פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף פ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

המשך המשנה

הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת [1] - ינתנו במתנה אחת [2];

מתן ארבע במתן ארבע [3] - ינתנו במתן ארבע;

מתן ארבע במתנה אחת [4]:

רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע [5];

רבי יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת [6].

אמר לו רבי אליעזר: הרי הוא עובר על 'בל תגרע' (דברים ד ב: לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם)?

אמר לו רבי יהושע: הרי הוא עובר על 'בל תוסיף'?

אמר לו רבי אליעזר: לא נאמר 'בל תוסיף' אלא כשהוא בעצמו.

אמר לו רבי יהושע: לא נאמר 'בל תגרע' אלא כשהוא בעצמו;

ועוד אמר רבי יהושע: כשנתת - עברת על 'בל תוסיף' ועשית מעשה בידך; כשלא נתת - עברת על 'בל תגרע' - ולא עשית מעשה בידך [7]!

גמרא:

אמר רבי אלעזר: לא הכשיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, אבל אחד אחד לא.

מתיב רב דימי: וחכמים אומרים: אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן 'ישפך לאמה!?

אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברא לך: מאי 'אחד'? = זוג אחד;

וצריכא [8]: דאי איתמר בהא [9] - בהא קאמר רבי אליעזר [10], משום דאיתעביד ביה כפרתו [11], אבל בהא [12] אימא מודי להו לרבנן; ואי איתמר בהא [בכוסות], [הוה אמינא:] בהא קאמרי רבנן, אבל בהא [אברים] אימא מודו לרבי אליעזר – צריכא.

תנן התם [פרה פ"ט, מ"א]: צלוחית [13] שנפלו לתוכה מים [14] כל שהו: רבי אליעזר אומר: [15] יזה שתי הזאות [16], וחכמים פוסלין.

בשלמא רבנן, סברי 'יש בילה' [17], ו'הזאה צריכה שיעור' [18], [19] ו'אין מצטרפין להזאות' [20]; אלא רבי אליעזר [21] - מאי קסבר? אי קסבר 'אין בילה' [22] - כי מזה שתי הזאות מאי הוי? דילמא תרוייהו מיא קא מזי? אלא קא סבר 'יש בילה' [23]? אי קסבר 'אין הזאה צריכה שיעור' - למה לי שתי הזאות? אלא קסבר 'הזאה צריכה שיעור'; ואי קסבר 'אין מצטרפין להזאות', כי מזה שתי הזאות מאי הוי? ואי נמי מצטרפין להזאות - מי יימר דמלא ליה שיעורא [24]?

אמר ריש לקיש: לעולם [25] יש בילה [26], [27]הזאה צריכה שיעור [28], [29] והכא במאי עסקינן? - כגון שנתערבו אחת באחת [30].

רבא אמר: לעולם יש בילה, והזאה אין צריכה שיעור [31], וקנסא דקנסו רבנן, כי היכי דלא משתרש ליה [32].

רב אשי אמר: אין בילה יזה שתי הזאות [33].

מיתיבי: רבי אומר: לדברי רבי אליעזר [34]: הזאה כל שהוא מטהרת [35], [36]הזאה אין צריכה שיעור, הזאה - מחצה כשר ומחצה פסול [37]?


עמוד ב

ועוד: תניא בהדיא: 'הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה: רבי אליעזר אומר: יתן למעלה [38] [ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים] , והתחתונים עלו לו [39]' [40] - ואי אמרת 'אין בילה', [41] אמאי עלו לו? דילמא קיהיב עליונים למטה והתחתונים למעלה [42]? [43]

הכא במאי עסקינן? - כגון דאיכא רובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים [44] ועוד [45]. [46]

הא תחתונים עלו לו קתני [47]?

[48] לשם שירים [49]!

תא שמע: נתן למטה ולא נמלך [50]: רבי אליעזר אומר: יחזור ויתן למעלה [51], והתחתונים עלו לו!?

הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [52].

והא תחתונים עלו לו קתני [53]!?

[54] לשם שירים.

תא שמע: 'נתנן למעלה ולא נמלך [55] - [56] אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו [57]' [58]?

הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [59].

והא אלו ואלו עלו לו קתני?

מי קתני 'אלו ואלו מודים'? 'אלו ואלו עלו לו' [60]קתני!: סיפא [61] אתאן לרבנן [62], דאמרי 'יש בילה' [63].

תא שמע: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת - ינתנו במתנה אחת [64]; ואי אמרת אין בילה - אמאי ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב?

כגון שנתערבו אחת באחת [65].

מתן ארבע במתן ארבע?

הכא נמי: שנתערבו ארבע בארבע [66].

