פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי פסחים דף קי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת פסחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מצוה באפי נפשה הוא [1].

לא יעשה צרכיו תרי – אמאי? נמלך הוא [2]!?

אמר אביי: הכי קאמר: לא יאכל תרי וישתה תרי ולא יעשה צרכיו אפילו פעם אחת [3] דילמא חליש [4] ומיתרע [5].

תנו רבנן: שותה כפלים [6] - דמו בראשו;

אמר רב יהודה: אימתי? - בזמן שלא ראה פני השוק [7], אבל ראה פני השוק - הרשות בידו.

אמר רב אשי: חזינא ליה לרב חנניא בר ביבי דאכל כסא, הוה נפיק וחזי אפי שוקא; ולא אמרן [8] אלא לצאת לדרך אבל [9] בביתו – לא [10].

אמר רבי זירא: ולישן - כלצאת לדרך דמי.

אמר רב פפא: ולצאת לבית הכסא - כלצאת לדרך דמי.

ובביתו לא? והא רבא מני כשורי [11], ואביי כי שתי חד כסא מנקיט ליה אימיה תרי כסי בתרי ידיה [12], ורב נחמן בר יצחק כי הוה שתי תרי כסי - מנקיט ליה שמעיה חד כסא; חד כסא - מנקיט ליה תרי כסי בתרי ידיה!

אדם חשוב שאני [13].

אמר עולא: עשרה כוסות אין בהם משום זוגות [14].

עולא לטעמיה, דאמר עולא - ואמרי לה במתניתא תנא: 'עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל' [15], ואי סלקא דעתא עשרה כוסות יש בהן משום זוגות - היכי קיימי רבנן ותקנו מילתא דאתי לידי סכנה? אבל תמניא יש בהן משום זוגות.

רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו: שלום [16] לטובה מצטרף [17] לרעה לא מצטרף [18], אבל שיתא יש בהן משום זוגות;

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: ויחונך [המילה החמישית בברכה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ [במדבר ו,כה]] - לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף [כלומר: גם ששי אין מצטרף לחמישי משום זוגות], אבל ארבעה יש בהן משום זוגות;

[19]

אביי ורבא דאמרי תרוייהו וישמרך [20] - לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף [כלומר: גם שלישי אין מצטרף לשני; ולפי זה החשש מזוגות – הוא רק לשנים ולא יותר];

ואזדא רבא לטעמיה, דרבא אפקינהו לרבנן בארבעה כוסות [21]; אף על גב דאיתזק רבא בר ליואי - לא חש לה למילתא, דאמר: ההוא משום דאותבן בפירקא הוה [22].

אמר רב יוסף: אמר לי יוסף שידא: אשמדאי מלכא דשידי, ממונה הוא אכולהו זוגי, ו'מלכא' לא איקרי 'מזיק' [23]!

איכא דאמרי לה להאי גיסא: אדרבה, מלכא רתחנא הוא - מאי דבעי עביד, שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין מוחין בידו [ספרי דברים פיסקא קסא ד"ה לפי שמצינו].

אמר רב פפא: אמר לי יוסף שידא: בתרי קטלינן [24], בארבעה לא קטלינן - בארבעה מזקינן!

בתרי, בין בשוגג בין במזיד; בארבעה - במזיד אִין, בשוגג – לא.

ואי אישתלי ואיקרי ונפק [25] - מאי תקנתיה?

לינקוט זקפא [26] דידיה דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דשמאליה בידא דימיניה, ונימא הכי: "אתון ואנא הא תלתא", ואי שמיע ליה [27] דאמר "אתון ואנא הא ארבעה" - נימא ליה "אתון ואנא הא חמשה"; ואי שמיע ליה דאמר "אתון ואנא הא שיתא" - נימא ליה "אתון ואנא הא שבעה"!

הוה עובדא עד מאה וחד [28], ופקע שידא [29].

