קטגוריה:בראשית יט טו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר
המהדורה המנוקדת: וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְמִסַּק צַפְרָא הֲוָה וּדְחִיקוּ מַלְאֲכַיָּא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְּבַר יָת אִתְּתָךְ וְיָת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְּאִשְׁתְּכַחָא מְהֵימְנָן עִמָּךְ דִּלְמָא תִּלְקֵי בְּחוֹבֵי קַרְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְאִישׁוֹן מֵיסַק קְרִצְתָּא הֲוָה לְמֵיסוֹק וּדְחִיקוּ מַלְאָכַיָא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְבַר יַת אִנְתְּתָךְ וְיַת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְהִשְׁתַּכְּחָן גַבָּךְ דִלְמָא תִּשְׁתֵּצֵי בְּחוֹבֵי יַתְבֵי קַרְתָּא: |
| ירושלמי (קטעים): | וּכְאִישׁוֹן לְמֵיסַק עֲמוּדָא שַׁחֲרָא: |
רש"י
"הנמצאות" - המזומנות לך בבית להצילם ומ"א יש וזה ישובו של מקרא
"תספה" - תהיה כלה עד תום כל הדור מתורגם עד דסף כל דרארש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַנִּמְצָאוֹת – הַמְּזֻמָּנוֹת לְךָ בַּבַּיִת לְהַצִּילָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ, וְזֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא.
תִּסָּפֶה – תִּהְיֶה כָלֶה. "עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר" מְתוּרְגָּם "עַד דְּסָף כָּל דָּרָא" (דברים ב,יד).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
וראוי לשים לב אל אומרו תחלה פן תספה בעון העיר, ואחר כך אומר פן תספה ולא אמר בעון העיר. ועוד כי אחר שביאת המלאך היתה בשבילו למה מפחידו ואומר ההרה המלט פן תספה, ומה גם לרש"י ז"ל שאומר ההרה הוא שילך אל אברהם. עוד אומרו ויחזיקו האנשים בידו וביד שתי בנותיו ולא הוציאו רק אותו לבדו שאומר ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר. ועוד שאחר כך אומר ויהי כהוציאם אותם יורה כי יחד הוציאום. ועוד אומרו פה בחמלת ה' עליו ולא מקודם יאמרו לו קום קח אשתך וכו'. ועוד למה הפחיד אותו ולא את הנשים שאומר המלט על נפשך וכו' פן תספה. ועוד למה לא הזהירו טרם הוציאו רק כהוציאם החוצה. ועוד אומרו החוצה בה"א בסוף תיבה וה"א בראשה. ועוד כי אחר שהשנים היו המחזיקים בידם למה אחר כך אומר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו. ועוד אומרו ויאמר אליהם אל נא אדני, בלתי מובן. ועוד אומרו הנה נא מצא עבדך חן וכו' ותגדל חסדך וכו', כי הלא זה הדבר הוא יתברך העושה ולא מלאך כי אין בידו להציל מבלעדי ה'. ועוד אומרו הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי וכו', כי אין זה צודק רק לה'. ועוד כי אומרו ויאמר אליהם, והאמירה היא כמדבר עם אחד בלבד. ועוד אומרו ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה, איזה רעה תדבקנו שם שלא תדבק בו בעיר. ועוד כי אחר שביאת המלאך מיכאל לא היתה רק להצילו מה היתה יראתו הגדולה הזאת:
אמנם הן אמת כי מיכאל מצד החסד בא להציל את לוט כמו שגבריאל מצד הדין הלך להפך את סדום, ומתחלה גם גבריאל הסכים להיות ידו עם מיכאל בהצלה, ויחד האיצו עליו "ויאמרו קום קח וכו' פן תספה בעון העיר". גם שאין בך עון:
(טז) אך מיד חטא כי "ויתמהמה" כקטן אמנה. ועם כל זה "ויחזיקו", גם אותו שמצד הדין, ולא מלבו כי אם "בחמלת ה'" מדת רחמים "עליו", שראו כי ה' חפץ להצילו. "ויוציאוהו מחוץ לעיר" עם היותו בלתי כדאי. וקרה להם כרבי חנינא בן דוסא שאמרו במדרש חזית שרצה להוליך אבן גדולה לירושלים וביקש פועלים וזימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות פועלים והשכירם, ואמרו לו תן ידך בידינו ונשאו אותו ואת האבן כהרף עין לירושלים. שהכונה אצלי שעל ידי תת ידו תועיל זכותו גם לישא את האבן כרגע. ועל דרך זה יהיה כי על עון לוט מה שלא היה לנשים, לא היה נושא הוא כהרף עין טרם נחיצות הרוגז. על כן עשו כמלאכי רבי חנינא שאחזו ביד לוט וביד אשתו ובנותיו העתידות להוציא מלכות בית דוד מהן לצדקתן, ואגבן נישא גם לוט. וזהו "ויחזיקו האנשים בידו וכו' ויוציאוהו" גם הוא "מחוץ לעיר", שאם לא כן הוא לא היה זוכה, וזהו "ויחזיקו" כו' "ויוציאוהו" וכו':
(יז) ואחר צאתם חוץ לעיר ובא להוציאם הרחק מן העיר דרך כל הככר אשר בחר בו לוט, שנאמר וירא את כל ככר הירדן, נזכר הרבה, כי על כן יש ה"א בסוף תיבה שהיא במקום למ"ד בראשה, וגם ה' בראשה שהוא להורות הפלגה, כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה נ ד) על לשאולה (תהלים ט) שיש ה"א בסוף ולמ"ד בראשה, שהוא לומר אל אמבטי התחתונה שבשאול, כך החוצה הוא הרבה ממקום הככר שעל ידו חטא לוט. וידוע שמקום שאדם חוטא בו שם שורה כח טומאה שנעשה בעון, ועל כן הרפה ממנו המלאך גבריאל. ובראות כך מיכאל שבא להצילו אז "ויאמר המלט" ולא מצד נפש הנשים, רק "על נפשך" שאתה חטאת. "אל תביט אחריך" מקום שהתמהמהת, "ואל תעמוד בכל הככר" מקום שעל ידו חטאת, רק דרך העברה "ההרה" "המלט" כפירוש רש"י שילך בנחיצות עד מקום אברהם שיעמוד לך זכותו "פן תספה" על ידי שני עונות אלו:
(יח) אז "ויאמר לוט אליהם אל נא". אמר לא עתה עת לדבר אליהם כי אם אל "אדני" שאליו השלטון:
(יט) ואליו אמר "הנה נא מצא עבדך חן וכו' להחיות את נפשי". בפרט כי אני חטאתי לך, "ואנכי לא אוכל להמלט" "ההרה" כעצת המלאך פן בעברי דרך הככר גם שלא אעמוד בו, "פן תדבקני" ותאחז בי "הרעה" הוא טומאת אשמתי שעל ידי הככר בעברי "ומתי". או שאם אלך עד אברהם אסתכן כי יערוך יתברך מעשי עם מעשיו ותדבקני הרע שעשיתי "ומתי": (כ) וטוב לי כי "הנה נא העיר קרובה" טרם עבור הככר "והיא מצער" שאין בה כל כך עונות כשאר שהיא חדשה מהם (עי' שבת י ב), "אמלטה נא שמה" כי טוב לי בה כי "הלא מצער היא" ממני כי בערכה אני גדול בזכות. וכשאערך עמה אזכה שותחי נפשי מה שאין כן עם אברהם. ובזה אינו מיותר אומר פעם שנית שהיא מצער:
(כא) אז "ויאמר אליו" ה' "הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי" וכו', כי לומר שהם דברי המלאך קשה, שאינו בידו. ואחשבה שהוא כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה סג ח) על פסוק ויאמר ה' לה שני גוים וכו' שהוא על ידי שם בן נח, שלא דבר לה ה' רק שם בשם ה'. כך אומר פה "ויאמר אליו הנה נשאתי פניך" וכו' הם דברי ה' על ידי המלאך. ובזה לא יקשה סוף הפסוק (כב)
"כי לא אוכל" וכו' שהם דברי המלאך. לכן טוב לומר שגם ראש הכתוב כך אלא שהוא מפיו יתברך:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וכמו השחר עלה וגו'. אמר ר' חנינא: משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין; משהאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ד' מילין, שנאמר: וכמו השחר עלה, וכתיב: "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה", ומסדום לצוער ד' מילין. אמר ר' זעירא: המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך. ומנין משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין? "כמו" "וכמו", מילתא דמיא למילתא. אם יאמר לך אדם: הדא כוכבא דצפרא איילתא דשחרא הוא, שקרא הוא; פעמים פוחתת פעמים מוספת; אלא כמין תרתין קרנין דנהורן סלקין מן מדינחא ומנהרין לעלמא:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט טו.
פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט
בערב המלאכים אמרו ללוט: "עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן ובָּנֶיךָ ובְּנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן הַמָּקוֹם" (ביאור:בראשית יט יב). לוט קיבל רשות להוציא את כל אשר לו בעיר, וכך חתניו יזהירו את משפחתם, וכך כל העיר תוזהר. ומה לוט עשה? הוא חזר הביתה ולא התכונן לעזיבה.
קיימת אפשרות שצאנו של לוט היה מחוץ לעיר ולכן לא נפגע, אחרת הוא יצא בחוסר כול.
פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר
את עוון העיר כבר ראינו. העיר עומדת להיחרב על כל החי והצומח בה.
אולם המילה "פֶּן תִּסָּפֶה" היא משונה. לא היה צורך להשתמש במילה פיוטית כזו שהיא גדולה ורחבה יותר ממוות פשוט. המילה "תִּסָּפֶה" רומזת שגם אתה וכל צאצאיך לעתיד תכחדו, ורות המואבית ונעמה העמונית לא יזכו להיות אמהות לממלכת בית דוד.
סיפור חייו של לוט וזרעו:
- לוט עזב את ביתו ומולדתו יחד עם אברהם (ביאור:בראשית יב ד).
- הוא קיווה להיות יורשו של אברהם, כי לאברהם לא היו בנים.
- אברהם בכל זאת גירש אותו והוא עבר לסדום, וכך הוא וויתר על כנען לטובת אברהם.
- יש לו 4 בנות בלי בנים. נכדיו בסדום לא יצאו איתו.
- הוא בורח מהעיר ומשאיר את כל רכושו בעיר.
- המלאכים אומרים לו "קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ" ומאימים עליו "פֶּן תִּסָּפֶה".
הרי הוא כבר נספה. אין לו בן יורש ושמו ייכחד. לא יהיה לו יורש לזיכרון.
בהמשך המלאך אומר בצורה מדהימה וללא סיבה: "הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוכַּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה" (ביאור:בראשית יט כב).
- מה מונע מהמלאך לפגוע גם בלוט?
- האם אלוהים פקד עליו במפורש - שלוט ומשפחתו חייבים להישאר בחיים?
- לוט במילא יספה מבלי להשאיר אחריו בנים, אז מה זה משנה מתי?
כל השיחה עם לוט מתנהלת בלשון יחיד: "פֶּן תִּסָּפֶה" ולא 'פן תספו' – כלומר, מה שחשוב הוא הישרדותו של לוט. כל זה רומז שלאלוהים היו תוכניות עבור לוט: הוא לא יספה, יהיה לו זרע, גם הוא יהיה לעם, גם הוא בורך בזכות נכונותו להשאיר את ארץ כנען לאברהם וזרעו.
ואכן אלוהים אמר למשה:
- "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט).
- "וְקָרַבְתָּ, מולּ בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב יט).
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט טו"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.