ביאור:בבלי בבא מציעא דף מו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת בבא מציעא:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
וחוזר ואומר "הרי הן [1] מחוללין על מעות שיש לי בבית [2]"; טעמא - דאין בידו מעות [3], [4] הא אם יש בידו מעות [5] - [6] ליקני להו לאידך במשיכה [7] ופריק [8], דהכי עדיף [9], דהוה ליה [10] נכרי [11]! ואי אמרת 'מטבע נקנה בחליפין' ניקנו ליה מעות להיאך אגב סודר, ולפרוק!
דלית ליה סודר.
ונקנינהו נהליה אגב קרקע [12]?
דלית ליה קרקע.
והא 'עומד בגורן' קתני!?
בגורן שאינו שלו.
ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא כלום [13]? אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין [14]?
שמע מינה.
ואף רב פפא הדר ביה [15], כי הא: דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי בי חוזאי; אקנינהו לרב שמואל בר אחא [16] אגב אסיפא דביתיה [17]; כי אתא נפק לאפיה עד תווך [18].
וכן [19] אמר עולא: אין מטבע נעשה חליפין.
וכן אמר רב אסי: אין מטבע נעשה חליפין.
וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין מטבע נעשה חליפין.
איתיביה רבי אבא לעולא: 'הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו [20] בשוק, ואמר לשולחני "תן לי בדינר מעות [21] ואפרנסם [22], ואני אעלה לך [23] יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי" [24]: אם יש לו [25] מעות [26] – מותר [27], ואם לאו – אסור [28].' ואי סלקא דעתך [29]אין מטבע נעשה חליפין [30] - הויא ליה הלואה [31] ואסור [32]!?
אשתיק.
אמר ליה [33]: דלמא [34] אידי ואידי [35] בפרוטטות [36] שנו, דליכא עלייהו טבעא [37] ואידי ואידי פירא הוו, ומשום הכי נקנו בחליפין?
אמר ליה [38]: אין [39]! דיקא נמי דקתני 'יפה דינר וטריסית' [40] ולא קתני 'דינר יפה וטריסית [41]'!
- שמע מינה.
רב אשי אמר [אולי כי התירוץ לעיל מאד דחוק, כי הוא טוב רק למקרה שלשולחני ולבעל הבית יש דוקא פרוטטות, ומתכוונים דוקא למעות אלה, ותנאי זה חסר בברייתא!]: לעולם [בדמים] ובפרוטטות [42]; [43] כיון דאית ליה [44] נעשה כאומר "הלויני עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח".
תא שמע [45]: כל הנעשה דמים באחר [46] - כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין [כיצד: החליף שור בפרה או חמור בשור כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו] [47]' [48]; 'כל הנעשה דמים באחר' מאי ניהו? – מטבע, ושמע מינה מטבע נעשה חליפין!
אמר רב יהודה: הכי קאמר:
'כל הנישום דמים באחר [49], [50] כיון שזכה זה [51] - נתחייב זה בחליפין' [52]; הכי נמי מסתברא [53] מדקתני סיפא: 'כיצד? החליף שור בפרה, או חמור בשור'!
- שמע מינה.
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע מאי 'כיצד'?
הכי קאמר: ופירי נמי [54] עבדי חליפין, כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור...' [55]
[56] הניחא לרב ששת דאמר 'פירי עבדי חליפין', אלא לרב נחמן דאמר 'כלי – אִין, אבל פירי - לא עבדי חליפין' - מאי 'כיצד'?
הכי קאמר [57]: יש דמים שהן כחליפין [עיין תוספות] [58]; כיצד? - החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור... [59].'
מאי טעמיה דרב נחמן [60]?
סבר לה כרבי יוחנן, דאמר (לקמן דף מז:)</ref>: דבר תורה מעות קונות [61], ומפני מה אמרו 'משיכה קונה [62]'? - גזירה: שמא [63] יאמר לו "נשרפו חטיך בעלייה" [64], ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן, מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן [65].
