ביאור:בבלי זבחים דף פ
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
המשך המשנה
הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת [1] - ינתנו במתנה אחת [2];
מתן ארבע במתן ארבע [3] - ינתנו במתן ארבע;
מתן ארבע במתנה אחת [4]:
רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע [5];
רבי יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת [6].
אמר לו רבי אליעזר: הרי הוא עובר על 'בל תגרע' (דברים ד ב: לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם)?
אמר לו רבי יהושע: הרי הוא עובר על 'בל תוסיף'?
אמר לו רבי אליעזר: לא נאמר 'בל תוסיף' אלא כשהוא בעצמו.
אמר לו רבי יהושע: לא נאמר 'בל תגרע' אלא כשהוא בעצמו;
ועוד אמר רבי יהושע: כשנתת - עברת על 'בל תוסיף' ועשית מעשה בידך; כשלא נתת - עברת על 'בל תגרע' - ולא עשית מעשה בידך [7]!
גמרא:
אמר רבי אלעזר: לא הכשיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, אבל אחד אחד לא.
מתיב רב דימי: וחכמים אומרים: אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן 'ישפך לאמה!?
אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברא לך: מאי 'אחד'? = זוג אחד;
וצריכא [8]: דאי איתמר בהא [9] - בהא קאמר רבי אליעזר [10], משום דאיתעביד ביה כפרתו [11], אבל בהא [12] אימא מודי להו לרבנן; ואי איתמר בהא [בכוסות], [הוה אמינא:] בהא קאמרי רבנן, אבל בהא [אברים] אימא מודו לרבי אליעזר – צריכא.
תנן התם [פרה פ"ט, מ"א]: צלוחית [13] שנפלו לתוכה מים [14] כל שהו: רבי אליעזר אומר: [15] יזה שתי הזאות [16], וחכמים פוסלין.
בשלמא רבנן, סברי 'יש בילה' [17], ו'הזאה צריכה שיעור' [18], [19] ו'אין מצטרפין להזאות' [20]; אלא רבי אליעזר [21] - מאי קסבר? אי קסבר 'אין בילה' [22] - כי מזה שתי הזאות מאי הוי? דילמא תרוייהו מיא קא מזי? אלא קא סבר 'יש בילה' [23]? אי קסבר 'אין הזאה צריכה שיעור' - למה לי שתי הזאות? אלא קסבר 'הזאה צריכה שיעור'; ואי קסבר 'אין מצטרפין להזאות', כי מזה שתי הזאות מאי הוי? ואי נמי מצטרפין להזאות - מי יימר דמלא ליה שיעורא [24]?
אמר ריש לקיש: לעולם [25] יש בילה [26], [27]הזאה צריכה שיעור [28], [29] והכא במאי עסקינן? - כגון שנתערבו אחת באחת [30].
רבא אמר: לעולם יש בילה, והזאה אין צריכה שיעור [31], וקנסא דקנסו רבנן, כי היכי דלא משתרש ליה [32].
רב אשי אמר: אין בילה יזה שתי הזאות [33].
מיתיבי: רבי אומר: לדברי רבי אליעזר [34]: הזאה כל שהוא מטהרת [35], [36]הזאה אין צריכה שיעור, הזאה - מחצה כשר ומחצה פסול [37]?
ועוד: תניא בהדיא: 'הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה: רבי אליעזר אומר: יתן למעלה [38] [ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים] , והתחתונים עלו לו [39]' [40] - ואי אמרת 'אין בילה', [41] אמאי עלו לו? דילמא קיהיב עליונים למטה והתחתונים למעלה [42]? [43]
הכא במאי עסקינן? - כגון דאיכא רובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים [44] ועוד [45]. [46]
הא תחתונים עלו לו קתני [47]?
תא שמע: נתן למטה ולא נמלך [50]: רבי אליעזר אומר: יחזור ויתן למעלה [51], והתחתונים עלו לו!?
הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [52].
והא תחתונים עלו לו קתני [53]!?
[54] לשם שירים.
תא שמע: 'נתנן למעלה ולא נמלך [55] - [56] אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו [57]' [58]?
הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [59].
והא אלו ואלו עלו לו קתני?
מי קתני 'אלו ואלו מודים'? 'אלו ואלו עלו לו' [60]קתני!: סיפא [61] אתאן לרבנן [62], דאמרי 'יש בילה' [63].
תא שמע: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת - ינתנו במתנה אחת [64]; ואי אמרת אין בילה - אמאי ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב?
כגון שנתערבו אחת באחת [65].
מתן ארבע במתן ארבע?
הכא נמי: שנתערבו ארבע בארבע [66].
מתן ארבע במתנה אחת [67] -
הערות
עריכה- ^ כגון דם בכור שנתערב בדם מעשר, בין בבלול בין בכוסות
- ^ קא סלקא דעתא השתא דאמרינן 'יש בילה', וסמכינן עליה שיש במתנה זו משניהם, ואם בכוסות - יתן מתנה מזה ומתנה מזה
- ^ כמו דם עולה בדם שלמים או בדם אשם: ששניהם טעונין שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים
- ^ כגון דם עולה בבכור, שהן תחתונים
- ^ ורואה המתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הן מים, ואין זה 'בל תוסיף'
- ^ משום 'בל תוסיף'; וידי עולה יצא: דכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת - כיפר
- ^ ואינו דומה עושה מעשה ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו
- ^ לפלוגי בתרוייהו רבי אליעזר ורבנן: בבעלי מומין, איברים באיברים, וכוסות בכוסות
- ^ דאי אשמעינן באיברים
- ^ 'יקריבו'
- ^ בהכשר
- ^ אבל גבי כוסות בכוסות, דעיקר בקלקול
- ^ של מי חטאת המוקדשין
- ^ דעלמא
- ^ הבא להזות מהן על הטמא
- ^ וטהר
- ^ כדתנן במתניתין: אם לא נמלך ונתן – כשר - אלמא סמכינן אבילה, ואמרינן לח המתערב בלח - מתערב בכולו, ואין לך טיפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת; והכא נמי: נהי דיש בילה - יש בכל הזאה מן המים הכשירים
- ^ ואין כאן שיעור: שהרי יש בה מן הפוסלת
- ^ ואי משום דמזה שתי הזאות -
- ^ קא סברי אין מצרפין אותו למלאות השניה שיעור החסר בראשונה
- ^ דבחדא לא סגיא ליה ובתרתי מכשר
- ^ אין סומכין על כך: דזימנין דלא מיבליל בכוליה
- ^ אי איפשר שלא יבלול, וסמכינן
- ^ שמא רוב שתיהן מן השאובין, ואין בשתיהן כדי הזאה כשירה
- ^ קסבר
- ^ כדשמעינן ליה במתניתין
- ^ והאי דבעי תרתי – משום ד
- ^ ומצטרף להזאות
- ^ ודקשיא 'מי יימר דמלא שיעורא?'
- ^ שיעור הזאה מזו ושיעור הזאה מזו, ונתערבו; הילכך: כי מזה שתי הזאות - על כרחך מלי ליה שיעורא, שהרי לא היו מן הפסולין כאן אלא כדי הזאה אחת והוא הזה שתים! ו'אחת באחת' לאו דוקא נקט, דאם היו מן הכשירים הרבה - כל שכן דכשר כי מזה שתי הזאות, דטופיינא דכשירין מהיכא תיתי למיפסל? אלא משום פסולין נקט לה; ו'יש בילה' גרס בדריש לקיש: דכיון דאמר 'הזאה צריכה שיעור' - מאי דוחקיה למימר דלרבי אליעזר 'אין בילה' לאקשויי מתניתין עלה ולאוקמי מתניתין בשינויי דחיקא, כדלקמן?
- ^ ושתי הזאות דקאמר - לאו למלויי שיעורא, אלא
- ^ שלא ישתכר בנפילה זו: להרבות מימיו במים פסולין
- ^ הגירסא הזו משובשת בספרים, ונראה בעיני דהכי גרסינן: 'רב אשי אמר: 'מים כל שהוא' תנן, ואין בילה - יזה שתי הזאות'; וסבירא ליה לרב אשי הזאה אין צריכה שיעור, כרבא; ומיהו קנסא לית ליה; הילכך: אי הוה סבירא ליה 'יש בילה' - בחדא הוה סגי ליה, ושתי הזאות לרבי אליעזר - משום דקסבר אין בילה, הילכך: אי מדי חדא - שמא אין כאן מן הכשירין כלום, אבל כי מדי תרתי - אי אפשר דליכא בחדא מינייהו מן הכשירין (כלום), דהא אין כאן מן הפסולין אלא כל שהוא! והיינו טעמא דלא משני בלישנא 'דנתערבו אחת באחת': דאם כן - הוי משמע 'יש שיעור להזאה', ואיהו – 'אין הזאה צריכה שיעור' סבירא ליה; להכי דק לישנא דמתניתין, דקתני 'כל שהוא': דאין לך בהזאות פחותה מכאן, ואי אפשר שיהו כל הזאות הללו מן הפסולין ואפילו הן קטנות מאד; ולקמן מותיב ליה ממתניתין
- ^ דמכשיר בשתי הזאות
- ^ דשמא אין אחת מהן הזאה ברורה: שלא יהא בה מן הפסולין; אלמא סבירא ליה דהזאה כל שהוא מטהרת
- ^ ו
- ^ ולא תימא 'הזאה כל שהוא - היא דכשירה, ומיהו לא יהיה עמה תערובת פסול', אלא אפילו יש בה תערובת פסול – מכשר; אלמא טעמא דרבי אליעזר דבעי תרתי - לאו משום צירוף הוא: לצרפו לכשיעור, דהא קתני 'אין צריכה' - וקשיא לריש לקיש!
