ביאור:בבלי פסחים דף ח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת פסחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מפני שאור הנר יפה לבדיקה [1], ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר (שמות יב יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם [כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ] ואומר (בראשית מד יב) וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל [וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן], ואומר (צפניה א יב) [וְהָיָה] בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת [וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב ה' וְלֹא יָרֵע], ואומר (משלי כ כז) נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן'; האי אור החמה היכי דמי?: אי נימא בחצר - האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם!? אלא באכסדרה? האמר רבא: אכסדרה - לאורה נבדקת [2]!?
לא, צריכא לארובה דבחדר; ודהיכא [3]?: אי לבהדי ארובה [4] - [5] היינו אכסדרה!?; אלא לצדדין [6].
ואבוקה לא? והאמר רבא: מאי דכתיב (חבקוק ג ד) וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה [בגמרא: עוזו]; למה צדיקים דומין בפני שכינה? כנר בפני האבוקה [7]!
ואמר רבא: אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר!?
אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין.
רב זביד אמר: זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו [8];
רב פפא אמר: האי בעית [9] והאי לא בעית;
רבינא אמר: האי משך נהורא [10] והאי מיקטף איקטופי [11].
כל מקום שאין מכניסין [בו חמץ - אין צריך בדיקה]:
כל מקום לאתויי מאי [12]?
לאתויי הא, דתנו רבנן: 'חורי [13] בית העליונים והתחתונים, וגג היציע [14], וגג המגדל, ורפת בקר, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין, ואוצרות שמן - אין צריכין בדיקה [15]; רבי שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית [16] ומפסקת [17] - צריכה בדיקה.'
ורמינהו: 'חור שבין אדם לחבירו - זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת [18], והשאר מבטלו בלבו; רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת [19] - אינה צריכה בדיקה'; קשיא מטה אמטה קשיא חורין אחורין [20]!
חורין אחורין לא קשיא: הא בעילאי [21] ובתתאי [22], והא במיצעי [23]; מטה אמטה לא קשיא: הא דמידליא [24] הא דמיתתאי [25].
ואוצרות יין אין צריך בדיקה? והתניא: אוצרות יין צריך בדיקה, אוצרות שמן אין צריך בדיקה!?
הכא במאי עסקינן? – במסתפק [26].
אי הכי שמן נמי!
שמן - יש קבע לאכילה [27], [28] יין - אין קבע לשתיה [29].
תני רבי חייא: 'עשו אוצרות שכר בבבל [30] כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק [31].'
אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה.
והתניא 'צריכין בדיקה'?
לא קשיא: הא ברברבי [32], הא בזוטרי [33].
אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי [34] ובי קירי [35] צריך בדיקה [36].
אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה.
תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק מפני הסכנה; מאי סכנה?: אי נימא מפני סכנת עקרב, כי משתמש היכי אישתמש?
לא, צריכא דנפל [37].
אי נפל למה לי בדיקה, והתנן [פסחים פ"ב מ"ג]: חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער?
התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו [38], הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו [39].
והא אמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין'?
אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט [40] ואתי [41] לעיוני בתרה [42].
וכהאי גוונא [43], לאו מצוה הוא [44]? והתניא: 'האומר "סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא" -
דילמא בתר דבדק [47] - אתי לעיוני בתרה.
רב נחמן בר יצחק אמר: משום סכנת הנכרים, ופלימו היא, דתניא: 'חור שבין יהודי לארמאי - בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו; פלימו אמר: כל עצמו [48] אינו בודק מפני הסכנה [49]'; מאי סכנה? אי נימא סכנת כשפים - כי אישתמיש היכי אישתמיש?
התם כי אישתמיש יממא ונהורא ולא מסיק אדעתיה [50], הכא ליליא ושרגא הוא ומסיק אדעתיה.
והאמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין'?
היכא דשכיח היזיקא – שאני, שנאמר (שמואל א טז ב) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי ס וַיֹּאמֶר ה' עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ [וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי] [51]!
בעו מיניה מרב: הני בני בי רב [52] דדיירי בבאגא [53], מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב [54]?