ולריש לקיש, דאמר [66] 'משיכה מפורשת מן התורה' [67] - הניחא אי סבר לה כרב ששת [68] מתרץ לה [69] כרב ששת [70], אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר '[71] פירי לא עבדי חליפין, ומטבע לא קני' [72] - היכי מתרץ לה [73]?
על כרחך כרב ששת מתרץ לה.
תנן: 'כל המטלטלין קונין זה את זה' ואמר ריש לקיש: ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות [74].
תרגמא רב אחא: [75] בדינר אנקא ואניגרא [76], אחד שפסלתו מלכות [77] ואחד שפסלתו מדינה [78]; וצריכא: דאי אשמועינן 'פסלתו מלכות' - משום דלא סגי כלל, אבל פסלתו מדינה - דסגי ליה במדינה אחריתי - אימא אכתי מטבע הוא, ואין מטבע נקנה בחליפין; ואי אשמועינן 'פסלתו מדינה' - משום דלא סגי ליה [79], לא בצנעא ולא בפרהסיא, אבל פסלתו מלכות - דסגי ליה בצנעא - אימא אכתי מטבע הוא, ואין מטבע נקנה בחליפין – צריכא.
אמר רבה אמר רב הונא: '[80] "מכור לי [81] באלו [82] – קנה [83].
הערות עריכה
- ^ פירות של מעשר שני שלך יהיו
- ^ ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין
- ^ דמדקתני 'ואין בידו מעות'
- ^ שמע מינה
- ^ דאם היה בידו מעות שם בגורן
- ^ לא היה אומר לו התנא לעשות כן, אלא
- ^ המעות הללו היה מוסר לחבירו ומקנה אותם לו במשיכה
- ^ וחבירו זה פודה את המעשר
- ^ שאינה נראית ערמה כל כך להיפטר מן החומש
- ^ חבירו
- ^ לגבי מעשר וקרינן ביה ממעשרו פרט של אחרים
- ^ יתן לו זה בעל מעשר קרקע בחזקה, ועמהן המעות; ומשיחזיק זה בקרקע - יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן, דתנן (קדושין דף כו.): 'נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות: בכסף בשטר ובחזקה'; וחבירו זה יאמר "הרי פירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך", דהכי עדיף, דהוה ליה נוכראה; והך קושיא לרב פפא לא מקשינן, אלא אתמוהי קא מתמה אמתניתא
- ^ נתעסק התנא וטרח להורות לנו הלכה בדבר שאינו מצוי: שיהיה אדם עומד בגורן ערום
- ^ אלא לאו שמע מינה: בגורן שאינו שלו, אבל סודר יש לו, ואפילו הכי הפירות צריך ליתן לו במתנה, שאין המעות נקנין בחליפין
- ^ ממאי דאמר 'מטבע נקנית בחליפין'
- ^ שהיה הולך לשם כדי שיביאם לו; שאילו לא הקנה לו - לא היה נותנם לו מי שהפקדון אצלו, שאם יאבדו בדרך יחזור רב פפא ויתבעם לו
- ^ מפתן ביתו; אלמא מדאצטריך ליה לקנויינהו אגב קרקע - שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין
- ^ שם מקום
- ^ האי 'וכן' - לעיל קאי: אפלוגתא דרב ולוי
- ^ מעות שכרם ומזונותיהם
- ^ תן לי פרוטות בשוה דינר, והדינר אין עתה בידי
- ^ אעשה צרכיהם, כלומר: אסלקם מעלי; כל צורך סיפוק - קרי 'פרנסה' קונדרי"ר בלע"ז
- ^ עד יום פלוני
- ^ קסלקא דעתא 'דינר יפה' - היוצא בהוצאה קאמר, וטריסית - מעה קטנה
