ביאור:בבלי בבא מציעא דף עב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא מציעא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף במהדורה הרגילה

סיכום הדף בעשר דקות, קובץ לשמיעה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אית ליה זכיה מדרבנן ^[1]? הכא נמי לא שנא.

ולא היא: ישראל אתי לכלל שליחות, עכו"ם לא אתי לכלל שליחות.

תנו רבנן: ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית, וזקפן עליו במלוה ^[2] ונתגייר: אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן וגובה את הרבית ^[3], ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית; וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית, וזקפן עליו במלוה, ונתגייר: אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן וגובה את הרבית; אם משנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית; רבי יוסי אומר ^[4]: נכרי שלוה מעות מישראל ברבית - בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית ^[5].

אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוסי? כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה.

תנו רבנן: שטר שכתוב בו רבית ^[6] - קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית.

במאי קמיפלגי?

רבי מאיר סבר: קנסינן התירא משום איסורא, ורבנן סברי: לא קנסינן התירא משום איסורא.

תנן התם [שביעית פ"י מ"ה]: 'שטרי חוב המוקדמין ^[7] – פסולין ^[8], והמאוחרין – כשרין'. מוקדמין אמאי פסולין ^[9]? נהי דלא גבו מזמן ראשון - ניגבו מזמן שני?

אמר רבי שמעון בן לקיש: במחלוקת שנויה, ורבי מאיר היא ^[10]; ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן: גזירה שמא יגבה מזמן ראשון ^[11]!

[רבי מאיר מחמיר תמיד בשטרות שכתובות שלא לפי כל הכללים: רבי מאיר היה לבלר!]

ההוא גברא דמשכין ליה פרדיסא ^[12] לחבריה; אכלה תלת שני; אמר ליה: אי מזבנית לה ניהלי – מוטב, ואי לא כבישנא ^[13] לה לשטר משכנתא, ואמינא "לקוחה היא בידי ^[14]".

אזל ^[15] קם, אקנייה ^[16] לבנו קטן ^[17] והדר זבנה ניהליה.

זביני ודאי לא הוי זביני; זוזי ^[18] - כמלוה בשטר דמו וגובה מנכסים משועבדים ^[19]? או דילמא כמלוה על פי דמו ואינו גובה מנכסים משועבדים?

אמר אביי: ולאו היינו דרבי אסי, דאמר רבי אסי:

עמוד ב

'מודה בשטר שכתבו ^[20] - אינו צריך לקיימו ^[21] וגובה מנכסים משועבדים' ^[22]?

אמר ליה רבא: מי דמי? התם ניתן להכתב, הכא לא ניתן להכתב ^[23]!?

יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא ^[24]. אמר ליה רבינא למרימר: אלא הא דאמר רבי יוחנן [לעיל, בענין שטר מוקדם, שפסול לא רק לרבי מאיר אלא אפילו דרבנן]: 'גזירה שמא יגבה מזמן ראשון' נימא 'לא ניתן ליכתב' ^[25]?

אמר ליה: הכי? השתא: התם - נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון, אבל ניתן ליכתב מזמן שני! הכא - לא ניתן ליכתב כלל.

אלא הא דתניא [תוספתא בבא בתרא פ"ו מ"ו, שהוא פירוש למשנה בגיטין פ"ה מ"ג]: ^[26] 'לשבח קרקעות' – כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו, ומכרה לאחר, והשביחה, והרי היא יוצאה מתחת ידו ^[27], כשהוא גובה ^[28] - גובה את הקרן מנכסים משועבדים ^[29], ושבח גובה מנכסים בני חורין ^[30]' - נימא 'לא ניתן ^[31] ליכתב' ^[32]?

הכי? השתא: התם, אי למאן דאמר ^[33]: ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא ^[34], אי למאן דאמר: ניחא ליה דליקום בהימנותיה - מפייס ליה למריה ^[35] ומוקים ליה לשטריה; הכא - לאברוחי מיניה קמכוין ^[36], שטרא מקיים ליה ^[37]?

משנה:

אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער; יצא השער – פוסקין: ואף על פי שאין לזה - יש לזה.

היה הוא תחילה לקוצרים ^[38] - פוסק עמו על הגדיש ^[39], ועל העביט של ענבים ^[40], ועל המעטן ^[41] של זיתים, ועל הביצים של יוצר ^[42], ועל הסיד ^[43] מששקעו בכבשן ^[44], ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה.

רבי יוסי אומר: אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה ^[45]; וחכמים מתירים.

ופוסק עמו בשער הגבוה ^[46] ^[47].

רבי יהודה אומר: אף על פי שלא פסק עמו בשער הגבוה - יכול לומר ^[48] "תן לי כזה או תן לי את מעותי" ^[49].

[שער הגבוה': לפי שהפירות קונים את הכסף, השער הגבוה הוא לפי כמות הקונה: הרבה פירות קונים כמות נתונה של כסף.]

גמרא:

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אין פוסקין על שער שבשוק.

אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: אמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס ^[50] הזה?

אמר ליה: לא אמר רבי יוחנן אלא בשוק של עיירות, דלא קביעי תרעייהו.

ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה, אלא מתניתין, דקתני 'אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער, יצא השער פוסקין' - היכי משכחת לה?

מתניתין בחיטי דאכלבי ^[51] וארבי ^[52], דמשוך תרעיה טפי ^[53].

תנו רבנן [תוספתא פ"ו מ"א]: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער; יצא השער – פוסקין: אף על פי שאין לזה - יש לזה;

היו חדשות מארבע [סאין לסלע] וישנות משלש ^[54] - אין פוסקין ^[55] עד שיצא השער לחדש ולישן ^[56].

היו ^[57] לקוּטות מארבע ^[58], ולכל אדם משלש - אין פוסקין ^[59] עד שיצא השער ^[60] ללוֹקֵט ולמוכר.

אמר רב נחמן: פוסקין ללקוּטוֹת כשער הלקוּטוֹת.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא לוקט, דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה? בעל הבית נמי יזיף מִלָּקוּט ^[61]?

אמר ליה: בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מִלָּקוּט.

איבעית אימא: מאן דיהב זוזי לבעל הבית - אפירי שפירי יהיב.

אמר רב ששת: אמר רב הונא: אין לוין על שער שבשוק ^[62]

אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת, ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת: ומי אמר רב הונא הכי? והא בעי מיניה מרב הונא הני בני בי רב: דיזפי ^[63] בתשרי ופרעי ^[64] בטבת ^[65] - שרי או אסיר? אמר להו: הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי, אי בעי זבני ופרעי ליה!

מעיקרא סבר רב הונא 'אין לוין'; כיון דשמעה להא דאמר רב שמואל בר חייא אמר רב אלעזר: 'לוין', אמר איהו נמי 'לוין'.

תנו רבנן: המוליך חבילה ממקום ^[66] למקום^[67]; מצאו חבירו ואמר לו "תנה לי ^[68], ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום":

