ביאור:בבלי פסחים דף נח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת פסחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
פסחים פרק חמישי תמיד נשחט
משנה:
תמיד [1] נשחט בשמונה ומחצה, וקרב [2] בתשעה ומחצה [3]; [4]
בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה [5], וקרב בשמונה ומחצה, בין בחול בין בשבת;
חל ערב פסח להיות בערב שבת [6] - נשחט בשש ומחצה, וקרב בשבע ומחצה, והפסח אחריו.
גמרא:
מנא הני מילי?
אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא: (במדבר כח ד) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם [7]: חלקהו [8] לבין שני ערבים [9]: שתי שעות ומחצה לכאן [10], שתי שעות ומחצה לכאן [11], ושעה אחת לעשייתו.
מתיב רבא: בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת, ואי סלקא דעתך בשמונה ומחצה דאורייתא - היכי מקדמינן ליה?
אלא אמר רבא: [12] מצותו דתמיד משינטו צללי ערב [13]; מאי טעמא? דאמר קרא: בין הערבים: מעידנא דמתחיל שמשא למערב [14], הלכך:
בשאר ימות השנה - דאיכא נדרים ונדבות, דרחמנא אמר (ויקרא ו ה) [וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר] עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, ואמר מר [15] עָלֶיהָ [16] - השלם כל הקרבנות כולם [17] - מאחרינן ליה תרתי שעי ועבדינן ליה בשמנה ומחצה [18];
בערבי פסחים, דאיכא פסח אחריו - קדמינן ליה שעה אחת, ועבדינן ליה בשבע ומחצה;
חל ערב פסח להיות ערב שבת - דאיכא נמי צלייתו דלא דחי שבת [19] - מוקמינן ליה אדיניה: [20] בשש ומחצה.
תנו רבנן: כסידורו [21] בחול כך סידורו בשבת - דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב פסח; מאי קאמר?
אמר אביי: הכי קאמר:
'כסידורו בחול בערב הפסח [22] - כך סידורו בשבת בערב הפסח, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת - כך סידורו בשבת [23];
ומתניתין, דקתני '[24] בין בחול בין בשבת' - רבי ישמעאל היא;
במאי קא מיפלגי [25]? במוספין קודמין לבזיכין קמיפלגי [26]: רבי ישמעאל סבר מוספין קודמין לבזיכין; עבד להו למוספין בשש [27], ובזיכין בשבע [28], ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה [29]; רבי עקיבא סבר בזיכין קודמין למוספין [30]: בזיכין בחמש, ומוספין בשש, ועביד ליה לתמיד בשש ומחצה.
מתקיף לה רבא: מידי רבי עקיבא 'כסידרו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת' קתני [31]? כסידרו בערב הפסח סתמא קתני!? [32]
אלא אמר רבא: הכי קאמר: 'כסידרו בחול דעלמא [33] - כך סידרו בשבת בערב הפסח [34], דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידרו ב[35] ערב הפסח [36];
ומתניתין, דקתני בין בחול בין בשבת - רבי עקיבא היא;
במאי קא מיפלגי? - במכמר בשרא קמיפלגי: רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרא [37], ורבי עקיבא סבר לא חיישינן למכמר בשרא.
אי לא חיישינן, ניעבדיה בשש ומחצה [38]?
קא סבר מוספין קודמין לבזיכין [39], עביד להו למוספין בשש, ובזיכין בשבע, ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה.
מתקיף לה רבה בר עולא: מידי 'כסידרו בחול כך סידרו בשבת בערב הפסח דברי רבי ישמעאל' קתני? 'כך סידרו בשבת' סתמא קתני!
אלא אמר רבה בר עולא: הכי קתני: 'כסידרו בחול דעלמא [40] - כך סידרו בשבת דעלמא [41], דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח דעלמא - כך סידרו בשבת דעלמא [42],
ומתניתין, דקתני בין בחול בין בשבת - דברי הכל היא [43];
במאי קמיפלגי? - בגזרת נדבות ונדרים קמיפלגי: רבי ישמעאל סבר גזרינן שבת אטו חול, ורבי עקיבא סבר לא גזרינן.
