פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי פסחים דף קד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

והא מר - לא תלתא אמר ולא שבע אמר!?

אמר ליה: איברא [1] "בין יום השביעי לששת ימי המעשה" - מעין חתימה היא [2], ואמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה [3] סמוך לחתימתו;

ופומבדיתאי אמרי: מעין פתיחתן [4] סמוך לחתימתן;

מאי בינייהו [5]?

איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת, דחתמינן "בין קודש לקודש"; מאן דאמר מעין פתיחתן, סמוך לחתימתן לא בעי למימר "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת", ומאן דאמר מעין חתימתן - סמוך לחתימתן בעי למימר "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת" [6].

גופא: אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הפוחת - לא יפחות משלש, והמוסיף לא יוסיף על שבע.

מיתיבי: 'אומר הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום הכפורים, ובמוצאי שבת ליום טוב, ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד, אבל לא במוצאי יום טוב לשבת [7]; הרגיל [8] אומר הרבה ושאינו רגיל אומר אחת' [9]!?

תנאי היא, דאמר רבי יוחנן: בנן של קדושים אומר אחת [10], ונהגו העם לומר שלש [11].

מאן ניהו 'בנן של קדושים'?

רבי מנחם בר סימאי;

ואמאי קרו ליה 'בנן של קדושים'?

דלא איסתכל בצורתא דזוזא.

שלח ליה רב שמואל בר אידי: חנניא אחי אומר אחת.

ולית הלכתא כוותיה [12].

אמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה [13].

מיתיבי:

'סדר הבדלות היאך? [14]

אומר "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, בין טמא לטהור, בין הים לחרבה, בין מים העליונים למים התחתונים, בין כהנים ללוים וישראלים [15]" [16], וחותם בסדר בראשית [17];

ואחרים אומרים: ביוצר בראשית;

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: חותם "מקדש ישראל" [רשב"ם: מכל עולמו שיצר - לא קידש אלא ישראל; ולפי פירוש זה שייכא חתימה זו במוצאי שבת]’

ואם איתא, הא בין הים לחרבה לא כתיבא ביה הבדלה!

סמי מכאן 'בין הים לחרבה';

אי הכי [רשב"ם: דקאמרת 'וחותם בסדר בראשית’] – 'בין יום השביעי לששת ימי המעשה' נמי?

מעין חתימה הוא;

בצר חדא, וליכא שבע!?

אמרי: כהנים לוים וישראלים - תרי מילי נינהו: בין לוים לישראלים, דכתיב (דברים י ח) בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי [לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה]; בין הכהנים ללוים, דכתיב (דברי הימים א כג יג) בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים [הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם].

מחתם מאי חתים?

רב אמר "מקדש ישראל" [18], ושמואל אמר "המבדיל בין קודש לחול". [19]

לייט עלה אביי - ואיתימא רב יוסף - אהא דרב.

תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא: כל החותם "מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול" מאריכין לו ימיו ושנותיו


עמוד ב

ולית הלכתא כוותיה [20].

עולא איקלע לפומבדיתא, אמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: זיל אמטי ליה כלכלה דפירי וחזי היכי אבדיל [21]!

לא אזל, שדר ליה לאביי;

כי אתא אביי - אמר ליה: היכי אמר?

אמר ליה: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" אמר, ותו לא [22];

אתא לקמיה דאבוה, אמר ליה: היכי אמר?

אמר ליה: אנא לא אזלי, אנא שדריתיה לאביי, ואמר לי "המבדיל בין קודש לחול"!

אמר ליה [רשב"ם: רב יהודה לרב יצחק בריה]: רברבנותיה דמר וסררותיה דמר [23] גרמא ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה [24].

מיתיבי: 'כל הברכות כולן פותח בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ מברכת מִצְוֹת [25] וברכת הפירות, וברכה הסמוכה לחבירתה [26], וברכה אחרונה שבקרית שמע [27], שיש מהן [28] פותח בהן בברוך ואין חותם בברוך [29], ויש מהן שחותם בברוך ואין פותח בברוך [30]; והטוב והמטיב [31] - פותח בברוך ואינו חותם בברוך [32]' -

