פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי פסחים דף צד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לרב יהודה לא קשיא: טמא שרץ רחמנא דחייה, דכתיב (במדבר ט י) [דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר] אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ [אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה’] - מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח [1] ואפילו הכי אמר רחמנא לידחי!

תנו רבנן: 'היה עומד חוץ למודיעים ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים [2], יכול יהא חייב [3]?

תלמוד לומר: (במדבר ט יג) [וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר] וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה [וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא] והלה היה בדרך [4];

היה עומד לפנים מן המודיעים ואין יכול ליכנס מפני גמלים וקרונות המעכבות אותו [5], יכול לא יהא חייב?

תלמוד לומר: ובדרך לא היה - והרי לא היה בדרך [6]!'

אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא [7], וסומכא דרקיעא [8] אלפא פרסי.

חדא גמרא וחדא סברא [9]: סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום? - עשר פרסאות: מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום [10].

מיתיבי: רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום [ולא אחד מששה, כמו שאמרנו לעיל]; תדע: כמה מהלך אדם בינוני ביום? - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה - ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום! תיובתא דרבא, תיובתא דעולא, תיובתא [11]!?

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן [12]!

אמר לך: אנא - ביממא הוא דאמרי [13], ורבנן [14] הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא [15].

לימא תיהוי תיובתא דרבי חנינא [16]!?

לא, וַיָּאִיצוּ שאני (בראשית יט טו: וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר).

תא שמע: 'מצרים היה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם [17], ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם; נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה [18] לגיהנם' – תיובתא!

תא שמע, דתנא דבי אליהו: 'רבי נתן אומר: כל הישוב כולו [19] - תחת כוכב אחד יושב [20]; תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד הולך למזרח [21] - עומד כנגדו [22], לארבע רוחות העולם - עומד כנגדו [23]!' מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב'!?

תיובתא.

תא שמע: 'עגלה [24] בצפון, ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב [25], וכל הישוב כולו אינו הוה [26] אלא שעה אחת ביום: שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום! תדע: שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם [27]!'

תיובתא [28]!

תא שמע, דאמר רבי יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע [29] בשעה שאמר (ישעיהו יד יד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן? - יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע,


עמוד ב

בן בנו של נמרוד הרשע [30] שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו [31]! כמה שנותיו של אדם? - שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, שנאמר (תהלים צ י) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה; מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, ובין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע [32]! (ישעיהו יד טו) אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר!'

תיובתא.

תנו רבנן: 'חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין [33], וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין; אמר רבי: תשובה לדבריהם: מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון!' [34]

מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כבוצינא דריחיא [35]? אי נמי כצינורא דדשא [36]?

חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע [37] ובלילה למעלה מן הרקיע [38]; וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע.

אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין [39] ובלילה רותחין [40].

תניא: 'רבי נתן אומר: בימות החמה - חמה מהלכת בגובה של רקיע, לפיכך כל העולם כולו רותח ומעינות צוננין; בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע [41], לפיכך כל העולם כולו צונן [42] ומעינות רותחין [43].'

תנו רבנן: 'בארבעה שבילין חמה מהלכת [44]: ניסן אייר וסיון - מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין; תמוז אב ואלול - מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות; תשרי מרחשון וכסליו - מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות; טבת שבט ואדר - מהלכת במדבר, שלא ליבש את הזרעים.'

ורבי אליעזר אומר מאסקופת [העזרה ולחוץ]:

ואף על גב דמצי עייל ולא אמרינן ליה "קום עייל [45]"? והתניא: ערל שלא מל ענוש כרת [46], דברי רבי אליעזר!

אמר אביי: דרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא. [47]

רבא אמר: תנאי היא, דתניא [ספרי במדבר פסקה סט ד"ה בדרך רחוקה]: 'רבי אליעזר אומר: נאמר ריחוק מקום בפסח [48] ונאמר ריחוק מקום במעשר [49]; מה להלן חוץ לאכילתו - אף כאן חוץ לאכילתו [50];

רבי יוסי בר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: חוץ לעשייתו [51]'.

כמאן אזלא הא דאמר רבי יצחק בר רב יוסף: 'בטמאים הלך אחר רוב העומדין בעזרה [52]'?

כמאן? - כרבי יוסי בר רבי יהודה שאמר משום רבי אליעזר.

אמר לו רבי יוסי לפיכך [נקוד על ה' לומר: לא מפני שרחוק ודאי אלא מאיסקופת העזרה ולחוץ]:

תניא: רבי יוסי הגלילי אומר: דרך [במדבר ט,י: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה’] - שומע אני מהלך שנים או שלשה ימים; כשהוא אומר (במדבר ט יג) [וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר] וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה [וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא] ובדרך לא היה - מגיד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי 'דרך'.

[53]

הערותעריכה

  1. ^ ולרב יהודה לא קשיא, דקסבר טמא לנפש סתמא כתיב ואפילו שביעי שלו במשמע כדאוקימנא באידך פירקין (דף צ,ב) דסבר לה כמאן דאמר טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהן בערב הפסח
  2. ^ במרוצה
  3. ^ כרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה
  4. ^ דחוץ למודיעין - דרך רחוקה הוא
  5. ^ והוא היה מביא בניו ובני ביתו עליהן
  6. ^ חייב: שאין זה אונס שיש לו להשמט ולילך יחידי ולשחוט
  7. ^ היקף הילוך החמה בתוך החלל ממזרח למערב
  8. ^ עוביו של רקיע
  9. ^ שיתא אלפי פרסי דעלמא - גמרא הוה מרביה, והא דאלפא פרסי סומכא דרקיע הוה - סבר לה מדעתיה, מההיא דשית אלפי פרסי דגמרא
  10. ^ מהנצהּ ועד שקיעתהּ: שהרי אדם מהלך שלשים מילין מהנצהּ ועד שקיעתהּ, ובתוך מהלך שלשים מילין לאדם היא מהלכת את כל העולם שהוא ששת אלפים פרסי, וכדי מהלך חמשה מילין הוי אחד מששה בשלשים מילין, אלמא סומכא דרקיעא אלפא פרסי: שבכל מהלך חמשה מיל לאדם החמה מהלכת אלף פרסאות! ויש מפרשים שיתא אלפי פרסי היינו לאורך או לרוחב, ולא נהירא לן כלל, שהרי אין החמה מהלכת לאורכו של עולם אלא מקיפתו
  11. ^ רבי יהודה קא חשיב לכוליה יומא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, מיהו בהא מותבינן לרבא: דקתני הכא 'מעלות השחר ועד הנץ החמה ארבעה מילין', דהיינו עובי הרקיע, וכן משקיעתה ועד צאת הכוכבים ארבעה מילין - פשו להו ל"ב מילין מהנץ החמה ועד שקיעה, ותיובתא דרבא ודעולא דאמרי שלשים מילין
  12. ^ כלומר: נימא דהא דאמרינן לעיל בדרבה בר בר חנה מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין - כולה רבה בר בר חנה אמר לה, ומשמיה דרבי יוחנן, ותיהוי הך נמי תיובתיהּ
  13. ^ אני כללתי של כל היום מעלות היום עד צאת הכוכבים עשרה פרסאות ולא פירשתי כמה קודם הנץ החמה ואחר שקיעתה
  14. ^ עולא ורבא שפירשו הדבר
  15. ^ טעו בקדמא וחשוכא: שרוב בני אדם מהלכין חמשה מילין קודם הנץ החמה על ידי שמשכימין קודם עלות השחר, וכן אחר שקיעתה על ידי שמחשכין ליכנס אחר צאת הכוכבים
  16. ^ דאמר מסדום ועד צוער חמשה מילין, והתם בהדיא מפרש קרא מעלות השחר עד הנץ החמה, דכתיב (בראשית יט טו) וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וכתיב (שם,כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה
  17. ^ אלמא עולם טפי משיתא אלפי פרסי
  18. ^ דבר מועט
  19. ^ של בני אדם
  20. ^ וכמה כוכבים יש ברקיע? - לאין מספר, וכיון דכוכב אחד מחזיק את כל הישוב ורואין אנו שהישוב יותר מאלף פרסה - הרי כמה כוכבים שברקיע? ישוב אחד לכל כוכב בימים ובנהרות ומדברות, ואילו אין ברקיע אלא ששה כוכבים הרי כאן ששת אלפים פרסי לעלמא, וכל שכן שיש כוכבים יותר מששה אלפים כוכב לכל פרסה
  21. ^ לסוף העולם, לקץ שנים הרבה
  22. ^ יראה אל אותו מקום שהיה רואהו כשהיה עומד במערב
  23. ^ ואילו לא היה מחזיק כל הישוב, כשהוא עומד במערב ורואהו על ראשו - כשהוא למזרח לא היה רואהו על ראשו, אלא מן הצד באלכסון, כפי מה שעבר ונמשך מתחתיו
  24. ^ אותן כוכבים העשוים כעגלה והוא מזל שור
  25. ^ ולא שמחזיק כל אויר שביניהם, שהרי כמה כוכבים יש ביניהם, וכל אחד כדי ישוב! אלא ישוב בין שניהם עומד, שהרי כל אדם רואה בצפונו עגלה ובדרומו עקרב
  26. ^ ובכל הישוב אינה מהלכת החמה
  27. ^ כל אדם רואה החמה על ראשו, והיינו אותה שעה שהחמה מהלכת ברקיע נגד היישוב
  28. ^ דרבא, דקתני דמדברות וימים ונהרות מחזיקות אחד עשר שיעורי ישוב, וקא חזינן דישוב גדול מאד, ונמצא עולה עולם לכמה אלפים - תיובתא דרבא
  29. ^ נבוכדנצר
  30. ^ לאו דוקא בן בנו, אלא כלומר: מזרע נמרוד
  31. ^ השיא עצה לאנשי דור הפלגה לבנות מגדל להלחם בצבא השמים, שהוא היה מלך בבבל כדכתיב (בראשית י י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל
  32. ^ לאורכו של עולם כמדת גובהו, כדכתיב (דברים ד לב) אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם; במסכת חגיגה (דף יב,א) דריש ליה הכי: אלמא עולם מהלך חמש מאות שנה; צא וחשוב עשר פרסאות ליום - נמצא עולה לכמה אלפים, ותיובתא דרבא