מתן ארבע במתנה אחת [67] -

הערותעריכה

  1. ^ כגון דם בכור שנתערב בדם מעשר, בין בבלול בין בכוסות
  2. ^ קא סלקא דעתא השתא דאמרינן 'יש בילה', וסמכינן עליה שיש במתנה זו משניהם, ואם בכוסות - יתן מתנה מזה ומתנה מזה
  3. ^ כמו דם עולה בדם שלמים או בדם אשם: ששניהם טעונין שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים
  4. ^ כגון דם עולה בבכור, שהן תחתונים
  5. ^ ורואה המתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הן מים, ואין זה 'בל תוסיף'
  6. ^ משום 'בל תוסיף'; וידי עולה יצא: דכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת - כיפר
  7. ^ ואינו דומה עושה מעשה ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו
  8. ^ לפלוגי בתרוייהו רבי אליעזר ורבנן: בבעלי מומין, איברים באיברים, וכוסות בכוסות
  9. ^ דאי אשמעינן באיברים
  10. ^ 'יקריבו'
  11. ^ בהכשר
  12. ^ אבל גבי כוסות בכוסות, דעיקר בקלקול
  13. ^ של מי חטאת המוקדשין
  14. ^ דעלמא
  15. ^ הבא להזות מהן על הטמא
  16. ^ וטהר
  17. ^ כדתנן במתניתין: אם לא נמלך ונתן – כשר - אלמא סמכינן אבילה, ואמרינן לח המתערב בלח - מתערב בכולו, ואין לך טיפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת; והכא נמי: נהי דיש בילה - יש בכל הזאה מן המים הכשירים
  18. ^ ואין כאן שיעור: שהרי יש בה מן הפוסלת
  19. ^ ואי משום דמזה שתי הזאות -
  20. ^ קא סברי אין מצרפין אותו למלאות השניה שיעור החסר בראשונה
  21. ^ דבחדא לא סגיא ליה ובתרתי מכשר
  22. ^ אין סומכין על כך: דזימנין דלא מיבליל בכוליה
  23. ^ אי איפשר שלא יבלול, וסמכינן
  24. ^ שמא רוב שתיהן מן השאובין, ואין בשתיהן כדי הזאה כשירה
  25. ^ קסבר
  26. ^ כדשמעינן ליה במתניתין
  27. ^ והאי דבעי תרתי – משום ד
  28. ^ ומצטרף להזאות
  29. ^ ודקשיא 'מי יימר דמלא שיעורא?'
  30. ^ שיעור הזאה מזו ושיעור הזאה מזו, ונתערבו; הילכך: כי מזה שתי הזאות - על כרחך מלי ליה שיעורא, שהרי לא היו מן הפסולין כאן אלא כדי הזאה אחת והוא הזה שתים! ו'אחת באחת' לאו דוקא נקט, דאם היו מן הכשירים הרבה - כל שכן דכשר כי מזה שתי הזאות, דטופיינא דכשירין מהיכא תיתי למיפסל? אלא משום פסולין נקט לה; ו'יש בילה' גרס בדריש לקיש: דכיון דאמר 'הזאה צריכה שיעור' - מאי דוחקיה למימר דלרבי אליעזר 'אין בילה' לאקשויי מתניתין עלה ולאוקמי מתניתין בשינויי דחיקא, כדלקמן?
  31. ^ ושתי הזאות דקאמר - לאו למלויי שיעורא, אלא
  32. ^ שלא ישתכר בנפילה זו: להרבות מימיו במים פסולין
  33. ^ הגירסא הזו משובשת בספרים, ונראה בעיני דהכי גרסינן: 'רב אשי אמר: 'מים כל שהוא' תנן, ואין בילה - יזה שתי הזאות'; וסבירא ליה לרב אשי הזאה אין צריכה שיעור, כרבא; ומיהו קנסא לית ליה; הילכך: אי הוה סבירא ליה 'יש בילה' - בחדא הוה סגי ליה, ושתי הזאות לרבי אליעזר - משום דקסבר אין בילה, הילכך: אי מדי חדא - שמא אין כאן מן הכשירין כלום, אבל כי מדי תרתי - אי אפשר דליכא בחדא מינייהו מן הכשירין (כלום), דהא אין כאן מן הפסולין אלא כל שהוא! והיינו טעמא דלא משני בלישנא 'דנתערבו אחת באחת': דאם כן - הוי משמע 'יש שיעור להזאה', ואיהו – 'אין הזאה צריכה שיעור' סבירא ליה; להכי דק לישנא דמתניתין, דקתני 'כל שהוא': דאין לך בהזאות פחותה מכאן, ואי אפשר שיהו כל הזאות הללו מן הפסולין ואפילו הן קטנות מאד; ולקמן מותיב ליה ממתניתין
  34. ^ דמכשיר בשתי הזאות
  35. ^ דשמא אין אחת מהן הזאה ברורה: שלא יהא בה מן הפסולין; אלמא סבירא ליה דהזאה כל שהוא מטהרת
  36. ^ ו
  37. ^ ולא תימא 'הזאה כל שהוא - היא דכשירה, ומיהו לא יהיה עמה תערובת פסול', אלא אפילו יש בה תערובת פסול – מכשר; אלמא טעמא דרבי אליעזר דבעי תרתי - לאו משום צירוף הוא: לצרפו לכשיעור, דהא קתני 'אין צריכה' - וקשיא לריש לקיש!
  38. ^ קא סלקא דעתא 'דם חטאת בדם עולה - יתן למעלה' - להכשיר חטאת, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כדאמר לקמן בפרק 'כל התדיר' (דף פט.)
  39. ^ כשיחזור ויתן שיריים למטה, לשם שיריים עלו לו - ואף למתן דם עוֹלה
  40. ^ ולרבנן - ישפך לאמה
  41. ^ חטאת
  42. ^ דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים
  43. ^ תיובתא לרב אשי, דאמר 'טעמא דבעי תרתי - משום דאין בילה הוא' דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה! אלמא שמעינן מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דרבי אליעזר כרבא: דבחדא נמי מיתכשר, אלמא קנסא הוא!
  44. ^ כל שיעור שיש בו מן התחתונים
  45. ^ דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים
  46. ^ ולהכי מוקי לה ברובא עליונים: משום דלא מתרץ ליה 'והתחתונים עלו לו' אלא בהכי, כדמסיק לה למילתיה:
  47. ^ קסלקא דעתא אף בעולה קאמר דעלתה, ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד - היכי מיתכשרא עולה? דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה
  48. ^ ומשני: דמאי 'תחתונים עלו לו' דקאמר?
  49. ^ לשם שיריים דחטאת קאמר, הצריכין לישפך ליסוד; וכיון דרובא עליונים, כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד - דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה - אפילו כל הניתן למעלה מן העליונים הוא, אכתי פש ליה מיניה למטה! אבל אי לאו רובא עליונים, כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, כדי להכשיר החטאת - תו לא מתרץ ליה 'התחתונים עלו לו' אפילו לשיריים: דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן, ואין כאן שיריים! או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן, ואין כאן משל עולה למטה כלום
  50. ^ דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה 'תן למעלה, דמצוה להקדים עליונים לתחתונים' בפרק 'כל התדיר' (שם); ולרבנן - ישפך לאמה
  51. ^ ושניהם כשרין; כדסלקא דעתא לרבי אליעזר דיש בילה; ולרבנן ישפך לאמה, והעולה כשירה, דיש בילה, ולמעלה לא יתן: דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון, ולא אמרינן 'רואין אותו למעלה כאילו הוא מים'; והכי תניא לה בתוספתא [לא מצאתי בתופסתא שלנו]
  52. ^ ועליונים הוא דכשרים, ולא תחתונים
  53. ^ כלומר: עלו לו למפרע; ולשון קושיא הוא
  54. ^ ומשני ליה:
  55. ^ מתחילתו; דאי נמלך - הוה אמרי ליה רבנן 'ישפך לאמה': שלא לשנות בתחתונים
  56. ^ וכיון דנתן למעלה
  57. ^ ושניהם כשרים
  58. ^ דכיון דניתן למעלה - אפילו חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך, דאינו משנה בנתינה זו בעליונים, שהרי מה שיש כאן מן העליונים - שירים הן, דרבנן אית להו בילה, וכבר ניתן מן החטאת למעלה, ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה
  59. ^ ולרבי אליעזר, דלית ליה בילה - אין כשר אלא חטאת; ולרבנן, דאית להו בילה - שניהם כשירין: שהרי יש משניהם למעלה ולמטה
  60. ^ הוא ד
  61. ^ דקתני 'ואלו ואלו עלו לו' - לאו א'אלו ואלו מודים' קאי, אלא
  62. ^ רבנן הוא דקאמרי לה
  63. ^ אבל לרבי אליעזר - אין כשר אלא עליון
  64. ^ ורבי אליעזר - דאיירי בסיפא דמתניתין - היא
  65. ^ שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ועוד; וקתני ינתנו במתנה אחת = בשביל כל אחד קאמר, דהיינו: שתי מתנות, דנמצאו שתיהן במזבח
  66. ^ שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות; ודקתני 'ינתנו במתנות ארבע' = ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה
  67. ^ וקאמר רבי אליעזר 'ינתנו במתנת ארבע': שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת, כדאמרינן ב'כל התדיר' (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים