ביאור:בבלי בבא מציעא דף עה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא מציעא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף במהדורה הרגילה

סיכום הדף בעשר דקות, קובץ לשמיעה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

"הלויני כור חטין", וקוצץ לו דמים ^[1]; הוזלו - נותן לו חטים, הוקרו - נותן דמיהם.

והלא קצץ ^[2]?

אמר רב ששת: הכי קאמר: אם לא קצץ – הוזלו, נוטל חטיו, הוקרו נותן דמיהם.

משנה:

לא יאמר אדם לחבירו "הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן", אבל אומר לו "הלויני עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח" ^[3]; והלל אוסר.

וכן היה הלל אומר: לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים, שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית.

גמרא:

אמר רב הונא: יש לו סאה - לוה סאה; סאתים - לוה סאתים.

רבי יצחק אומר: אפילו יש לו סאה - לוה עליה כמה כורין ^[4].

תני רבי חייא לסיועיה לרבי יצחק: 'טיפת יין אין לו, טיפת שמן אין לו'; הא יש לו - לוה עליה כמה טיפין.

והלל אוסר:

אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי הלל.

ולית הלכתא כוותיה.

וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה [וכו' ככר לחברתה עד שתעשיה דמים, שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית]:

אמר רב יהודה: אמר שמואל: זו דברי הלל, אבל חכמים אומרים לוים ^[5] סתם ^[6] ופורעים סתם.

ואמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה ^[7] המקפידין זה על זה ^[8] - עוברין ^[9] משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ^[10] ביום טוב, וכדברי הלל אף משום רבית.

ואמר רב יהודה אמר שמואל: 'תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית' מאי טעמא? מידע ידעי דרבית אסורה, ומתנה הוא דיהבו אהדדי.

אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי: "הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין" - ואריך ^[11]. ^[12].

אמר רב יהודה אמר רב: 'מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית' ^[13]; ולאו מילתא היא, משום דאתי למסרך ^[14].

משנה:

אומר אדם לחבירו "נכש עמי ^[15] ואנכש עמך ^[16]" ^[17] , "עדור ^[18] עמי ואעדור עמך", ולא יאמר לו "נכש עמי ^[19] ואעדור עמך ^[20]" ^[21], "עדור עמי ואנכש עמך

עמוד ב

[המשך המשנה]

כל ימי גריד אחד ^[22]" ^[23], "כל ימי רביעה אחת" ^[24];

לא יאמר לו: "חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה" ^[25] [לעומת זאת יש ימים שלאחר הרביעה, שאז קל ביותר לחרוש; האם ימים אלה נקראים 'ימי גריד'?].

רבן גמליאל אומר: יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת. כיצד? נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר "בשביל שתלוני" - זו היא רבית מוקדמת; לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו, והוא משלח לו ואומר "בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי" - זו היא רבית מאוחרת.

רבי שמעון אומר: יש 'רבית דברים': לא יאמר לו: דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני.

ואלו עוברין בלא תעשה: המלוה והלוה והערב והעדים; וחכמים אומרים: אף הסופר.

עוברים משום (ויקרא כה לז) ^[26] לא תתן ^[27] [ובמרבית לא תתן אכלך] ומשום (ויקרא כה לו) אל תקח מאתו [נשך ותרבית, ויראת מאלקיך; וחי אחיך עמך] ומשום (שמות כב כד) [אם כסף תלוה את עמי את העני עמך] לא תהיה לו כנושה [לא תשימון עליו נשך] ומשום ^[28] ולא תשימון עליו נשך, ומשום (ויקרא יט יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה' ^[29].

גמרא:

תניא: רבי שמעון בן יוחי אומר: מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום? תלמוד לומר: (דברים כג כ) [לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל] נשך כל דבר אשר ישך - אפילו דיבור אסור!

ואלו עוברין [בלא תעשה: המלוה והלוה והערב והעדים; וחכמים אומרים: אף הסופר]:

אמר אביי: מלוה עובר בכולן ^[30];

לוה עובר משום (דברים כג כ) לא תשיך לאחיך [נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך] (דברים כג כא) [לנכרי תשיך] ולאחיך לא תשיך [למען יברכך ה' אלקיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה], (ויקרא יט יד) [לא תקלל חרש] ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלהיך אני ה’];

ערב והעדים אין עוברין אלא משום (שמות כב כד) [אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה] לא תשימון עליו נשך.

תניא: רבי שמעון אומר: מלוי רבית - יותר ממה שמרויחים – מפסידים ^[31]; ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ^[32], ואומרין: אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר - לא היה כותבו.

כי אתא רב דימי - אמר: מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו? תלמוד לומר: (שמות כב כד) לא תהיה לו כנושה ^[33].

רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו: כאילו דנו בשני דינין, שנאמר (תהלים סו יב) הרכבת אנוש לראשנו ^[34] - באנו באש ובמים ^[35] [ותוציאנו לרויה].

אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים - עובר משום (ויקרא יט יד) 'ולפני עור לא תתן מכשול' ^[36].

וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר (תהלים לא יט) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק [בגאוה ובוז] ^[37].

אמרו ליה רבנן לרב אשי: קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן? שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא "לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן"; שלח ליה "ניתי מר סהדי ונכתב כתבא"; שלח ליה "אפילו אנא נמי?" שלח ליה "כל שכן מר, דטריד בגירסיה משתלי ^[38] וגורם ^[39] קללה לעצמי".

תנו רבנן: שלשה צועקין ^[40] ואינן נענין ^[41], ואלו הן: מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים, והקונה אדון לעצמו ^[42], ומי שאשתו מושלת עליו.

'קונה אדון לעצמו' מאי היא?

איכא דאמרי: תולה נכסיו ^[43] בנכרי ^[44];

איכא דאמרי: הכותב נכסיו לבניו בחייו;

איכא דאמרי: דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא.

הדרן עלך 'איזהו נשך'

בבא מציעא ^[45] פרק ששי השוכר את האומנין

משנה:

השוכר את האומנין והטעו זה את זה ^[46] אין להם זה על זה אלא תרעומות.

שכר את החמר ואת הקדר ^[47] להביא פרייפרין ^[48] וחלילים לכלה ^[49] או למת ^[50], ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה ^[51], וכל דבר שאבד, וחזרו בהן מקום שאין שם אדם ^[52] - שוכר עליהן ^[53] או מטען ^[54].

השוכר את האומנין ^[55] וחזרו בהן ^[56] - ידם על התחתונה ^[57];

הערות

^ "כך וכך דמים כשער של עכשיו אתן לך", וקאמר תנא: דאם הוזלו - נוטל חטין; והיינו דפרכינן 'והלא קצץ?'
^ כי הוזלו נמי יטול דמים שקצץ - דהא כמו אוזפיה זוזי הוא
^ דכיון דיש לו - שפיר דמי, דהא 'סאה בסאה' - דרבנן הוא, דלאו נשך דאורייתא, וכי יש לו - לא גזור
^ דכל חדא וחדא אמרינן 'זו תהא תחתיה', שהרי אינה קנויה למלוה, ובידו לאוכלה ולמוכרה; ונמצאת אותה שלָוָה נזקפת על פירות שבשוק, וזו פנויה ללוות עליה; וכשלָוָה כל אחת ואחת - לוה בהיתר: דהא אילו לוה סאה אחת ואכלה ואכל גם הראשונה - הואיל כשלוה - בהיתר לוה, ישלם חטין - הכא נמי: כשלוה - בהיתר לוה כל סאה וסאה, שהרי זו עומדת
^ ככרות
^ בלא קציצת דמים שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך
^ הולכין בדרך או יושבין בבית אחת איש לסעודת עצמו
^ שאין מוחלין על דבר מועט ומקפידין להלוות זה את זה במדה במשקל ובמנין
^ בשבתות ובימים טובים
^ דתנן במסכת שבת (דף קמח.): 'ובלבד שלא יאמר לו "הלויני"', והתם מפרש טעמא: שמא יכתוב
^ ושפיר דמי, דמתנה בעלמא הוא ולא רבית
^ 'אריך': טוב; ודומה לו בספר עזרא (ד') 'וערות מלכא לא אריך לנא למחזי' ופירושו: גְנוּת המלך לא יפה לנו לראות
^ שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנו, ויבינו כמה עונשו גדול
^ להרגיל שיחמוד לבם השכר
^ היום
^ למחר
^ נכוש. שרקלי"ר בלע"ז
^ חפור
^ היום
^ לזמן פלוני
^ פעמים שזו קשה מזו, ויש כאן אגר נטר ליה: בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן - הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו
^ 'גריד': לשון יובש: שהארץ יבשה ואין גשמים יורדין [הב"ח: צריד]
^ ולא דקדקו בדבר לחוש שמא יום אחד יהא ארוך מחבירו או קשה מחבירו, אלא מותר לומר לו "עדור עמי היום הזה של גריד, ואעדור עמך ביום פלוני של גריד"
^ כל ימי רביעה חשובין כאחד
^ שימי רביעה קשין למלאכה בשדות
^ את כספך
^ לו בנשך
^ שם
^ כל חד וחד מאי דשייך ביה, כדמפרש בגמרא
^ בכל הני דחשיב במתניתין: דהוא נותן בנשך בשעת הלואה, והוא לוקח בשעת פירעון, והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו, והוא שׂם עליו נשך בשעת פיסוק התנאים, ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על 'לא תשיך לאחיך', שהיא אזהרה ללוה
^ כדאמר בפירקין (דף עא.): מתמוטטין לעולם
^ לישנא מעליא נקט
^ לא תראה בעיניו כנושה בו, שיראה ויבוש
^ 'לראשנו' - לשון נושה, כדמתרגמינן 'כרשיא'
^ הרי אנו באים באש ובמים
^ שעולה על רוחו של לוה לכפור
^ קללה: כשתובעו וזה כופר הכל - מקללין אותו ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק
^ ישכח הלואתי
^ ואגרום
^ בבית דין של מטה
^ שהרי הם גרמו לעצמן
^ מפרש לקמן
^ גירסת רש"י: מעותיו
^ אומר "מעות שאני משתמש בהן - של פלוני נכרי הם" שלא להשביע עצמו, ופעמים שהנכרי שומע ומעמיד עדים ותובעו בדיניהם
^ עה,ב
^ מפרש בגמרא
^ בעל קרון
^ עצים משופים ונאים לעשות לו אפריון
^ לשמח חתן וכלה
^ לקונן
^ רויי"ש: מים ששורין בהן קנבוס ופשתן כשהן בגבעולין
^ שאינו מוצא פועלין לשכור והפשתן אבד והוא סמך עליהן
^ בני אדם ביוקר ועליהם לשלם
^ מפרש בגמרא
^ לעשות מלאכה בקבלנות בכך וכך
^ לאחר שעשו מקצת
^ אם הוקרו פועלים, ואינו מוצא מי שיגמרנה בשכר שהיה מגיע לאלו על העתיד לֵעָשות - מעכב משכר ממה שעשו כל מה שיצטרך להוציא עד שתגמר מלאכתו בשכר שפסק עם אלו, ואם הוזלו פועלים וימצא שיגמרנה בפחות - ישׁום להם מה שעשו, ויתן להם מה שפסק; עשו חציה - יתן להם חצי שכרן; ואין יכולים לומר לו "הרי פועלים אחרים תחתינו לגמור מלאכתך, ותן לנו כל שכרינו חוץ ממה שנטלו אלו"

[1] "כך וכך דמים כשער של עכשיו אתן לך", וקאמר תנא: דאם הוזלו - נוטל חטין; והיינו דפרכינן 'והלא קצץ?'

[2] כי הוזלו נמי יטול דמים שקצץ - דהא כמו אוזפיה זוזי הוא

[3] דכיון דיש לו - שפיר דמי, דהא 'סאה בסאה' - דרבנן הוא, דלאו נשך דאורייתא, וכי יש לו - לא גזור

[4] דכל חדא וחדא אמרינן 'זו תהא תחתיה', שהרי אינה קנויה למלוה, ובידו לאוכלה ולמוכרה; ונמצאת אותה שלָוָה נזקפת על פירות שבשוק, וזו פנויה ללוות עליה; וכשלָוָה כל אחת ואחת - לוה בהיתר: דהא אילו לוה סאה אחת ואכלה ואכל גם הראשונה - הואיל כשלוה - בהיתר לוה, ישלם חטין - הכא נמי: כשלוה - בהיתר לוה כל סאה וסאה, שהרי זו עומדת