אמר אמימר: אמרה לי רישתינהי דנשים כשפניות [30]: האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות - נימא הכי "חרי חמימי בדיקולא בזייא [31] לפומייכו; נשי דחרשייא [32]; קרח קרחייכי [33]; פרח פרחייכי [34]"! [35]


עמוד ב

איבדור תבלונייכי [36]! פרחא זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו [37]! נשים כשפניות אדחנני וחננכי [38] - לא אתיתי לגו [39]; השתא דאתיתי לגו - קרחנני וחננכי [40]"!

במערבא לא קפדי אזוגי.

רב דימי מנהרדעא קפיד אפילו ארושמא דחביתא [41].

הוה עובדא ופקע חביתא!

כללא דמילתא: כל דקפיד [42] - קפדי בהדיה [43], ודלא קפיד [44] - לא קפדי בהדיה [45]! - ומיהו למיחש מיבעי [46].

כי אתא רב דימי – אמר: שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר - הלכה למשה מסיני [47]! ומסתפקא להו לרבנן מאי ניהו 'דבר אחר', וגזור רבנן בכולהו זוגי משום דבר אחר; והא דאמרן 'עשרה תמניא שיתא ארבעה אין בהן משום זוגי' [48] - לא אמרן אלא לענין מזיקין, אבל לענין כשפים - אפילו טובא נמי חיישינן

כי הא: דההוא גברא דגרשה לדביתהו, אזלה אינסבה לחנואה; כל יומא הוה אזיל ושתי חמרא; הוה קא עבדא ליה כשפים ולא קא מהניא לה ביה משום דהוה מזדהר בנפשיה בזוגא; יומא חד אשתי טובא ולא הוה ידע כמה שתי; עד שיתסר הוה צייל ואיזדהר בנפשיה, מכאן ואילך לא הוה צייל ולא איזדהר בנפשיה, אפיקתיה בזוגא; כי הוה אזיל - גס ביה [49] ההוא טייעא, אמר ליה: גברא קטילא הוא דאזיל הכא; אזיל חבקיה לדיקלא [50], צווח דיקלא [51] ופקע הוא.

אמר רב עוירא: קערות [52] וככרות - אין בהם משום זוגות.

כללא דמילתא: כל שגמרו בידי אדם - אין בהם משום זוגות; גמרו בידי שמים [53], במילי מיני דמיכל חיישינן [54];

חנות אין בהן משום זוגות [55];

נמלך אין בהן משום זוגות;

אורח אין בו משום זוגות [56];

אשה אין בה משום זוגות [57]; ואי אשה חשובה – חיישינן.

אמר רב חיננא בריה דרבי יהושע: איספרגוס [58] מצטרף לטובה [59] ואין מצטרף לרעה [60].

אמר רבינא משמיה דרבא: זוגי לחומרא [61]!

ואמרי ליה: זוגי לקולא [62]!

אמר רב יוסף: תרי דחמרא וחד דשיכרא לא מצטרף; תרי דשיכרא וחד דחמרא מצטרף, וסימניך: 'זה הכלל: כל המחובר לו מן החמור ממנו – טמא, מן הקל ממנו - טהור' [63]!

אמר רב נחמן אמר רב: תרי קמא תכא [שתה שתי כוסות לפני שהסב ליד השולחן; תכא = שולחן שאוכלים עליו, כמו ברכות מב,א: לבתר דסליקו תכא מקמייהו] וחד אתכא [ואחת לאחר שהסב ליד השולחן] - מצטרפי; חד מקמי תכא ותרי אתכא - לא מצטרפין [64].

מתקיף לה רב משרשיא: אטו אנן לתקוני תכא קא בעינן? לתקוני גברא בעינן, וגברא קא מיתקן וקאי!

דכולי עלמא [65] תרי אתכא וחד לבתר תכא לא מצטרפי, כי ההיא [66] מעשה דרבה בר נחמני [67].

אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המזוג [68] – מצטרף [69] -

הערותעריכה

  1. ^ ואין מצטרפין זה לזה
  2. ^ ואין מצטרפין לזוגות; רשב"ם: דתשמיש ראשון גמרה ביאתו ובטל תאותו
  3. ^ או אם שתה - לא ישמש
  4. ^ מחמת תשמיש
  5. ^ איידי דבזוגות קאי
  6. ^ רשב"ם: כמו זוגות
  7. ^ בין כוס לכוס
  8. ^ דמרעי ליה זוגות
  9. ^ לעמוד
  10. ^ לית לן בה
  11. ^ כששותה כוס זה - מסתכל בקורה זו, וכשהוא שותה שני - מסתכל בשאצלה, ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות
  12. ^ דהוו להו תלתא; רשב"ם: ולכך מזמנים אותם ביחד: שלא יבוא הדבר לידי שכחה ויעמוד בזוגות; אביי - עיברתו אמו מת אביו, ילדתו אמו - מתה אמו, והא דאמר אביי 'אמרה לי אם' ההיא מרבינתיה הואי [בקדושין לא,ב]
  13. ^ דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי
  14. ^ רשב"ם: וכל שכן טפי
  15. ^ מפרש טעמא בכתובות בפרק קמא (דף ח,ב)
  16. ^ תיבה שביעית ליִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו כו)
  17. ^ רשב"ם: תיבה שביעית היא, דכתיב ישא ה' וגו' - לטובה מצטרף אם שתה ששה ושתה השביעי - מצטרף לבטל הזוגות
  18. ^ אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני - אין שמיני מצטרף עמהן; רשב"ם: אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק, וסברא הוא: כיון שבירכן בשלום שהוא תיבה שביעית - אין שום היזק בעולם
  19. ^ רשב"ם: כמו שהיו הדורות זו אחר זו היו מקילין בזוגות והולכין ופוחתין!
  20. ^ [המילה השלישית בברכה יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו כד)
  21. ^ פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו היה משקן, ויש פעמים שלא היה משקן אלא ארבע פעמים ונפטרין
  22. ^ שהיה רגיל להקשות בשעת הדרשה; רשב"ם: שהקשה לי בשעת הדרשה וביישני ברבים: שדרכו היה להקשות לו ברבים
  23. ^ ולא חיישינן לזוגות; רשב"ם: אין רגיל בכך, דגנאי הוא לו, ולא חיישינן לזוגות: דמילתא דלא שכיחא היא; ומיהו זימנין דניזוק, והרוצה להחמיר ולעשות נטירותא יתירתא - עביד
  24. ^ משום זוגות
  25. ^ בזוגות
  26. ^ אגודל
  27. ^ ואי שמע קלא - ואפילו קול אדם או אשה
  28. ^ רשב"ם: שהיה שד מונה זוגות והוא היה מוסיף אחת שלא לעמוד בזוגות
  29. ^ רשב"ם: מרוב צער
  30. ^ השולטות עליהם אמרה לי דבר זה
  31. ^ צואה חמה בסלים נקובים וקרועים
  32. ^ יזדמנו לפיכם
  33. ^ יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתן מכשפות בהן
  34. ^ ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתן מכשפות בהן
  35. ^ רשב"ם: ונראה לי דהאי דכתיב בנשים כשפניות ביחזקאל (יג,כ) הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת - אחד מכלי אומנות של כשוף.
  36. ^ יהו מפוזרין תבלין שלכם
  37. ^ ישא הרוח אותו בושם חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף בו
  38. ^ כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתן חסתן עלי
  39. ^ לא באתי ביניכם
  40. ^ השתא שבאתי ביניכם יודע אני שנתקררו עלי רחמיכם וגם רחמי נתקררו: שלא חסתי על עצמי! לשון אחר גרסינן: חרי חמימי בדיקולי בזייא: צואה רותחת בסלים קרועין יהא לפומייכו נשי חרשייתא: אותן חרי יהא מזונות לפיכם כשפניות; בתשובות הגאונים
  41. ^ כשמוכרים יין - חוקקין פגימות בחבית למספר האיפות, וקפיד עלייהו שלא יצאו בזוגות
  42. ^ יותר מדאי
  43. ^ השדים להזיקו
  44. ^ כל כך
  45. ^ להזיקו
  46. ^ אפילו מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדיה; דאי תימא דלא קפדי בהדיה כלל, אם כן זוגות למה נזכרו בגמרא? כך היה להם לחכמים לומר 'לא יזהר אדם בזוגות דלא לקפדו בהדיה'!
  47. ^ עדיין יש פרי אחד שמקפידין בזוגותיו הלכה למשה מסיני דמזקי
  48. ^ הני מילי היכא דליכא נשים כשפניות
  49. ^ פגע בו; לשנא אחרינא: הבין בו שהיה מסוכן
  50. ^ מתוך חולי ודאגה נסמך עליו
  51. ^ והדקל יבש מכח הכשפים
  52. ^ אם אכלהּ שתי קערות; רשב"ם: אם אכל שתי קערות תבשיל
  53. ^ רשב"ם: פירות וכל דדמי ליה
  54. ^ רשב"ם: חיישינן דההוא דבר אחר דגזרו בשבילו כל זוגות
  55. ^ אם שתה בשתי חנויות לא אמרינן כשתי כוסות דמי; לשון אחר: חנות השותה בה זוגות - לא קפדי מזיקין עלה, דלאו קביעותא היא; וההוא עובדא דלעיל [רשב"ם: דההוא גברא דשתה בחנות] - כשפים שאני [רשב"ם: כשפים שעשתה לו גרושתו]
  56. ^ רשב"ם: דאינו יודע אם ישקוהו עוד הלכך אכל כסא הוה ליה כנמלך
  57. ^ רשב"ם: כאורח דמיא: דאינה קבועה לשתות
  58. ^ משקין לשתות קודם אכילתו בבוקר; רשב"ם: בלשון פרסי קורין לכרוב אספרגוס, וזהו ששנינו 'הנודר מן הכרוב אסור באספרגוס', ומשקין הוא שעושין מכרוב ומיין, ורגילין היו לשתותו בכל בוקר לרפואה קודם אכילה, והלכך מצטרף לטובה ולא לרעה: דמידי דרפואה הוא
  59. ^ רשב"ם: אם שתה שנים ושתה זה שלישי מצטרף לאפוקי מזוגות
  60. ^ רשב"ם: אם שתה אחד וזה שני - לא יצטרף לראשון
  61. ^ אם אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו – ישתה: דאם שתה זוגות, הואיל ודעתו לצרפן - מצטרפין לטובה, ואם לא שתה זוגות - נמלך הוא, ואין מצטרפות לרעה
  62. ^ שלא ישתה: דכיון דשתי - גלי דעתיה דקפיד אזוגות, ואי מעיקרא לאו בזוגות קאי והשתא שתי - הוה מצטרפי להו, וקפדי להו בהדיה; רשב"ם: הלכך לא ישתה: דאפילו אי בזוגות הוה קאי, דילמא כיון דלא קפיד - לא קפדי בהדיה
  63. ^ גבי טומאות קאי דתנן (כלים פכ"ז מ"ב): מפץ חמשה על חמשה, ... מחצלת ששה על ששה, והכי קאמר: אם יש מחצלת חמשה ואינו מקבל טומאה, וטפח מפץ מחובר לו - הואיל וחמור הימנו - מצטרף לו ומקבל טומאה, אבל אם מפץ ארבעה וטפח מחצלת מחובר לו, הואיל וקל הוא ממנו - אין מצטרף לו; רשב"ם: הכא נמי הואיל ושתי תרי שיכרא והדר שתי חד חמרא - מצטרף להם, הואיל וחשוב יותר
  64. ^ הואיל ושתי אתכא זוגות - לא מהני ליה צירוף
  65. ^ אפילו רב משרשיא
  66. ^ גירסת רש"י: משום
  67. ^ דאצרכינהו לאהדורי תכא קמיה [בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' דף פו,א] רשב"ם: דאי חד דבתר תכא מצטרף לתרי דתכא - לשקינהו כוס שלישי בתר תכא בלא אהדורי תכא
  68. ^ אם שתה יין מזוג ואחר כך שתה משקה אחר המזון
  69. ^ בין לטובה בין לרעה; רשב"ם: דכיון דתרווייהו מזוגין נינהו - כמין אחד חשיבי, ומצטרפי