- ^ בביתו
- ^ אותן מעות שהוא אומר
- ^ קסלקא דעתא דכיון דיש לו - הוו להו חליפין: דהחליף אלו באלו: אותן שבביתו באלו, ומחמת דוחקו אוזיל גביה לתת לו טריסית יותר, ואין כאן משום רבית: שהרי אין כאן שכר המְתנה, שהרי אין ממתין לו כלום, שהרי הוא פורעו מיד: דמשמשך את מעות השולחני - נקנה לו הדינר שבביתו בכל מקום שהוא
- ^ דכיון דאין לו הדינר בביתו - אין כאן חליפין, אלא כשאר מכר בעלמא, שהוא מתחייב לו הדינר לאותו זמן, וטריסית מוסיף לו בשכר מעותיו שהמתין
- ^ אין מטבע נקנה בחליפין ו
- ^ - אפילו יש לו נמי אין קנוין לו במקום שהם שם
- ^ ואין זו אלא הלואה, ואף על גב דדרך מקח וממכר הוא - קיימא לן לקמן 'כללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור'
- ^ אלא לאו שמע מינה מטבע נעשה חליפין ונקנה בחליפין? דהא הכא תרוייהו מטבע נינהו: של שולחני נעשה חליפין ושל בעל הבית נקנה בחליפין
- ^ רבי אבא לעולא
- ^ מצית לתרוצינהו:
- ^ בין דשולחני בין דבעל הבית
- ^ מעות של נחושת
- ^ שהם עדיין בלא צורה, כעין אסימון של כסף
- ^ עולא
- ^ שפיר תרצת לה
- ^ דמשמע "אעלה לך מפרוטטות שבבית שוה דינר וטריסית"
- ^ דלישתמע דינר של כסף טוב וטבוע
- ^ כדקאמרת, מדקתני 'יפה דינר'
- ^ ומיהו טעמא - לאו משום דנקנה בחליפין, שאפילו התנה עמו בתורת דמים - אין כאן רבית דאגר נטר ליה
- ^ שאפילו הלואה - אם יש לו בביתו - מותר לתת לו עודף,
- ^ משנה היא בקדושין (פ"א מ"ו, דף כח.)
- ^ וקסלקא דעתא דהכי קאמר: כל הרגיל להיות ניתן דמים באחר, דהיינו מטבע
- ^ אם נתנה בעלים בתורת חליפין בחליפי שור ופרה, כיון שמשך בעל הפרה את המטבע - נתחייב בעל המטבע בכל אונסין שיולדו בחליפין מעתה: אם מת השור - מת לו, אף על פי שלא משך כו'
- ^ אלמא קנה בחליפין של מטבע
- ^ כל שרגילים לשום אותו כשנותנין אותן דמים באחר, דהיינו: כל המטלטלים [## דוקא מטלטלין? וכי קרקעות לא שמין?], אם בא אדם לתתם דמים בחפץ אחר - דרכן לשומן בכמה ינתנו לו
- ^ אם נתנם בתורת חליפין
- ^ שמשכן זה
- ^ ואשמועינן דמטלטלי ופרי נעשין חליפין, ולא בעינן כלי, ד'שלף איש נעלו' (רות ד) לאו דוקא, ד'לקיים כל דבר' דרשינן 'לקיים בכל דבר', כד(לקמן דף מז.)
- ^ דלאו במטבע עסקינן
- ^ כל מטלטלין, אף על פי שאינו כלי
- ^ והכי מפרשינן לה: כל העושה דמים באחר, דהיינו מטבע, אם נתנו בתורת חליפין ,כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין; כיצד חליפין ומהו חליפין? כגון המחליף שור בפרה; ואשמועינן אגב אורחיה בסיפא: דפירי עושים חליפים. 'החליף שור בפרה' גרסינן ולא גרסינן 'בשר שור'.
- ^ בין למאי דסליק אדעתין מעיקרא בין למאי דשני רב יהודה: סיפא דמתניתין [בקידושין] אשמעינן דפירי עבדי חליפין ולא בעינן כלי; והא - פלוגתא דרב נחמן ורב ששת היא לקמן בשמעתין (דף מז.)
- ^ רישא וסיפא חדא היא
- ^ ואשמעינן דיש תורת דמים שהמעות קונות בלא משיכה, כחליפין של סודר
- ^ מכר לו שור בכך וכך מעות, ומשך את השור ונתחייב לו המעות; אמר לו הלוקח: "פרה יש לי שאני נותן לך בדמי השור" וניאותו יחד וקבל עליו - נתחייב בעל הפרה לתת לו את הפרה, ואין אחד מהם יכול לחזור; והכי קאמר: 'כל הנישום דמים באחר' = כל המטלטלין שאדם שם לחבירו ונותן לו שומת דמיהן בשביל חפץ אחר שהיה לו ללוקח, 'כיון שזכה זה' לוקח ראשון במטלטלין הראשונים שמשכן, ואפילו בתורת דמים על מנת להקנות לו חפץ שלו בדמים 'נתחייב זה' לוקח שני בכל אונסי החליפין, לפי שקנו לו מעותיו כל אונסי החליפין; 'כיצד? - החליף דמי שור בפרה' שם לו השור בדמים על מנת שיתן לו זה פרה באותן מעות - קנה
- ^ דאמר: דמים כי האי גוונא - קנו, ואנן תנן 'מעות אינן קונות'
- ^ כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה 'ונתן הכסף... וקם לו'
- ^ ולא מעות
- ^ יניחם לוקח בבית מוכר זמן מרובה, ותפול דליקה בשכונת המוכר, ולא יחוש לטרוח ולהציל
- ^ לפיכך העמידום ברשותו לחזור בו אם ירצה, דכיון שאם יתייקרו - ברשותו [של המוכר] יתייקרו, ויחזור בו מן המכר, ויהא השכר שלו - כי דידיה חשיב להו, וטרח ומציל [## וכן אם יוזלו – הקונה רשאי לחזור בו, ולכן בודאי המוכר יזדרז להציל]
- ^ וכיון דתקנתא דרבנן בעלמא הוא, במכר דשכיח - עבוד רבנן תקנתא, במכר דלא שכיח, כגון האי: שיהיו שמין דמי מטלטלין במטלטלין - לא עבוד רבנן תקנתא במשיכה
- ^ לקמן (בפרקין דף מז:)
- ^ וכיון דמדאורייתא מעות לא קנו, לא שנא מכר דשכיח ולא שנא מכר דלא שכיח - מעות לא קנו
- ^ דאמר 'פירי עבדי חליפין'
- ^ למתניתין
- ^ וכדשני רב יהודה: כל הנישום דמים באחר, כגון מטלטלין ופירי שאדם רגיל לשומן כשנותנן דמים באחר ,היכא דעשאם חליפין, כיון שזכה זה כו'
- ^ כלי בעינן,
- ^ ומטבע בתורת דמים נמי לריש לקיש לא קני דנישני כרב נחמן דאמר 'יש דמים שהם כחליפין', דהא לריש לקיש - מדאורייתא יליף דמעות אינן קונות, ואפילו דמכר דלא שכיח נמי
- ^ להאי 'החליף שור בפרה' דמתניתין? לא בחליפין ולא בדמים
- ^ ועל כרחך בחליפין קאמר, דאי בתורת דמים - מעות לא קנו; שמע מינה מטבע נעשה חליפין, ונקנה חליפין
- ^ בששתיהן מעות פסולות, דהוה ליה כשאר מטלטלין:
- ^ מחליף כיס מלא דינרי אניקון בכיס מלא של דינרים אניגרא
- ^ המלך גזר שלא יוציאו, ובני מדינה לוקחין אותו בהצנע
- ^ בני מדינה שנאוהו, אבל המלך לא צוה, ומוציאין אותם בשאר מדינות המלך
- ^ לשון הילוך הוא
- ^ אחז בידו מעות ואמר לחבירו:
- ^ חפץ שלך
- ^ שבידי, ולא הקפיד לשאול כמה הם, וקיבלם מיד הלוקח
- ^ לוקח החפץ במעות הללו, ואין אחד מהם יכול לחזור