אמר להו: ניתו עלי ועל צוארי [55]! [56]
אמר להו: לא ידענא.
איתמר: אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין, לא בהליכתן ולא בחזירתן.
כמאן?
כי האי תנא, דתניא: 'איסי בן יהודה אומר: כלפי שאמרה תורה [59] (שמות לד כד) [כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ] וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ [בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה] - [60] מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה [61]; והלא דברים קל וחומר: ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה!
אין לי אלא בהליכה, בחזרה מנין?
תלמוד לומר (דברים טז ז) [וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ] וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ - מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום.'
וכי מאחר דאפילו בחזירה, בהליכה למה לי?
[62] לכדרבי אמי, דאמר רבי אמי: כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל, ושאין לו קרקע אין עולה לרגל.
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? [63] - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים "אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים – דיינו", נמצאת עלייה שלא לשמה; כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים "אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא – דיינו", ונמצאת עלייה שלא לשמה.
ובמה אמרו 'שתי שורות [במרתף מקום שמכניסין בו חמץ'?]:
מרתף מאן דכר שמיה [64]?
הכי קאמר: [65] 'כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה, [66] ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה; [67] ובמה אמרו [68] 'שתי שורות במרתף [69]'? [70] מקום שמכניסין בו חמץ, [71] ובמסתפק.
בית שמאי אומרים: שתי שורות [על פני כל המרתף]:
אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו [72] - מן הארץ ועד שמי קורה [73]; [74]
ורבי יוחנן אמר: [75] שורה אחת כמין גאם [76]; [77]
תניא כותיה דרב יהודה, תניא כוותיה דרבי יוחנן:
תניא כוותיה דרב יהודה: 'בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ושתי שורות שאמרו - מן הארץ ועד שמי קורה;
תניא כוותיה דרבי יוחנן: 'שתי שורות על פני כל המרתף, חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה [78]; שלפנים הימנה [79] ושלמטה הימנה [80] אין צריך בדיקה.
בית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות שהן העליונות: [81]
אמר רב: עליונה ושלמטה הימנה [82];
ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה [83].
מאי טעמא דרב [84]?
דייק חיצונות [85];
והא עליונות קתני?
למעוטי תתאי דתתייתא [86].
ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה; מאי טעמא? - דייק עליונות [87];
והא חיצונה קתני?
למעוטי גוייאתא דגוייאתא.
רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל - והלכתא כוותיה דשמואל.
הערות
עריכה- ^ לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה
- ^ לאור שלה נבדקת, ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה, אלא בודקהּ ביום
- ^ באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה
- ^ נגד החור ממש
- ^ אמאי לא,
- ^ של חור
- ^ ונוגה של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה; קַרְנַיִם מלשון כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו (שמות לד כט), [ופירושו:] וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה; ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים, ולא יהיה אורם שוה לאורו, אלא כנר בפני האבוקה
- ^ ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה
- ^ מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה
- ^ אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד
- ^ נפסק וקופץ תמיד לשון הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ (איוב ל ד)
- ^ דלא תנא 'מקום שמכניסין בו כו'
- ^ שבכותל
- ^ אנפרי"ץ
- ^ העליונים והתחתונים הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק; וגג היציע. אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין; המגדל = משטיי"ר של עץ, שנותנים לתוכו כלים ואוכלים; תוכו צריך בדיקה, ולא גגו; ורפת בקר - שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו; ולולין = מקום דירת תרנגולין; ומתבן = בית התבן, דמה דרכו של חמץ שם? וכן אוצרות יין ושמן
- ^ מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית, ואורחא דמילתא נקט
- ^ יש הפסק בין שוליה לקרקע, כגון שרגליה גבוהים למטה
