רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא

פרשת ויקראעריכה

פרק אעריכה

(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה – לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה (ספרא דיבורא דנדבה פרשתא א,ו-ז). לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה" (ישעיהו ו,ג). אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶן בִּלְשׁוֹן עֲרַאי וְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם" (במדבר כג,ד; ויק"ר א,יג).
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה – הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין (ספרא שם פרק ב,ו-ט; מדרש תנחומא ויקרא א). יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת הָיְתָה קְרִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר וַיְדַבֵּר – לְדִבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא לְהַפְסָקוֹת. וּמָה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן. קַל וָחֹמֶר לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט (ספרא שם פרשתא א,ח-ט).
אֵלָיו – לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן. רַבִּי יְהוּדָה [בֶּן בְּתֵירָה] אוֹמֵר: שְׁלֹש עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָּן נֶאֶמְרוּ שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִעוּטִין; לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרוּ, אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן (ספרא שם פרק ב,א). וְאֵלּוּ הֵן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִעוּטִין: "לְדַבֵּר אִתּוֹ" (במדבר ז,פט), "מִדַּבֵּר אֵלָיו" (שם), "וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (שם), "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ" (שמות כה,כב) כֻּלָּן‏[1] – [כִּדְאִיתָא] בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא שם,ב). יָכוֹל יִשְׁמְעוּ‏[2] אֶת קוֹל הַדִּבּוּר‏[3]? תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו – מֹשֶׁה שָׁמַע, וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ (ספרא שם,ח; יומא ד' ע"ב).
מֵאֹהֶל מוֹעֵד – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר, "אֶת הַקּוֹל" (במדבר ז,פט); מַהוּ "הַקּוֹל"? הוּא הַקּוֹל הַמְפֹרָֹש בִּתְהִלִּים, "קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים" (תהלים כט,ד-ה). אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד"? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה" (יחזקאל י,ה). יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ" (שם). אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה"? שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ שָׁם הָיָה נִפְסָק (ספרא שם פרק ב,י-יא).
מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר – יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר, "מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" (במדבר ז,פט). יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים" (שם; ספרא שם, יב).
לֵאמֹר – צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי. שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר כִּמְנֻדִּים, מִן הַמְרַגְּלִים וָאֵילַךְ, לֹא נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת... וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר" (דברים ב,טז-יז) – אֵלַי הָיָה הַדִּבּוּר. דָּבָר אַחֵר: צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן דְּבָרַי וַהֲשִׁיבֵנִי אִם יְקַבְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות יט,ח; (ספרא שם,יג).

(ב) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם – כְּשֶׁיַּקְרִיב; בְּקָרְבְּנוֹת נְדָבָה דִּבֵּר הָעִנְיָן.
אָדָם – לָמָּה נֶאֱמַר? מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל, שֶׁהַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ, אַף אַתֶּם לֹא תַּקְרִיבוּ מִן הַגָּזֵל (ויק"ר ב,ז).
הַבְּהֵמָה – יָכוֹל אַף חַיָּה בִּכְלָל? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּקָר וָצֹאן" (ספרא דיבורא דנדבה, פרשתא ב,ו).
מִן הַבְּהֵמָה – וְלֹא כֻּלָּהּ, לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע.
מִן הַבָּקָר – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד.
מִן הַצֹּאן – לְהוֹצִיא אֶת הַמֻּקְצֶה (תמורה כ"ח ע"א-כ"ט ע"א).
וּמִן הַצֹּאן – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ שֶׁהֵמִית (שם). כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה מִן הָעִנְיָן (פסוק ג): "מִן הַבָּקָר" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה (ספרא שם ז-יא; תמורה שם-שם).
תַּקְרִיבוּ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת (ספרא שם פרק ג,א).
קָרְבַּנְכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, הִיא עוֹלַת קַיִץ הַמִּזְבֵּחַ הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת (שבועות י"ב ע"א-ע"ב).

(ג) זָכָר – וְלֹא נְקֵבָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "זָכָר" לְמַטָּה (פסוק י), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, זָכָר, וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס (ספרא שם פרשתא ג,ז).
תָּמִים – בְּלֹא מוּם.
אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – מְטַפֵּל בַּהֲבָאָתוֹ עַד הָעֲזָרָה (ספרא שם, יג). מַהוּ אוֹמֵר "יַקְרִיב", "יַקְרִיב"? אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה עוֹלַת רְאוּבֵן בְּעוֹלַת שִׁמְעוֹן – יַקְרִיב כָּל אַחַת לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. וְכֵן עוֹלָה בְּחֻלִּין, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וַהֲרֵי הֵן כֻּלָּן עוֹלוֹת, וְתִקְרַב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. יָכוֹל אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בִּפְסוּלִין אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר, "יַקְרִיבֶנּוּ" (ספרא שם; זבחים ע' ע"ב-ע"א ע"ב).
יַקְרִיב אֹתוֹ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כָּרְחוֹ? תַּלְמוד לוֹמַר "לִרְצֹנוֹ". הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר "רוֹצֶה אֲנִי" (ספרא שם,טו; ר"ה ו' ע"א).
לִפְנֵי ה' וְסָמַךְ – אֵין סְמִיכָה בְּבָמָה (ספרא נדבה, פרק ד,א).

(ד) עַל רֹאשׁ הָעֹלָה – לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה (שם,ג), וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שם,ה).
הָעֹלָה – פְּרַט לְעוֹלַת הָעוֹף (שם,ז).
וְנִרְצָה לוֹ – עַל מָה הוּא מְרַצֶּה לוֹ? אִם תֹּאמַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ מַלְקוֹת, הֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר! הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא עַל עֲשֵֹה וְעַל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵֹה (שם,ח).

(ה) וְשָׁחַט... וְהִקְרִיבוּ... הַכֹּהֲנִים – מִקַּבָּלָה וָאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה; לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵרָה בְּזָר (ספרא נדבה, פרשתא ד,ב; זבחים ל"ב ע"א).
לִפְנֵי ה' – בָּעֲזָרָה.
וְהִקְרִיבוּ – זוֹ קַבָּלָה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה. וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שְׁתֵּיהֶן שֶׁצְּרִיכָה כֹּהֵן [נ"א: שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בִּבְנֵי אַהֲרֹן] (חגיגה י"א ע"א; זבחים ד' ע"א).
בְּנֵי אַהֲרֹן – יָכוֹל חֲלָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֲנִים" (ספרא שם,ו).
אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם... דָּם" שְׁתֵּי פְּעָמִים? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ, אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. יָכוֹל אַף בִּפְסוּלִים, אוֹ בַּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אוֹ בַּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁאֵלּוּ לְמַעְלָה וְהִיא לְמַטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "דָּמוֹ" (זבחים פ"א ע"א; ספרא שם,ז-ח).
וְזָרְקוּ – עוֹמֵד לְמַטָּה וְזוֹרֵק מִן הַכְּלִי לְכֹתֶל הַמִּזְבֵּחַ, לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא, כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר סָבִיב, שֶׁיְּהֵא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ בְּחוּט [ס"א: כְּחוּט]? תַּלְמוּד לוֹמַר וְזָרְקוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַקִּיף בִּזְרִיקָה. אִי וְזָרְקוּ, יָכוֹל בִּזְרִיקָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר סָבִיב. הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע (ספרא שם,ט).
אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק (שם,יד).

(ו) וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָעֹלָה? לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלוֹת לְהַפְשֵׁט וְנִתּוּחַ (ספרא שם פרק ה,ד).
אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ – וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים (שם,ז; חולין י"א ע"א).

(ז) וְנָתְנוּ אֵשׁ – אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (ספרא שם,י).
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – כְּשֶׁהוּא בְּכִהוּנוֹ; הָא אִם עָבַד בְּבִגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (שם,ט).

(ח) בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים – כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם; הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (ספרא שם).
אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ – לְפִי שֶׁאֵין הָרֹאשׁ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, שֶׁכְּבָר הֻתַּז בַּשְּׁחִיטָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְנוֹתוֹ לְעַצְמוֹ (שם פרק ו,ג; חולין כ"ז ע"א).
וְאֶת הַפָּדֶר – לָמָּה נֶאֱמַר? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲלֵהוּ עִם הָרֹאשׁ וּמְכַסֶּה בוֹ אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה (ספרא שם,ב; חולין כ"ז ע"ב).
אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁלֹא יִהְיוּ הַגְּזִירִין יוֹצְאִין חוּץ לַמַּעֲרָכָה (ספרא שם,ה).

(ט) עֹלָה – לְשֵׁם עוֹלָה יַקְטִירֶנּוּ.
אִשֵּׁה – כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ, יְהֵא שׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם הָאֵשׁ. וְכָל "אִשֶּׁה" – לְשׁוֹן אֵשׁ, פואיד"א [foede = אש, מוקד] בְּלַעַז.
נִיחוֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָֹה רְצוֹנִי (ספרא שם,ט).

(י) וְאִם מִן הַצֹּאן – וָ"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. וְלָמָּה הֶפְסֵק? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה (ספרא נדבה, פרשתא ה,א).
מִן הַצֹּאן מִן הַכְּשָֹבִים מִן הָעִזִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִעוּטִין: פְּרָט לְזָקֵן, וּלְחוֹלֶה, וְלִמְזֹהָם (שם,ב; בכורות מ"א ע"א).

(יא) עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ – עַל צַד הַמִּזְבֵּחַ.
צָפֹנָה לִפְנֵי ה' – וְאֵין צָפוֹן בְּבָמָה (ספרא שם פרק ד,א; זבחים קי"א ע"ב).

(יד) מִן הָעוֹף – וְלֹא כָּל הָעוֹף. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים" (ויקרא כב,יט), תַּמּוּת וְזַכְרוּת בַּבְּהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת; יָכוֹל אַף מְחֻסַּר אֵבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: מִן הָעוֹף (ספרא שם פרשתא ו,ג; קידושין כ"ד ע"ב).
תֹּרִים – גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים (ספרא שם פרק ח,ג; חולין כ"ב ע"א-ב).
בְּנֵי יוֹנָה – קְטַנִּים וְלֹא גְדוֹלִים (ספרא שם ד; חולין שם).
מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה – פְּרָט לִתְחִלַּת הַצִּיהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, שֶׁהוּא פָּסוּל (ספרא שם ה; חולין שם ע"ב); שֶׁגָּדוֹל הוּא אֵצֶל בְּנֵי יוֹנָה, וְקָטָן אֵצֶל תּוֹרִים.

(טו) וְהִקְרִיבוֹ – אֲפִילּוּ פְּרֵידָה אַחַת יָבִיא (ספרא שם פרשתא ז,א; זבחים ס"ה ע"א).
הַכֹּהֵן וּמָלַק – אֵין מְלִיקָה בִּכְלִי אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן, קוֹצֵץ בְּצִפָּרְנוֹ מִמּוּל הָעֹרֶף, וְחוֹתֵךְ מַפְרַקְתּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסִּימָנִין וְקוֹצְצָן (ספרא שם ב-ה; זבחים ס"ד ע"ב; חולין כ"א ע"א).
וְנִמְצָה דָמוֹ – לְשׁוֹן "מִיץ אַפַּיִם" (משלי ל,לג); "כִּי אָפֵס הַמֵּץ" (ישעיהו טז,ד): כּוֹבֵשׁ בֵּית הַשְּׁחִיטָה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְהַדָּם מִתְמַצֶּה וְיוֹרֵד (ספרא שם ח; זבחים ס"ה ע"א).
וּמָלַק וְהִקְטִיר וְנִמְצָה – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מֵאַחַר שֶׁהוּא מַקְטִיר הוּא מוֹצֶה? אֶלָּא, מָה הַקְטָרָה, הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה כֵּן (ספרא שם ו; זבחים שם). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, מְסֹרָס הוּא: וּמָלַק וְהִקְטִיר, וְקֹדֶם הַקְטָרָה – וְנִמְצָה דָמוֹ כְּבָר.

(טז) מֻרְאָתוֹ – מְקוֹם הָרְאִי [ספרים אחרים: הָרְעִי], זֶה הַזֶּפֶק (ספרא שם,ט; זבחים שם).
בְּנֹצָתָהּ – עִם בְּנֵי מֵעֶיהָ. וְ"נוֹצָה" לְשׁוֹן דָּבָר הַמָּאוּס, כְּמוֹ "כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ" (איכה ד,טו). וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס "בְּאוּכְלֵיהּ", וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, שֶׁאָמַר: נוֹטֵל אֶת הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ (ספרא שם; זבחים שם). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: קוֹדֵר סְבִיב הַזֶּפֶק בְּסַכִּין כְּעֵין אֲרֻבָּה, וְנוֹטְלוֹ עִם הַנּוֹצָה שֶׁעַל הָאוֹר (זבחים שם).  בְּעוֹלַת בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא בְּאֵבוּס בְּעָלֶיהָ, נֶאֱמַר: "וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְגוֹמֵר וְהִקְטִיר" (לעיל פסוק ט); וּבָעוֹף, שֶׁנִּזּוֹן מִן הַגָּזֵל, נֶאֱמַר: "וְהִשְלִיךְ" אֶת הַמֵּעַיִם שֶׁאָכַל מִן הַגָּזֵל (ויק"ר ג,ד).
אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה – בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ (ספרא שם פרק ט,ג).
אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן – מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׁם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכָל בֹּקֶר וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָן (שם; יומא כ"א ע"ב).

(יז) וְשִׁסַּע – אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי" (שופטים יד,ו; זבחים ס"ה ע"ב).
בִכְנָפָיו – עִם כְּנָפָיו; אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְרֹט כַּנְפֵי נוֹצָתוֹ (שבת ק"ח ע"א).
בִכְנָפָיו – נוֹצָה מַמָּשׁ. וַהֲלֹא אֵין לְךָ הֶדְיוֹט שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ [רַע] שֶׁל כְּנָפַיִם נִשְֹרָפִים וְאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְלָמָּה אָמַר הַכָּתוּב וְהִקְטִיר? כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָֹבֵעַ וּמְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי (ויק"ר ג,ה).
לֹא יַבְדִּיל – אֵינוֹ מְפָרְקוֹ לְגַמְרֵי לִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אֶלָּא קוֹרְעוֹ מִגַּבּוֹ. נֶאֱמַר בָּעוֹף רֵיחַ נִיחֹחַ וְנֶאֱמַר בַּבְּהֵמָה "רֵיחַ נִיחוֹחַ" (לעיל פסוק ט; יג), לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם (ספרא נדבה, פרק ט,ז; מנחות ק"י ע"א).

פרק בעריכה

(א) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב – לֹא נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ" בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה, אֶלָּא בְּמִנְחָה. מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה? עָנִי; אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ (מנחות ק"ד ע"ב).
סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ – הָאוֹמֵר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחָה" סְתָם, מֵבִיא מִנְחַת סֹלֶת, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּמְּנָחוֹת; וְנִקְמֶצֶת כְּשֶׁהִיא סֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (שם). לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן חֲמִשָּׁה מִינֵי מְנָחוֹת, וְכֻלָּן בָּאוֹת אֲפוּיוֹת קוֹדֶם קְמִיצָה חוּץ מִזּוֹ, לְכָךְ קְרוּיָה "מִנְחַת סֹלֶת".
סֹלֶת – אֵין "סֹלֶת" אֶלָּא מִן הַחִטִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "סֹלֶת חִטִּים" (שמות כט,ב), וְאֵין מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת לְמִנְחָה" (ויקרא יד,כא), עִשָּׂרוֹן לְכָל מִנְחָה (ספרא נדבה, פרק י,א-ד).
וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עַל כֻּלָּהּ.
וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה – עַל מִקְצָתָהּ, מֵנִיחַ קֹמֶץ לְבוֹנָה עָלֶיהָ לְצַד אֶחָד. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר כֵּן? שֶׁאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעֵט (ספרא שם,ז). דָּבָר אַחֵר: שֶׁמֶן עַל כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִבְלָל עִמָּהּ וְנִקְמָץ עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ" (פסוק ב); וּלְבוֹנָה עַל מִקְצָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִבְלֶלֶת עִמָּהּ וְלֹא נִקְמֶצֶת עִמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל כָּל לְבֹנָתָהּ"; שֶׁלְּאַחַר שֶׁקָּמַץ, מְלַקֵּט אֶת הַלְּבוֹנָה כֻּלָּה מֵעָלֶיהָ וּמַקְטִירָהּ (שם ח).
וְיָצַק... וְנָתַן... וֶהֱבִיאָהּ – מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרִים בְּזָר (שם י; מנחות ט' ע"א).

(ב) הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ – מִקְּמִיצָה וְאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה (מנחות שם).
וְקָמַץ מִשָּׁם – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקְּמִיצָה כְּשֵׁרָה בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, אַף בְּאַחַת עֶשְֹרֵה אַמָּה שֶׁל מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְֹרָאֵל (מנחות ח' ע"ב; זבחים ס"ג ע"א).
מְלֹא קֻמְצוֹ – יָכוֹל מְבֹרָץ, מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא לְכָל צַד? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ" (ויקרא ו,ח), לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקֹּמֶץ. אִי "בְּקֻמְצוֹ", יָכוֹל חָסֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְלֹא". הָא כֵּיצַד? חוֹפֶה שָׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ (ספרא פרשתא ט,ו; מנחות י"א ע"א); וְזֶהוּ "קֹמֶץ" בְּמַשְׁמַע לָשׁוֹן הָעִבְרִית.
עַל כָּל לְבֹנָתָהּ – לְבַד כָּל הַלְּבוֹנָה יְהֵא הַקֹּמֶץ מָלֵא.
לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר – אַף הַלְּבוֹנָה בְּהַקְטָרָה (ספרא שם,י).
מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ – הָא אִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ גַּרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט לְבוֹנָה, פְּסוּלָה (ספרא שם; מנחות ו' ע"א).
אַזְכָּרָתָהּ – הַקֹּמֶץ הָעוֹלֶה לְגָבוֹהַּ הוּא זִכְרוֹן הַמִּנְחָה, שֶׁבּוֹ נִזְכָּר בְּעָלֶיהָ לְטוֹבָה וּלְנַחַת רוּחַ (ספרא שם,יב).