אי לא גזרינן - ניעבדיה בשש ומחצה [44]?
קסבר מוספין קודמין לבזיכין: מוספין בשש, ובזיכין בשבע, ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה.
מיתיבי: תמיד כל השנה כולה קרב כהלכתו: נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה; ובערב הפסח נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה; חל להיות בשבת – כחל [45] להיות בשני בשבת [46], דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח; בשלמא לאביי ניחא [47], אלא לרבא [48] קשיא!
אמר לך רבא: לא תימא 'כחל בשני בשבת' אלא אימא 'כשני בשבת' דעלמא [49].
מיתיבי: חל להיות בשבת - כסידרו כל השנה כולה [50] דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח דעלמא; בשלמא לרבא ניחא, אלא לאביי קשיא!?
אמר לך אביי: לא תימא כסידרו כל השנה' אלא אימא 'כסידרו כל השנים כולן [51], דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידרו ערב הפסח שחל להיות בערב שבת.
טבלה בסוגית כסידורו בחול כך סידורו בשבת
עריכהתנו רבנן: כסידורו [52] בחול כך סידורו בשבת - דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב פסח; מאי קאמר?
השעה – שעת שחיטת תמיד של בין הערבים
| משנתנו כמאן | במאי פליגי |
ערב פסח בערב שבת |
ערב פסח בשבת |
שבת | ערב פסח בחול |
חול | אליבא דמאן | מקור |
| 6:30 | 7:30 | 7:30 | 8:30 | משנה | ||||
| כרבי ישמעאל | מוסף קודם לבזיכין: - ר"י, ר"ע ההפך | 7:30 | 7:30 | רבי ישמעאל | אביי | |||
| 6:30 | 6:30 | רבי עקיבא | ||||||
| כרבי עקיבא | חייש למכמר – רבי ישמעאל | 8:30 | 8:30 | רבי ישמעאל | רבא | |||
| 7:30 | 7:30 | רבי עקיבא | ||||||
| דברי הכל | 8:30 | 8:30 | רבי ישמעאל | רבה בר עולא | ||||
| 7:30 | 7:30 | רבי עקיבא | ||||||
| 7:30 | 8:30 | רבי ישמעאל | ברייתא | |||||
| 7:30 | 7:30 | רבי עקיבא | ||||||
| רבי ישמעאל | תירוץ רבא | |||||||
| 8:30 | 8:30 | רבי עקיבא | ||||||
| 8:30 | 8:30 | רבי ישמעאל | ברייתא | |||||
| 7:30 | רבי עקיבא | |||||||
| 7:30 | רבי ישמעאל | תירוץ אביי | ||||||
| 6:30 | רבי עקיבא |
תנו רבנן: 'מנין שלא יהא דבר [53] קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר (ויקרא ו ה) [וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר] וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה [וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים]’ [54]
מאי תלמודא [55]?
אמר רבא: הָעֹלָה - עולה ראשונה [56];
ומנין שאין דבר קרב אחר תמיד של בין הערבים?
תלמוד לומר: וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים [57]
מאי תלמודא?
אמר אביי: עליה שלמים ולא על חבירתה שלמים.
מתקיף לה רבא: אימא שלמים הוא דלא נקריב [58], הא עולות נקריב?!
אלא אמר רבא: הַשְּׁלָמִים [59] - עליה השלם כל הקרבנות כולן.