הערות

^ דתנן: זכין לקטן [בפרק 'מי שמת' (בבא בתרא דף קנו:)]
^ לאחר זמן חישב עמו על הרבית, וזוקף הכל ביחד במלוה, וכתב לו שטר עליהם: "כך וכך אני חייב לפלוני"
^ דמשעת זקיפה הוי כגבוי
^ אסיפא פליג
^ וטעמא כדמפרש ואזיל: שלא יאמרו כו'
^ שכתוב בו 'פלוני לוה מפלוני מנה ברבית כך וכך לזמן פלוני'
^ למִלוה [שהתאריך עליהם קודם ליום בצוע ההלואה]
^ דבעי למיטרף לקוחות מזמן הכתוב. בו, ועדיין לא הלוָה, ושטר הלקוחות קודם למִלוה, וזה מוציא שטרו, והוא קודם, והוא שקר
^ ואינו טורף מן המשועבדין, ואפילו מן המאוחר למלוה
^ דקניס היתירא אטו איסורא
^ דאיכא דלא מסיק אדעתיה לדקדק כל כך בזמן הלואה, לומר למַלוה: "שטרך מוקדם, ומקחי קדם להלואתך"
^ כרם
^ אטמין
^ ואבד שטר המכירה, ואבא מכח חזקה של שלש שנים, דכולי האי לא מצינא למיזדהר בשטרא
^ בעל הכרם
^ במתנה בעדים
^ כדי שלא תהא מכירתו מכירה: שכשיוציא שטר מכירתו - זה יוציא שטר מתנתו, ולא גילה הדבר
^ מעות שהוא תובע ממנו: שמוציא עליו שטר "שמכרת לי כרם שאין שלך וקבלת מעותיי וכתבת לי אחריות"
^ דהא כתב ליה אחריות
^ מאחר שהלוה מודה ששטר חוב שהוציא עליו שטר אמת הוא
^ אין המלוה צריך לחזר אחר העדים החתומין בו ולהעיד על חתימתן ולקיימו
^ והכא נמי: הרי מודה שמכרו לו באחריות, ואם השטר בטל לענין המכירה מפני שטר המתנה שקדמו - לא בטיל לענין אחריות
^ מאחר שנתנו כבר במתנה, ועל כרחו כתבו ליה זה
^ דרבא
^ אלא שמע מינה לא בטיל שטרא משום האי טעמא
^ רישא דידיה: 'אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים מפני תקון העולם'; וקא מפרש:
^ של לוקח: שהנגזל מוציאה בדין
^ כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן
^ טורף לקוחות שלקחו אחריו מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו
^ ולא ממשועבדים, מפני תקון העולם: דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה, כגון אחריות השבח והפירות; דבשלמא בקרן - נזהרין להניח מקום לגבות ממנו, ואי לא נזהרו - אפסידו אנפשייהו
^ שטר מכירה זה
^ שהרי גזולה היתה, ובטל השטר ואחריות שבו, ואמאי גובה קרן מנכסים משועבדים
^ בפרק קמא דף טו:
^ אדם שמכר שדה גזולה לחבירו מחזר על הבעלים הראשונים ולוקחה מהם להעמיד ביד הלוקח, כי היכי דלא ליקרייה גזלנא
^ לוקחה מן הבעלים הראשונים
^ שהקנה לבנו קטן להבריח מזה
^ בתמיה: אין דעתו להחזיקה בידו, הלכך 'לא ניתן ליכתב' הוא
^ ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער
^ באיזה שער שירצה לתת לו מאותו גדיש, דכיון דיש לו - אין כאן רבית: דמעכשיו הוא קנוי לו; ואף על פי שלא משך: דכי אין לו נמי: אבק רבית מדרבנן הוא, וכי יש לו לא גזור
^ כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריכה, והם מתחממין ומתבשלים להוציא יינם יפה יפה
^ ושל זיתים קרוי 'מעטן'
^ פוסק עם היוצר על הקדירות באיזו שער שירצה, ואף על פי שלא יצא השער: אם הכניס עפר ועשאו ביצים שקורין מעונט"ש ועושה מהם קדירות
^ פוסק עמו
^ משישקענו בכבשן אבנים והעצים לשרוף
^ הכי גרסינן: רבי יוסי אומר לעולם אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות
^ "אם יפחות השער ממה שהוא עכשיו - תתן לי כשער הזול"; 'שער הגבוה' היינו בזול: שנותנין פירות הרבה בדמים מועטים
^ רש"י בדף עד,ב: אכולה מתניתין קאי: שצריך לפסוק עמו שאם יוזלו ויפחתו דמי השער ויגבה שער הפירות שיתנו יותר בסלע - שיתן לו כשער הזול; ואם לא פסק כן - יקבל על כרחו כשער שפסק
^ כשיראה שער הזול
^ שהרי לא משך, ויכול לחזור בו, ואפילו 'מי שפרע' ליכא, הואיל ולא נתן מעותיו על מנת לקבל עכשיו אלא לאחר זמן, ובתוך כך נשתנה השער; סתם דעתיה דאיניש אתרעא זולא פסיק
^ איטליז רב וגדול
^ משיתחילו בעלי בתים ואוצרי פירות לפתוח אוצרותיהם
^ וספינות באות בנהר המביאות תבואה למכור
^ לזמן מרובה
^ הכי גרסינן בתוספתא [ראש פ"ו]: היו חדשות מארבע וישנות משלש
^ על חדשות מארבע
^ דהא דחדשים מארבע משום דלא יבשו עדיין כל הצורך, והפוסק על החדשות - לא יקבלם הימנו עכשיו, אלא לאחר זמן, כשיתייבשו כל צרכם; לפיכך אין פוסק עליהם לקבל עליהן ארבע סאין בסלע עד שיצא השער בארבע לחדש ולישן
^ של
^ סתם תבואות לקוטות אינן יפין, שלוקטין בכמה שדות, ומערבין שיבלי שיפון עם שיבלי חטין
^ עם בעל הבית מארבע
^ של ארבע
^ תבואה מעורבת
^ אני שמעתי: אין לוין מעות בדרך הלואה "על מנת שאם לא אשלם לך מעות עד זמן פלוני - אתן לך פירות כשער של עכשיו" דאף על גב דדרך מקח וממכר שרי - דרך הלואה אסור. ובהלכות גדולות מפרש: אין לוין סאה בסאה על סמך שער שבשוק, דנימא: הואיל וחיטי בהיני וחיטי בשילי - הוה ליה כ"עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח" (לקמן דף עה.)
^ מעות
^ פירות
^ כשער של תשרי; וללשון האחר: לוין חטין ופורעין חטין
^ הזול
^ היוקר
^ ואוליכנה, ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני

[1] דתנן: זכין לקטן [בפרק 'מי שמת' (בבא בתרא דף קנו:)]

[2] לאחר זמן חישב עמו על הרבית, וזוקף הכל ביחד במלוה, וכתב לו שטר עליהם: "כך וכך אני חייב לפלוני"

[3] דמשעת זקיפה הוי כגבוי

[4] אסיפא פליג

[5] וטעמא כדמפרש ואזיל: שלא יאמרו כו'

[6] שכתוב בו 'פלוני לוה מפלוני מנה ברבית כך וכך לזמן פלוני'

[7] למִלוה [שהתאריך עליהם קודם ליום בצוע ההלואה]

[8] דבעי למיטרף לקוחות מזמן הכתוב. בו, ועדיין לא הלוָה, ושטר הלקוחות קודם למִלוה, וזה מוציא שטרו, והוא קודם, והוא שקר

[9] ואינו טורף מן המשועבדין, ואפילו מן המאוחר למלוה

[10] דקניס היתירא אטו איסורא

[11] דאיכא דלא מסיק אדעתיה לדקדק כל כך בזמן הלואה, לומר למַלוה: "שטרך מוקדם, ומקחי קדם להלואתך"

[12] כרם

[13] אטמין

[14] ואבד שטר המכירה, ואבא מכח חזקה של שלש שנים, דכולי האי לא מצינא למיזדהר בשטרא

[15] בעל הכרם

[16] במתנה בעדים

[17] כדי שלא תהא מכירתו מכירה: שכשיוציא שטר מכירתו - זה יוציא שטר מתנתו, ולא גילה הדבר

[18] מעות שהוא תובע ממנו: שמוציא עליו שטר "שמכרת לי כרם שאין שלך וקבלת מעותיי וכתבת לי אחריות"

[19] דהא כתב ליה אחריות

[20] מאחר שהלוה מודה ששטר חוב שהוציא עליו שטר אמת הוא

[21] אין המלוה צריך לחזר אחר העדים החתומין בו ולהעיד על חתימתן ולקיימו

[22] והכא נמי: הרי מודה שמכרו לו באחריות, ואם השטר בטל לענין המכירה מפני שטר המתנה שקדמו - לא בטיל לענין אחריות

[23] מאחר שנתנו כבר במתנה, ועל כרחו כתבו ליה זה

[24] דרבא

[25] אלא שמע מינה לא בטיל שטרא משום האי טעמא

[26] רישא דידיה: 'אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים מפני תקון העולם'; וקא מפרש:

[27] של לוקח: שהנגזל מוציאה בדין

[28] כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן

[29] טורף לקוחות שלקחו אחריו מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו

[30] ולא ממשועבדים, מפני תקון העולם: דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה, כגון אחריות השבח והפירות; דבשלמא בקרן - נזהרין להניח מקום לגבות ממנו, ואי לא נזהרו - אפסידו אנפשייהו

[31] שטר מכירה זה

[32] שהרי גזולה היתה, ובטל השטר ואחריות שבו, ואמאי גובה קרן מנכסים משועבדים

[33] בפרק קמא דף טו:

[34] אדם שמכר שדה גזולה לחבירו מחזר על הבעלים הראשונים ולוקחה מהם להעמיד ביד הלוקח, כי היכי דלא ליקרייה גזלנא

[35] לוקחה מן הבעלים הראשונים

[36] שהקנה לבנו קטן להבריח מזה

[37] בתמיה: אין דעתו להחזיקה בידו, הלכך 'לא ניתן ליכתב' הוא

[38] ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער

[39] באיזה שער שירצה לתת לו מאותו גדיש, דכיון דיש לו - אין כאן רבית: דמעכשיו הוא קנוי לו; ואף על פי שלא משך: דכי אין לו נמי: אבק רבית מדרבנן הוא, וכי יש לו לא גזור

[40] כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריכה, והם מתחממין ומתבשלים להוציא יינם יפה יפה

[41] ושל זיתים קרוי 'מעטן'

[42] פוסק עם היוצר על הקדירות באיזו שער שירצה, ואף על פי שלא יצא השער: אם הכניס עפר ועשאו ביצים שקורין מעונט"ש ועושה מהם קדירות

[43] פוסק עמו

[44] משישקענו בכבשן אבנים והעצים לשרוף

[45] הכי גרסינן: רבי יוסי אומר לעולם אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות

[46] "אם יפחות השער ממה שהוא עכשיו - תתן לי כשער הזול"; 'שער הגבוה' היינו בזול: שנותנין פירות הרבה בדמים מועטים

[47] רש"י בדף עד,ב: אכולה מתניתין קאי: שצריך לפסוק עמו שאם יוזלו ויפחתו דמי השער ויגבה שער הפירות שיתנו יותר בסלע - שיתן לו כשער הזול; ואם לא פסק כן - יקבל על כרחו כשער שפסק

[48] כשיראה שער הזול

[49] שהרי לא משך, ויכול לחזור בו, ואפילו 'מי שפרע' ליכא, הואיל ולא נתן מעותיו על מנת לקבל עכשיו אלא לאחר זמן, ובתוך כך נשתנה השער; סתם דעתיה דאיניש אתרעא זולא פסיק

[50] איטליז רב וגדול

[51] משיתחילו בעלי בתים ואוצרי פירות לפתוח אוצרותיהם

[52] וספינות באות בנהר המביאות תבואה למכור

[53] לזמן מרובה

[54] הכי גרסינן בתוספתא [ראש פ"ו]: היו חדשות מארבע וישנות משלש

[55] על חדשות מארבע

[56] דהא דחדשים מארבע משום דלא יבשו עדיין כל הצורך, והפוסק על החדשות - לא יקבלם הימנו עכשיו, אלא לאחר זמן, כשיתייבשו כל צרכם; לפיכך אין פוסק עליהם לקבל עליהן ארבע סאין בסלע עד שיצא השער בארבע לחדש ולישן

[57] של

[58] סתם תבואות לקוטות אינן יפין, שלוקטין בכמה שדות, ומערבין שיבלי שיפון עם שיבלי חטין

[59] עם בעל הבית מארבע

[60] של ארבע

[61] תבואה מעורבת

[62] אני שמעתי: אין לוין מעות בדרך הלואה "על מנת שאם לא אשלם לך מעות עד זמן פלוני - אתן לך פירות כשער של עכשיו" דאף על גב דדרך מקח וממכר שרי - דרך הלואה אסור. ובהלכות גדולות מפרש: אין לוין סאה בסאה על סמך שער שבשוק, דנימא: הואיל וחיטי בהיני וחיטי בשילי - הוה ליה כ"עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח" (לקמן דף עה.)

[63] מעות

[64] פירות

[65] כשער של תשרי; וללשון האחר: לוין חטין ופורעין חטין

[66] הזול

[67] היוקר

[68] ואוליכנה, ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]