(ג) לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו – כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ שֶׁלֹא בְּמַחֲלֹקֶת, וְהַהֶדְיוֹט בְּמַחֲלֹקֶת (ספרא שם פרק יא,א; יומא י"ד ע"א).
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים – הִיא לָהֶם.
מֵאִשֵּׁי ה' – אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּהּ אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנוֹת הָאִשִּׁים (ספרא שם,ה).

(ד) וְכִי תַקְרִיב וְגוֹמֵר – שֶׁאָמַר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה תַנּוּר". וְלִמֵּד הַכָּתוּב שֶׁיָּבִיא אוֹ חַלּוֹת אוֹ רְקִיקִין, הַחַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְהָרְקִיקִין מְשׁוּחִין (ספרא שם פרשתא י,ד-ה; מנחות ע"ד ע"ב). וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְשִׁיחָתָן: יֵשׁ אוֹמְרִים, מוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן, עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלֹּג; שֶׁכָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת לֹג שֶׁמֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מוֹשְׁחָן כְּמִין "כִֿי" [ספרים אחרים: כָף יְוָנִית], וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לַכֹּהֲנִים (מנחות ע"ה ע"א). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּשֶּׁמֶן... בַּשֶּׁמֶן" שְׁתֵּי פְּעָמִים? לְהַכְשִׁיר שֶׁמֶן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים (ספרא שם,ו), וְאֵין צָרִיךְ שֶׁמֶן רִאשׁוֹן אֶלָּא לַמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "זָךְ" (שמות כז,כ). וְשָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (ע"ו ע"א): כָּל הַמְּנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת לִפְנֵי קְמִיצָתָן וְנִקְמָצוֹת עַל יְדֵי פְּתִיתָה, כֻּלָּן בָּאוֹת עֶשֶֹר עֶשֶֹר חַלּוֹת, וְהָאָמוּר בָּהּ 'רְקִיקִין' בָּאָה עֲשָֹרָה רְקִיקִין.

(ה) וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת – שֶׁאָמַר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַחֲבַת". וּכְלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאוֹפִין בּוֹ מִנְחָה [זוֹ] עַל הָאוּר בַּשֶּׁמֶן, וְהַכְּלִי אֵינוֹ עָמֹק אֶלָּא צָף, וּמַעֲשֵׂי הַמִּנְחָה שֶׁבְּתוֹכוֹ קָשִׁין (ספרא נדבה, פרק יב,ז; מנחות ס"ג ע"א); שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא צָפָה, הָאוּר שֹוֹרֵף אֶת הַשֶּׁמֶן. וְכֻלָּן טְעוּנוֹת שָׁלֹשׁ מַתְּנוֹת שֶׁמֶן: יְצִיקָה, וּבְלִילָה, וּמַתַּן שֶׁמֶן בַּכְּלִי קֹדֶם לַעֲשִֹיָּתָן (ספרא שם,א-ב; מנחות ע"ד ע"ב).
סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן – מְלַמֵּד שֶׁבּוֹלְלָן בְּעוֹדָן סֹלֶת (ספרא שם; מנחות שם).

(ו) פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים – לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת קוֹדֶם קְמִיצָה לִפְתִיתָה (ספרא שם פרק יב,ה).{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה (שם,ו). יָכוֹל אַף מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִוא".

(ז) מַרְחֶשֶׁת – כְּלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, עָמֹק; וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, שַׁמְנָהּ צָבוּר וְאֵין הָאוּר שֹוֹרְפוֹ, לְפִיכָךְ מַעֲשֵׂי מִנְחָה הָעֲשֹוּיִין לְתוֹכָהּ רוֹחֲשִׁין (ספרא שם פרק יב,ז; מנחות ס"ג ע"א). כָּל דָּבָר רַךְ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּרוֹחֵשׁ וּמְנַעֲנֵעַ.

(ח) אֲשֶׁר יֵעָשֶֹה מֵאֵלֶּה – מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ.
וְהִקְרִיבָהּ – בְּעָלֶיהָ אֶל הַכֹּהֵן.
וְהִגִּישָׁהּ – הַכֹּהֵן.
אֶל הַמִּזְבֵּחַ – מַגִּיעָהּ [ספרים אחרים: מַגִּישָׁהּ] לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (סוטה י"ד ע"ב).

(ט) אֶת אַזְכָּרָתָהּ – הִיא הַקֹּמֶץ (ספרא שם פרשתא ט,יב).

(יא) וְכָל דְּבַשׁ – כָּל מְתִיקַת פְּרִי קְרוּיָה דְּבַשׁ.

(יב) קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם – מַה יֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא מִן הַשְּׂאוֹר וּמִן הַדְּבַשׁ? קָרְבַּן רֵאשִׁית; שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, הַבָּאִים מִן הַשְּׂאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָמֵץ תֵּאָפֶינָה" (ויקרא כג,יז), וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ, כְּמוֹ בִּכּוּרֵי תְּאֵנִים וּתְמָרִים (מנחות נ"ח ע"א).

(יג) מֶלַח בְּרִית – שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֻבְטְחוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים לִקָּרֵב, בַּמִּזְבֵּחַ בַּמֶּלַח, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג.
עַל כָּל קָרְבָּנְךָ – עַל עוֹלַת בְּהֵמָה וָעוֹף וְאֵמוּרֵי כָּל הַקָּדָשִׁים כֻּלָּן (ספרא שם פרק יד,ג; מנחות כ' ע"א).

(יד) וְאִם תַּקְרִיב – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כִּי", שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה רְשׁוּת; שֶׁהֲרֵי בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא חוֹבָה. וְכֵן "וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל" וְגוֹמֵר (במדבר לו,ד; ספרא שם פרשתא יג,ב).
מִנְחַת בִּכּוּרִים – בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא בָּאָה אָבִיב, בִּשְׁעַת בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, וּמִן הַשְּעוֹרִים הִיא בָּאָה: נֶאֱמַר כָּאן "אָבִיב", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב" (שמות ט,לא; ספרא שם,ד).
קָלוּי בָּאֵשׁ – שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ עַל הָאוּר בְּאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִים (מנחות ס"ו ע"ב) [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בִּמְנָחוֹת, שֵׁם הַכְּלִי שֶׁל מוֹכְרֵי קְלָיוֹת], שֶׁאִלּוּלֵי כֵן אֵינָהּ נִטְחֶנֶת בָּרֵיחַיִם, לְפִי שֶׁהִיא לַחָה.
גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל – גְּרוּסָה בְּעוֹדָהּ לַחָה. גֶּרֶשׂ – לְשׁוֹן שְׁבִירָה וּטְחִינָה: גּוֹרְסָהּ בְּרֵיחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, כְּמוֹ: "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ" (איכה ג,טז); וְכֵן: "גָּרְסָה נַפְשִׁי" (תהלים קיט,כ).
כַּרְמֶל – בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא (מנחות שם), שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בַּקַּשִּׁין שֶׁלָּהּ. וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן: "וְכַרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ" (מל"ב ד,מב).

פרק געריכה

(א) שְׁלָמִים – שֶׁמַּטִּילִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם (ספרא נדבה, פרק טז,א). דָּבָר אַחֵר: שְׁלָמִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ, וְלַכֹּהֲנִים, וְלַבְּעָלִים (שם,ב).

(ג) וְאֵת כָּל הַחֵלֶב וְגוֹמֵר – לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַקֵּבָה; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין (שם פרשתא יד,ו).

(ד) הַכְּסָלִים – פלנק"ש [flancs = כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)] בְּלַעַז. שֶׁהַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת, כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חַיָּה – הוּא בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים מִלְּמַטָּה. וְזֶהוּ הַחֵלֶב שֶׁתַּחַת הַמָּתְנַיִם, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז לונביל"ש [lonbels = חלק הבטן שבאיזור הכליות], לֹבֶן הַנִּרְאֶה לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים, וּבְתַחְתִּיתוֹ הַבָּשָֹר חוֹפֵהוּ.
הַיֹּתֶרֶת – הוּא דֹּפֶן הַמָּסָךְ שֶׁקּוֹרִין איברי"ש [ebres = סרעפת], וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "חַצְרָא דְּכַבְדָּא".
עַל הַכָּבֵד – שֶׁיִּטֹּל מִן הַכָּבֵד עִמָּהּ מְעַט (ספרא שם, ח); וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד" (ויקרא ט,י).
עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת – לְבַד מִן הַכָּבֵד וּלְבַד מִן הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה לְזוֹ.

(ה) עַל הָעֹלָה – מִלְּבַד הָעוֹלָה; לָמַדְנוּ שֶׁתַּקְדִּים עוֹלַת תָּמִיד לְכָל קָרְבָּן עַל הַמַּעֲרָכָה.

(ז) אִם כֶּשֶֹב – לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּאֵמוּרֵי הַכֶּשֶׂב מַה שֶּׁאֵין בְּאֵמוּרֵי הָעֵז, שֶׁהַכֶּשֶׂב אַלְיָתוֹ קְרֵבָה, לְכָךְ נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת.

(ח) וְזָרְקוּ – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְעַל יְדֵי הַכְּלִי הוּא זוֹרֵק, וְאֵינוֹ נוֹתֵן בְּאֶצְבַּע אֶלָּא בַּחַטָּאת (זבחים נ"ג ע"א).

(ט) חֶלְבּוֹ – הַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ; וּמַהוּ? זֶה "הָאַלְיָה תְמִימָה".
לְעֻמַּת הֶעָצֶה – לְמַעְלָה מִן הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת (חולין י"א ע"א).

(יא) לֶחֶם אִשֶּׁה לַה' – לַחְמוֹ שֶׁל אֵשׁ לְשֵׁם גָּבוֹהַּ.
לֶחֶם – לְֹשוֹן מַאֲכָל; וְכֵן: "נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ" (ירמיהו יא,יט); "עֲבַד לְחֶם רַב" (דניאל ה,א); "לִשְֹחוֹק עֹשִֹים לֶחֶם" (קהלת י,ט).

(יז) חֻקַּת עוֹלָם – יָפֶה מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (נדבה, פרק כ,ו) כָּל הַפָּסוּק הַזֶּה.

פרק דעריכה

(ב) מִכֹּל מִצְוֹת ה' – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרא ויקרא, דיבורא דחובה, פרשתא א,ז; יבמות ט' ע"א; כריתות כ"ב ע"א): אֵין חַטָּאת בָּאָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ לָאו וְכָרֵת, (וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת).
מֵאַחַת מֵהֵנָּה – מִמִּקְצָת אַחַת מֵהֶן, כְּגוֹן הַכּוֹתֵב בְּשַׁבָּת 'שֵׁם' מִ'שִּׁמְעוֹן', 'נֹחַ' מִ'נָּחוֹר', 'דָּן' מִ'דָּנִיֵּאל' (ספרא שם, פרק א,ד; שבת קג ע"א).

(ג) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם – מִדְרָשׁוֹ: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶֹה (ספרא שם, פרק ב,א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לְאַשְׁמַת הָעָם – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשֹוּ" (להלן פסוק יג). וּפְשׁוּטוֹ לְפִי אַגָּדָה, כְּשֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹטֵא –אַשְׁמַת הָעָם הוּא זֶה, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל (ויק"ר ה,ו).
פַּר – יָכוֹל זָקֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן. אִי בֶּן, יָכוֹל קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר. הָא כֵּיצַד? זֶה פַּר בֶּן שָׁלֹשׁ (ספרא שם, פרק ג,א).

(ה) אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לַמִּשְׁכָּן; וּבְבֵית עוֹלָמִים, לַהֵיכָל.

(ו) אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ – כְּנֶגֶד מְקוֹם קְדֻשָּׁתָהּ, מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּין הַבַּדִּים (ספרא חובה, פרשתא ג,י). וְלֹא הָיוּ נוֹגְעִים דָּמִים בַּפָּרֹכֶת; וְאִם נָגְעוּ, נָגְעוּ (יומא נ"ז ע"א).

(ז) וְאֵת כָּל דַּם – שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים כ"ה ע"א).

(ח) וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר – 'חֶלְבּוֹ' הָיָה לוֹ לוֹמַר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר? לְרַבּוֹת פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִכְלָיוֹת, וְלַחֲלָבִים, וּלְיוֹתֶרֶת (ספרא שם פרק ד,א).
הַחַטָּאת – לְהָבִיא שְֹעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וּלְיוֹתֶרֶת (שם).
יָרִים מִמֶּנּוּ – מִן הַמְחֻבָּר (שם), שֶׁלֹא יְנַתְּחֶנּוּ קֹדֶם הֲסָרַת חֶלְבּוֹ.

(י) כַּאֲשֶׁר יוּרָם – כְּאוֹתָן אֵמוּרִין הַמְפֹרָשִׁין בְּשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים. וְכִי מַה פֵּרַשׁ בְּזֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן? אֶלָּא לְהַקִּישׁוֹ לִשְׁלָמִים: מַה שְּׁלָמִים לִשְׁמָן, אַף זֶה לִשְׁמוֹ; וּמַה שְּׁלָמִים – שָׁלוֹם לָעוֹלָם, אַף זֶה שָׁלוֹם לָעוֹלָם (שם,ב). וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים מַצְרִיכוֹ, לִלְמֹד הֵימֶנּוּ שֶׁאֵין לְמֵדִין לָמֵד מִן הַלָּמֵד בְּקָדָשִׁים, בְּפֶרֶק 'אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן' (זבחים מ"ט ע"ב).
עַל הַכָּבֵד, עַל הַכְּלָיוֹת, עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו – כֻּלָּן לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הֵן, כְּמוֹ 'מִלְּבַד'.

(יב) אֶל מָקוֹם טָהוֹר – לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִחוּץ לָעִיר מָקוֹם מוּכָן לְטֻמְאָה, לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים מְנֻגָּעוֹת (סנהדרין ע"א ע"א) וּלְבֵית הַקְּבָרוֹת, הֻצְרַךְ לוֹמַר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה זֶה, שֶׁהוּא חוּץ לָעִיר, שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם טָהוֹר.
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (ספרא פרק ה,ג), וּבְבֵית עוֹלָמִים – חוּץ לָעִיר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ס"ח ע"א) וּבְסַנְהֶדְרִין (דף מ"ב ע"ב).
אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן – מָקוֹם שֶׁשּׁוֹפְכִין בּוֹ הַדֶּשֶׁן הַמְּסֻלָּק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא ו,ד; ספרא שם, ה).
עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם דֶּשֶׁן (פסחים ע"ה ע"ב).

(יג) עֲדַת יִשְֹרָאֵל – אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (שם פרשתא ד,ב).
וְנֶעְלַם דָּבָר – טָעוּ לְהוֹרוֹת בְּאַחַת מִכָּל כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר (הוריות ח' ע"א).
הַקָּהָל וְעָשֹוּ – שֶׁעָשֹוּ צִבּוּר עַל פִּיהֶם (ספרא שם,י; הוריות ג' ע"א).

(יז) אֶת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת – וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ" (לעיל פסוק ו)? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה, אִם מִעוּטָהּ סָרְחוּ – פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְאִם כֻּלָּם סָרְחוּ – אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּמֶת (זבחים מ"א ע"ב). אַף כָּאן, כְּשֶׁחָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ – עֲדַיִן [שֵׁם] קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם עַל הַמִּקְדָּשׁ; מִשֶּׁחָטְאוּ כֻּלָּם, חַס וְשָׁלוֹם נִסְתַּלְּקָה הַקְּדֻשָּׁה.

(יח) יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח (ספרא שם, פרשתא ג,יג; זבחים נ"א ע"א).

(יט) וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים – אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִ"וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹמֵר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (זבחים מ"א ע"ב)

(כ) וְעָשָׂה – לְפָר זֶה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, לְהָבִיא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם (לעיל פסוק ט), מַה שֶּׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן (זבחים מ"א ע"א). וְלִכְפֹּל בְּמִצְוַת הָעֲבוֹדוֹת, לְלַמֵּד שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת פָּסוּל (ספרא חובה, פרק ו,ה; זבחים ל"ט ע"א); לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן מַתָּנָה אַחַת – כִּפֵּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת.

(כב) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא – לְשׁוֹן 'אַשְׁרֵי': אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא שם, פרשתא ה,א; הוריות י' ע"ב).

(כג) אוֹ הוֹדַע – כְּמוֹ "אִם הוֹדַע (הַדָּבָר)". הַרְבֵּה 'אוֹ' יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן 'אִם' וְ'אִם' בִּמְקוֹם 'אוֹ'; וְכֵן: "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא,לו).
הוֹדַע אֵלָיו – כְּשֶׁחָטָא הָיָה סָבוּר שֶׁהוּא הֶתֵּר, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹדַע לוֹ שֶׁאִסּוּר הָיָה.