הערותעריכה

  1. ^ רשב"ם: באמת
  2. ^ ולא ממנינא הוא
  3. ^ רשב"ם: סוף הברכה חותם בברוך
  4. ^ רשב"ם: התחלתן
  5. ^ רשב"ם: דהא ברכת הבדלה מעין פתיחתן ומעין חתימתן איכא, וכן רוב ברכות
  6. ^ רשב"ם: והכי עבדינן לאפוקי נפשין מפלוגתא
  7. ^ רשב"ם: דאפרכוס יוצא והמלך נכנס - אין דרך ללוות האפרכוס, שהכל נמשכין אחר המלך
  8. ^ רשב"ם: שבקי בהן
  9. ^ רשב"ם: קשיא לרבי אלעזר, דאמר 'לא יפחות משלש'
  10. ^ והיינו 'תנאי': בנן של קדושים, שהוא תנא!
  11. ^ רשב"ם: תנאים שהיו בימיו נחלקו עליו ועושין העם על פיהן - הרי תנא אחר
  12. ^ רשב"ם: גמרא קאמר ליה
  13. ^ כמו הנך דלקמן
  14. ^ 'סדר הבדלות' היינו שבע הבדלות; ואף על גב דאיכא תמני, 'בין יום השביעי [לששת ימי המעשה]’ לא קא חשיב, דמעין חתימה;
  15. ^ מפרש להו לקמן
  16. ^ אבל הבדלה דשבת לא כתיב, דמעין חתימה קא חשיב ליה לקמן, ולאו ממנינא
  17. ^ "ברוך סודר בראשית" [רשב"ם: שבמוצאי שבת התחיל הקב"ה לסדר מעשה בראשית]; וכולהו הנך כתיבי: וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר (ויקרא י י) וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א ד), וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם [אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ] (בראשית א ז); [רשב"ם: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים (ויקרא כ כו), אבל הבדלה דשבת לא כתיבא, דמעין חתימה חשיבא לקמן, ולאו ממנינא הוא...]
  18. ^ כרבי יוסי ברבי יהודה
  19. '^ רשב"ם: שמואל לא סבירא ליה ככל הנך תנאי דלעיל, אלא כרבנן סבירא ליה, דתנן בסוף פרק קמא דחולין (פ"א מ"ז, דף כו,ב) גבי יום טוב שחל להיות במוצאי שבת: כיצד מבדילין? – 'בין קדש לחול כו' ואמרינן בגמרא: היכא אמר לה להך ברכה בין קדש לקדש? - אמר רב יהודה: בחתימתה; רב שישא בריה דרב אידי אמר: בפתיחתה;
  20. ^ רשב"ם: כרבי יהושע בן חנניה, לפי שאין חותמין בשתים - בפרק 'שלשה שאכלו' (ברכות דף מט,א), אלא כשמואל דהא לייטי עלה דרב
  21. ^ רשב"ם: זיל אמטי ליה לעולא ובעלילה זו תראה היאך מבדיל
  22. ^ לא אמר בה שאר הבדלות ולא חתם בה
  23. ^ שלא הלכת אתה בעצמך
  24. ^ רשב"ם: דרב יצחק, אלא מפומיה דאביי, ואמרינן (יבמות צז א): כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו - שפתותיו דובבות בקבר
  25. ^ כגון 'להתעטף בציצית' ו'על נטילת לולב'; [רשב"ם: וטעמו של דבר: לפי שאין בהן ריבוי דברים]
  26. ^ כגון אותם של שמונה עשרה
  27. ^ אף על פי שאין ברכה אחרת למעלה הימנה שהתחיל בה בברוך [רשב"ם: שהרי הפסיק קרית שמע - אף על פי כן אינו מתחיל בה בברוך וחשבינן לה ברכה הסמוכה לחבירתה - לאותה שלפני קראית שמע, שהרי מחובר אמת ויציב על סופו של קראית שמע, וכדאמרינן בברכות (דף יד,ב) שצריך לסמוך אמת ויציב אחר (במדבר י י) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, כדכתיב וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת (ירמיהו י י), הלכך כחדא ברכתא אריכתא דמיא]
  28. ^ מאלו שהזכרנו
  29. ^ כגון ברכת פירות ומִצְות
  30. ^ כגון ברכה הסמוכה לחבירתה, שהרי פוטרתה ראשונה שנפתחה בברוך
  31. ^ [רשב"ם: דברכת המזון] אף על גב דסמוכה לחבירתה שהרי התחיל בברכת המזון בברוך
  32. ^ משום דברכה באנפי נפשה איתקן משום הרוגי ביתר [רשב"ם: שניתנו לקבורה: 'הטוב' - שלא הסריחו 'והמטיב' - שנתנו לקבורה] וכולה הודאה כברכת הפירות ומצות