פסחים ח א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מפני שאור הנר יפה לבדיקה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (שמות יב, יט) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם ואומר (בראשית מד, יב) ויחפש בגדול החל ואומר (צפניה א, יב) בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן האי אור החמה היכי דמי אי נימא בחצר האמר רבא אחצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם אלא באכסדרה האמר רבא באכסדרה לאורה נבדקת לא צריכא לארובה דבחדר ודהיכא גאי לבהדי ארובה היינו אכסדרה אלא לצדדין ואבוקה לא והאמר רבא מאי דכתיב (חבקוק ג, ד) ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עוזו למה צדיקים דומין בפני שכינה כנר בפני האבוקה ואמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אמר רב נחמן בר יצחק זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין רב זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו רב פפא אמר האי בעית והאי לא בעית רבינא אמר האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי:
כל מקום שאין מכניסין כו':
כל מקום לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן דחורי בית העליונים והתחתונים הוגג היציע וגג המגדל וורפת בקר ולולין ומתבן זואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה רשב"ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת צריכה בדיקה ורמינהו חחור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו ר' שמעון בן גמליאל אומר מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת אינה צריכה בדיקה קשיא מטה אמטה קשיא חורין אחורין חורין אחורין לא קשיא הא בעילאי ובתתאי והא במיצעי מטה אמטה לא קשיא הא דמידליא הא דמיתתאי ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה אוצרות שמן אין צריך בדיקה הכא במאי עסקינן במסתפק אי הכי שמן נמי שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתיה תני רבי חייא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק אמר רב חסדא בי דגים אין צריך בדיקה והתניא צריכין בדיקה לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי אמר רבה בר רב הונא בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה אמר רב פפא בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק מפני הסכנה מאי סכנה אי נימא מפני סכנת עקרב כי משתמש היכי אישתמש טלא צריכא דנפל אי נפל למה לי בדיקה והתנן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו והא אמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין אמר רב אשי שמא תאבד לו מחט ואתי לעיוני בתרה וכה"ג לאו מצוה הוא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העוה"ב
רש"י
עריכה
מפני שאור הנר יפה לבדיקה - לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:
לאורה נבדקת - לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:
ודהיכא - באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:
אי נימא להדי ארובה - נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:
לצדדין - של חור:
ונוגה - של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:
קרנים - מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:
אורו לאחריו - ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:
בעית - מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:
האי משיך נהוריה - אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:
מיקטף איקטופי - נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלות (איוב ל):
כל לאיתויי מאי - דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':
חורי - שבכותל:
העליונים והתחתונים - הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:
וגג היציע - אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:
יציע - אנפרי"ץ (אפינדי"ץ: יציע [אגף צדדי בבנין, שגגו יורד בשיפוע מקיר הבניין הראשי ולחוץ]) :
גג המגדל - משטיי"ר (מישטיי"ר: מזנון לשמירת אוכל) של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:
ורפת בקר - שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:
ולולין - מקום דירת תרנגולין:
ומתבן - בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:
החולקת - מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:
ומפסקת - יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:
עד מקום שידו מגעת - כגון שהכותל עב הרבה:
ומפסקת - יש אויר בין שוליה לעצים:
קשיא חורין אחורין - דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:
הא - דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:
דמדליא - שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:
דמיתתאי - אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:
במסתפק - אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:
יש קבע לאכילה - יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:
עשו אוצרות שכר בבבל - להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:
הא ברברבי - אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:
זוטרי - אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:
בי מלחי - בית המלח:
ובי קירי - שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:
דנפל - אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:
בשאין הכלב יכול לחפש אחריו - הכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:
שמא תאבד לו מחט - קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:
וכה"ג - דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:
תוספות
עריכה
מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת. פרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:
הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו. ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א (עריכה)
מט א מיי' פ"ב מהל' חמץ ומצה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ו':
נ ב ג מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף א':
נא ד מיי' פ"ב מהל' חמץ ומצה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ד':
נב ה מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ה':
נג ו מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ו':
נד ז מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ג':
נה ח מיי' פ"ב מהל' חמץ ומצה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ז':
נו ט מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תל"ג סעיף ח':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/פסחים/פרק א (עריכה)
ואע"ג דקי"ל חצר אין צריכה בדיקה הואיל ועורבין מצויין שם ואכסדרה לאורה נבדקת (אתא) ולא לאור החמה [אתא] לאשמעינן שהבודק ביום בזמן שהחמה מצויה בעולם כשהוא בודק בבית אינו בודק אלא בנר וכן באבוקה אע"ג שהאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אין בודקין אלא בנר דמשיך נהוריה ואורו לפניו ויוכל להכניסו בחורין ובסדקין:
תנו רבנן חורי הבית העליונים כו'. פי' העליונים שאין יד מגעת להשתמש בהן וכן התחתונים עם הקרקע והגג שאין בני אדם משתמשין בו וכן היציע וזה היציע יש לו שלש שמות יציע צלע והתא יציע דכתיב (מ"א ו ו) היציע התחתונה וגו' ומפרש בפ' המוכר את הבית בתחלתו וכן הרפת דכתיב (חבקוק ג טז) ואין בקר ברפתים ולולין דכתי' (מ"א ו ח) ובלולים יעלו. ומתבן כמשמעו. ואוצרות יין ושמן שאין מסתפקין מהן ואין נכנסין בהם בכל שעה דליכא למיחש שמא נכנס אדם שם בפת שבידו ושכחו כל אלו אין צריכין בדיקה וכן מטה החולקת בבית אם היא מוטלת בקרקעית הבית ומפסקת כלומר היא מיושבת מן הכותל של בית עד הכותל שכנגדו ואין אדם יכול לעבור לא מתחתיה ולא מצדדיה כל הבית שהוא אחורי המטה אין צריך בדיקה ואם מטה זו מידליא עד שיהיו עצים ואבנים סדורין תחתיה שאין מי שיכול לעבור תחתיה ואם הם אוצרות יין ושמן במסתפק מהן וכן אוצרות שכר בבבל ובי דגים קטנים ובי ציבי ובי תמרי ובי מלחי ובי קירי כולן צריכין בדיקה. פי' קירי שעוה:
תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחור שנפל עכשיו ואע"ג שהכלב יכול לחפש אחריו דחיישינן לסכנת עקרב ואע"ג דאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין חיישינן שמא יתכוין לחפש אגב חיפוש החמץ על מחט שאבדה לו קודם לכן.
גירסת הרי"ט ז"ל והגג והיציע ולא גרסינן גג היציע דשאר גגות נמי אין צריכות בדיקה שעורבים מצויין שם.
ואסיקנא אוצרות יין צריכין בדיקה במסתפק מהן, והשתא בזמן הזה אפי' העומדים למכירה למסתפק דמו, שהרי סועדין שם בשעת מכירה, גם זה לו ז"ל.
ואוצרות שמן אסיקנא שאין צריך בדיקה, והרמב"ם ז"ל שפסק (פ"ב מה' חמץ ומצה ה"ו) שצריכין בדיקה יש (שנהגו) [שהקשו] עליו, וכתב הרי"ט ז"ל דנראין דברים (שכתבנו) [דרבינו] ז"ל כתב בשהוא להדלקה והוה ליה כבי קירי וצריך בדיקה.
ובתוס' כתבו (ירו' ה"א) שצריך בדיקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ופירשו כי כשהיו מעברין את השנה עושין שם סעודות, וכתב הרי"ט ומכאן סמכו לבדוק בזמן הזה בבתי כנסיות מפני שהנערים אוכלים שם לפעמים.
וחצר אינה צריכה בדיקה. פירש הוא ז"ל דוקא (מלוסה) [מלואה] של חצר אבל חורי הכותלים צריכין בדיקה וכן פירש הרמב"ם ז"ל (פ"ב ה"ד).