(כד) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה – בַּצָּפוֹן, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בָּעוֹלָה (ויקרא א,יא; ספרא שם, פרשתא ו,י).
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹא לִשְׁמוֹ פָּסוּל (ספרא שם, פרק ח,ו; זבחים י' ע"ב).

(כה) וְאֶת דָּמוֹ – שְׁיָרֵי הַדָּם.

(כו) כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים – כְּאוֹתָן אֵימוּרִין הַמְפֹרָשִׁים בְּעֵז הָאָמוּר אֵצֶל שְׁלָמִים (ויקרא ג,יד-טו; ספרא שם, פרק ט,ד).

(לא) כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים – כְּאֵמוּרֵי עֵז הָאֲמוּרִים בִּשְׁלָמִים (לעיל שם; ספרא שם, פרק י,ז).

(לג) וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת – שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ לְשֵׁם חַטָּאת (זבחים ז' ע"ב).

(לה) כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב – שֶׁנִּתְרַבּוּ אֵמוּרָיו בָּאַלְיָה; אַף חַטָּאת, כְּשֶׁהִיא בָּאָה כִּשְׂבָּה – טְעוּנָה אַלְיָה עִם הָאֵמוּרִין (ספרא שם, פרק יא,ד).
עַל אִשֵּׁי ה' – עַל מְדוּרוֹת הָאֵשׁ הָעֲשֹוּיוֹת לַשֵּׁם, פואיילי"ש [foeiles = מוקדי אש] בְּלַעַז.

פרק העריכה

(א) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה – בְּדָבָר שֶׁהוּא עֵד בּוֹ; שֶׁהִשְׁבִּיעוּהוּ שְׁבוּעָה, שֶׁאִם יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת – שֶׁיָּעִיד לוֹ (ספרא חובה, פרשתא ח ופרק יא).

(ב) אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע וְגוֹמֵר – וּלְאַחַר הַטֻּמְאָה הַזּוֹ, יֹאכַל קָדָשִׁים אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת. בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (דף ו' ע"ב-ז' ע"ב; דף י"ד ע"ב) נִדְרָשׁ כֵּן.
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ – הַטֻּמְאָה (ספרא שם, פרק יב,ז; שבועות י"ד ע"ב).
וְאָשֵׁם – בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ.

(ג) בְּטֻמְאַת אָדָם – זוֹ טֻמְאַת מֵת (ספרא שם פרק יב,ח).
לְכֹל טֻמְאָתוֹ – לְרַבּוֹת טֻמְאַת מַגַּע זָבִין וְזָבוֹת (שם).
אֲשֶׁר יִטְמָא – לְרַבּוֹת הַנּוֹגֵעַ בְּבוֹעֵל נִדָּה (שם).
בָּהּ – לְרַבּוֹת בּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר (שם).
וְנֶעְלַם – וְלֹא יָדַע [ספרים אחרים: וְהוּא יָדַע], שֶׁשָּׁכַח הַטֻּמְאָה.
וְאָשֵׁם – בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ.

(ד) בִּשְֹפָתַיִם – וְלֹא בְּלֵב (ספרא שם, פרשתא ט,ב; שבועות כ"ו ע"ב).
לְהָרַע – לְעַצְמוֹ (ספרא שם, ג-ד).
אוֹ לְהֵיטִיב – לְעַצְמוֹ; כְּגוֹן: אֹכַל וְלֹא אֹכַל, אִישַׁן וְלֹא אִישַׁן (שבועות י"ט ע"ב; שם כ"ה ע"א).
לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא – לְרַבּוֹת לְשֶׁעָבַר (ספרא שם, ח; שבועות כ"ו ע"א).
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ – וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ. כָּל אֵלֶּה בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמְּפֹרָשׁ כָּאן; אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִירַת מָמוֹן – אֵינָהּ בְּקָרְבָּן זוֹ, אֶלָּא בְּאָשָׁם (להלן פסוקים כ-כו).

(ח) וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה – חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְעוֹלָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנַס לְרַצּוֹת: רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנַס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו (זבחים ז' ע"ב).
וְלֹא יַבְדִּיל – אֵינוֹ מוֹלֵק אֶלָּא סִימָן אֶחָד (חולין כ"א ע"א).
עֹרֶף – הוּא גֹּבַהּ הָרֹאשׁ הַמַּשְׁפִּיעַ לְצַד הַצַּוָּאר. מוּל עֹרֶף – מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף (שם י"ט ע"ב), וְהוּא אֹרֶךְ כָּל אֲחוֹרֵי הַצַּוָּאר.

(ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת – בָּעוֹלָה לֹא הִטְעִין אֶלָּא מִצּוּי (לעיל א,טו), וּבַחַטָּאת – הַזָּאָה וּמִצּוּי: אוֹחֵז בָּעוֹף וּמַתִּיז, וְהַדָּם נִתָּז וְהוֹלֵךְ לַמִּזְבֵּחַ (זבחים ס"ד ע"ב).
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה (ספרא חובה, פרק יח,ט).

(י) כַּמִּשְׁפָּט – כַּדָּת הָאָמוּר בְּעוֹלַת הָעוֹף שֶׁל נְדָבָה, בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה.

(יא) כִּי חַטָּאת הִוא – וְאֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ [ספרים אחרים: קָרְבָּנָהּ] מְהֻדָּר (מנחות ו' ע"א).

(יב) חַטָּאת הִוא – נִקְמְצָה וְנִקְטְרָה לִשְׁמָהּ – כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה (ספרא חובה, פרק יט,ט; מנחות ד' ע"א).

(יג) עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא – כָּאן שִׁנָּה הַכָּתוּב; שֶׁהֲרֵי בַּעֲשִׁירוּת וּבְדַלּוּת נֶאֱמַר: "מֵחַטָּאתוֹ" (לעיל פסוק ו ופסוק י), וְכָאן בְּדַלֵּי דַלּוּת נֶאֱמַר: עַל חַטָּאתוֹ. דִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ (כריתות כ"ז ע"ב) מִכָּאן, שֶׁאִם חָטָא כְּשֶׁהוּא עָשִׁיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לְכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן שְׁתֵּי תּוֹרִים; הִפְרִישׁ מָעוֹת לִשְׁתֵּי תוֹרִים וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה; [לְכָךְ נֶאֱמַר "מֵחַטָּאתוֹ"]. הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר, יוֹסִיף עֲלֵיהֶן וְיָבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר; לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן עַל חַטָּאתוֹ.
מֵאַחַת מֵאֵלֶּה – מֵאַחַת מִשָּׁלֹשׁ כַּפָּרוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן, אוֹ בַּעֲשִׁירוּת אוֹ בְּדַלּוּת אוֹ בְּדַלֵּי דַלּוּת. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהַקַּלִּין יִהְיוּ בְּעוֹף, וְהַקַּלִּין שֶׁבַּקַּלִין יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאַחַת מֵאֵלֶּה, לְהַשְׁווֹת קַלִּין לַחֲמוּרִין לְכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ, וְאֶת הַחֲמוּרִין לַקַּלִּין לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּדַלֵּי דַלּוּת (ספרא שם פרק יט,י).
וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה – לְלַמֵּד עַל מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁיִּהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, זֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ספרא שם,יא; מנחות ע"ג ע"ב): וְהָיְתָה לַכֹּהֵן – וְאִם חוֹטֵא זֶה כֹּהֵן הוּא, תְּהֵא כִּשְׁאָר מִנְחַת נִדְבַת כֹּהֵן, שֶׁהִיא בְּ"כָלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" (ויקרא ו,טז).

(טו) כִּי תִמְעֹל מַעַל – אֵין 'מְעִילָה' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ" (דה"א ה,כה); וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסוֹטָה: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" (במדבר ה,יב; ספרא פרשתא יא,א).
וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' – שֶׁנֶּהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. וְהֵיכָן הֻזְהַר, נֶאֱמַר כַּאן "חֵטְא" וְנֶאֱמַר לְהַלָן "חֵטְא" בִּתְרוּמָה, "וְלֹא יִשְֹאוּ עָלָיו חֵטְא" (ויקרא כב,ט): מַה לְּהַלָּן הִזְהִיר, אַף כָּאן הִזְהִיר. אִי מַה לְּהַלָּן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "תִמְעֹל מַעַל", רִבָּה (ספרא שם, ה; מעילה י"ח ע"ב).
מִקָּדְשֵׁי ה' – הַמְיֻחָדִים לַשֵּׁם, יָצְאוּ קָדָשִׁים קַלִּים (ספרא שם פרק כ,א).
אַיִל – לְשׁוֹן קָשֶׁה, כְּמוֹ: "וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח" (יחזקאל יז,יג); אַף כָּאן קָשֶׁה, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים (ספרא שם, ו).
בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים – שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה שְׁתֵּי סְלָעִים (שם; כריתות י' ע"ב).

(טז) וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם – קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לְהֶקְדֵּשׁ (ספרא שם, ז).

(יז) וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא – הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁבָּא סְפֵק כָּרֵת לְיָדוֹ וְלֹא יָדַע אִם עָבַר עָלָיו אִם לָאו, כְּגוֹן חֵלֶב וְשֻׁמָּן לְפָנָיו, וּכְסָבוּר שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הֶתֵּר, וְאָכַל אֶת הָאַחַת; אָמְרוּ לוֹ: אַחַת שֶׁל חֵלֶב הָיְתָה, וְלֹא יָדַע אִם זוֹ שֶׁל חֵלֶב אָכַל, הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי (ספרא שם פרשתא יב,ג; כריתות י"ז ע"ב), וּמֵגֵן עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁוַּדַּאי חָטָא; וְאִם יִוָּדַע לוֹ לְאַחַר זְמַן, יָבִיא חַטָּאת (ספרא שם פרק כא,א; כריתות שם).
וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הַכָּתוּב עָנַשׁ אֶת מִי שֶׁלֹא יָדַע, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁיָּדַע (ספרא שם פרשתא יב,ז). רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נַפְשְׁךָ לֵידַע מַתַּן שְֹכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, צֵא וּלְמַד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְעָבַר עָלֶיהָ, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ עָלָיו וּלְדוֹרוֹתָיו. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, שֶׁל טוֹבָה אוֹ שֶׁל פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה. אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת הַמְּעֻטָּה, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו; מִדָּה טוֹבָה הַמְּרֻבָּה, הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין וְהַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת (שם, י). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה" וְגוֹמֵר (דברים יז,ו); אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט לְךָ הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה? אֶלָּא לְהָבִיא שְׁלִישִׁי, לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ לְעִנְיַן עֹנֶשׁ זְמָמָה [ספרים אחרים: עֹנֶשׁ וַהֲזָמָה]. אִם כָּךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָֹכָר טוֹב לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה (שם יא). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט), הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "לְמַעַן יְבָרְכֶךָ" וְגוֹמֵר (שם): קָבַע הַכָּתוּב בְּרָכָה לְמִי שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ מִצְוָה בְּלֹא יָדַע. אֱמֹר מֵעַתָּה: הָיְתָה סֶלַע צְרוּרָה בִּכְנָפָיו, וְנָפְלָה הֵימֶנּוּ, וּמְצָאָהּ הֶעָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ בְּרָכָה (ספרא שם, יג).

(יח) בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם – בָּעֵרֶךְ הָאָמוּר לְמַעְלָה (פסוק טו; ספרא שם, יד).
אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע – הָא אִם יָדַע לְאַחַר זְמַן, לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁנִּתְעָרְפָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (ספרא שם פרק כא,ב).

(יט) אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם – הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ קָמוּץ, שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, וְהָאַחֲרוֹן חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, שֶׁהוּא לְשׁוֹן פָּעַל. וְאִם תֹּאמַר: מִקְרָא שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ הוּא, כְּבָר דָּרוּשׁ הוּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם,ג; ו). "אָשֹׁם אָשַׁם", לְהָבִיא אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, שֶׁיְּהֵא אַיִל בֶּן [שְׁתֵּי שָׁנִים שָׁוֶה] שְׁתֵּי סְלָעִים. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר הוּא (שם, ז).

(כא) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא – אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳? לְפִי שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהַנּוֹשֵֹא וְהַנּוֹתֵן, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר; לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בָּעֵדִים וּבַשְּׁטָר. אֲבָל הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתֵּדַע בּוֹ נְשָׁמָה אֶלָּא שְׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם; לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם (ספרא שם, פרק כב,ד).
בִּתְשֹוּמֶת יָד – שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן לְהִתְעַסֵּק, אוֹ בְּמִלְוֶה.
אוֹ בְגָזֵל – שֶׁגָּזַל מִיָּדוֹ כְּלוּם.
אוֹ עָשַׁק – הוּא שְֹכַר שָֹכִיר (שם,ו).

(כב) וְכִחֶשׁ בָּהּ – שֶׁכָּפַר עַל אַחַת מִכָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה הָאָדָם, לַחֲטֹא וּלְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר לִכְפִירַת מָמוֹן.

(כג) כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם – כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לָדַעַת וּלְהוֹדוֹת [ספרים אחרים: וּבְדַעְתּוֹ לְהִתְוַדּוֹת], כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם.

(כד) בְּרֹאשׁוֹ – הוּא הַקֶּרֶן, רֹאשׁ הַמָּמוֹן (ב"ק ק"י ע"א).
וַחֲמִשִׁתָיו – רִבְּתָה תּוֹרָה חֲמִשִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת; שֶׁאִם כָּפַר בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, חוֹזֵר וּמֵבִיא חֹמֶשׁ עַל אוֹתוֹ חֹמֶשׁ, וְכֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה (ספרא שם, פרשתא יג,יב; ב"ק ק"ג ע"א-ע"ב; ק"ח ע"א).
לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ – לְמִי שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ (ספרא שם; ב"ק ק"ג ע"א).

פרשת צועריכה

פרק ועריכה

(ב) צַו אֶת אַהֲרֹן – אֵין צַו אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז, מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס (ספרא צו, פרשתא א,א; קידושין כ"ט ע"א).
זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה וְגוֹמֵר – הֲרֵי הָעִנְיָן הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד עַל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים, שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה (מגילה כ"א ע"א), וּלְלַמֵּד עַל הַפְּסוּלִין, אֵיזֶה אִם עָלָה יֵרֵד וְאֵיזֶה אִם עָלָה לֹא יֵרֵד. שֶׁכָּל 'תּוֹרָה' – לְרַבּוֹת הוּא בָּא, לוֹמַר: תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִים וַאֲפִלּוּ פְּסוּלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ (ספרא שם,ז).
הִוא הָעֹלָה – לְמַעֵט אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁלֹא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁנִּפְסְלוּ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לָעֲזָרָה (שם,ח; זבחים כ"ז ע"ב; נדה מ' ע"ב).

(ג) מִדּוֹ בַד – הִיא הַכֻּתֹּנֶת; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִדּוֹ? שֶׁתְּהֵא כְּמִדָּתוֹ (ספרא שם, פרק ב,א; זבחים ל"ה ע"א).
עַל בְּשָֹרוֹ – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינְתַיִם (ספרא שם,ג; זבחים י"ט ע"א; ערכין ג' ע"ב).
וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן – הָיָה חוֹתֶה מְלֹא הַמַּחְתָּה מִן הַמְּאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְנוֹתְנָן בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ (ספרא שם,ד; תמיד כ"ח ע"א).
הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה – וַעֲשָׂאַתָּה דֶּשֶׁן; מֵאוֹתוֹ דֶּשֶׁן יָרִים תְּרוּמָה, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.
[עַל הַמִּזְבֵּחַ – מָצָא אֵיבָרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאַכְּלוּ, מַחֲזִירָן עַל הַמִּזְבֵּחַ לְאַחַר שֶׁחָתָה גֶּחָלִים אֵילַךְ וָאֵילַךְ וְנָטַל מִן הַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ (ספרא שם,ה; יומא מ"ה ע"ב)].

(ד) וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו – אֵין זוֹ חוֹבָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן תָּמִיד. בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ, אַל יִמְזֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ. לְכָךְ וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, פְּחוּתִין מֵהֶן (ספרא שם,ו; יומא כ"ג ע"ב).
וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן – הַצָּבוּר בַּתָּפוּחַ, כְּשֶׁהוּא הַרְבֵּה וְאֵין מָקוֹם לַמַּעֲרָכָה – מוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. וְאֵין זֶה חוֹבָה בְּכָל יוֹם (תמיד כ"ח ע"ב); אֲבָל הַתְּרוּמָה, חוֹבָה בְּכָל יוֹם.

(ה) וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – רִבָּה כָּאן יְקִידוֹת הַרְבֵּה: "עַל מוֹקְדָה" (לעיל פסוק ב), "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (שם), וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ" (להלן פסוק ו). כֻּלָּן נִדְרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף מ"ה ע"א), שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִנְיַן הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם (ספרא שם,יא; יומא מ"ג ע"ב).
וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה – עוֹלַת תָּמִיד הִיא תַּקְדִּים. [וּמִנַּיִן שֶׁלֹא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם עַל הַמַּעֲרָכָה לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר הָעֹלָה, עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן] (פסחים נ"ח ע"ב).
חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים – אִם יָבִיאוּ שָׁם שְׁלָמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן: עָלֶיהָ, עַל עוֹלַת הַבֹּקֶר, הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם; מִכָּאן שֶׁלֹא יְהֵא דָּבָר מְאֻחָר לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם (שם).