- ^ כגון שהכותל עב הרבה
- ^ יש אויר בין שוליה לעצים
- ^ דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה
- ^ דקתני לעיל 'אין צריכין'
- ^ שאין נוחה תשמישתן, כדקתני בהדיא
- ^ שנוחים להשתמש
- ^ שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה - נוחה תשמישתה
- ^ אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה
- ^ אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו - צריך בדיקה: פעמִים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו
- ^ יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא
- ^ אבל
- ^ פעמִים ששתיית סעודה [זו] מרובה משל אתמול, ואין השמש בקי בדבר
- ^ להצריך בדיקה
- ^ דכיון דרגילין בו - אין קבע לשתייתו
- ^ אין צריך בדיקה, שיש להם קבע ואומד, ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה
- ^ אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא
- ^ בית המלח
- ^ שעוה
- ^ לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות
- ^ אם נפל הבנין - אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין, אבל לא להכניס ידו ביניהן; ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו, ועכשיו נפל, ויש שם סכנת עקרבים: שדרכן לימצא באשפות ובגלין
- ^ הכי מפרש לה רבן שמעון [בן גמליאל] בפרק שני [דף לא,ב]
- ^ ותניא: כמה חפישת הכלב? - שלשה טפחים
- ^ קודם לכן
- ^ השתא
- ^ וכיון דמתכוין אף למחט - לאו שליח מצוה הוא, וניזוק
- ^ דמתכוין למצוה ולצרכו
- ^ בתמיה
- ^ בדבר זה
- ^ ולא אמרינן שלא לשמה עושה, אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה, ומתכוין אף להנאת עצמו: שיזכה בה לעולם הבא, או שיחיו בניו
- ^ וגמר את כל המצוה
- ^ של חור
- ^ שלא יאמר הנכרי "כשפים עשה לי"
- ^ דנכרי לשום אל לבו עלילה זו
- ^ איך אלך למשוח את דוד, ואף על פי ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא
- ^ תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו 'בני רב'
- ^ בכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א
- ^ השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך? כלום יש להם לירא מן המזיקים
- ^ יהא עונש הזיקן
- ^ דודאי לא יזוקו, שהמצוה מגינה עליהם!
- ^ לאושפיזא משתחשך
- ^ כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה, או לא
- ^ מתוך שאמרה תורה
- ^ כך אנו למדין:
- ^ שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו
- ^ קרא קמא -
- ^ פירות גינוסר מתוקין מאד, כדאמרינן בברכות (דף מד,א), והיינו 'כינרת': שם מדינה בארץ ישראל;
- ^ לפוטרו מן הבדיקה, דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו
- ^ דקתני רישא,
- ^ ואמרינן לעיל: כל מקום לאיתויי מאי? - לאיתויי
- ^ ומשום הכי אמרינן:
- ^ לקמן
- ^ צריך בדיקה
- ^ ומפרש:
- ^ והיכי דמי? - כגון
- ^ בית שמאי
- ^ כמו שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם (תהלים קמח ד)
- ^ דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף, וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות, עד הקורה; ואמרי בית שמאי: שאותן שתי שורות חיצונות: אותה שרואה את הפתח, על פני רוחב כל המרתף, והשורה שלאחריה - צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה;
- ^ שתי שורות שאמרו בית שמאי
- ^ היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה, וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף, שאף היא נקראת 'שורה' אם באת למנות מלמעלה למטה
- ^ 'גאם' היא גימ"ל יוונית, ועשויה כמין כף שלנו: פתוחה שורה אחת; 'כמין גאם' היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה, כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג.
- ^ דהיינו כל גג השורות
- ^ של חיצונה
- ^ של עליונה
- ^ מתניתין קא נסיב;
- ^ האי 'עליונה' - לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר, כדאמר רבי יוחנן אליבא דבית שמאי, אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף, ולא מן הארץ ועד הקורה, אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה, ושלמטה הימנה - ועוד שורת חבית אחת, למטה מן העליונה היא, משורה הזקופה כנגד הפתח; והאי פתח - לאו כנגדו ממש קאמר, אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי
- ^ בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף
- ^ דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין, דהא מתניתין – 'עליונות' קתני
- ^ ואותה שלפנים - לאו חיצונה היא; וקא סבר רב דתנא דמתניתין - בחיצונות דק בלישניה, אבל בעליונות לא דק בלישניה
- ^ כגון שלישית ושתחתיה
- ^ והא של מטה - לאו עליונה היא