ביאור:בבלי פסחים דף קה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת פסחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
קשיא לעולא [1]!
אמר לך עולא: הא נמי כברכת המִצְוֹת דמיא; ברכת המִצות מאי טעמא? - משום דהודאה היא, הא נמי הודאה היא [2].
רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא [3] וקאי עלייהו רב המנונא סבא; אמרו ליה: זיל חזי: אי מקדיש יומא - נפסיק [4] וניקבעיה [5] לשבתא [6]!
אמר להו: לא צריכיתו [7]: שבתא קבעה נפשה [8], דאמר רב: 'כשם שהשבת קובעת למעשר [9] - כך שבת קובעת לקידוש [10]' [11]; סבור מינה כי היכי דקבעה לקידוש כך [12] קבעה להבדלה [13].
אמר להו רב עמרם: הכי אמר רב: לקידוש קובעת, ולא להבדלה קובעת [רשב"ם: דכיון שהתחיל בסעודת שבת מבעוד יום - זהו כבוד שבת שיהא גומר סעודתו אף לאחר שהחשיך, ולאחר שגמר סעודתו יבדיל], והני מילי [14] לענין מיפסק: דלא מפסקינן [15], אבל אתחולי לא מתחלינן [16]; ומיפסק נמי לא אמרן אלא באכילה, אבל בשתיה – לא [17]; ושתיה נמי לא אמרן [18] אלא בחמרא ושיכרא, אבל מיא לית לן בה [19].
ופליגא דרב הונא, דרב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה, אמר ליה: לא מיסתפי מר מאסכרה - דתנא משמיה דרבי עקיבא: כל הטועם כלום קודם שיבדיל - מיתתו באסכרה!?
רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא.
בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק: מי שלא קידש בערב שבת - מהו שיקדש והולך כל היום כולו?
אמר ליה: מדאמרי בני רבי חייא 'מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו [רשב"ם: עד רביעי בשבת, כדלקמן]’, הכא נמי מי שלא קידש בערב שבת - מקדש והולך כל היום כולו.
איתיביה: לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס, ויש בהן הזכרה בברכת המזון [20]; שבת ויום טוב [רשב"ם: הימים ולא הלילות] אין בהם קדושה על הכוס [רשב"ם: כי אם בורא פרי הגפן לבד], ויש בהן הזכרה בברכת המזון, ואי סלקא דעתך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו - שבת ויום טוב נמי משכחת להו דיש בהן קדושה על הכוס: דאי לא קידש מאורתא מקדש למחר!
אמר ליה: 'דאי' לא קתני [רשב"ם: דתנא לא בא להורות לנו דין אדם הפושע או שאירע לו מקרה ולא קיים דברי חכמים].
איתיביה: 'כבוד יום וכבוד לילה [21] - כבוד יום קודם, ואם אין לו אלא כוס אחד - אומר עליו
קידוש היום, מפני שקידוש היום קודם לכבוד יום [רשב"ם: קידוש הלילה: שמקדשין את היום על הכוס בלילה - קודם לכבוד יום: שלא ישתה אותו באמצע סעודה אלא יקדש בו בלילה קודם אכילה]’, ואם איתא - לישבקיה עד למחר וליעביד ביה תרתי [רשב"ם: קידוש היום והוי נמי כבוד היום קצת אף על פי שאינה בתוך הסעודה]!
אמר ליה: חביבה מצוה בשעתה [רשב"ם: כדאמר ב'אלו דברים' (לעיל סח,ב) שהרי הקטר חלבים ואברים כשרים כל הלילה ואין ממתינין להם בשבת עד שתחשך, שנאמר (במדבר ח י) עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ - הלכך יקדש בו בלילה ולא ימתין בו עד מחר].
ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה [רשב"ם: גבי ברכה]? והא תניא: 'הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים, ואחר כך אומר הבדלה על הכוס, ואם אין לו אלא כוס אחד - מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו [רשב"ם: לאחר ברכת המזון: יין נר בשמים והבדלה, כבית שמאי אליבא דרבי יהודה; והכי מפרשינן לקמיה]’, ולא אמרינן חביבה מצוה בשעתה [22]!?
אמר ליה: אנא - לא חכימאה אנא [23] ולא חוזאה [24] אנא, ולא יחידאה אנא [25], אלא גמרנא [26] וסדרנא אנא [27], וכן מורין בבי מדרשא כוותי, שאני לן בין עיולי יומא לאפוקי יומא: עיולי יומא - כל כמה דמקדמינן ליה עדיף ומחבבינן ליה [28]; אפוקי יומא [רשב"ם: כגון הבדלה] - מאחרינן ליה [29], כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא [כמשא כבד].
שמע מינה מיהא מהא מתניתא תמני:
שמע מינה: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס [30];
ושמע מינה: ברכה [31] טעונה כוס;
ושמע מינה: כוס של ברכה צריך שיעור [32];
ושמע מינה: המברך צריך שיטעום [33];
ושמע מינה: טעמו - פגמו [34];
ושמע מינה: טעם – מבדיל [רשב"ם: אף על פי שאכל – מבדיל, ולא ימתין עד למחר קודם אכילה; דאיכא למאן דאמר (לקמן קו,ב) 'טעם - אינו מבדיל’].