(ו) אֵשׁ תָּמִיד – אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "תָּמִיד" – הִיא שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהּ אֶת הַנֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז,כ); אַף הִיא מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תּוּקַד (יומא מ"ה ע"ב).
לֹא תִכְבֶּה – הַמְּכַבֶּה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין.

(ז) וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה – תּוֹרָה אַחַת לְכֻלָּן, לְהַטְעִינָן שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה הָאֲמוּרִין בָּעִנְיָן (ספרא צו, פרשתא ב,א). שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה אֶלָּא מִנְחַת יִשְֹרָאֵל שֶׁהִיא נִקְמֶצֶת; מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁהִיא כָּלִיל, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרַת (שם,ב).
הַקְרֵב אֹתָהּ – הִיא הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית (שם,ד; מנחות י"ט ע"ב).
לִפְנֵי ה' – הוּא מַעֲרָב, שֶׁהוּא לְצַד אֹהֶל מוֹעֵד.
אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ – הוּא הַדָּרוֹם, שֶׁהוּא פָּנָיו שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁהַכֶּבֶשׁ נָתוּן לְאוֹתוֹ הָרוּחַ (ספרא שם; מנחות שם; סוטה י"ד ע"ב).

(ח) [וְהֵרִים מִמֶּנּוּ – מִן הַמְּחֻבָּר; שֶׁיְּהֵא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בְּבַת אַחַת בִּשְׁעַת קְמִיצָה (ספרא שם,ה).] בְּקֻמְצוֹ – שֶׁלֹּא יַעֲשֶֹה מִדָּה לַקֹּמֶץ (יומא מ"ז ע"א).
מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ – מִכָּאן שֶׁקּוֹמֵץ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ (סוטה י"ד ע"ב).
הַמִּנְחָה – שֶׁלֹּא תְּהֵא מְעֹרֶבֶת בְּאַחֶרֶת (ספרא שם).
וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר – שֶׁמְּלַקֵּט אֶת לְבוֹנָתָהּ לְאַחַר קְמִיצָה וּמַקְטִירוֹ (ספרא שם; סוטה שם). וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כֵּן אֶלָּא בְּאַחַת מִן הַמְּנָחוֹת בְּוַיִּקְרָא (לעיל ב,ב), הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹת פָּרָשָׁה זוֹ, לִכְלֹל כָּל הַמְּנָחוֹת כְּמִשְׁפָּטָן.

(ט) בְּמָקוֹם קָדֹשׁ – וְאֵיזֶהוּ? בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד.

(י) לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם – אַף הַשִּׁירַיִם אֲסוּרִים בְּחָמֵץ (מנחות נ"ה ע"א).
כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם – מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כַּחַטָּאת; לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. מִנְחַת נְדָבָה, הֲרֵי הִיא כָּאָשָׁם; לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כְּשֵׁרָה (ספרא פרק ג,ד; זבחים י"א ע"א; מנחות ב' ע"ב).

(יא) כָּל זָכָר – אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם. לָמָּה נֶאֱמַר? אִם לַאֲכִילָה, הֲרֵי כְּבָר אָמוּר: "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים" וְגוֹמֵר (להלן כא,כב); אֶלָּא לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְמַחֲלוֹקֶת (ספרא שם,ה; זבחים ק"ב ע"א).
כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע וְגוֹמֵר – קָדָשִׁים קַלִּים אוֹ חֻלִּין שֶׁיִּגְּעוּ בָּהּ וְיִבְלְעוּ מִמֶּנָּה.
יִקְדָּשׁ – לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, שֶׁאִם פְּסוּלָה – יִפָּסְלוּ, וְאִם כְּשֵׁרָה – יֵאָכְלוּ כְּחֹמֶר הַמִּנְחָה (ספרא שם פרק ג,ו; זבחים ל"ז ע"ב).

(יג) זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו – אַף הַהֶדְיוֹטוֹת מַקְרִיבִין עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִתְחַנְּכִין לַעֲבוֹדָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנְחָה תָּמִיד וְגוֹמֵר, וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וְגוֹמֵר חָק עוֹלָם (ספרא צו, פרשתא ג,א-ג; מנחות נ"א ע"ב).

(יד) מֻרְבֶּכֶת – חֲלוּטָה בְּרוֹתְחִין כָּל צָרְכָּהּ (ספרא שם, פרק ד,ו).
תֻּפִינֵי – אֲפוּיָה אֲפִיּוֹת הַרְבֵּה; שֶׁאַחַר חֲלִיטָתָהּ אוֹפָהּ בַּתַּנּוּר, וְחוֹזֵר וּמְטַגְּנָהּ בַּמַּחֲבַת (מנחות נ' ע"ב).
מִנְחַת פִּתִּים – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה פְּתִיתָה. [וְלֹא פְּתִיתָה מַמָּשׁ בְּצִיצִין וּפֵרוּרִין, לְפִי שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת, אֶלָא כּוֹפְלָה לִשְׁנַיִם וְחוֹזֵר וְכוֹפְלָהּ לְאַרְבָּעָה שְׁתִי וָעֵרֶב וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, וְכֵן מַקְטִיר לָאִשִּׁים. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן] (ספרא שם; מנחות ע"ה ע"ב).

(טו) הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – הַמָּשִׁיחַ מִבָּנָיו תַּחְתָּיו.
כָּלִיל תָּקְטָר – אֵין נִקְמֶצֶת לִהְיוֹת שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אֶלָּא כֻּלָּהּ כָּלִיל; וְכֵן כָּל מִנְחַת כֹּהֵן שֶׁל נְדָבָה כָּלִיל תִּהְיֶה.

(טז) כָּלִיל – כֻּלָּהּ שָׁוָה לַגָּבוֹהַּ.

(יט) הַמְחַטֵּא אֹתָהּ – הָעוֹבֵד עֲבוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית חַטָּאת עַל יָדוֹ.
הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה – הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאוֹסֵר שְׁאָר כֹּהֲנִים בַּאֲכִילָתָהּ חוּץ מִן הַזּוֹרֵק דָּמָהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַטָּה: "כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ" (להלן פסוק כב; זבחים צ"ב ע"ב-צ"ט ע"א).

(כ) כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ – כָּל דְּבַר אֹכֶל אֲשֶׁר יִגַּע וְיִבְלַע מִמֶּנָּה.
יִקְדָּשׁ – לִהְיוֹת כָּמוֹהָ: אִם פְּסוּלָה – תִּפָּסֵל, וְאִם הִיא כְּשֵׁרָה – תֵּאָכֵל כַּחֹמֶר שֶׁבָּהּ (ספרא פרשתא ד,ו; זבחים צ"ז ע"ב).
וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד – וְאִם הֻזָּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אוֹתוֹ מְקוֹם הַדָּם אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ – תְּכַבֵּס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה (ספרא פרק ו,ז; זבחים צ"ג ע"ב).
אֲשֶׁר יִזֶּה – יְהֵא נִזֶּה, כְּמוֹ: "וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם" (איוב טו,כט), יְהֵא נָטוּי.

(כא) יִשָּׁבֵר – לְפִי שֶׁהַבְּלִיעָה שֶׁנִּבְלַעַת בּוֹ נַעֲשָׂה נוֹתָר; וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקֳּדָשִׁים (ע"ז ע"ו ע"א).
וּמֹרַק – לְשׁוֹן "תַּמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (אסתר ב,יב), אישקור"מנט [escurement = ניקוי מתוך סילוק‏[4]] בְּלַעַ"ז.
וּמֹרַק וְשֻׁטַּף – לִפְלֹט אֶת בְּלִיעָתוֹ. אֲבָל כְּלֵי חֶרֶס, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כָּאן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָּפְיוֹ לְעוֹלָם (פסחים ל' ע"ב).

(כב) כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ – הָא לָמַדְתָּ שֶׁ"הַמְחַטֵּא אוֹתָהּ" הָאָמוּר לְמַעְלָה (פסוק יט) – לֹא לְהוֹצִיא שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִטּוּי.

(כג) וְכָל חַטָּאת וְגוֹמֵר – שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים, פְּסוּלָה.
וְכָל – לְרַבּוֹת שְׁאָר קָדָשִׁים (ספרא צו, פרק ח,א; זבחים פ"ב ע"א).

פרק זעריכה

(א) קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא – הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה (ספרא צו, פרשתא ה,ב; תמורה י"ז ע"ב).

(ב) [יִשְׁחֲטוּ. – רִבָּה לָנוּ שְׁחִיטוֹת הַרְבֵּה; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אָשָׁם בְּצִבּוּר – נֶאֱמַר "יִשְׁחֲטוּ" רַבִּים, וּתְלָאוֹ בָעוֹלָה, לְהָבִיא עוֹלַת צִבּוּר לַצָּפוֹן]‏[5].

(ג) וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ וְגוֹמֵר – עַד כָּאן לֹא נִתְפָּרְשׁוּ אֵמוּרִין בָּאָשָׁם, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרְשָׁם כָּאן. אֲבָל חַטָּאת, כְּבָר נִתְפָּרֵשׁ בָּהּ בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (פרק ד, פסוקים ח-י, יט, כו, לא).
אֵת הָאַלְיָה – לְפִי שֶׁאָשָׁם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ, וְאַיִל וְכֶבֶשׂ נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה (לעיל ג,ט).

(ה) אָשָׁם הוּא – עַד שֶׁיִּנָּתֵק שְׁמוֹ מִמֶּנּוּ; לִמֵּד עַל אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו אוֹ שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת דָּמָיו עוֹלָה לְקֵיץ הַמִּזְבֵּחַ, אִם שְׁחָטוֹ סְתָם – אֵינוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה קֹדֶם שֶׁנִּתַּק לִרְעִיָּה. וְאֵינוֹ בָּא לְלַמֵּד עַל הָאָשָׁם שֶׁיְּהֵא פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָרְשׁוּ "הוּא" הַכָּתוּב בַּחַטָּאת (ויקרא ד,כד), לְפִי שֶׁאָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ "אָשָׁם הוּא" אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵמוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ אֵמוּרָיו כָּשֵׁר (זבחים י' ע"ב).

(ו) קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא – בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים הוּא נִדְרָשׁ (ספרא פרשתא ה,ב).

(ז) תּוֹרָה אַחַת לָהֶם – בְּדָבָר זֶה, הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ – הָרָאוּי לְכַפָּרָה חוֹלֵק בּוֹ, פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחֻסָּר כִּפּוּרִים וְאוֹנֵן.

(ח) עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחֻסָּר כִּפּוּרִים וְאוֹנֵן (ספרא שם, פרק ט,א), שֶׁאֵינָן חוֹלְקִים בָּעוֹרוֹת (ספרא שם,ה; זבחים ק"ג ע"ב).

(ט) לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ וְגוֹמֵר – יָכוֹל לוֹ לְבַדּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה" (להלן פסוק י). יָכוֹל לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב. הָא כֵּיצַד? לְבֵית אָב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתָהּ (ספרא פרק י,ב).

(י) בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן – זוֹ מִנְחַת נְדָבָה.
וַחֲרֵבָה – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁמֶן.

(יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ – אִם עַל דְּבַר הוֹדָאָה עַל נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ, כְּגוֹן יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וַחֲבוּשֵׁי בֵּית הָאֲסוּרִים וְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא שֶׁהֵן צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קז,ח, טו, כא, לא), "וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה" (שם,כב). אִם עַל אַחַת מֵאֵלֶּה נָדַר שְׁלָמִים הַלָּלוּ, שַׁלְמֵי תּוֹדָה הֵן, וּטְעוּנוֹת לֶחֶם הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ כָּאן (להלן פסוק טז).
וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה – אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם: חַלּוֹת, וּרְקִיקִין, וּרְבוּכָה – שְׁלֹשָׁה מִינֵי מַצָּה, וּכְתִיב: "עַל חַלֹת לֶחֶם חָמֵץ וְגוֹמֵר" (להלן פסוק יג). וְכָל מִין וָמִין עֶשֶׂר חַלּוֹת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (דף ע"ז ע"א), וְשִׁיעוּרָן חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן (שם ע"ו ע"ב).
מֻרְבֶּכֶת – לֶחֶם חָלוּט בְּרוֹתְחִין כָּל צָרְכּוֹ.

(יג) יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח – מַגִּיד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף, לִפָּסֵל בְּיוֹצֵא וּטְבוּל יוֹם וּמִלָּצֵאת לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט הַזֶּבַח (ספרא צו, פרק יא,י; מנחות ע"ח ע"ב).

(יד) אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן – לֶחֶם אֶחָד מִכָּל מִין וָמִין יִטֹּל תְּרוּמָה לַכֹּהֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים. וּבְשָׂרָהּ לַבְּעָלִים, חוּץ מֵחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה תְּנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק בִּשְׁלָמִים (להלן פסוקים כט-לד), וְהַתּוֹדָה קְרוּיָה שְׁלָמִים.

(טו) וּבְשַֹר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו – יֵשׁ כָּאן רִבּוּיִין הַרְבֵּה; לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם, וְאֵיל נָזִיר, וַחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה (ספרא צו, פרק יב,א; זבחים ל"ו ע"א).
בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל – וְכִזְמַן בְּשָׂרָהּ זְמַן לַחְמָהּ.
לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר – אֲבָל אוֹכֵל הוּא כָּל הַלַּיְלָה. אִם כֵּן לָמָה אָמְרוּ עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה (ספרא שם,ה; ברכות ב' ע"א).

(טז) וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה – שֶׁלֹא הֱבִיאָהּ עַל הוֹדָאַת נֵס, אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן.
וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ – בָּרִאשׁוֹן, יֵאָכֵל. וָ"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וְיֵשׁ כָּמוֹהָ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא, כְּגוֹן "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (בראשית לו,כד); "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח,יג).

(יח) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל וְגוֹמֵר – בִּמְחַשֵּׁב בַּשְּׁחִיטָה לְאָכְלוֹ בַּשְּׁלִישִׁי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. יָכוֹל אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בַּשְּׁלִישִׁי יִפָּסֵל לְמַפְרֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב"; בִּשְׁעַת הַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי (ספרא צו, פרשתא ח,א; זבחים כ"ט ע"א). וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ – לֹא תַּעֲלֶה זֹאת בְּמַחֲשָׁבָה; וְאִם חִשֵּׁב, פִּגּוּל יִהְיֶה.
וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ – אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן, עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא.

(יט) וְהַבָּשָֹר – שֶׁל קֹדֶשׁ, שְׁלָמִים, אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.
וְהַבָּשָֹר – לְרַבּוֹת אֵיבָר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, שֶׁהַפְּנִימִי מֻתָּר (ספרא צו, פרשתא ט,ו).
כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ" וְגוֹמֵר "וְהַבָּשָֹר תֹּאכֵל" (דברים יב,כז), יָכוֹל לֹא יֹאכְלוּ שְׁלָמִים אֶלָּא הַבְּעָלִים? לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר (ספרא שם,ז).
[וְהַבָּשָר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר – כְּלוֹמַר: כָּל מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאִם יָצְאוּ חוּץ לַקְּלָעִים – אֲסוּרִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ" (לעיל ו,ט), בְּבָשָֹר זֶה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר, אֲפִלּוּ בְּכָל הָעִיר.]

(כ) וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו – בְּטֻמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרא צו, פרק יד,ג-ו; זבחים מ"ג ע"ב); אֲבָל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא – אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, אֶלָּא בְּאַזְהָרָה: "וְהַבָּשָֹר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא" וְגוֹמֵר (פסוק יט). וְאַזְהָרַת טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר אֵינָהּ מְפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה, אֶלָּא חֲכָמִים לְמָדוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה. שָׁלֹשׁ כָּרֵתוֹת אֲמוּרוֹת בְּאוֹכְלֵי קָדָשִׁים בְּטֻמְאַת הַגּוּף, וּדְרָשׁוּם רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבוּעוֹת (דף ז' ע"א): אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לְלַמֵּד עַל קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.

(כד) יֵעָשֶֹה לְכָל מְלָאכָה – בָּא וְלִמֵּד עַל הַחֵלֶב, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת (פסחים כ"ג ע"א).
וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ – אָמְרָה תּוֹרָה: יָבוֹא אִסּוּר נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְיָחוּל עַל אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאִם אֲכָלוֹ – יִתְחַיֵּב אַף עַל לָאו שֶׁל נְבֵלָה (חולין ל"ז ע"א; זבחים ע' ע"א; ק"ג ע"א), וְלֹא תֹּאמַר: אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר.

(כו) לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה – פְּרָט לְדַם דָּגִים וַחֲגָבִים (ספרא צו, פרשה י,יא; כריתות כ' ע"ב).
בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם – לְפִי שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף וְאֵינָהּ חוֹבַת קַרְקַע, נוֹהֶגֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת. וּבְמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין בְּפֶרֶק א (דף ל"ז ע"ב) מְפֹרָשׁ לָמָה הֻצְרַךְ לוֹמַר.

(ל) יָדָיו תְּבִיאֶינָה וְגוֹמֵר – שֶׁתְּהֵא יַד הַבְּעָלִים מִלְמַעְלָה, וְהַחֵלֶב וְהֶחָזוֹת נְתוּנִין בָּהּ, וְיַד כֹּהֵן מִלְּמַטָּה, וּמְנִיפָן (מנחות ס"א ע"ב).
אֵת אִשֵּׁי ה' – וּמַה הֵן הָאִשִּׁים? "אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ": כְּשֶׁמְּבִיאוֹ מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם – נוֹתֵן חֵלֶב עַל הֶחָזֶה, וּכְשֶׁנּוֹתְנוֹ לְיַד [הַכֹּהֵן] הַמֵּנִיף – נִמְצָא הֶחָזֶה לְמַעְלָה וְהַחֵלֶב לְמַטָּה; וְזֶהוּ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר: "שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף" וְגוֹמֵר (להלן י,טו). וּלְאַחַר הַתְּנוּפָה – נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן הַמַּקְטִיר, וְנִמְצָא הֶחָזֶה לְמַטָּה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשִֹימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת וַיַקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה" (להלן ט,כ). לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים זְקוּקִין לָהּ, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (דף ס"ב ע"א).
אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ – וְאֵת הֶחָזֶה לָמָּה מֵבִיא? לְהָנִיף אוֹתוֹ הוּא מְבִיאוֹ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא הוּא מִן הָאִשִּׁים. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: אֵת אִשֵּׁי ה' אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה, יָכוֹל שֶׁיְּהֵא אַף הֶחָזֶה לָאִשִּׁים? לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף וְגוֹמֵר.

(לא) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב – וְאַחַר כָּךְ וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן; לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַבָּשָׂר נֶאֱכָל בְּעוֹד שֶׁהָאֵמוּרִים לְמַטָּה מִן הַמִּזְבֵּחַ (ספרא פרק טז,ד; פסחים נ"ט ע"ב).

(לב) שׁוֹק – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ, עַד הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא סֹבֶךְ שֶׁל רֶגֶל (חולין קל"ד ע"ב).

(לג) הַמַּקְרִיב אֶת דַּם וְגוֹמֵר – מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִזְרִיקָתוֹ וּלְהַקְטִיר חֲלָבָיו; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים [אוֹ בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים], שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר (ספרא צו, פרק טז,ז-ח; זבחים צ"ח ע"ב).

(לד) הַתְּנוּפָה, הַתְּרוּמָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד (מנחות ס"א ע"א; סוכה ל"ז ע"ב).

(לז) וְלַמִּלּוּאִים – לְיוֹם חִנּוּךְ הַכְּהֻנָּה.

פרק חעריכה

(ב) קַח אֶת אַהֲרֹן – פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה (פסחים ו' ע"ב).
קַח אֶת אַהֲרֹן – קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים וּמָשְׁכֵהוּ (ספרא צו, מכילתא דמילואים, ב).
וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְגוֹמֵר – אֵלּוּ הָאֲמוּרִים בְּעִנְיַן צַוָּאַת הַמִּלּוּאִים בִּ'וְאַתָּה תְּצַוֶּה' (שמות כט), וְעַכְשָׁו בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַמִּלּוּאִים חָזַר וְזֵרְזוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶֹה.

(ג) הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מֻעָט אֶת הַמְרֻבֶּה (ויק"ר י,ט).

(ה) זֶה הַדָּבָר – דְּבָרִים שֶׁתִּרְאוּ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לִפְנֵיכֶם – צִוַּנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשֹוֹת, וְאַל תֹּאמְרוּ: לִכְבוֹדִי וְלִכְבוֹד אָחִי אֲנִי עוֹשֶֹה. כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה דְּפָרָשַׁת הַמִּלּוּאִים פֵּרַשְׁתִּי בְּ'וְאַתָּה תְּצַוֶּה' (שמות כט,א-לז).

(ח) אֶת הָאוּרִים – כְּתָב שֶׁל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ.

(ט) וַיָּשֶֹם עַל הַמִּצְנֶפֶת – פְּתִילֵי תְכֵלֶת הַקְּבוּעִים בַּצִּיץ נָתַן עַל הַמִּצְנֶפֶת, נִמְצָא הַצִּיץ תָּלוּי בַּמִּצְנֶפֶת.

(יא) וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן נִצְטַוָּה בָּהַזָּאוֹת הַלָּלוּ.

(יב) וַיִּצֹּק וַיִּמְשַׁח – בִּתְחִלָּה יוֹצֵק עַל רֹאשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, וּמוֹשֵׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹ מִזֶּה לָזֶה (כריתות ה' ע"ב).

(יג) וַיַּחֲבֹשׁ – לְשׁוֹן קְשִׁירָה.

(טו) וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ – חִטְּאוֹ וְטִהֲרוֹ מִזָּרוּת, לְהִכָּנֵס לִקְדֻשָּׁה.
וַיְקַדְּשֵׁהוּ – בַּעֲבוֹדָה זוֹ.
לְכַפֵּר עָלָיו – מֵעַתָּה, כָּל הַכַּפָּרוֹת.

(טז) וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד – ["עַל הַכָּבֵד" (שמות כט,יג),] לְבַד הַכָּבֵד, שֶׁהָיָה נוֹטֵל מְעַט מִן הַכָּבֵד עִמָּהּ.

(כב) אֵיל הַמִּלֻּאִים – אֵיל הַשְּׁלָמִים, שֶׁמִּלּוּאִים לְשׁוֹן שְׁלָמִים, שֶׁמְּמַלְּאִים וּמַשְׁלִימִים אֶת הַכֹּהֲנִים בִּכְהֻנָּתָם (ספרא שם,כ).

(כו) וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן – הִיא רְבוּכָה, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בָּהּ שֶׁמֶן כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (דף ע"ח ע"א).

(כח) וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה – מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בְּחָלוּק לָבָן (ע"ז ל"ד ע"א).
עַל הָעֹלָה – אַחַר הָעֹלָה. וְלֹא מָצִינוּ שׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים קָרֵב בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִזֶּה.

(לד) צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת – כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: לַעֲשֹׂת – זֶה מַעֲשֵׂה פָּרָה, לְכַפֵּר – זֶה מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים; וּלְלַמֵּד שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן פְּרִישָׁה קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁבְעַת יָמִים, וְכֵן הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה (ספרא שם, לז; יומא ג' ע"ב).

(לה) וְלֹא תָמוּתוּ – הָא אִם לֹא תַעֲשֹוּ כֵּן, הֲרֵי אַתֶּם חַיָּבִים מִיתָה.

(לו) וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו – לְהַגִּיד שִׁבְחָן, שֶׁלֹא הִטּוּ יָמִין וּשְֹמֹאל.

פרשת שמיניעריכה

פרק טעריכה

(א) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן; שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַּיּוֹם, וְנָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּסֵדֶר עוֹלָם (פ"ז; ספרא שמיני, מכילתא דמלואים,א; שבת פ"ז ע"ב).
וּלְזִקְנֵי יִשְֹרָאֵל – לְהַשְׁמִיעָם שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר אַהֲרֹן נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְלֹא יֹאמְרוּ מֵאֵלָיו נִכְנָס (תנחומא שמיני, ג).

(ב) קַח לְךָ עֵגֶל – לְהוֹדִיעַ שֶׁכִּפֵּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי עֵגֶל זֶה, עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעָשָֹה (ספרא שם,ג; תנחומא שם, ד).

(ד) כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם – לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם (ספרא שם,ד), לְכָךְ קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ בָּאִין חוֹבָה לְיוֹם זֶה.

(ז) קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (שם,ח).
אֶת חַטָּאתְךָ – "עֵגֶל בֶּן בָּקָר".
וְאֶת עֹלָתֶךָ – הָאַיִל.
קָרְבַּן הָעָם – שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל", בֶּן שָׁנָה הוּא (ר"ה י' ע"א); וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד.

(יא) וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר וְגוֹמֵר – לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְֹרֶפֶת, אֶלָּא זוֹ וְשֶׁל מִלּוּאִים (שמות כט,יד); וְכֻלָּן עַל פִּי הַדִּבּוּר.

(יב) וַיַּמְצִאוּ – לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה וְהַזְמָנָה.

(טו) וַיְחַטְּאֵהוּ – עָשָׂהוּ כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת.
כָּרִאשׁוֹן – כָּעֵגֶל שֶׁלּוֹ.

(טז) וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט – הַמְּפֹרָשׁ בְּעוֹלַת נְדָבָה בְּ'וַיִּקְרָא' (לעיל פרק א; ביצה כ' ע"א).

(יז) וַיְמַלֵּא כַפּוֹ – הִיא קְמִיצָה (ספרא שם,יא; מנחות ט' ע"ב).
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר – כָּל אֵלֶּה עָשָֹה אַחַר עוֹלַת הַתָּמִיד.

(יט) וְהַמְכַסֶּה – חֵלֶב הַמְּכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב.

(כ) וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת – לְאַחַר הַתְּנוּפָה, נְתָנָן כֹּהֵן הַמֵּנִיף לְכֹהֵן אַחֵר לְהַקְטִירָם, נִמְצְאוּ הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה.

(כב) וַיְבָרְכֵם – בִּרְכַּת כֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ", "יָאֵר", "יִשָּׂא" (ספרא שם,ל; סוטה ל"ח ע"א).
וַיֵּרֶד – מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.

(כג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְגוֹמֵר – לָמָּה נִכְנְסוּ? מָצָאתִי בְּפָרָשַׁת מִלּוּאִים, בַּבָּרַיְתָא הַנּוֹסֶפֶת עַל תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁלָּנוּ: לָמָּה נִכְנַס מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן? לְלַמְּדוֹ עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. אוֹ לֹא נִכְנַס אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר? הֲרֵינִי דָּן: יְרִידָה וּבִיאָה טְעוּנוֹת בְּרָכָה; מַה יְּרִידָה מֵעֵין עֲבוֹדָה, אַף בִּיאָה מֵעֵין עֲבוֹדָה. הָא לָמַדְתָּ, לָמָּה נִכְנַס מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן? לְלַמְּדוֹ עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת (שם). דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן שֶׁקָּרְבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְנַעֲשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה מִצְטַעֵר, וְאָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי, וּבִשְׁבִילִי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה אָחִי, כָּךְ עָשִֹיתָ לִי, שֶׁנִּכְנַסְתִּי וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי? מִיָּד נִכְנַס מֹשֶׁה עִמּוֹ, וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל (שם,יט).
וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם – אָמְרוּ: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ,יז); יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם (ספרא שם,טו). לְפִי שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, שֶׁהֶעֱמִידוֹ מֹשֶׁה לַמִּשְׁכָּן וְשִׁמֵּשׁ בּוֹ, וּפֵרְקוֹ בְּכָל יוֹם, לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְלָמִים וְאוֹמְרִים לְמֹשֶׁה: מֹשֶה רַבֵּנוּ! כָּל הַטֹּרַח שֶׁטָּרַחְנוּ – שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵינוּ וְנֵדַע שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָנוּ עֲוֹן הָעֵגֶל. לְכָךְ אָמַר לָהֶם: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (לעיל פסוק ו); אַהֲרֹן אָחִי כְּדַאי וְחָשׁוּב מִמֶּנִּי, שֶׁעַל יְדֵי קָרְבְּנוֹתָיו וַעֲבוֹדָתוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בָּכֶם, וְתֵדְעוּ שֶׁהַמָּקוֹם בָּחַר בּוֹ.

(כד) וַיָּרֹנּוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וְשַׁבַּחוּ").

פרק יעריכה

(ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן (ספרא שמיני, מכילתא דמילואים, לב; עירובין ס"ג ע"א). רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ; [תֵּדַע, שֶׁאַחַר מִיתָתָן הִזְהִיר הַנּוֹתָרִים שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ]. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (יב,א).

(ג) הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹמֵר – הֵיכָן דִּבֵּר? "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" (שמות כט,מג), אַל תִּקְרֵי 'בִּכְבֹדִי' אֶלָּא 'בִּמְכֻבָּדַי'. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: אַהֲרֹן אָחִי! יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּמְיֻדָּעָיו שֶׁל מָקוֹם, וְהָיִיתִי סָבוּר: אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ; עַכְשָׁו רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמֶּךָּ (ספרא שם, לו; ויק"ר יב,ב; זבחים קט"ו ע"ב).
וַיִּדֹּם אַהֲרֹן – קִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ; וּמַה שָּׂכָר קִבֵּל? שֶׁנִּתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ לְבַדּוֹ פָּרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן (ויק"ר שם).
בִּקְרֹבַי – בִּבְחִירַי.
וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד – כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בַּצַּדִּיקִים, מִתְיָרֵא וּמִתְעַלֶּה וּמִתְקַלֵּס (זבחים קט"ו ע"ב); אִם כֵּן בָּאֵלּוּ, כָּל שֶׁכֵּן בָּרְשָׁעִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ" (תהלים סח,לו), אַל תִּקְרֵי 'מִמִּקְדָּשֶׁיךָ', אֶלָּא 'מִמְּקֻדָּשֶׁיךָ'.

(ד) דֹּד אַהֲרֹן – עֻזִּיאֵל אֲחִי עַמְרָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי קְהָת" וְגוֹמֵר (שמות ו,יח).
שְֹאוּ אֶת אֲחֵיכֶם וְגוֹמֵר – כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הַעֲבֵר אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה, שֶׁלֹּא לְעַרְבֵּב אֶת הַשִּׂמְחָה (ויק"ר כ,ד).

(ה) בְּכֻתֳּנֹתָם – שֶׁל מֵתִים. מְלַמֵּד שֶׁלֹא נִשְׂרְפוּ בִּגְדֵיהֶם, אֶלָּא נִשְׁמָתָם; כְּמִין שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל אֵשׁ נִכְנְסוּ לְתוֹךְ חֳטָמֵיהֶם (ספרא שם,כז; סנהדרין נ"ב ע"א).

(ו) אַל תִּפְרָעוּ – אַל תְּגַדְּלוּ שֵׂעָר; מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת (מו"ק י"ד ע"ב), אֲבָל אַתֶּם – אַל תְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם.
וְלֹא תָמֻתוּ – הָא אִם תַּעֲשֹוּ כֵּן, תָּמוּתוּ.
וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְֹרָאֵל – מִכָּאן שֶׁצָּרָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻטֶּלֶת עַל הַכֹּל לְהִתְאַבֵּל בָּהּ (מו"ק כ"ח ע"ב).

(ט) יַיִן וְשֵׁכָר – יַיִן כְּדֶרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ (ספרא פרשתא א,ב; כריתות י"ג ע"ב).
בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – אֵין לִי אֶלָּא בְּבוֹאָם לַהֵיכָל; בְּגִשְׁתָּם לַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן בִּיאַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְנֶאֱמַר בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בִּיאַת אֹהֶל מוֹעֵד (שמות ל,כ): מַה לְּהַלָּן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל מוֹעֵד, אַף כָּאן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל מוֹעֵד (ספרא שם,ד).

(י) וּלְהַבְדִּיל – כְּדֵי שֶׁתַּבְדִּילוּ בֵּין עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה לִמְחֻלֶּלֶת; הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם עָבַד, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (זבחים י"ז ע"ב; ספרא שם,ח).

(יא) וּלְהוֹרֹת – לִמֵּד שֶׁאָסוּר שִׁכּוֹר בְּהוֹרָאָה (ספרא שם,ט; כריתות י"ג ע"ב). יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ וְלֹא תָמֻתוּ" (לעיל פסוק ט); כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּמִיתָה, וְאֵין חֲכָמִים בְּהוֹרָאָתָם בְּמִיתָה (ספרא שם,ו-ז).

(יב) הַנּוֹתָרִים – מִן הַמִּיתָה; מְלַמֵּד שֶׁאַף עֲלֵיהֶם נִקְנְסָה מִיתָה (ספרא שמיני, פרק א,ב; יומא פ"ז ע"א) עַל עֲוֹן הָעֵגֶל. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ" (דברים ט,כ), וְאֵין הַשְׁמָדָה אֶלָּא כִּלּוּי בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל" (עמוס ב,ט). וּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בִּטְּלָה מֶחֱצָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא" (דברים שם).
קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה – אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם אוֹנְנִין, וְקָדָשִׁים אֲסוּרִים לְאוֹנֵן.
אֶת הַמִּנְחָה – זוֹ מִנְחַת שְׁמִינִי וּמִנְחַת נַחְשׁוֹן (במדבר ז,ג; ספרא שם, פרק א,ג).
וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁהִיא מִנְחַת צִבּוּר וּמִנְחַת שָׁעָה, וְאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהּ לְדוֹרוֹת, הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בָּהּ דִּין שְׁאָר מְנָחוֹת (ספרא שם,ד).

(יג) וְחָק בָּנֶיךָ – אֵין לַבָּנוֹת חֹק בַּקֳּדָשִׁים (ספרא שם,ז).
כִּי כֵן צֻוֵּיתִי – בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ (שם,ח; זבחים ק"א ע"א).

(יד) וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה – שֶׁל שַׁלְמֵי צִבּוּר.
תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר – וְכִי אֶת הָרִאשׁוֹנִים אָכְלוּ בְּמָקוֹם טָמֵא? אֶלָּא הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, הֻזְקְקוּ אֲכִילָתָם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ; אֲבָל אֵלּוּ אֵין צְרִיכִים תּוֹךְ הַקְּלָעִים, אֲבָל צְרִיכִים הֵם לֵאָכֵל תּוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא טָהוֹר מִלִכָּנֵס שָׁם מְצֹרָעִים. מִכָּאן שֶׁקֳּדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר (ספרא שם,ט; זבחים נ"ה ע"א).
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ – אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּחֵלֶק, אֲבָל בְּנוֹתֶיךָ לֹא בְּחֵלֶק; אֶלָּא אִם תִּתְּנוּ לָהֶם מַתָּנוֹת, רַשָּׁאוֹת הֵן לֶאֱכוֹל בְּחָזֶה וָשׁוֹק. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַף הַבָּנוֹת בְּחֵלֶק? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ"; חֹק לַבָּנִים וְאֵין חֹק לַבָּנוֹת (ספרא שם,י).

(טו) (טו) שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה – לְשׁוֹן "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" (שמות כט,כז): 'תְּנוּפָה' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, 'תְּרוּמָה' – מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב, 'תְּרוּמָה' בַּשּׁוֹק וּ'תְנוּפָה' בֶּחָזֶה? לֹא יָדַעְנוּ; – שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּהֲרָמָה וַהֲנָפָה.
עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים – מִכָּאן שֶׁהַחֲלָבִים לְמַטָּה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה. וְיִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת שֶׁלֹא יַכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי שְׁלָשְׁתָּן בְּ'צַו אֶת אַהֲרֹן' (לעיל ז,ל).

(טז) שְׂעִיר הַחַטָּאת – שְׂעִיר מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּשְׁלֹשָׁה שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת קָרְבוּ בּוֹ בַּיּוֹם: "[קְחוּ] שְׂעִיר עִזִּים" (לעיל ט,ג), וּשְׂעִיר נַחְשׁוֹן, וּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ; וּמִכֻּלָּן לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא זֶה. וְנֶחְלְקוּ בַּדָּבָר חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל: יֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ נִשְׂרַף; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרַף, לְפִי שֶׁהוּא קָדְשֵׁי דּוֹרוֹת; אֲבָל בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה – סָמְכוּ עַל מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר לָהֶם בַּמִּנְחָה: "וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת" (לעיל פסוק יב; ספרא שמיני, פרק ב,ח-י; זבחים ק"א ע"א).
דָּרֹשׁ דָּרַשׁ – שְׁתֵּי דְּרִישׁוֹת: מִפְּנֵי מָה נִשְׂרַף זֶה? וּמִפְּנֵי מָה נֶאֶכְלוּ אֵלּוּ? כָּךְ הוּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא שם,ב).
עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר – בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, הָפַךְ פָּנָיו כְּנֶגֶד הַבָּנִים וְכָעַס (שם,ג).
לֵאמֹר – אָמַר לָהֶם, הֲשִׁיבוּנִי עַל דְּבָרָי (שם).

(יז) מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ – וְכִי חוּץ לַקֹּדֶשׁ אֲכָלוּהָ? וַהֲלֹא שְׂרָפוּהָ, וּמַהוּ אוֹמֵר בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ? אֶלָּא אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא חוּץ לַקְּלָעִים יָצְאָה וְנִפְסְלָה?
כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא – וְנִפְסָלִין בְּיוֹצֵא. וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וּבִמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אוֹתָהּ?
וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת וְגוֹמֵר – שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים (ספרא שמיני, פרק ב|ספרא שמיני, פרק ב,ד).
לָשֵֹאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה – מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הָיָה, שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל עֲוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו (ספרא שם,ב; זבחים קי"א ע"ב); שֶׁחַטַּאת שְׁמִינִי וְחַטַּאת נַחְשׁוֹן לֹא לְכַפָּרָה בָּאוּ.

(יח) הֵן לֹא הוּבָא וְגוֹמֵר – שֶׁאִלּוּ הוּבָא, הָיָה לָכֶם לְשָֹרְפָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ" וְגוֹמֵר (ויקרא ו,כג).
אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ – הָיָה לָכֶם לְאָכְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם אוֹנְנִים.
כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי – לָכֶם בַּמִּנְחָה (לעיל פסוק יב).

(יט) וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן – אֵין לְשׁוֹן "דִּבּוּר" אֶלָּא לְשׁוֹן עַז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר הָעָם" וְגוֹמֵר (במדבר כא,ה; ספרא שמיני, פרק ב,ז). אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא מִדֶּרֶךְ כָּבוֹד; אָמְרוּ: אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִים לְפָנָיו, וְאֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְּהֵא תַּלְמִיד מֵשִׁיב אֶת רַבּוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא" וְגוֹמֵר (במדבר לא,כא); הֲרֵי כְּשֶׁרָצָה, דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִֹיאִים. זוֹ מָצָאתִי בְּסִפְרֵי שֶׁל פָּנִים שֵׁנִי.
הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ – מַהוּ אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: שֶׁמָּא זְרַקְתֶּם דָּמָהּ אוֹנְנִים? שֶׁאוֹנֵן שֶׁעָבַד, חִלֵּל. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן: וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ, שֶׁהֵם הֶדְיוֹטוֹת? אֲנִי הִקְרַבְתִּי, שֶׁאֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל וּמַקְרִיב אוֹנֵן (זבחים ק"א ע"א).
וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה – אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הַמֵּתִים בָּנַי, אֶלָּא שְׁאָר קְרוֹבִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת אוֹנֵן עֲלֵיהֶם כָּאֵלּוּ, כְּגוֹן כָּל הָאֲמוּרִים בְּפַרְשַׁת כֹּהֲנִים (ויקרא כא,ב-ג) שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא לָהֶם (ספרא שם,ט).
וְאָכַלְתִּי חַטָּאת – וְאִם אָכַלְתִּי, הַיִּיטַב וְגוֹמֵר?
הַיּוֹם – אֲבָל אֲנִינוּת לַיְלָה מֻתָּר, שֶׁאֵין אוֹנֵן אֶלָּא יוֹם קְבוּרָה (ספרא שם,יא; זבחים שם).
הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה' – אִם שָׁמַעְתָּ בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה, אֵין לְךָ לְהָקֵל בְּקָדְשֵׁי דוֹרוֹת.

(כ) וַיִּיטַב בְּעֵינָיו – הוֹדָה, וְלֹא בּוֹשׁ לוֹמַר: לֹא שָׁמַעְתִּי (ספרא שם,יב).

פרק יאעריכה

(א) אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – לְמֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן (ספרא לעיל, דיבורא דנדבה, פרק ב,א).
לֵאמֹר אֲלֵהֶם – אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֵאמֹר לְיִשְֹרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" (פסוק ב), הֲרֵי דִּבּוּר אָמוּר לְיִשְֹרָאֵל; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֵאמֹר אֲלֵהֶם"? לְבָנָיו, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר (ספרא שמיני, פרשתא ב,א).

(ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל – אֶת כֻּלָּם הִשְׁוָה לִהְיוֹת שְׁלוּחִים בְּדִבּוּר זֶה, לְפִי שֶׁהֻשְׁווּ בִּדְמִימָה (ספרא שם, פרק א,א) וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה.
זֹאת הַחַיָּה – לְשׁוֹן חַיִּים. לְפִי שֶׁיִּשְֹרָאֵל דְּבוּקִים בַּמָּקוֹם וּרְאוּיִין לִהְיוֹת חַיִּים, לְפִיכָךְ הִבְדִּילָם מִן הַטֻּמְאָה וְגָזַר עֲלֵיהֶם מִצְווֹת; וּלְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא אָמַר [ספרים אחרים: לֹא אָסַר] כְּלוּם. מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (ו).
זֹאת הַחַיָּה – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹחֵז בַּחַיָּה וּמַרְאֶה אוֹתָהּ לְיִשְֹרָאֵל: זֹאת תֹּאכְלוּ וְזֹאת לֹא תֹּאכְלוּ (ספרא שמיני, פרשתא ב,ב; חולין מ"ב ע"א). "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ וְגוֹמֵר" (להלן פסוק ט), אַף בְּשִׁרְצֵי הַמַּיִם אָחַז מִכָּל מִין וָמִין וְהֶרְאָה לָהֶם; וְכֵן בָּעוֹף: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף" (להלן פסוק יג); וְכֵן בַּשְּׁרָצִים: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא" (להלן פסוק כט; ספרא שם).
זֹאת הַחַיָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה (חולין ע"א ע"א).

(ג) מַפְרֶסֶת – כְּתַרְגּוּמוֹ 'סְדִיקָא'.
פַּרְסָה – פלנט"א [plante = כף רגל] בְּלַעַז.
וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע – שֶׁמֻּבְדֶּלֶת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה בִּשְׁתֵּי צִפָּרְנִין, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּמַטְלְפָן טִלְפִין"; שֶׁיֵּשׁ שֶׁפַּרְסוֹתָיו סְדוּקוֹת מִלְמַעְלָה וְאֵינָן שְׁסוּעוֹת וּמֻבְדָּלוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁמִּלְּמַטָּה מְחֻבָּרוֹת.
מַעֲלַת גֵּרָה – מַעֲלָה וּמְקִיאָה הָאֹכֶל מִמֵּעֶיהָ, וּמַחֲזֶרֶת אוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיהָ, לְכָתְשׁוֹ וּלְטָחֳנוֹ הָדֵק.
גֵּרָה – כָּךְ שְׁמוֹ, וְיִתָּכֵן לִהְיוֹת מִגִּזְרַת "מַיִם הַנִּגָּרִים" (שמ"ב יד,ד), שֶׁהוּא נִגְרָר אַחַר הַפֶּה. וְתַרְגּוּמוֹ 'פִּשְׁרָא', שֶׁעַל יְדֵי הַגֵּרָה הָאֹכֶל נִפְשָׁר וְנִמּוֹחַ.
בַּבְּהֵמָה – תֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא, לִדְרָשָׁא, לְהַתִּיר אֶת הַשְּׁלִיל הַנִּמְצָא בִּמְעֵי אִמּוֹ (ספרא שמיני, פרשה ב,ט; חולין ס"ט ע"א).
אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ – וְלֹא בְּהֵמָה טְמֵאָה. וַהֲלֹא בְּאַזְהָרָה הִיא (להלן פסוק ח)? אֶלָּא לַעֲבֹר עָלֶיהָ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה (ספרא שם, פרק ג,א-ב; זבחים ל"ד ע"א).

(ח) מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ – אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם סִימָן טָהֳרָה, מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קְצָת סִימָנֵי טָהֳרָה, אֲסוּרוֹת וְכוּ' (ספרא שם,ב).
מִבְּשָׂרָם – עַל בְּשָׂרָם בְּאַזְהָרָה, וְלֹא עַל עֲצָמוֹת וְגִידִין וְקַרְנַיִם וּטְלָפַיִם (ספרא שמיני, פרק ד,ח).
וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ – יָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים עַל מַגַּע נְבֵלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" וְגוֹמֵר (ויקרא כא,א); כֹּהֲנִים מֻזְהָרִין, וְאֵין יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין. קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, וּמַה טֻּמְאַת מֵת חֲמוּרָה – לֹא הִזְהִיר בָּהּ אֶלָּא כֹּהֲנִים, טֻמְאַת נְבֵלָה קַלָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִגָּעוּ"? בָּרֶגֶל [וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְטַהֵר עַצְמוֹ בָּרֶגֶל] (ספרא שם; ר"ה ט"ז ע"ב).

(ט) סְנַפִּיר – אֵלּוּ שֶׁשָּׁט בָּהֶם.
קַשְׂקֶשֶׂת – אֵלּוּ קְלִפִּים הַקְּבוּעִים בּוֹ (חולין נ"ט ע"א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ" (שמ"א יז,ה; חולין ס"ו ע"ב).

(י) שֶׁרֶץ – בְּכָל מָקוֹם מַשְׁמָעוֹ דָּבָר נָמוּךְ, שֶׁרוֹחֵשׁ וְנָד עַל הָאָרֶץ.

(יא) וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ – לֶאֱסֹר אֶת עֵרוּבֵיהֶן, אִם יֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם (ספרא שמיני, פרשתא ג,ט).
מִבְּשָֹרָם – אֵינוֹ מֻזְהָר עַל הַסְּנַפִּירִים וְעַל הָעֲצָמוֹת (שם,י).
וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ – לְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּנְּנָן (חולין ס"ז ע"א). יַבְחוּשִׁין, מוש̃קירונ"ש [moscherons = יבחושים‏[6]] בְּלַעַז.

(יב) כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ וְגוֹמֵר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר אֶלָּא הַמַּעֲלֶה סִימָנִין שֶׁלּוֹ לַיַּבָּשָׁה; הִשִּׁירָן בַּמַּיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם"; הָא אִם הָיוּ לוֹ בַּמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִשִּׁירָן בַּעֲלִיָּתוֹ, מֻתָּר (ספרא שם,יא).

(יג) לֹא יֵאָכְלוּ – לְחַיֵּב אֶת הַמַּאֲכִילָן לִקְטַנִּים, שֶׁכָּךְ מַשְׁמָעוֹ: לֹא יְהוּ נֶאֱכָלִין עַל יָדְךָ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאָסְרָן בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תֹאכְלוּ" (דברים יד,יב); בַּאֲכִילָה אֲסוּרִין, בַּהֲנָאָה מֻתָּרִין (ספרא שם, פרק ה,א). כָּל עוֹף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לְמִינָהּ", "לְמִינוֹ", "לְמִינֵהוּ", יֵשׁ בְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶאֵין דּוֹמִין זֶה לָזֶה לֹא בְּמַרְאֵיהֶם וְלֹא בִּשְׁמוֹתָם, וְכֻלָּן מִין אֶחָד (ספרא שם,ג-ה; חולין ס"ג ע"א).

(טז) הַנֵּץ – אושטוי"ר [ostoir = נץ גדול‏[7]].

(יז) שָׁלָךְ – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זֶה הַשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם (חולין ס"ג ע"א); וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס "וְשָׁלֵינוּנָא".
כּוֹס וְיַנְשׁוּף – הֵם צואיטי"ש [çuetes = כוס (עוף לילי)‏[8]] הַצּוֹעֲקִים בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָהֶם לְסָתוֹת כָּאָדָם (נדה כ"ג ע"א); וְעוֹד אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ, שֶׁקּוֹרִין יב"ן [javan = לילית‏[9]].

(יח) תִּנְשֶׁמֶת – הִיא ̃קלב"א שורי"ץ [chalve soriz = עטלף], וְדוֹמָה לְעַכְבָּר, וּפוֹרַחַת בַּלָּיְלָה; וְ'תִנְשֶׁמֶת' הָאֲמוּרָה בַּשְּׁרָצִים הִיא דּוֹמָה לָהּ, וְאֵין לָהּ עֵינַיִם, וְקוֹרִין לָהּ טלפ"א [talpe = חפרפרת‏[10]].

(יט) הַחֲסִידָה – זוֹ דַּיָּה לְבָנָה, ציגוינ"א [cegóine = חסידה‏[11]]; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'חֲסִידָה'? שֶׁעוֹשָֹה חֲסִידוּת עִם חַבְרוֹתֶיהָ בִּמְזוֹנוֹת (חולין ס"ג ע"א).
הָאֲנָפָה – הִיא דַּיָּה רַגְזָנִית (שם). וְנִרְאֶה לִי שֶׁהִיא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ הירו"ן [heron = עגור‏[12]].
הַדּוּכִיפַת – תַּרְנְגוֹל הַבָּר, וְכַרְבָּלְתּוֹ כְפוּלָה, וּבְלַעַז הירופ"א [herupe = דוכיפת‏[13]]. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'דּוּכִיפַת'? שֶׁהוֹדוֹ כָּפוּת, וְזוֹ הִיא כַּרְבָּלְתּוֹ. וְ'נַגַּר טוּרָא' נִקְרָא [=באונקלוס], עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין בְּפֶרֶק 'מִי שֶׁאֲחָזוֹ' (דף ס"ח ע"ב).

(כ) שֶׁרֶץ הָעוֹף – הֵם הַדַּקִּים הַנְּמוּכִים הָרוֹחֲשִׁין עַל הָאָרֶץ, כְּגוֹן זְבוּבִים וּצְרָעִין וְיַתּוּשִׁין וַחֲגָבִים.

(כא) עַל אַרְבַּע – עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם.
מִמַּעַל לְרַגְלָיו – סָמוּךְ לְצַוָּארוֹ יֵשׁ לוֹ כְּמִין שְׁתֵּי רַגְלַיִם לְבַד אַרְבַּע רַגְלָיו, וּכְשֶׁרוֹצֶה לָעוּף וְלִקְפֹּץ מִן הָאָרֶץ מִתְחַזֵּק בְּאוֹתָן שְׁתֵּי כְּרָעַיִם וּפוֹרֵחַ. וְיֵשׁ הַרְבֵּה, כְּאוֹתָן שֶׁקּוֹרִין לנגושט"א [langoste = ארבה‏[14]], אֲבָל אֵין אָנוּ בְּקִיאִין בָּהֶן, שֶׁאַרְבָּעָה סִימָנֵי טָהֳרָה נֶאֶמְרוּ בָּהֶם: אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְסֻלַּיִין – אֵלּוּ כְּרָעַיִם הַכְּתוּבִים כַּאן, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רֻבּוֹ (חולין נ"ט ע"א). וְכָל סִימָנִים הַלָּלוּ מְצוּיִים בְּאוֹתָן שֶׁבֵּינוֹתֵינוּ, אֲבָל יֵשׁ שֶׁרֹאשָׁן אָרֹךְ, וְיֵשׁ [שֶׁאֵין] לָהֶם זָנָב, וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁמוֹ חָגָב (שם ס"ה ע"ב), וּבָזֶה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם.

(כג) וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְגוֹמֵר – בָּא לְלַמֵּד שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ, טָהוֹר (ספרא שמיני, פרק ה,י).

(כד) וּלְאֵלֶּה – הָעֲתִידִין לְהֵאָמֵר לְמַטָּה בָּעִנְיָן (ספרא שם, פרשתא ד,יא).
תִּטַּמָּאוּ – כְּלוֹמַר, בִּנְגִיעָתָם יֵשׁ טֻמְאָה.

(כה) וְכָל הַנֹּשֵֹא מִנִּבְלָתָם – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֶמְרָה טֻמְאַת מַשָּׂא, חֲמוּרָה מִטֻּמְאַת מַגָּע, שֶׁהִיא טְעוּנָה כִּבּוּס בְּגָדִים (ספרא שם, ז-ח).

(כו) מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת – כְּגוֹן גָּמָל, שֶׁפַּרְסָתוֹ סְדוּקָה לְמַעְלָה, אֲבָל לְמַטָּה הִיא מְחֻבֶּרֶת. כָּאן לִמֶּדְךָ שֶׁנִּבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה; וּבָעִנְיָן שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (להלן פסוקים לט-מ) פֵּרֵשׁ עַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה.

(כז) עַל כַּפָּיו – כְּגוֹן כֶּלֶב וְדֹב וְחָתוּל.
טְמֵאִים הֵם לָכֶם – לְמַגָּע.

(כט) וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא – כָּל טֻמְאוֹת הַלָּלוּ אֵינָן לְאִסּוּר אֲכִילָה, אֶלָּא לְטֻמְאָה מַמָּשׁ, לִהְיוֹת טָמֵא בְּמַגָּעָן; וְנֶאֱסָר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וּלְהִכָּנֵס בַּמִּקְדָּשׁ.
הַחֹלֶד – מושטויל"א [mostoile = סמור (טורף לילי קטן ממשפחת היונקים)].
וְהַצָּב – פרוי"ט [froit = קרפדה‏[15]] שֶׁדּוֹמֶה לִצְפַרְדֵּעַ.

(ל) אֲנָקָה – היריצו"ן [heriçon = קיפוד].
הַלְּטָאָה – לוישרד"א [leiserde = לטאה].
חֹמֶט – לימצ"א [limace = חילזון ערום].
תִּנְשָׁמֶת – טלפ"א [talpe = חפרפרת].

(לב) בַּמַּיִם יוּבָא – וְאַף לְאַחַר טְבִילָתוֹ – טָמֵא הוּא לִתְרוּמָה עַד הָעֶרֶב, וְאַחַר כָּךְ וְטָהֵר בְּהַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (יבמות ע"ה ע"א).

(לג) אֶל תּוֹכוֹ – אֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ (משנה כלים ב,א; חולין כ"ד ע"ב).
כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא – הַכְּלִי חוֹזֵר וּמְטַמֵּא מַה שֶּׁבַּאֲוִירוֹ.
וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ – לִמֵּד שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה (ספרא שמיני, פרשתא ז,יג).

(לד) מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל – מוּסָב עַל מִקְרָא הָעֶלְיוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא" מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו מַיִם, וְהוּא בְּתוֹךְ כְּלִי חֶרֶס הַטָּמֵא, יִטְמָא. וְכֵן כָּל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי, וְהוּא בְּתוֹךְ כְּלִי חֶרֶס הַטָּמֵא, יִטְמָא. לָמַדְנוּ מִכָּאן דְּבָרִים הַרְבֵּה: לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אֹכֶל מֻכְשָׁר וּמְתֻקָּן לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו מַיִם פַּעַם אַחַת, וּמִשֶּׁבָּאוּ עָלָיו מַיִם פַּעַם אַחַת – מְקַבֵּל טֻמְאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נָגוּב. וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְכָל הַנִּקְרָא מַשְׁקֶה – מַכְשִׁיר זְרָעִים לְטֻמְאָה כַּמַּיִם, שֶׁכָּךְ יֵשׁ לִדְרֹשׁ הַמִּקְרָא: אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם אוֹ כָּל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי, יִטְמָא הָאֹכֶל. וְעוֹד לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן, שֶׁאֵין וְלַד הַטֻּמְאָה מְטַמֵּא כֵּלִים; שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ: 'יָכוֹל יְהוּ כָּל הַכֵּלִים מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא מִכָּל הָאֹכֶל, אֹכֶל וּמַשְׁקֶה מִטַּמֵּא מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס, וְאֵין כָּל הַכֵּלִים מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס' (ספרא שם, פרק ט,א; פסחים כ' ע"א). לְפִי שֶׁהַשֶּׁרֶץ אַב הַטֻּמְאָה, וְהַכְּלִי שֶׁנִּטְמָא מִמֶּנּוּ – וְלַד הַטֻּמְאָה, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְטַמֵּא כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְלָמַדְנוּ עוֹד, שֶׁהַשֶּׁרֶץ שֶׁנָּפַל לַאֲוִיר תַּנּוּר וְהַפַּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא נָגַע הַשֶּׁרֶץ בַּפַּת – הַתַּנּוּר רִאשׁוֹן וְהַפַּת שְׁנִיָּה; וְלֹא נֹאמַר: רוֹאִין אֶת הַתַּנּוּר כְּאִלּוּ מָלֵא טֻמְאָה, וּתְהֵא הַפַּת תְּחִלָּה. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, לֹא נִתְמַעֲטוּ כָּל הַכֵּלִים מִלִּטַּמֵא מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהֲרֵי טֻמְאָה עַצְמָהּ נָגְעָה בָּהֶן מִגַּבָּן (פסחים שם). וְלָמַדְנוּ עוֹד עַל בִּיאַת מַיִם, שֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת זְרָעִים אֶלָּא אִם כֵּן נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מִשֶּׁנִּתְלְשׁוּ (חולין קי"ח ע"ב); שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר: מְקַבְּלִין הֶכְשֵׁר בִּמְחֻבָּר – אֵין לְךָ שֶׁלֹא בָּאוּ עָלָיו מַיִם, וּמַהוּ אוֹמֵר: אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם? וְלָמַדְנוּ עוֹד, שֶׁאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֲחֵרִים אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ כַּבֵּיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יֵאָכֵל (ספרא שם,א; יומא פ' ע"א), אֹכֶל הַנֶּאֱכָל בְּבַת אַחַת; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים: אֵין בֵּית הַבְּלִיעָה מַחֲזִיק יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת (יומא שם).

(לה) תַּנּוּר וְכִירַיִם – כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִים הֵם; וְהֵם שֶׁל חֶרֶס, וְיֵשׁ לָהֶן תּוֹךְ, וְשׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵרָה עַל נֶקֶב הֶחָלָל; וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה.
יֻתָּץ – שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶס טָהֳרָה בִּטְבִילָה.
וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: מְצֻוֶּה אֲנִי לְנָתְצָם; תַּלְמוּד לוֹמַר: וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, אִם רָצָה לְקַיְּמָן בְּטֻמְאָתָן – רַשָּׁאי (ספרא שמיני, פרק י,י).

(לו) אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם – הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְעוֹד יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד, יִהְיֶה טָהוֹר הַטּוֹבֵל בָּהֶם מִטֻּמְאָתוֹ.
וְנוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא – אֲפִלּוּ הוּא בְּתוֹךְ מַעְיָן וּבוֹר וְנוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם – יִטְמָא. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: קַל וָחֹמֶר; אִם מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, קַל וָחֹמֶר שֶׁיַּצִּיל אֶת הַטָּהוֹר מִלִּטַּמֵא? לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא" (ספרא שם, פרשתא ט,ה).

(לז) זֶרַע זֵרוּעַ – זְרִיעָה שֶׁל מִינֵי זֵרְעוֹנִין. זֵרוּעַ – שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ: "וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים" (דניאל א,יב).
טָהוֹר הוּא – לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר וְנִתְקַן לִקָּרוֹת אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו מַיִם.

(לח) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע – לְאַחַר שֶׁנִּתְלַשׁ (חולין קי"ח ע"ב); שֶׁאִם תֹּאמַר: יֵשׁ הֶכְשֵׁר בִּמְחֻבָּר, אֵין לְךָ זֶרַע שֶׁלֹא הֻכְשַׁר.
מַיִם עַל זֶרַע – בֵּין מַיִם בֵּין שְׁאָר מַשְׁקִין, בֵּין הֵם עַל הַזֶּרַע, בֵּין הַזֶּרַע נָפַל לְתוֹכָן, הַכֹּל נִדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שמיני, פרק יא,ו;ט).
וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו – אַף מִשֶּׁנֻּגַּב מִן הַמַּיִם (ב"מ כ"ב ע"א-ב), שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת עָלָיו שֵׁם אֹכֶל; וּמִשֶּׁיָּרַד לוֹ הֶכְשֵׁר קַבָּלַת טֻמְאָה פַּעַם אַחַת, שׁוּב אֵינוֹ נֶעֱקָר הֵימֶנּוּ.

(לט) בְּנִבְלָתָהּ – וְלֹא בַּעֲצָמוֹת וְגִידִים, וְלֹא בְּקַרְנַיִם וּטְלָפַיִם, וְלֹא בְּעוֹר (ספרא פרשתא י,ה; חולין קי"ז ע"ב).

(מ) וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָהּ – חֲמוּרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת מַגָּע; שֶׁהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְהַנּוֹגֵעַ – אֵין בְּגָדָיו טְמֵאִין, שֶׁלֹא נֶאֱמַר בּוֹ "יְכַבֵּס בְּגָדָיו".
וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ – יָכוֹל תְּטַמְּאֶנּוּ אֲכִילָתוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר: "נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ" (ויקרא כב,ח), אוֹתָהּ מְטַמְּאָה בְּגָדִים בַּאֲכִילָתָהּ, וְאֵין נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּגָדִים בַּאֲכִילָתָהּ בְּלֹא מַשָּׂא, כְּגוֹן אִם תְּחָבָהּ לוֹ חֲבֵרוֹ בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֹכֵל? לִתֵּן שִׁעוּר לַנּוֹשֵׂא וְלַנּוֹגֵעַ כְּדֵי אֲכִילָה, וְהוּא כַּזַּיִת (ספרא שם, פרשה י,ז; נדה מ"ב ע"ב).
וְטָמֵא עַד הָעָרֶב – אַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל, צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.

(מא) הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ – לְהוֹצִיא אֶת הַיַּתּוּשִׁין שֶׁבַּכְּלִיסִין וְשֶׁבַּפּוֹלִין וְאֶת הַזִּיזִין שֶׁבַּעֲדָשִים (ספרא שמיני, פרק יב,א; חולין ס"ז ע"ב), שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁרְצוּ עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא בְּתוֹךְ הָאֹכֶל; אֲבָל מִשֶּׁיָּצְאוּ לַאֲוִיר וְשָׁרְצוּ, הֲרֵי נֶאֶסְרוּ.
לֹא יֵאָכֵל – לְחַיֵּב עַל הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל (ספרא שם). וְאֵין קָרוּי שֶׁרֶץ אֶלָּא דָּבָר נָמוּךְ קְצַר רַגְלַיִם, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כְּרוֹחֵשׁ וָנָד.

(מב) הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן – זֶה נָחָשׁ (ספרא שם,ב; חולין שם). וּלְשׁוֹן גָּחוֹן – שְׁחִיָּה, שֶׁהוֹלֵךְ שָׁח וְנוֹפֵל עַל מֵעָיו.
וְכֹל הוֹלֵךְ – לְהָבִיא הַשִּׁלְשׁוּלִין, וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה (שם).
הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע – זֶה עַקְרָב.
כֹּל – לְהָבִיא אֶת הַחִפּוּשִׁית, איש̃קרבו"ט [escharbot = חיפושית] בְּלַעַז, וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה (שם).
מַרְבֵּה רַגְלַיִם – זֶה נַדָּל (שם), שֶׁרֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַגְלַיִם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד זְנָבוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְקוֹרִין צינפיי"ש [çenpiés = נדל, מרבה־רגליים (מלה במלה: מאה רגליים)].

(מג) אַל תְּשַׁקְּצוּ – בַּאֲכִילָתָן; שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְאֵין שִׁקּוּץ נֶפֶשׁ בְּמַגָּע. וְכֵן לֹא תִטַּמְּאוּ, בַּאֲכִילָתָן.
וְנִטְמֵתֶם בָּם – אִם אַתֶּם מִטַּמְּאִין בָּהֶם בָּאָרֶץ, אַף אֲנִי מְטַמֵּא אֶתְכֶם בָּעוֹלָם הַבָּא וּבִישִׁיבַת מַעְלָה (יומא ל"ט ע"א).

(מד) כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, שֶׁאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, כָּךְ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, קַדְּשׁוּ אֶת עַצְמְכֶם לְמַטָּה (ספרא שמיני, פרק יב,ג).
וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – לְפִי שֶׁאֲנִי אֲקַדֵּשׁ אֶתְכֶם לְמַעְלָה וּבָעוֹלָם הַבָּא (יומא ל"ט ע"א).
וְלֹא תְטַמְּאוּ וְגוֹמֵר – לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּלָאוִין הַרְבֵּה, וְכָל לָאו – מַלְקוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא: אָכַל פּוּטִיתָא – לוֹקֶה אַרְבַּע, נְמָלָה – לוֹקֶה חָמֵשׁ, צִרְעָה – לוֹקֶה שֵׁשׁ (מכות ט"ז ע"ב; פסחים כ"ד ע"א).

(מה) כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם – עַל מְנַת שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְווֹתַי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם (ספרא שם,פרק יב,ד). [דָּבָר אַחֵר: כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם – בְּכֻלָּן כְּתִיב "הוֹצֵאתִי", וְכָאן כְּתִיב הַמַּעֲלֶה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵי לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְֹרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין בִּשְׁרָצִים כִּשְׁאָר אֻמּוֹת – דַּיָּם. וּמַעַלְיוּתָא הִיא לְגַבַּיְהוּ, זֶהוּ לְשׁוֹן מַעֲלֶה (ב"מ ס"א ע"ב)].

(מז) לְהַבְדִּיל – לֹא בִּלְבַד הַשּׁוֹנֶה, אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר וּבָקִי בָּהֶן (ספרא שם,פרק יב,ו).
בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין טְמֵאָה לְךָ לִטְהוֹרָה לְךָ, בֵּין נִשְׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל קָנֶה לְנִשְׁחַט רֻבּוֹ (שם,ז).
וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין צְבִי לְעָרוֹד? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה כְּשֵׁרָה לְנוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה פְּסוּלָה (שם,ח).

פרשת תזריעעריכה

פרק יבעריכה

(ב) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ – אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (ויק"ר יד,א).
כִּי תַזְרִיעַ – לְרַבּוֹת שֶׁאֲפִלּוּ יְלָדַתּוֹ מָחוּי, שֶׁנִּמְחָה וְנַעֲשָׂה כְּמִין זֶרַע, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה (נדה כ"ז ע"ב).
כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא – כְּסֵדֶר כָּל טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בְּנִדָּה, מִטַּמְּאָה בְּטֻמְאַת לֵדָה, וַאֲפִלּוּ נִפְתַּח הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם.
דְּוֹתָהּ – לְשׁוֹן דָּבָר הַזָּב מִגּוּפָהּ. לָשׁוֹן אַחֵר, לְשׁוֹן מַדְוֶה וְחֹלִי, שֶׁאֵין אִשָּׁה רוֹאָה דָּם שֶׁלֹּא תֶּחֱלֶה, רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ.

(ד) תֵּשֵׁב – אֵין 'תֵּשֵׁב' אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה, כְּמוֹ: "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ" (דברים א,מו); "וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (בראשית יג,יח).
בִּדְמֵי טָהֳרָה – אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאָה [דָּם], טְהוֹרָה.
בִּדְמֵי טָהֳרָה – לֹא מַפִּיק הֵ"א; וְהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'טֹהַר'.
יְמֵי טָהֳרָהּ – מַפִּיק הֵ"א: יְמֵי טֹהַר שֶׁלָּהּ.
בְּכָל קֹדֶשׁ וְכוּלֵּיהּ – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה (יבמות ע"ה ע"א). לְפִי שֶׁזּוֹ טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ, שֶׁטָּבְלָה לְסוֹף שִׁבְעָה, וְאֵין שִׁמְשָׁהּ מַעֲרִיב לְטַהֲרָהּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעִים, שֶׁלְּמָחָר תָּבִיא אֶת כַּפָּרַת טָהֳרָתָהּ.
לֹא תִגָּע – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בִּיבָמוֹת (שם).

(ז) וְהִקְרִיבוֹ – לִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מְעַכְּבָהּ מִלֶּאֱכוֹל בַּקֳּדָשִׁים אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם, וְאֵי זֶה הוּא? זֶה חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (להלן פסוק ח); מִי שֶׁהוּא בָּא לְכַפֵּר, בּוֹ הַטָּהֳרָה תְּלוּיָה (ספרא תזריע פרק ג,ה).
וְטָהֲרָה – מִכְּלָל שֶׁעַד כָּאן קְרוּיָה טְמֵאָה (סנהדרין פ"ג ע"ב; זבחים י"ט ע"ב).

(ח) אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת – לֹא הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְמִקְרָאָהּ; אֲבָל לְהַקְרָבָה, חַטָּאת קוֹדֵם לְעוֹלָה. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים בְּפֶרֶק 'כָּל הַתָּדִיר' (דף צ' ע"א).

פרק יגעריכה

(ב) שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת וְגוֹמֵר – שְׁמוֹת נְגָעִים הֵם, וּלְבָנוֹת זוֹ מִזּוֹ (ספרא נגעים, פרשתא א,ד; שבועות ה' ע"ב).
בַּהֶרֶת – חֲבַרְבּוּרוֹת, טי"א [taje = כתם] בְּלַעַז; וְכֵן: "בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז,כא).
אֶל אַהֲרֹן וְגוֹמֵר – גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁאֵין טֻמְאַת נְגָעִים וְטָהֳרָתָן אֶלָּא עַל פִּי כֹּהֵן (ספרא שם,ט).