[5] ככרות

[6] בלא קציצת דמים שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך

[7] הולכין בדרך או יושבין בבית אחת איש לסעודת עצמו

[8] שאין מוחלין על דבר מועט ומקפידין להלוות זה את זה במדה במשקל ובמנין

[9] בשבתות ובימים טובים

[10] דתנן במסכת שבת (דף קמח.): 'ובלבד שלא יאמר לו "הלויני"', והתם מפרש טעמא: שמא יכתוב

[11] ושפיר דמי, דמתנה בעלמא הוא ולא רבית

[12] 'אריך': טוב; ודומה לו בספר עזרא (ד') 'וערות מלכא לא אריך לנא למחזי' ופירושו: גְנוּת המלך לא יפה לנו לראות

[13] שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנו, ויבינו כמה עונשו גדול

[14] להרגיל שיחמוד לבם השכר

[15] היום

[16] למחר

[17] נכוש. שרקלי"ר בלע"ז

[18] חפור

[19] היום

[20] לזמן פלוני

[21] פעמים שזו קשה מזו, ויש כאן אגר נטר ליה: בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן - הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו

[22] 'גריד': לשון יובש: שהארץ יבשה ואין גשמים יורדין [הב"ח: צריד]

[23] ולא דקדקו בדבר לחוש שמא יום אחד יהא ארוך מחבירו או קשה מחבירו, אלא מותר לומר לו "עדור עמי היום הזה של גריד, ואעדור עמך ביום פלוני של גריד"

[24] כל ימי רביעה חשובין כאחד

[25] שימי רביעה קשין למלאכה בשדות

[26] את כספך

[27] לו בנשך

[28] שם

[29] כל חד וחד מאי דשייך ביה, כדמפרש בגמרא

[30] בכל הני דחשיב במתניתין: דהוא נותן בנשך בשעת הלואה, והוא לוקח בשעת פירעון, והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו, והוא שׂם עליו נשך בשעת פיסוק התנאים, ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על 'לא תשיך לאחיך', שהיא אזהרה ללוה

[31] כדאמר בפירקין (דף עא.): מתמוטטין לעולם

[32] לישנא מעליא נקט

[33] לא תראה בעיניו כנושה בו, שיראה ויבוש

[34] 'לראשנו' - לשון נושה, כדמתרגמינן 'כרשיא'

[35] הרי אנו באים באש ובמים

[36] שעולה על רוחו של לוה לכפור

[37] קללה: כשתובעו וזה כופר הכל - מקללין אותו ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק

[38] ישכח הלואתי

[39] ואגרום

[40] בבית דין של מטה

[41] שהרי הם גרמו לעצמן

[42] מפרש לקמן

[43] גירסת רש"י: מעותיו

[44] אומר "מעות שאני משתמש בהן - של פלוני נכרי הם" שלא להשביע עצמו, ופעמים שהנכרי שומע ומעמיד עדים ותובעו בדיניהם

[45] עה,ב

[46] מפרש בגמרא

[47] בעל קרון

[48] עצים משופים ונאים לעשות לו אפריון

[49] לשמח חתן וכלה

[50] לקונן

[51] רויי"ש: מים ששורין בהן קנבוס ופשתן כשהן בגבעולין

[52] שאינו מוצא פועלין לשכור והפשתן אבד והוא סמך עליהן

[53] בני אדם ביוקר ועליהם לשלם

[54] מפרש בגמרא

[55] לעשות מלאכה בקבלנות בכך וכך

[56] לאחר שעשו מקצת

[57] אם הוקרו פועלים, ואינו מוצא מי שיגמרנה בשכר שהיה מגיע לאלו על העתיד לֵעָשות - מעכב משכר ממה שעשו כל מה שיצטרך להוציא עד שתגמר מלאכתו בשכר שפסק עם אלו, ואם הוזלו פועלים וימצא שיגמרנה בפחות - ישׁום להם מה שעשו, ויתן להם מה שפסק; עשו חציה - יתן להם חצי שכרן; ואין יכולים לומר לו "הרי פועלים אחרים תחתינו לגמור מלאכתך, ותן לנו כל שכרינו חוץ ממה שנטלו אלו"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]