תנו רבנן: 'תמיד [60] קודם לפסח, פסח קודם לקטרת [61], קטרת קודמת לנרות [62]:
הערות
עריכה- ^ של בין הערבים
- ^ גמר הקרבתו
- ^ שהיו שוהין שעה אחת בעשייתו
- ^ ובגמרא מפרש טעמא;
- ^ ערבי פסחים מקדמינן ליה משום דבעי למיעבד פסח אחריו; בברייתא מפרש בגמרא מנא לן דפסח אחר תמיד
- ^ בעינן לאקדומי טפי, משום דבעי לשחוט פסח אחריו ולצלותו מבעוד יום
- ^ משש שעות ולמעלה, שהצל נוטה - קרינן 'בין הערבים', והוה ליה למכתב 'בערב', ושני בדבוריה וכתב 'בין הערבים' לדרשה
- ^ חלוק הערב
- ^ לשני חלקים
- ^ קודם לעשייתו
- ^ לאחר עשייתו
- ^ כולה תקנתא דרבנן היא, דמדאורייתא - כל שש שעות אחרונות כשירות, דהיינו
- ^ דהיינו מחצי שבע ואילך
- ^ שהחמה נוטה למערב והצל למזרח: כשאדם עומד כנגד החמה - צלו נוטה למזרח; חצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע, ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו
- ^ לקמן בהאי פירקא
- ^ על תמיד של שחר
- ^ ולא תשלימם על תמיד הערב: דלאחר תמיד הערב לא תקריב קרבן, לפיכך - אף על פי שזריזים מקדימין למצות
- ^ התקינו לאחרה כדי שיביאו נדריהם ונדבותיהן ויהא כשר להקריבן; ובשבת נמי, אף על גב דליכא נדרים ונדבות - מאחרינן ליה משום סדר גזירת נדרים ונדבות דחול, כדמפרש לקמן
- ^ צליית פסח אינו דוחה שבת מפני שצורך הדיוט היא, ויכול לצלות מבעוד יום
- ^ מכי ינטו הצללים, דהיינו
- ^ של תמיד
- ^ דהיינו בשבע ומחצה
- ^ בשבת של ערב הפסח הוא בשש ומחצה, כסידרו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת: דכיון דבעי למיעבד פסח אחריו ובשבת לא קרבי נדרים ונדבות דניצטריך לאיחוריה - מוקמינן ליה אדינה: בשש ומחצה
- ^ ערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה
- ^ אמאי קא מאחר ליה רבי ישמעאל? הא מסתבר טעמא דרבי עקיבא מפני שהפסחים מרובין לשחוט וליקרב אחריו! דבשלמא כשהוא חל בחול - מאחרינן ליה חדא שעתא משום נדרים ונדבות, אבל בשבת למה לי לאחרינהו? בשלמא בשאר שבתות לא חיישינן לאקדומי ולשנויי מחול דידיה משום נדרים ונדבות דחול, אבל השתא משום פסחים בעינן לאקדומיה
- ^ 'בזיכין' היא לבונה הנתונה בשני בזיכים על שתי מערכות של לחם הפנים, ובשבת היו מסלקין הישנה ומסדרין את החדשה, כדכתיב (ויקרא כד ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ, ומקטיר הבזיכין, והן מתירין הלחם לאכילת כהנים, וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה (ויקרא כד ז), וחולקין הלחם מיד, וצריך שעה אחת להתעסק בכך
- ^ מוספין קודמין לסילוק בזיכין והקטרתן, וּזְמַן מוספין אורחייהו בשש, דכתיב בהו 'יום' ולא כתיב בהו 'בֹקר' – דכתיב (ויקרא כג לז) דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וקיימא לן בסדר יומא בפרק 'אמר להן הממונה' (לד,א) 'בֹקר' הוי הקדמה, ו'יום' משמע איחור
- ^ דבעי לאחרינהו: דבמוספין כתיב 'יום' ובבזיכין כתיב 'ביום' 'ביום' תרי זימני, ומהכא ילפינן: טעמא דאמר 'מוספין קודמין לבזיכין' במסכת יומא (שם): מדכתב בהו (ויקרא כד ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת תרי זימני, לאחֵר
- ^ ועבדינן ליה בשבע ומחצה, והוא הדין דמצי למיעבדיה בתחלת שמונה, אלא חדא: דשמא אין חילוק לחם הפנים כלה בסוף שבעה, ועוד: כל הני זימני לא משנינן ליה אלא בשש ומחצה כדיניה או בשבע ומחצה, כשאר ערבי פסחים
- ^ וטעמא נמי מפרש התם: גמר 'חוקה' 'חוקה' מחביתין
- ^ במילתיה דרבי עקיבא
- ^ ולהכי לא פריך ליה אמילתיה דרבי ישמעאל: דאיהו נמי אמר כוותיה דאביי במקצת, ובההוא מקצת פריך ליה רבה בר עולא לקמן
- ^ כל ימות השנה דהיינו בשמונה ומחצה
- ^ דלא מקדמינן ליה למהר שחיטת הפסחים אחריו, דהואיל ואינו יכול לצלותו עד שתחשך - חיישינן שמא יתחמם בשר הפסח ויסריח
- ^ שאר
- ^ מפני שהפסחים מרובים וצריך להקדימם
- ^ חימום הבשר; ודומה לו ב'איזהו נשך' (בבא מציעא עד א) 'על הכומר של זיתים': שמניחין יחד בכלי כדי שיתחממו [ועיין פירש"י בחומש בראשית מ"ג פסוק ל': נכמרו - נתחממו, ובלשון משנה (ב"מ עד א) על הכומר של זיתים, ובלשון ארמי מכמר בשרא, ובמקרא (איכה ה י) עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ = נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב; כן דרך כל עור כשמחממין אותו - נקמט וכווץ]
- ^ דהא הפסחים מרובין, ובשבת לא בעי לאיחוריה משום נדרים ונדבות
- ^ ועל כרחך בזיכין בשבע, ואינן פנויין בה
- ^ כל ימות החול: בשמונה ומחצה
- ^ בשבתות של כל השנה; ואף על גב דליכא נדרים ונדבות - חיישינן לסרך נדרים דחול: דילמא אתו למסרך ולמיעבד בחול נמי בשבע, ומיפסלי נדרים ונדבות של אחריו
- ^ כל שבתות השנה הוא נשחט בשבע ומחצה כסידרו ערב הפסח דלא גזרינן משום חול
- ^ דרבי ישמעאל ורבי עקיבא לא איירי בערב פסח כלל, וכמתניתין סבירא להו בין בחול בין בשבת
- ^ דהא זריזין מקדימין למצות
- ^ ערב הפסח
- ^ שהתמיד נשחט בשבע ומחצה; בשני בשבת - חד מימות החול נקט; [ואית דאמרי יומא קמא דשבתא דחזי לארביסר נקט, וחד בשבתא לא חזי לארביסר, דלא בד"ו פסח; ולאו מילתא היא, שהרי על פי הראייה היו מקדשין]
- ^ דמדקאמר רבי ישמעאל חל להיות בשבת כחל להיות בשני בשבת, על כרחך כסידרו ערב הפסח דקאמר רבי עקיבא – בערב פסח שחל להיות בערב שבת קאמר
- ^ דקאמר: רבי ישמעאל - למיכמר בישרא חייש, וכסידרו בחול בעלמא קאמר - הא קתני הכא כחל להיות בשני בשבת!
- ^ שאינו ערב הפסח, דהיינו בשמונה ומחצה, דחיישינן למיכמר בישרא
- ^ היינו בשמונה ומחצה, דחיישינן למיכמר בישרא
- ^ שערב הפסח חל בחול: דשחטינהו בשבע ומחצה
- ^ של תמיד
- ^ נקטר במערכה משנערכה שחרית
- ^ בתר וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן כתיב, דהוא סידור מערכה.
- ^ דהאי הָעֹלָה - אתמיד של שחר קאי
- ^ מדלא כתיב 'וערך עליה עולה' אלא הָעֹלָה - הכי קאמר: וערך עליה מיד העולה החשובה האמורה תחלה לכל העולות, והיינו עולת תמיד דפרשת קרבנות, דקרבן תמיד כתיב ברישא [בפרשת פינחס]
- ^ עָלֶיהָ - אתמיד קאי, דסיפיה דקרא הוא, והכי קאמר: והקטיר על העולה הזאת, כלומר אחריה - חלבי השלמים
- ^ אחר תמיד של בין הערבים
- ^ לשון הַשְּׁלֵם
- ^ של בין הערבים
- ^ של בין הערבים וכולהו יליף טעמא
- ^ להדלקת נרות