מהדורא תליתאה:
מתוך: תוספות רי"ד/פסחים (עריכה)
וגג היציע פי' המור' אע"פ שהיא נמוך הואיל ומשופע א"צ לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין ומשמע מדבריו ששאר הגגין שהן שוין וניחא תשמישייהו צריכין בדיקה וקשיא לי השתא חצר אינה צריכה בדיקה מפני העורבים כ"ש הגגין א"ו כל גג א"צ בדיקה מפני העורבים וגג היציע איצטריך לי' שמפני שהוא נמוך ועומד כנגד פתחי חלונות שבעליי' אין העורבין מצויין שם:
רשב"ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת א"צ בדיקה פי' שם המטה מכותל לכותל כדי לחלוק מן המטה לכותל להצניע שם חפצים יקרים כגון בגדים וכלי תשמיש ואינו נכנס שם לאכול ולשתות והו"ל מקום שאין מכניסין בו חמץ וא"צ בדיקה. ומפסקת היא ששני ראשי המטה הן מגיעין עד שני הכתלים מיכן ומיכן שלא יוכל אדם לעבור שם שאם הי' יכול אדם לעבור שם הי' צריך אותו החדר בדיקה שמא נכנס שם תינוק וככר בידו והדר תנאי רשב"ג אומר מטה החולקת בתוך הבית וצים ואבנים סדורים תחתי' ומפסקת צריכה בדיקה ופרקי' לא קשי' הא דמידליא האט דמיתתיא פי' רישא דמיתתיא שלא היו כרעי' גבוהין דלא ניחא תשמישתא והו"ל כחורי הבית התחתונים דלא ניחא תשמישתייהו וסיפ' דמידליא וניחא תשמישתה והילכך יש לחוש שמא שמו שם פת תחת המטה ואע"פ שעצים ואבנים סדורים תחתי' דהשתא לא ניחא תשמישתיה יש לומר שמא קודם שסידר שם העצים והאבנים נשתמשו תחתי' בחמץ וצריך לפנות העצים והאבנים ולבדוק:
מאי סכנה סכנת עקרב יכ אשתמיש היכי אישתמיש פי' בחור שמשתמשין בו וניחא תשמישי' אין עקרב מצוי שם שאינו מצוי אלא במקום שאינו נראה והילכך יבדוק וליכא סכנת עקרב ומתרץ לא צריכא דנפל פי' בחור ודאי היו משתמשין בו ושם אין סכנת עקרב אלא נפל החמץ ונתגלגל ונכנס בעומק החור בתוך הכותל ושם אין משתמשין מפני סכנת עקרב אלא מפני שימוש בר חיצונו של חוד הנראה וניחא תשמישי' נתגלגל החמץ ונפל שם ומפני סכנת עקרב פטרנוהו שלא יבדוק שם אלא בביטול סגיא ומקשה אי נפל ל"ל בדיקה והא תנן חמץ שנפלה עליו מפולת הרי היא כמבוער פי' למה אתה מתלה הטעם מפני סכנת עקרב תיפוק לי שהיא פטור מלבדוק מפני שהיא סמוי מן העין ומכוסה בתוך הכותל ודמי למי שנפלה עלי' מפולת שאע"פ שהחמץ שם פטור מלבדוק מפני שהיא סמוי מן העין ומתרץ התם אין הכלב יכול לחפש אחריו הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו פי' התם בגל כיון שהאי טמון ומכוס' בגל עד שאין הכלב יכול לחפש אחריו הרי היא כמבוער ואינו צריך בדיקה וגם הנה בחור נמי אם נפל בעומק החור כל כך עד שאין אדם יכול להוציאו כלל בודאי שהוא כמבוער וא"צ בדיקה אלא כגון שהיא יכול להכניס זרועו עד שיחי' ליטול אותו הילכך לא חשיב כמבוער והוה צריך בדיקה אילולי סכנת העקרב כך נ"ל פתרון שיטה זו והמורה פ' דנפל הכותל ולא נ"ל פתרונו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה