ביאור:בבלי פסחים דף קכא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת פסחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
חד תני אפיגול, וחד תני אנותר [1];
מאן דתני אפיגול - משום חשדי כהונה [2], מאן דתני אנותר - משום עצלי כהונה [3];
חד אמר כזית [4] וחד אמר כביצה [5]; מאן דאמר כזית – כאיסורו [6]; ומאן דאמר כביצה – כטומאתו [7].
משנה:
בירך ברכת הפסח [8] פטר את של זבח; בירך את של זבח [9] - לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל; [10]
רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו. [11]
גמרא:
כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל - זריקה בכלל שפיכה [12] ולא שפיכה בכלל זריקה [13]; לדברי רבי עקיבא לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה.
רשב"ם:
הכי גרסינן: לכשת"ל לדברי ר"י זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה: במסכת זבחים בפרק 'בית שמאי' [14] שמעינן ליה לרבי ישמעאל דאמר דפסח בשפיכה ולא בזריקה, דתניא: רבי ישמעאל אומר: מתוך שנאמר (במדבר יח יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר [אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה’] למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח; מעשר ופסח מנין? - תלמוד לומר: וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ (דברים יב כז); דאלו לשאר קרבנות לא צריך, דבכולהו כתיב זריקה; והשתא דקאמר רבי ישמעאל דפסח בשפיכה - ושמעית ליה במתניתין דאמר בברכת הפסח הוא נפטר מברכת הזבח ואינו נפטר משל פסח בברכת הזבח - אמור מעתה: הניתנין בזריקה - כגון שאר זבחים שניתנו בשפיכה כפסח – יצא, כדתניא בהדיא בפרק 'בית שמאי' [15]: 'מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא? - תלמוד לומר: וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ (דברים יב כז), אבל הניתנין בשפיכה - כגון פסח שנתנן בזריקה כשלמים וכל שאר זבחים - לא יצא, דומיא דברכת פסח; והזבח דקאמר נמי רבי ישמעאל במתניתין -כי האי גוונא.
ולדברי רבי עקיבא כו'. רשב"ם: כדאמרינן נמי במתניתין גבי ברכת הפסח והזבח שאין זו פוטרת את זו; ורבי עקיבא נמי סבר דפסח [16] בשפיכה, דלא אשכחן תנא דאמר בזריקה אלא לרבי יוסי הגלילי בפרק 'תמיד נשחט' (לעיל סד,ב) דנפקא ליה מאֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ; דבכור 'את דמו' לא נאמר אלא דָּמָם: לימד על בכור מעשר ופסח שטעונין זריקה; וההיא זריקה דפסח - מתנה אחת היא, כנגד היסוד, מרחוק, ולא כזריקת שאר קרבנות שהן שתי מתנות שהן ארבע, ומקראי מפיק להו במסכת זבחים בפרק 'איזהו מקומן' [17] מדכתיב סביב בעולה סביב בחטאת סביב באשם: דשלש כתובין הבאין כאחד אין מלמדין; זריקה מרחוק ושתי מתנות שהן ארבע ופסח מתנה אחת מרחוק – כדפרישית: שפיכה מקרוב: עומד על היסוד ושופך שם; בכולהו קרבנות כתיב זריקה לבד מחטאת, שמתנותיהן באצבע על הקרנות, כדכתיבי קראי.
רבי שמלאי איקלע לפדיון הבן; בעו מיניה: פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן" - אבי הבן מברך; "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - כהן מברך? או אבי הבן מברך?: כהן מברך דקמטי הנאה לידיה, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה?
לא הוה בידיה; אתא שאיל ביה מדרשא, אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים;
והילכתא אבי הבן מברך שתים.
הדרן עלך ערבי פסחים וסליקא לך מסכת פסחים
הערות
עריכה- ^ חד מפרש טעמא דמתניתין מאי טעמא מטמא פיגול את הידים, וחד מפרש טעמא דנותר מאי טעמא נותר מטמא את הידים
- ^ גזרו עליו טומאה שלא יפגלוהו ברצון להפסיד את הבעלים [רשב"ם: ויאמרו "שוגגין היינו"]; ועוד: דשלמים הן, ואין לכהן בהן אלא חזה ושוק, וישחטם במזיד לשם חטאת כדי לאוכלן כולם, ומשום הכי גזרו טומאה; רשב"ם: ולא נהירא: דאין פיגול אלא בשוחט על מנת לאכול ממנו חוץ לזמנו, והשוחט שלמים לשם חטאת - אין כאן פיגול אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה!?
- ^ שלא יתעצלו באכילתן; רשב"ם: והוא הדין לישראל
- ^ כזית מהן מטמא את הידים
- ^ רשב"ם: ובהא לחוד הוא דפליגי
- ^ רשב"ם: איסור אכילתו בכזית
- ^ רשב"ם: טומאת אוכלין בכביצה לטמא אחרים
- ^ "על אכילת פסחים"
- ^ חגיגת ארבעה עשר, ומברכין "על אכילת שלמים"
- ^ רשב"ם: מפרש בתוספתא (פסחים פ"י ה"יג [ליברמן]): 'איזה ברכת הפסח? – "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח"; אי זו היא ברכת הזבח? – "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח"; והאי זבח היינו חגיגת י"ד הבאה עם הפסח; אי נמי נדרים ונדבות שהקריב ערב הפסח ואוכלן בלילי הפסח;
- ^ רשב"ם: פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא מפרשינן טעמא בגמרא.
- ^ שירי דם - בזריקה מרחוק: דלא איכפת ליה אם נופלים שיריים על היסוד או לא; שירי דם הפסח - בשפיכה בנחת, כדי שיפלו על היסוד
- ^ כלומר: שאם נותן פסח בזריקה ושלמים בשפיכה - לא עשה כלום; וכיון דאין דומין זה לזה במתן דמים - אין ברכת האחד פוטרת האחר; ופירוש: אם נתן פסח בזריקה - לא עשה כלום, אבל אם נתן שלמים בשפיכה – יצא; לפיכך ברכת הפסח פוטרת את של שלמים: ששלמים בכלל פסח במתן דמים; ושל שלמים אינה פוטרת את של פסח לפי שאין פסח במתן דמו בכלל שלמים
- ^ דף לז,א
- ^ שם
- ^ נמי
- ^ דף נז,א
- ^ רשב"ם: משום דאיירי מתניתין בשני מיני ברכות באדם אחד ומעשה אחד התלוי זה בזה, כגון פסח וזבח, שחגיגה באה עם הפסח - משום הכי נקט נמי להאי עובדא דאבי הבן מברך שתים.