזאה', ואיהו – 'אין הזאה צריכה שיעור' סבירא ליה; להכי דק לישנא דמתניתין, דקתני 'כל שהוא': דאין לך בהזאות פחותה מכאן, ואי אפשר שיהו כל הזאות הללו מן הפסולין ואפילו הן קטנות מאד; ולקמן מותיב ליה ממתניתין
^ דמכשיר בשתי הזאות
^ דשמא אין אחת מהן הזאה ברורה: שלא יהא בה מן הפסולין; אלמא סבירא ליה דהזאה כל שהוא מטהרת
^ ו
^ ולא תימא 'הזאה כל שהוא - היא דכשירה, ומיהו לא יהיה עמה תערובת פסול', אלא אפילו יש בה תערובת פסול – מכשר; אלמא טעמא דרבי אליעזר דבעי תרתי - לאו משום צירוף הוא: לצרפו לכשיעור, דהא קתני 'אין צריכה' - וקשיא לריש לקיש!
^ קא סלקא דעתא 'דם חטאת בדם עולה - יתן למעלה' - להכשיר חטאת, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כדאמר לקמן בפרק 'כל התדיר' (דף פט.)
^ כשיחזור ויתן שיריים למטה, לשם שיריים עלו לו - ואף למתן דם עוֹלה
^ ולרבנן - ישפך לאמה
^ חטאת
^ דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים
^ תיובתא לרב אשי, דאמר 'טעמא דבעי תרתי - משום דאין בילה הוא' דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה! אלמא שמעינן מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דרבי אליעזר כרבא: דבחדא נמי מיתכשר, אלמא קנסא הוא!
^ כל שיעור שיש בו מן התחתונים
^ דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים
^ ולהכי מוקי לה ברובא עליונים: משום דלא מתרץ ליה 'והתחתונים עלו לו' אלא בהכי, כדמסיק לה למילתיה:
^ קסלקא דעתא אף בעולה קאמר דעלתה, ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד - היכי מיתכשרא עולה? דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה
^ ומשני: דמאי 'תחתונים עלו לו' דקאמר?
^ לשם שיריים דחטאת קאמר, הצריכין לישפך ליסוד; וכיון דרובא עליונים, כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד - דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה - אפילו כל הניתן למעלה מן העליונים הוא, אכתי פש ליה מיניה למטה! אבל אי לאו רובא עליונים, כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, כדי להכשיר החטאת - תו לא מתרץ ליה 'התחתונים עלו לו' אפילו לשיריים: דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן, ואין כאן שיריים! או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן, ואין כאן משל עולה למטה כלום
^ דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה 'תן למעלה, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים' בפרק 'כל התדיר' (שם); ולרבנן - ישפך לאמה
^ ושניהם כשרין; כדסלקא דעתא לרבי אליעזר דיש בילה; ולרבנן ישפך לאמה, והעולה כשירה, דיש בילה, ולמעלה לא יתן: דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון, ולא אמרינן 'רואין אותו למעלה כאילו הוא מים'; והכי תניא לה בתוספתא [לא מצאתי בתופסתא שלנו]
^ ועליונים הוא דכשרים, ולא תחתונים
^ כלומר: עלו לו למפרע; ולשון קושיא הוא
^ ומשני ליה:
^ מתחילתו; דאי נמלך - הוה אמרי ליה רבנן 'ישפך לאמה': שלא לשנות בתחתונים
^ וכיון דנתן למעלה
^ ושניהם כשרים
^ דכיון דניתן למעלה - אפילו חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך, דאינו משנה בנתינה זו בעליונים, שהרי מה שיש כאן מן העליונים - שירים הן, דרבנן אית להו בילה, וכבר ניתן מן החטאת למעלה, ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה
^ ולרבי אליעזר, דלית ליה בילה - אין כשר אלא חטאת; ולרבנן, דאית להו בילה - שניהם כשירין: שהרי יש משניהם למעלה ולמטה
^ הוא ד
^ דקתני 'ואלו ואלו עלו לו' - לאו א'אלו ואלו מודים' קאי, אלא
^ רבנן הוא דקאמרי לה
^ אבל לרבי אליעזר - אין כשר אלא עליון
^ ורבי אליעזר - דאיירי בסיפא דמתניתין - היא
^ שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ועוד; וקתני ינתנו במתנה אחת = בשביל כל אחד קאמר, דהיינו: שתי מתנות, דנמצאו שתיהן במזבח
^ שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות; ודקתני 'ינתנו במתנות ארבע' = ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה
^ וקאמר רבי אליעזר 'ינתנו במתנת ארבע': שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת, כדאמרינן ב'כל התדיר' (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים

[1] כגון דם בכור שנתערב בדם מעשר, בין בבלול בין בכוסות

[2] קא סלקא דעתא השתא דאמרינן 'יש בילה', וסמכינן עליה שיש במתנה זו משניהם, ואם בכוסות - יתן מתנה מזה ומתנה מזה

[3] כמו דם עולה בדם שלמים או בדם אשם: ששניהם טעונין שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים

[4] כגון דם עולה בבכור, שהן תחתונים

[5] ורואה המתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הן מים, ואין זה 'בל תוסיף'

[6] משום 'בל תוסיף'; וידי עולה יצא: דכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת - כיפר

[7] ואינו דומה עושה מעשה ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו

[8] לפלוגי בתרוייהו רבי אליעזר ורבנן: בבעלי מומין, איברים באיברים, וכוסות בכוסות

[9] דאי אשמעינן באיברים

[10] 'יקריבו'

[11] בהכשר

[12] אבל גבי כוסות בכוסות, דעיקר בקלקול

[13] של מי חטאת המוקדשין

[14] דעלמא

[15] הבא להזות מהן על הטמא

[16] וטהר

[17] כדתנן במתניתין: אם לא נמלך ונתן – כשר - אלמא סמכינן אבילה, ואמרינן לח המתערב בלח - מתערב בכולו, ואין לך טיפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת; והכא נמי: נהי דיש בילה - יש בכל הזאה מן המים הכשירים

[18] ואין כאן שיעור: שהרי יש בה מן הפוסלת

[19] ואי משום דמזה שתי הזאות -

[20] קא סברי אין מצרפין אותו למלאות השניה שיעור החסר בראשונה

[21] דבחדא לא סגיא ליה ובתרתי מכשר

[22] אין סומכין על כך: דזימנין דלא מיבליל בכוליה

[23] אי איפשר שלא יבלול, וסמכינן

[24] שמא רוב שתיהן מן השאובין, ואין בשתיהן כדי הזאה כשירה

[25] קסבר

[26] כדשמעינן ליה במתניתין

[27] והאי דבעי תרתי – משום ד

[28] ומצטרף להזאות

[29] ודקשיא 'מי יימר דמלא שיעורא?'

[30] שיעור הזאה מזו ושיעור הזאה מזו, ונתערבו; הילכך: כי מזה שתי הזאות - על כרחך מלי ליה שיעורא, שהרי לא היו מן הפסולין כאן אלא כדי הזאה אחת והוא הזה שתים! ו'אחת באחת' לאו דוקא נקט, דאם היו מן הכשירים הרבה - כל שכן דכשר כי מזה שתי הזאות, דטופיינא דכשירין מהיכא תיתי למיפסל? אלא משום פסולין נקט לה; ו'יש בילה' גרס בדריש לקיש: דכיון דאמר 'הזאה צריכה שיעור' - מאי דוחקיה למימר דלרבי אליעזר 'אין בילה' לאקשויי מתניתין עלה ולאוקמי מתניתין בשינויי דחיקא, כדלקמן?

[31] ושתי הזאות דקאמר - לאו למלויי שיעורא, אלא

[32] שלא ישתכר בנפילה זו: להרבות מימיו במים פסולין

[33] הגירסא הזו משובשת בספרים, ונראה בעיני דהכי גרסינן: 'רב אשי אמר: 'מים כל שהוא' תנן, ואין בילה - יזה שתי הזאות'; וסבירא ליה לרב אשי הזאה אין צריכה שיעור, כרבא; ומיהו קנסא לית ליה; הילכך: אי הוה סבירא ליה 'יש בילה' - בחדא הוה סגי ליה, ושתי הזאות לרבי אליעזר - משום דקסבר אין בילה, הילכך: אי מדי חדא - שמא אין כאן מן הכשירין כלום, אבל כי מדי תרתי - אי אפשר דליכא בחדא מינייהו מן הכשירין (כלום), דהא אין כאן מן הפסולין אלא כל שהוא! והיינו טעמא דלא משני בלישנא 'דנתערבו אחת באחת': דאם כן - הוי משמע 'יש שיעור להזאה', ואיהו – 'אין הזאה צריכה שיעור' סבירא ליה; להכי דק לישנא דמתניתין, דקתני 'כל שהוא': דאין לך בהזאות פחותה מכאן, ואי אפשר שיהו כל הזאות הללו מן הפסולין ואפילו הן קטנות מאד; ולקמן מותיב ליה ממתניתין

[34] דמכשיר בשתי הזאות

[35] דשמא אין אחת מהן הזאה ברורה: שלא יהא בה מן הפסולין; אלמא סבירא ליה דהזאה כל שהוא מטהרת

[36] ו

[37] ולא תימא 'הזאה כל שהוא - היא דכשירה, ומיהו לא יהיה עמה תערובת פסול', אלא אפילו יש בה תערובת פסול – מכשר; אלמא טעמא דרבי אליעזר דבעי תרתי - לאו משום צירוף הוא: לצרפו לכשיעור, דהא קתני 'אין צריכה' - וקשיא לריש לקיש!

[38] קא סלקא דעתא 'דם חטאת בדם עולה - יתן למעלה' - להכשיר חטאת, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כדאמר לקמן בפרק 'כל התדיר' (דף פט.)

[39] כשיחזור ויתן שיריים למטה, לשם שיריים עלו לו - ואף למתן דם עוֹלה

[40] ולרבנן - ישפך לאמה

[41] חטאת

[42] דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים

[43] תיובתא לרב אשי, דאמר 'טעמא דבעי תרתי - משום דאין בילה הוא' דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה! אלמא שמעינן מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דרבי אליעזר כרבא: דבחדא נמי מיתכשר, אלמא קנסא הוא!

[44] כל שיעור שיש בו מן התחתונים

[45] דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים

[46] ולהכי מוקי לה ברובא עליונים: משום דלא מתרץ ליה 'והתחתונים עלו לו' אלא בהכי, כדמסיק לה למילתיה:

[47] קסלקא דעתא אף בעולה קאמר דעלתה, ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד - היכי מיתכשרא עולה? דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה

[48] ומשני: דמאי 'תחתונים עלו לו' דקאמר?

[49] לשם שיריים דחטאת קאמר, הצריכין לישפך ליסוד; וכיון דרובא עליונים, כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד - דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה - אפילו כל הניתן למעלה מן העליונים הוא, אכתי פש ליה מיניה למטה! אבל אי לאו רובא עליונים, כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, כדי להכשיר החטאת - תו לא מתרץ ליה 'התחתונים עלו לו' אפילו לשיריים: דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן, ואין כאן שיריים! או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן, ואין כאן משל עולה למטה כלום

[50] דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה 'תן למעלה, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים' בפרק 'כל התדיר' (שם); ולרבנן - ישפך לאמה

[51] ושניהם כשרין; כדסלקא דעתא לרבי אליעזר דיש בילה; ולרבנן ישפך לאמה, והעולה כשירה, דיש בילה, ולמעלה לא יתן: דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון, ולא אמרינן 'רואין אותו למעלה כאילו הוא מים'; והכי תניא לה בתוספתא [לא מצאתי בתופסתא שלנו]

[52] ועליונים הוא דכשרים, ולא תחתונים

[53] כלומר: עלו לו למפרע; ולשון קושיא הוא

[54] ומשני ליה:

[55] מתחילתו; דאי נמלך - הוה אמרי ליה רבנן 'ישפך לאמה': שלא לשנות בתחתונים

[56] וכיון דנתן למעלה

[57] ושניהם כשרים

[58] דכיון דניתן למעלה - אפילו חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך, דאינו משנה בנתינה זו בעליונים, שהרי מה שיש כאן מן העליונים - שירים הן, דרבנן אית להו בילה, וכבר ניתן מן החטאת למעלה, ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה

[59] ולרבי אליעזר, דלית ליה בילה - אין כשר אלא חטאת; ולרבנן, דאית להו בילה - שניהם כשירין: שהרי יש משניהם למעלה ולמטה

[60] הוא ד

[61] דקתני 'ואלו ואלו עלו לו' - לאו א'אלו ואלו מודים' קאי, אלא

[62] רבנן הוא דקאמרי לה

[63] אבל לרבי אליעזר - אין כשר אלא עליון

[64] ורבי אליעזר - דאיירי בסיפא דמתניתין - היא

[65] שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ועוד; וקתני ינתנו במתנה אחת = בשביל כל אחד קאמר, דהיינו: שתי מתנות, דנמצאו שתיהן במזבח

[66] שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות; ודקתני 'ינתנו במתנות ארבע' = ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה

[67] וקאמר רבי אליעזר 'ינתנו במתנת ארבע': שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת, כדאמרינן ב'כל התדיר' (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]