  33. ^ גלגל - כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו; גלגל קבוע ואינו מגלגל, אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע; אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל משמש את החמה, נד ממקומו ומוליכו עד חבירו וחוֹזֵר למקומו, לפיכך אין עגלה נראית בדרום ולא עקרב בצפון, שהרי אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין
  34. ^ ואי סלקא דעתא גלגל חוֹזֵר ומזלות קבועין - נמצא גלגל מוליך ומגלגל המזלות לכל ארבע הרוחות כשם שהוא מגלגל, והיינו כמין אופן, ונתון ברקיע: חציו למטה מן הרקיע וחציו למעלה מן הרקיע, וכשעולה צדו זה - שוקע צדו אחר לפי דברי חכמי אומות העולם שאומרים גלגל חוֹזֵר, ולפי דברי חכמי ישראל שאומרים גלגל קבוע - אין לפרש שוקע ועולה אלא במזלות!
  35. ^ כברזל התחוב בנקב רחב שברחים: שהשוכב עומד במקומו והברזל חוֹזֵר, ואם באת לגלגל השוכב מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד במקומו
  36. ^ שהדלת סובבת בחור המפתן העליון, והמפתן במקומו עומד; ואם באת לגלגל המשקוף - הוא מתגלגל סביב הציר והדלת עומד במקומו; וכך הגלגל מתגלגל בפני עצמו ומוליך החמה והמזלות קבועים בגלגל אחר בתוכו, ואותו הגלגל אינו זז ממקומו, אלא גלגל חיצון מוליך חמה על פני כל המזלות? אי נמי גלגל חמה מבפנים וגלגל המזלות מבחוץ
  37. ^ זורחת על הארץ כאשר אנו רואין
  38. ^ זורחת ואינה נראית למטה
  39. ^ אין לך מים נובעין שאינו צונן ביום יותר מבלילה, ואף על פי שמי נהרות חמין הן ביום - בחום הקיץ הוא זה, מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם, אבל תכף נביעתן הן צונן ביום, לפי שהחמה גבוהה מהן
  40. ^ שהחמה מחממתן תחת הקרקע; תדע שבעלות השחר אתה רואה עשן על הנהרות
  41. ^ סמוך לקרקע בשולי הכיפה
  42. ^ שאינה מהלכת אלא בצדי העולם
  43. ^ דהיינו אצל המים מצדי העולם שהמעינות באות מהם
  44. ^ בארבע שבילין מהלכת גבורתה של חמה
  45. ^ ואי לא עיילת - מיחייבת כרת
  46. ^ משום פסח; אלמא אמרינן ליה קום מהול
  47. ^ דרך רחוקה פטרה את הטהור והרי הוא בדרך רחוקה: דחוץ לעזרה – 'דרך רחוקה' מיקרי, דילפינן מריחוק מקום דמעשר: מה להלן חוץ למקום הכשירו - אף כאן חוץ למקום הכשירו, והכשירו דפסח - בעזרה היא, הלכך לא אמרינן ליה "קום עייל"; אבל אין דרך רחוקה בטמא: דלאו משום טעמא דריחוק איפטר טמא, אלא משום דלא מצי אכיל לאורתא; והכי נמי אין דרך רחוקה לערל; והאי דנקט 'טמא' - משום ד(לעיל דף צג,ב) אמרו להאי שינויא גבי טמא, וכיון דערל מצי לתקוני נפשיה – מיחייב: דלא פטריה רחמנא לטמא אלא משום דלא מצי למיכל באורתא, והאי מצי למיכל - והכי נמי ערל.
  48. ^ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם (במדבר ט י)
  49. ^ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם (דברים יד כד) חוץ לחומת ירושלים אפילו פסיעה אחת, דכתיב [וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ] כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ, ואין שאת אלא אכילה - במסכת מכות (דף יט,ב)
  50. ^ חומת ירושלים; אבל חוץ לעשייתו - דהיינו חומת עזרה – לא, דאמרינן "קום עול"
  51. ^ דגמרינן מריחוק דמעשר הכי: מה להלן חוץ להכשירו - והכשירו דפסח בעזרה; אלמא איכא תנאי דפליגי בדרבי אליעזר, ותנא ד'ערל שלא מל' פליג, ואמר דלא פטר רבי אליעזר אלא בעומד חוץ למודיעים, דלא מצינו למימר ליה "קום עול"
  52. ^ אם רובן טמאין אף על פי שבחוץ ישראל טהורין הרבה - יעשה בטומאה, דדרך רחוקה היא לאותן העומדין מבחוץ, ואינן חשובין בעושי פסח, ובתר הני [שבעזרה] אזלינן
  53. ^ הכי גרסינן בתוספתא [פ"ח ה"ג [ליברמן]]: רבי יוסי הגלילי אומר: דֶרֶךְ רְחֹקָה - שומע אני מהלך שנים ושלשה ימים; כשהוא אומר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה - מגיד שמא סקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך; ובספרים היא משובשת.