הערות
עריכה- ^ שפתח בברוך ולא חתם
- ^ ואין בה הפסק דבר אחר: לא הפסק תחנה ולא הפסק ריצוי, הלכך בפתיחתן סגי, ולא דמו לברכת קידוש שצריך לספר בשבח שבת וברכת יוצר אור שיש בה הפסק תחנה, כגון 'ברחמיך הרבים' וברכת אבות יש בה רצוי, לפיכך צריך לפתוח ולסיים בשבחו של מקום
- ^ בערב שבת והאריכו בה עד שחשיכה
- ^ בעקירת השלחן
- ^ לסעודתינו
- ^ לשם שבת
- ^ להפסיק בעקירת שלחן כדי להבדיל בין סעודת חול לסעודת שבת
- ^ שבת היא קבעתה מעצמה: היא חשובה סעודת שבת, ונבדלת מסעודת חול, ודי לכם בפריסת מפה וקידוש [רשב"ם: דשבת היא קבעה נפשה לסעודתה דמאחר שהיא אוסרת עלינו לאכול מעתה בלא קידוש - אין לך הפסק גדול מזה, ומעצמה סעודת שבת חשיבא נבדלת מסעודת חול, ודי לכם בפריסת מפה וקידוש]
- ^ אפילו אכילת עראי דשבת חשובה קבע למעשר [במסכת ביצה (לד,ב)]
- ^ שאסור לטעום עד שיקדש
- ^ אלמא משחשיכה היא חשובה סעודת שבת מאליה
- ^ יציאתה
- ^ שאם יושבים על השלחן וחשיכה במוצאי שבת - אסורין לאכול עד שיבדילו [רשב"ם: ואף על פי שלא הפסיקו סעודתן - פורס מפה ומבדיל: שיציאת שבת אוסרתן באכילה וקובעתן להבדלה]
- ^ דלהבדלה אינה קובעת
- ^ סעודתא
- ^ משחשיכה עד שיבדילו
- ^ שתיה לאו דבר חשוב הוא, ומפסקי [רשב"ם: ומפסיק ומבדיל]
- ^ דלא מתחלי
- ^ רשב"ם: לא קפדי אמיא קמי הבדלה, אבל קמי קידושא – קפדי, משום כבוד שבת; והכי הלכתא; ושמעינן נמי שאם היו סועדים בשבת והחשיך - גומרין כל סעודתן, ומזמנין, ואחר כך מבדילין
- ^ של שבת 'רצה והחליצנו' וביום טוב 'יעלה ויבא'
- ^ אם יש לו יין
הרבהלסעודה אחת או מיני מגדים - יניחם עד היום - ^ דלא מבדיל מקמי סעודתא דהוי שעת הבדלה
- ^ דלא אמינא ליה אנא מדעתאי להא דחביבה מצוה בשעתה
- ^ מגיד
- ^ ולא אמינא ליה משמיה דגברא יחידאה
- ^ כך שמעתי בישיבה
- ^ מסדר שמועות לפני רבותי תמיד [רשב"ם: וסדרנא אנא. מסדר שמועותי לפני רבותי - כך מפרש רבינו שלמה; ובתלמידי רבינו יצחק כתב: הכי גרסינן: לא חכימא ולא גמרנא אנא אלא מסדרנא אנא, ונראה לי פירוש הדבר כן: לא חכימא אנא לומר מה שאמרתי מעצמי: מקדש והולך כל היום כולו, וגם לתרץ חביבה מצוה בשעתה; ולא גמרנא אנא לא למדתי דבר זה מרבותי בסדר קידוש, אלא סדרנא אנא כל סדרי ברכות קידוש והבדלה נתתי לב בהן לברר את כולן; לא נתישבתי עד שעמדתי על עיקרן ועל סדרן להורות לעולם כן]
- ^ עיולי יומא מחבבינא ליה ועבדינן קידוש מאורתא כי היכי דלנקטיה עילוון הייא [בזריזות, מיד, מהר] [רשב"ם: דחביבה מצוה בשעתה, וזריזין מקדימין למצוה]
- ^ היכא דאין לו אלא כוס אחד עד לאחר המזון [רשב"ם: היכא דאשכחן שום עלילה לאחוריה, כגון היכא דאין לו אלא כוס אחד דמאחרינן ליה עד לאחר המזון]
- ^ דקתני הנכנס לביתו במוצאי שבת מבדיל - אף על גב דסתם בני אדם מבדילין בתפלה
- ^ ברכת המזון
- ^ [רשב"ם: שיעור רביעית לוג] דאי לא צריך שיעור - ליחלקיה לתרי
- ^ [רשב"ם: או הוא או אחד מן השומעים, ובשתיית אחד מהן - יצאו כולן] דאי לא טעים ליה - ליברך עליה תרי זימני [רשב"ם: הבדלה בשעתה בלא שתיה, וברכת המזון בשעתה, וישתה]
- ^ כבר מברכת המזון [רשב"ם: פגמו לברכת המזון: מדלא מבדיל ברישא קודם אכילה ושותה ומשייר המותר לברכת המזון]