קטגוריה:ויקרא טז טו
נוסח המקרא
ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת
וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת.
וְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת׃
וְ/שָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽ/חַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָ/עָ֔ם וְ/הֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔/וֹ אֶל־מִ/בֵּ֖ית לַ/פָּרֹ֑כֶת וְ/עָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗/וֹ כַּ/אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְ/דַ֣ם הַ/פָּ֔ר וְ/הִזָּ֥ה אֹת֛/וֹ עַל־הַ/כַּפֹּ֖רֶת וְ/לִ/פְנֵ֥י הַ/כַּפֹּֽרֶת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִכּוֹס יָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא דִּלְעַמָּא וְיַעֵיל יָת דְּמֵיהּ לְמִגָּיו לְפָרוּכְתָּא וְיַעֲבֵיד לִדְמֵיהּ כְּמָא דַּעֲבַד לִדְמָא דְּתוֹרָא וְיַדֵּי יָתֵיהּ עַל כָּפוּרְתָּא וּקְדָם כָּפוּרְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִכּוֹס יַת צְפִירָא דְחַטָאתָא דְמִן מָמוֹנָא דְעַמָא וְיָעֵיל יַת אַדְמָא דִצְפִירָא מִלְגֵיו לְפַרְגוֹדָא וְיַעֲבֵיד לְאַדְמֵיהּ הֵי כְמָא דְעָבַד לְאַדְמָא דְתוֹרָא וְיַדֵי יָתֵיהּ עַל כַּפּוּרְתָּא וְלִקְדָם כַּפּוּרְתָּא: |
רש"י
"כאשר עשה לדם הפר" - אחת למעלה ושבע למטה
והקשה הרא"ם, דאיפכא מבעי ליה; 'מה שהשעיר מכפר על ישראל הפר מכפר על הכהנים', ויראה לי, דמשום דבדיוק המקרא כך אתה צריך לדרוש 'מה שהפר מכפר השעיר מכפר נמי', דהרי מדכתיב "אשר לעם" לאפוקי הפר שהוא לכהנים, כאילו כבר ידוע משפט הפר, אם כן יליף מיניה מה שהפר מכפר השעיר מכפר נמי, אף על גב דודאי עיקר קרא טומאות מקדש וקדשיו כתיב בשעיר (פסוק טז), מכל מקום בילפותא משמע 'מה שהפר מכפר - השעיר נמי מכפר', וממילא מה שהשעיר מכפר הפר נמי מכפר בטומאת מקדש וקדשיו. שאיך נפרש "אשר לעם" דגבי שעיר ללמוד על שיהא כפרת הפר כמו השעיר, דזה לא יתכן, ופשוט הוא זה למבין דקדוק המלה:
ומה שהקשה הרב המזרחי עוד, דבפרק שני דשבועות (דף יג:) מפרש "אשר לעם" ללמוד שאין הכהנים מכפרים בשל ישראל, אין זה קשיא, דעל כרחך אף על גב דקרא אתיא שאחיו הכהנים אינם מתכפרים בשל עם, אנו צריכים לומר שגם הפר בא על טומאות מקדש וקדשיו, שהרי "אשר לעם" משמע על כרחך דיוק "אשר לעם" - לאפוקי הפר שאינו לעם, אם כן ממילא שמעינן הך דרשא שהוא מכפר על טומאות מקדש וקדשיו כמו שכבר כתבנו, דמפשטיה דקרא דייקינן ד'מה שהפר מכפר - השעיר מכפר'. והא דדרשינן מיניה שלא יהיו הכהנים מתכפרים בשל עם, ולא מוקמינן ליה דקרא אתא מה שהפר מכפר על הכהנים השעיר מכפר על העם, משום דהוי למכתב 'אשר לעדת ישראל', ומדכתיב "אשר לעם" בא ללמוד דוקא לעם, ולא לכהנים. ועוד, דודאי מסברא יש לאוקמי "אשר לעם" אבל הכהנים לא יתכפרו בשל עם, ולא ללמוד שהפר מכפר על טומאת מקדש וקדשיו, דיש לאוקמי קרא לגופיה טפי, רק דממילא שמעינן גם כן מיניה מה שהפר מכפר גם כן השעיר מכפר, וילפינן מזה שהפר מכפר על [טומאת] מקדש וקדשיו, כדלעיל:
[כד] אחת למעלה. לא מהיקישא מן פר גמר בשעיר אחת למעלה, דאדרבא, בשעיר כתיב הזאה אחת למעלה, מדכתיב "אותו", דמשמע מעוט, כמו שאמרנו למעלה, אלא כך הפירוש, מהך קרא ילפינן שכל הזאות של שעיר שוים היו כמו בדם הפר (יומא דף נה.), אף על גב שהיה בשעיר הזאה אחת למעלה - לא תאמר שגם למטה היה אחת, אלא אחת למעלה וז' למטה:
[כה] הנכנסים למקדש וכו'. לא שאר טומאות, שעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים נקראים גם כן טומאה, שעבודה זרה כתיב בה (להלן כ, ג) "למען טמא את מקדשי", ובגלוי עריות כתיב (להלן יח, ל) "ולא תטמאו בהם", שפיכות דמים כתיב (במדבר ל"ה, ל"ד) "ולא תטמאו את הארץ", מוקמינן לקרא רק אטומאת מקדש, כדדרשינן בפרק קמא דשבועות (דף ז:) "וכפר על הקודש מטומאות", ולא כל טומאות, ומאחר שחילק הכתוב בין טומאה לטומאה, אם כן מה מצינו בשאר מקום שחילק הכתוב בין טומאה לשאר טומאות, שהרי חייב הכתוב (לעיל ה, א-יד) בעולה ויורד בטומאת מקדש וקדשיו, ולא כן בשאר טומאות, לכך מוקמינן להך נמי בטומאת מקדש וקדשיו, כך סבירא ליה לרבי יהודה. (ורש"י) [ורבי שמעון] קאמר התם מדכתיב "וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל וכו'", בטומאת מקדש וקדשיו איירי:
ומה שאמר (רש"י) 'ולא נודע להם בסוף', יליף גם כן התם (שבועות דף ז:) שאם נודע להם בסוף בר קרבן הוא, והכתוב הקיש אותו לפשעים, מה פשעים לאו בר קרבן, אף הם לאו בר קרבן, והיינו שלא נודע להם בסוף. ואם תאמר, שלא נודע להם בתחלה ונודע להם בסוף, דאף זה אינו בר קרבן, דאינו בר קרבן אלא אם כן נודע להם בתחלה ונודע בסוף כדאיתא בשבועות (דף ב.), תרצו שם (שבועות דף ח:) מדכתיב "לכל חטאתם", משמע שראוי לבא לכלל חטאת, ואילו לא נודע בתחלה אינו ראוי לבא לכלל חטאת כלל, ואם כן אי אפשר רק שלא נודע לו בסוף. ואם תאמר, כיון דלא נודע לו למה צריך כפרה, ואין זה קשיא, להגין עליו מן היסורין עד שנודע לו (שם), שגם מי שעשה עבירה בשגגה צריך כפרה שלא יבואו עליו יסורין:
[כו] כשם שהזה כו'. ואם תאמר, והלא בשעיר גופיה לא כתיב שבע למטה ואחת למעלה, אלא דילפינן מפר, ובקדשים לא ילפינן למד מן הלמד כדאיתא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מט:), בגמרא בפרק הוציאו לו (יומא דף נז.) מקשה זה, ומתרץ דאין זה למד מן הלמד, שהרי בין בפר בין בשעיר כתיב למעלה ולמטה, אלא שאין מנין הזה כתיב בפירוש, וילפינן בהיקש, ואין זה למד מן הלמד אלא גלוי מלתא הוא כמה הזאות מזה:מה שפירש"י יצנוף כתרגומו כי' יש מקשין למה הביא התרגום אם בעבו' שלא תאמר הבי"ת של ובמצנפת יתהפך פירושו ותאמר שיצנוף דבר אחר על ראשו עם המצנפת ע"כ מביא התרגום שפירש שהמצנפת גופ' הוא מה שצונף על ראשי א"כ ה"ל להביא התרגו' על ובמצנפת כי' ולמה הביאו על יצנוף אלא נראה לפרש שלכך הביא התרגום לפי שבא לומ' שהצניפה היא על הראש ומאחר שהביאו צריך לפרש מהו לשון יחית ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר – אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ושחט את שעיר החטאת אשר לעם"-- שלא יהיו אחיו הכהנים מתכפרים בו. ובמה הם מתכפרים? בפרו של אחיהם. יכול לא יתכפרו בפרו של אחיהם, שהרי הוא אומר "אשר לו"?... מעתה אין להם כפרה! וכשהוא אומר "על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר" הוי אומר יש להם כפרה. ובמה הם מתכפרים? מוטב שיתכפרו בפרו של אחיהם שכן מצינו שחלק מכללו-- שהרי הוא וביתו מתכפרים בו, ואל יתכפרו בשל ציבור שלא מצינו שחלק מכלל ציבור. ואם נפשך לומר-- "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו"-- ביתו של אהרן הם.
[ב] "והביא את דמו אל מבית לפרכת"-- מלמד שהוא נכנס בו לפני ולפנים.
אין לי אלא דם השעיר שהוא נכנס בו לפני ולפנים. מנין לדם הפר שהוא נכנס בו לפני ולפנים? תלמוד לומר "ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר"-- מה דם השעיר נכנס בו לפני ולפנים אף דם הפר נכנס בו לפני ולפנים.
[ג] "והזה אותו על הכפורת"-- מלמד שהיה נותן אחת למעלה.
"ולפני הכפורת"-- איני יודע כמה הם... הריני דן: נאמר מתן דמים בפר למטה ונאמר מתן דמים בשעיר למטה. מה מתן דמים האמורים בפר למטה-- שבע, אף מתן דמים האמורים בשעיר למטה-- שבע. [ד] או כלך לדרך זו: נאמרו בו דמים למעלה ונאמרו בו דמים למטה, מה למעלה-- אחת, אף למטה-- אחת...
נראה למי דומה: דנים של מטה משל מטה ואין דנים של מטה משל מעלה... או כלך לדרך זו: דנים דם השעיר מדם השעיר ואין דנים דם השעיר מדם הפר... ת"ל "ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר"-- מה דם הפר למטה שבע, אף דם השעיר למטה שבע.
[ה] ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלה... נאמר מתן דמים בשעיר למעלה ונאמר מתן דמים בפר למעלה. מה מתן דמים האמורים בשעיר למעלה-- אחת, אף מתן דמים האמורים בפר למעלה-- אחת. או כלך לדרך זו: נאמרו בו דמים למטה ונאמרו דמים למעלה. מה דמים האמורים בו למטה-- שבע, אף דמים האמורים בו למעלה-- שבע...
[ז] נראה למי דומה: דנים של מעלה משל מעלה ואין דנים של מעלה משל מטה... או כלך לדרך זו: דנים דם הפר מדם הפר ואין דנים דם הפר מדם השעיר... ת"ל "ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר"-- שאין תלמוד לומר "כאשר עשה", ומה תלמוד לומר "כאשר עשה"? שיהיו כל מעשיו שוים. מה דם הפר למטה שבע אף דם השעיר למטה שבע. ומה דם השעיר למעלה אחת אף דם הפר למעלה אחת.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא טז טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.