- ^ קא סלקא דעתא 'דם חטאת בדם עולה - יתן למעלה' - להכשיר חטאת, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כדאמר לקמן בפרק 'כל התדיר' (דף פט.)
- ^ כשיחזור ויתן שיריים למטה, לשם שיריים עלו לו - ואף למתן דם עוֹלה
- ^ ולרבנן - ישפך לאמה
- ^ חטאת
- ^ דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים
- ^ תיובתא לרב אשי, דאמר 'טעמא דבעי תרתי - משום דאין בילה הוא' דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה! אלמא שמעינן מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דרבי אליעזר כרבא: דבחדא נמי מיתכשר, אלמא קנסא הוא!
- ^ כל שיעור שיש בו מן התחתונים
- ^ דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים
- ^ ולהכי מוקי לה ברובא עליונים: משום דלא מתרץ ליה 'והתחתונים עלו לו' אלא בהכי, כדמסיק לה למילתיה:
- ^ קסלקא דעתא אף בעולה קאמר דעלתה, ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד - היכי מיתכשרא עולה? דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה
- ^ ומשני: דמאי 'תחתונים עלו לו' דקאמר?
- ^ לשם שיריים דחטאת קאמר, הצריכין לישפך ליסוד; וכיון דרובא עליונים, כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד - דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה - אפילו כל הניתן למעלה מן העליונים הוא, אכתי פש ליה מיניה למטה! אבל אי לאו רובא עליונים, כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, כדי להכשיר החטאת - תו לא מתרץ ליה 'התחתונים עלו לו' אפילו לשיריים: דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן, ואין כאן שיריים! או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן, ואין כאן משל עולה למטה כלום
- ^ דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה 'תן למעלה, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים' בפרק 'כל התדיר' (שם); ולרבנן - ישפך לאמה
- ^ ושניהם כשרין; כדסלקא דעתא לרבי אליעזר דיש בילה; ולרבנן ישפך לאמה, והעולה כשירה, דיש בילה, ולמעלה לא יתן: דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון, ולא אמרינן 'רואין אותו למעלה כאילו הוא מים'; והכי תניא לה בתוספתא [לא מצאתי בתופסתא שלנו]
- ^ ועליונים הוא דכשרים, ולא תחתונים
- ^ כלומר: עלו לו למפרע; ולשון קושיא הוא
- ^ ומשני ליה:
- ^ מתחילתו; דאי נמלך - הוה אמרי ליה רבנן 'ישפך לאמה': שלא לשנות בתחתונים
- ^ וכיון דנתן למעלה
- ^ ושניהם כשרים
- ^ דכיון דניתן למעלה - אפילו חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך, דאינו משנה בנתינה זו בעליונים, שהרי מה שיש כאן מן העליונים - שירים הן, דרבנן אית להו בילה, וכבר ניתן מן החטאת למעלה, ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה
- ^ ולרבי אליעזר, דלית ליה בילה - אין כשר אלא חטאת; ולרבנן, דאית להו בילה - שניהם כשירין: שהרי יש משניהם למעלה ולמטה
- ^ הוא ד
- ^ דקתני 'ואלו ואלו עלו לו' - לאו א'אלו ואלו מודים' קאי, אלא
- ^ רבנן הוא דקאמרי לה
- ^ אבל לרבי אליעזר - אין כשר אלא עליון
- ^ ורבי אליעזר - דאיירי בסיפא דמתניתין - היא
- ^ שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ועוד; וקתני ינתנו במתנה אחת = בשביל כל אחד קאמר, דהיינו: שתי מתנות, דנמצאו שתיהן במזבח
- ^ שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות; ודקתני 'ינתנו במתנות ארבע' = ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה
- ^ וקאמר רבי אליעזר 'ינתנו במתנת ארבע': שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת, כדאמרינן ב'כל התדיר' (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים