פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי פסחים דף ק

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דילמא משבשתא היא [1]?

אמר ליה מרימר, ואיתימא רב יימר [2]: אנא איקלעי לפירקיה דרב פנחס בריה דרב אמי, וקם תנא ותני קמיה [3] וקיבלה מיניה [4]; אי הכי קשיא [5]! אלא מחוורתא כדרב הונא [6].

ולרב הונא מי ניחא? והאמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן, ואיתימא אמר רבי אבהו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: 'הלכה כרבי יהודה בערב הפסח, והלכה כרבי יוסי בערב שבת'; 'הלכה כרבי יהודה בערב הפסח' - מכלל דפליג רבי יוסי בתרוייהו [7]!?

לא, 'הלכה' - מכלל דפליגי בהפסקה [8] – דתניא [9] [הרשב"ם אומר שהמקור בתוספתא ברכות [אין בידינו קטע זה]]:

'מפסיקין לשבתות [10], דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: אין מפסיקין; ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו, וקדש עליהם היום [11];

אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסי: ברבי [12]! רצונך נפסיק, וניחוש לדברי יהודה חבירנו?

אמר לו: בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה, ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני? (אסתר ז ח) [וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ] הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת [הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ] [13]?

אמר לו: אם כן לא נפסיק, שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות;

אמרו: לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי יוסי.'

[14]

אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה לא כרבי יהודה [15] ולא כרבי יוסי [16], אלא פורס מפה [17] ומקדש [18].

איני! והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: 'כשם שמפסיקין לקידוש


עמוד ב

כך מפסיקין להבדלה [19]'; מאי מפסיקין, לאו לעקירת שולחן [20]?

לא, למפה.

רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא [21]; אייתו תכא [מילולית: שולחן] קמיה [22], פרס מפה וקידש [23].

תניא נמי הכי: ושוין שאין מביאין את השולחן [24] אלא אם כן קידש, ואם הביא [25] - פורס מפה ומקדש! [26]

תני חדא שוין שאין מתחילין, ותניא אידך שוין שמתחילין! בשלמא הא דתניא שוין שאין מתחילין - משכחת לה בערב הפסח, אלא הא דתניא שוין שמתחילין – אימת?: אי נימא בערב שבת - הא מיפלג פליגי!?

לא קשיא: כאן קודם תשעה, כאן לאחר תשעה.

אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת [27]:

אמר רב: ידי יין לא יצאו [28], ידי קידוש יצאו [29];

ושמואל אמר:

הערותעריכה

  1. ^ והכי איבעי ליה למיתני: 'מתשע שעות ומחצה ואילך'; רשב"ם: אי נמי 'מן המנחה ולמעלה', כדתניא בההיא קמייתא
  2. ^ רשב"ם: לאו משבשתא היא
  3. ^ להך מתניתא הכי 'מתשע שעות ולמעלה'
  4. ^ אלמא מתרצתא היא
  5. ^ רשב"ם: הך ברייתא בתרייתא דקתני מתשע ולמעלה - אלמא סמוך למנחה נמי קאסר רבי יהודה בערבי שבתות ויום טוב, וליכא לאוקומי השתא מתניתין כרבי יהודה: דמאי שנא ערבי פסחים דנקט בהו סמוך למנחה טפי משבתות ויום טוב
  6. ^ [רשב"ם: דלרבי יוסי איצטריך,] ומן המנחה דקתני מתניתא קמייתא - סמוך למנחה קאמר
  7. ^ רשב"ם: אפילו בערב הפסח, והיכי מוקי למתניתין כרבי יוסי
  8. ^ הא דאמר רבי ירמיה 'הלכה כרבי יהודה בערב הפסח', דמשמע דפליג נמי רבי יוסי בערב הפסח - להפסקה הוא דפליג: דאם התחיל לאכול אף בערב הפסח אינו מפסיק, אבל להתחיל - מודה רבי יוסי דאסור; ומתניתין – בהתחלה, ולרבי יוסי איצטריך, דקמשמע לן דמודה רבי יוסי בערב הפסח דאין מתחילין
  9. ^ דבהפסקה נמי פליגי
  10. ^ רשב"ם: אם התחיל סעודתו בהיתר קודם המנחה, והיה אוכל והולך עד שתחשך ... מפסיק סעודתו מיד כשיחשיך ומקדש היום
  11. ^ שהחשיך
  12. ^ רשב"ם: כך קראו רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסי בר חלפתא, כלומר: גדול הדור
  13. ^ רשב"ם: כלומר: בפני אתה מביישני
  14. ^ רשב"ם: שמעינן מהכא דבערבי פסחים אסור לאכול מסוף תשע שעות ולמעלה, כסתם מתניתין, אבל בערבי שבתות וימים טובים - מותר לאכול מן המנחה ולמעלה, דהא סתם לן תנא דמתניתין כרבי יוסי: מדנקט ערבי פסחים - מכלל דבשאר יום טוב שרי; וקיימא לן נמי (עירובין מו ב) הלכה כרבי יוסי מחבירו; דרבי יוסי - אפילו להתחיל ולאכול אחר תשע שרי בהדיא לקמן בשמעתין דאמר; אלא הא דתניא 'ושוין' - שמתחילין אימת?: אי בערב שבת, הא פליג רבי יהודה! ומיהו לענין הפסקה אין הלכה כרבי יוסי בערבי פסחים, אלא כרבי יהודה: שאם התחיל לאכול קודם תשע, ונמשך אכילתו עד שחשיכה - צריך לעקור את השולחן מיד כשיחשיך, ולהחזירו לשם פסח; ובשבתות ובימים טובים לא יפסיק, אלא פורס מפה ומקדש ואחר כך גומר סעודתו.
  15. ^ דאמר מפסיקין, דמשמע עקירת שולחן
  16. ^ דאמר אין מפסיקין כלל רשב"ם: אלא יגמור סעודתו אפילו משחשיכה, ויברכו ברכת המזון, ואחר כך מביא לו כוס שני לקידוש היום, כדתניא לקמן בשמעתין
  17. ^ על השולחן
  18. ^ היום, וחוזר ואוכל; רשב"ם: אלא פורס מפה על המאכל כדין כל שבתות השנה שהביאו לחם על השולחן קודם קידוש, כדתניא לקמן; אי נמי משום סילוק פתורא; ואחר כך אומר קידוש היום על הכוס, וחוזר ואוכל, וגומר סעודתו; ונראה בעיני דסבירא ליה לשמואל דהלכה כרבי יוסי כדקתני בברייתא, שקבעו הלכה כמותו, אלא שבא להחמיר על עצמו קצת: שלא יגמור סעודתו ויקדש אחר כך, אלא יקדש תחלה ואחר כך יגמור סעודתו, דאם לא תימא הכי - שמואל דאמר כמאן?: דהא ברייתא דקתני פורס מפה ומקדש לא קאי אהפסקת אכילה כלל, אלא - בבא לקדש עתה ולאכול בשבת לכתחלה מיירי
  19. ^ אם היו מסובין בשבת עד הלילה - מפסיקין אכילתן ומבדילין
  20. ^ רשב"ם: ומדקאמר כשם שמפסיקין מכלל דלא סגי במפה
  21. ^ והיו מסובין על השולחן בערב שבת וקידש עליהן היום
  22. ^ רשב"ם: הביאו את הפת על השולחן כמו שאנו עושין קודם קידוש
  23. ^ רשב"ם: לפי שברצונו לא היו מביאין את הלחם על השולחן עד לאחר קידוש, כדתניא לקמיה, לפיכך פרס מפה על הלחם, והיינו כעין סילוק שולחן...
  24. ^ לאכול
  25. ^ קודם לכן
  26. ^ אי נמי: אין מביאין את השולחן בערב הפסח אפילו מבעוד יום אלא אם כן קידש כדאמרן: דאפילו רבי יוסי מודה בערב הפסח!
  27. ^ רשב"ם: הוא קידוש שמקדש שליח ציבור בלילי שבתות וימים טובים בבית הכנסת
  28. ^ שאם יש להם יין לשתות בביתם - חייבין לברך 'בורא פרי הגפן': שאינם פטורין בברכת הכוס יין בלא ברכה, מאחר שעקרו ממקומן; רשב"ם: אבל המקדש בביתו על שולחנו בשבת אין צריך לברך על היין שבתוך הסעודה שהרי פוטרו יין שלפני הסעודה כדתנן ב'כיצד מברכין' (ברכות פ"ו מ"ה, מב,א) בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון, ומוקי לה בגמרא בשבתות ובימים טובים, הואיל ואדם קובע סעודתו על היין
  29. ^ רשב"ם: אף על פי שלא שתו, דקיימא לן דהמקדש - צריך שיטעום, אם לא טעם אלא אחר מהם - יצאו כולן ידי חובתן, כדמוכח בעירובין בשילהי 'בכל מערבין' (מ,ב); ומיהו לכתחלה צריך שיטעמו כולן, ולא צריכין תו לאקדושי בביתן: דלא בעי רב קידוש במקום סעודה, הלכך אף על גב דלא אכלי בבית הכנסת - נפקי