(ג) וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן – מִתְּחִלָּה שָׁחוֹר, וְהָפַךְ לְלָבָן בְּתוֹךְ הַנֶּגַע. וּמִעוּט שֵׂעָר שְׁנַיִם (ספרא שם, פרק ב,ב-ג).
עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ – כָּל מַרְאֵה לָבָן עָמֹק הוּא, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).
וְטִמֵּא אֹתוֹ – יֹאמַר לוֹ: "טָמֵא אַתָּה"; שֶׁשֵּׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה הוּא, גְּזֵרַת הַכָּתוּב.

(ד) וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ [מִן הָעוֹר] – לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ.
וְהִסְגִּיר – יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד, וְלֹא יֵרָאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו.

(ה) בְּעֵינָיו – בְּמַרְאֵהוּ וּבְשִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן.
וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית – הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט (נגעים פ"ג, מ"ג).

(ו) כֵּהָה – הָכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ; הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָּשָׂה, טָמֵא.
מִסְפַּחַת – שֵׁם נֶגַע טָהוֹר.
וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר – הוֹאִיל וְנִזְקַק לְהִסָּגֵר – נִקְרָא טָמֵא, וְצָרִיךְ טְבִילָה.

(ח) וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן – וּמִשֶּׁטִּמְּאוֹ, הֲרֵי הוּא מֻחְלָט, וְזָקוּק לְצִפֳּרִים וּלְתִגְלַחַת וּלַקָּרְבָּן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת 'זֹאת תִּהְיֶה' (להלן יד,א-לב; מגילה ח' ע"ב).
צָרַעַת הִוא – הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת.
צָרַעַת – לְשׁוֹן נְקֵבָה; "נֶגַע" – לְשׁוֹן זָכָר.

(י) וּמִחְיַת – שינמינ"ט [seiniment = החלמה‏[16]] בְּלַעַ"ז, שֶׁנֶּהְפַּךְ מִקְצַת הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂאֵת לְמַרְאֵה בָּשָׂר. אַף הוּא סִימַן טֻמְאָה: שֵׂעָר לָבָן בְּלֹא מִחְיָה, וּמִחְיָה בְּלֹא שֵׂעָר לָבָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה מִחְיָה אֶלָּא בַּשְּׂאֵת, אַף בְּכָל הַמַּרְאוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן הוּא סִימַן טֻמְאָה (ספרא פרשתא ג,יא).

(יא) צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא – מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה; וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה מִלְמַעְלָה, וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה. שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה, אֲטַהֲרֶנָּה.

(יב) מֵרֹאשׁוֹ – שֶׁל אָדָם, וְעַד רַגְלָיו.
לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן – פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹרוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).

(יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָֹר חַי – אִם צָמְחָה בּוֹ מִחְיָה, הֲרֵי כְּבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה! אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, שֶׁשּׁוֹפֵעַ אֵילָךְ וָאֵילָךְ; וְחָזַר רֹאשׁ הָאֵבָר וְנִתְגַּלָּה שִׁפּוּעוֹ עַל יְדֵי שֻׁמָּן, כְּגוֹן שֶׁהִבְרִיא וְנַעֲשָֹה רָחָב וְנִרְאֵית בּוֹ הַמִּחְיָה; לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב שֶׁתְּטַמֵּא (ספרא שם, פרק ה,א).
וּבְיוֹם הֵרָאוֹת – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְיוֹם? לְלַמֵּד: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ: חָתָן, נוֹתְנִין לוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ [וּלְאִצְטְלִיתוֹ] וְלִכְסוּתוֹ וּלְבֵיתוֹ. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל (מו"ק ז' ע"ב; בכורות ל"ד ע"ב).

(טז) צָרַעַת הוּא – הַבָּשָׂר הַהוּא; בָּשָׂר לְשׁוֹן זָכָר.

(יח) שְׁחִין – לְשׁוֹן חִמּוּם, שֶׁנִּתְחַמֵּם הַבָּשָֹר בְּלִקּוּי הַבָּא לוֹ מֵחֲמַת מַכָּה, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאוּר (ספרא פרק ו,ו; חולין ח' ע"א).
וְנִרְפָּא – הַשְּׁחִין הֶעֱלָה אֲרוּכָה, וּבִמְקוֹמוֹ הֶעֱלָה נֶגַע אַחֵר.

(יט) אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת – שֶׁאֵין הַנֶּגַע לָבָן חָלָק, אֶלָּא פָּתוּךְ וּמְעֹרָב בִּשְׁתֵּי מַרְאוֹת, לֹבֶן וְאֹדֶם (נגעים פ"א, מ"ב; שבועות ו' ע"א).

(כ) מַרְאֶהָ שָׁפָל – וְאֵין מַמָּשׁוֹ שָׁפָל, אֶלָּא מִתּוֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ הוּא נִרְאֶה שָׁפָל וְעָמֹק, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).

(כב) נֶגַע הִוא – הַשְּׂאֵת הַזֹּאת אוֹ הַבַּהֶרֶת.

(כג) תַּחְתֶּיהָ – בִּמְקוֹמָהּ.
צָרֶבֶת הַשְּׁחִין – כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֹשֶׁם שִׁחֲנָא"; אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר. כָּל 'צָרֶבֶת' – לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ "וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים" (יחזקאל כא,ג), רייטריר"א [retreire = לכווץ] בְּלַעַז.
צָרֶבֶת – רטריימינ"ט [retreiment = כיווץ‏[17]] בְּלַעַז.

(כד) מִחְיַת הַמִּכְוָה – שיינימינ"ט [seiniment = החלמה‏[18]]. כְּשֶׁחָיְתָה הַמִּכְוָה, נֶהֶפְכָה לְבַהֶרֶת פְּתוּכָה, אוֹ לְבָנָה חֲלָקָה. וְסִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין שָׁוִים הֵם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב? לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: נוֹלַד חֲצִי גָּרִיס בַּשְּׁחִין וַחֲצִי גָּרִיס בַּמִּכְוָה, לֹא יִדּוֹנוּ כַּגָּרִיס (חולין ח' ע"א).

(כט) בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן – בָּא הַכָּתוּב לְחַלֵּק בֵּין נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר לְנֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם בָּשָׂר: שֶׁזֶּה – סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר לָבָן, וְזֶה – סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר צָהוֹב (ספרא נגעים, פרשתא ה,ה).

(ל) וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב – שֶׁנֶּהְפַּךְ שֵׂעָר שָׁחוֹר שֶׁבּוֹ לְצָהוֹב (שם, פרק ח,א).
נֶתֶק הוּא – כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר.

(לא) וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ – הָא אִם הָיָה בּוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר – טָהוֹר, וְאֵין צָרִיךְ לְהִסָּגֵר; שֶׁשֵּׂעָר שָׁחוֹר – סִימַן טָהֳרָה הוּא בִּנְתָקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ" וְגוֹמֵר (להלן פסוק לז; ספרא נגעים, פרק ח,ט).

(לב) וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה וְגוֹמֵר – הָא אִם פָּשָׂה אוֹ הָיָה בּוֹ שֵׂעָר צָהֹב, טָמֵא.

(לג) וְהִתְגַּלָּח – סְבִיבוֹת הַנֶּתֶק (נגעים פ"י, מ"ה).
וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ סָבִיב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה (שם); שֶׁאִם יִפְשֶׂה, יַעֲבֹר הַשְּׂעָרוֹת וְיֵצֵא לִמְקוֹם הַגִּלּוּחַ.

(לה) אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ – אֵין לִי אֶלָּא פּוֹשֶׂה לְאַחַר הַפְּטוֹר; מִנַּיִן אַף בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: פָּשֹׂה יִפְשֶׂה (ספרא שם, פרק ט,ט).

(לז) וְשֵׂעָר שָׁחֹר – מִנַּיִן אַף הַיָּרֹק וְהָאָדֹם שֶׁאֵינוֹ צָהֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר וְשֵׂעָר (ספרא שם,יד). וּלְמָה [ספרים אחרים: וּלְשׁוֹן] צָהֹב דּוֹמֶה? לְתַבְנִית הַזָּהָב (שם פרשתא ה,ה), "צָהֹב" כְּמוֹ זָהוֹב, אורבל"א [orable = צהבהב‏[19]] בְּלַעַז.
טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן – הָא טָמֵא שֶׁטִּהֲרוֹ הַכֹּהֵן, לֹא טָהוֹר (ספרא שם, פרק ט,טז).

(לח) בֶּהָרֹת – חֲבַרְבּוּרוֹת.

(לט) כֵּהוֹת לְבָנֹת – שֶׁאֵין לֹבֶן שֶׁלָּהֶן עַז, אֶלָּא כֵּהֶה.
בֹּהַק – כְּמוֹ לֹבֶן הַנִּרְאֶה בִּבְשַׂר אָדָם, אָדֹם שֶׁקּוֹרִין רו"ש [ros = אדמוני] בֵּין חֲבַרְבּוּרוֹת אַדְמִימוּתוֹ, קָרוּי בֹּהַק; כְּאִישׁ עַדְשָׁן, שֶׁבֵּין עֲדָשָׁה לַעֲדָשָׁה מַבְהִיק הַבָּשָֹר בְּלֹבֶן צַח.

(מ) קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא – טָהוֹר מִטֻּמְאַת נְתָקִין, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּסִימָנֵי רֹאשׁ וְזָקָן, שֶׁהֵם מְקוֹם שֵׂעָר, אֶלָּא בְּסִימָנֵי נִגְעֵי עוֹר בָּשָׂר, (בְּשֵֹעָר לָבָן,) מִחְיָה וּפִשְׂיוֹן (ספרא שם, פרק יא,א-ב; נגעים פ"ג, מ"ו; שם פ"י, מ"י).

(מא) וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו – מִשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד כְּלַפֵּי פָּנָיו קָרוּי גַּבַּחַת, וְאַף הַצְּדָעִין שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן בִּכְלָל; וּמִשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד כְּלַפֵּי אֲחוֹרָיו קָרוּי קָרַחַת (ספרא שם, פרק י,ז).

(מב) נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם – פָּתוּךְ. מִנַּיִן שְׁאָר הַמַּרְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר נֶגַע (ספרא שם, פרק יא,א-ג).

(מג) כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר – כְּמַרְאֵה הַצָּרַעַת הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת עוֹר בָּשָׂר: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" (לעיל פסוק ב). וּמָה אָמוּר בּוֹ? שֶׁמְּטַמֵּא בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת, וְנִדּוֹן בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְלֹא כְּמַרְאֵה צָרַעַת הָאָמוּר בִּשְׁחִין וּמִכְוָה, שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא כְּמַרְאֵה נְתָקִין שֶׁל מְקוֹם שֵׂעָר, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת [שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ, בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ] (ספרא שם, פרק יא,ג-ו; משנה נגעים שם).

(מד) בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ – אֵין לִי אֶלָּא נְתָקִין, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְנֻגָּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ", לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן (ספרא שם, פרק יב,ב-ג); עַל כֻּלָּן הוּא אוֹמֵר: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְגוֹמֵר" (פסוק מה; ספרא שם, ה-ט).

(מה) פְרֻמִים – קְרוּעִים (ספרא שם,ו).
פָרוּעַ – מְגֻדַּל שֵׂעָר (שם).
וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה – כְּאָבֵל (שם,ז).
שָׂפָם – שְׂעַר הַשְּׂפָתַיִם, גירנו"ן [gernon = שפם] בְּלַעַז.
וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא – מַשְׁמִיעַ שֶׁהוּא טָמֵא וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ (ספרא שם; מו"ק ה' ע"א).

(מו) בָּדָד יֵשֵׁב – שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁאָר טְמֵאִים יוֹשְׁבִים עִמּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַה נִּשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר טְמֵאִים לֵישֵׁב בָּדָד? הוֹאִיל וְהוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרָע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אַף הוּא יִבָּדֵל (ערכין ט"ז ע"ב).
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (ספרא שם,יד; פסחים ס"ז ע"א).

(מח) לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר – שֶׁל פִּשְׁתִּים אוֹ שֶׁל צֶמֶר.
אוֹ בְעוֹר – זֶה עוֹר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה.
אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר – זֶה עוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה.

(מט) יְרַקְרַק – יָרֹק שֶׁבִּירֻקִּין.
אֲדַמְדָּם – אָדֹם שֶׁבַּאֲדֻמִּים (ספרא נגעים, פרק יד,ב).

(נא) צָרַעַת מַמְאֶרֶת – לְשׁוֹן "סִלּוֹן מַמְאִיר" (יחזקאל כח,כד), פוינינ"ט [poiniant = דוקר] בְּלַעַז. וּמִדְרָשׁוֹ: תֵּן בּוֹ מְאֵרָה, שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה הֵימֶנּוּ (ספרא שם,יא).

(נב) בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים – שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: יָכוֹל יָבִיא גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׂרְפֵם עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", אֵינָהּ צְרִיכָה דָּבָר אַחֵר עִמָּהּ. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים? לְהוֹצִיא אֶת הָאִמְרִיּוֹת שֶׁבּוֹ שֶׁהֵן מִמִּין אַחֵר (ספרא שם, פרק טו,א-ג). אִמְרִיּוֹת – לְשׁוֹן שָׂפָה, כְּמוֹ "אִמְרָא".

(נד) אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע – יָכוֹל מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע. יָכוֹל כָּל הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ טָעוּן כִּבּוּס? תַּלְמוּד לוֹמַר הַנָּגַע. הָא כֵּיצַד? יְכַבֵּס מִן הַבֶּגֶד עִמּוֹ (ספרא שם,ה).

(נה) אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס – לְשׁוֹן הֵעָשׂוֹת.
לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ – לֹא הֻכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ.
וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה – שָׁמַעְנוּ שֶׁאִם לֹא הָפַךְ וְלֹא פָשָׂה – טָמֵא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לֹא הָפַךְ וּפָשָׂה. הָפַךְ וְלֹא פָשָׂה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע", מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם,ז), וּרְמַזְתִּיהָ כָּאן לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל אָפְנָיו.
פְּחֶתֶת הִוא – לְשׁוֹן גּוּמָא, כְּמוֹ "בְּאַחַת הַפְּחָתִים" (שמ"ב יז,ט), כְּלוֹמַר: שְׁפָלָה הִיא, נֶגַע שֶׁמַּרְאָיו שׁוֹקְעִין (ספרא שם,ט).
בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "בִּשְׁחִיקוּתֵהּ אוֹ בַּחֲדָתוּתֵהּ" [=בִּשְׁחִיקָתוֹ אוֹ בַּחֲדָשׁוּתוֹ].
קָרַחְתּוֹ – שְׁחָקִים יְשָׁנִים (ספרא שם). וּמִפְּנֵי הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהֻצְרַךְ לִגְזֵרָה שָׁוָה: מִנַּיִן לִפְרִיחָה בִּבְגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֶמְרָה קָרַחַת וְגַבַּחַת בְּאָדָם (לעיל פסוק מב), וְנֶאֶמְרָה קָרַחַת וְגַבַּחַת בִּבְגָדִים; מַה לְּהַלָּן, פָּרַח בְּכֻלּוֹ טָהוֹר (לעיל פסוק יג), אַף כָּאן, פָּרַח בְּכֻלּוֹ טָהוֹר (נדה י"ט ע"א). לְכָךְ אָחַז הַכָּתוּב לְשׁוֹן קָרַחַת וְגַבַּחַת. וּלְעִנְיַן פֵּרוּשׁוֹ וְתַרְגּוּמוֹ – זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ: 'קָרַחַת' – לְשׁוֹן יְשָׁנִים, וְ'גַבַּחַת' – לְשׁוֹן חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ נִכְתַּב: 'בְּאַחֲרִיתוֹ אוֹ בְקַדְמוּתוֹ'; שֶׁהַקָּרַחַת לְשׁוֹן אֲחוֹרַיִם וְהַגַּבַּחַת לְשׁוֹן פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו" וְגוֹמֵר (לעיל פסוק מא). וְהַקָּרַחַת, כָּל שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד מִן הַקָּדְקֹד וּלְאַחֲרָיו. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשת נגעים, פרק טו,ט).

(נו) וְקָרַע אֹתוֹ – יִקְרַע מְקוֹם הַנֶּגַע מִן הַבֶּגֶד וְיִשְׂרְפֶנּוּ (ספרא שם, פרק טז,ב).

(נז) פֹּרַחַת הִוא – דָּבָר הַחוֹזֵר וְצוֹמֵחַ.
בָּאֵשׁ תִּשְֹרְפֶנּוּ – אֶת כָּל הַבֶּגֶד.

(נח) וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע – אִם כְּשֶׁכִּבְּסוּהוּ בַּתְּחִלָּה, עַל פִּי כֹּהֵן, סָר מִמֶּנּוּ הַנֶּגַע לְגַמְרֵי.
וְכֻבַּס שֵׁנִית – לְשׁוֹן טְבִילָה. תַּרְגּוּם שֶׁל 'כִּבּוּסִין' שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ – לְשׁוֹן לִבּוּן, "וְיִתְחַוַּר", חוּץ מִזֶּה, שֶׁאֵינוֹ לְלִבּוּן אֶלָּא לִטְבֹּל, לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ 'וְיִצְטַבַּע'; וְכֵן כָּל כִּבּוּסֵי בְּגָדִים שֶׁהֵן לִטְבִילָה, מְתֻרְגָּמִין "וְיִצְטַבַּע".

פרשת מצרעעריכה

פרק ידעריכה

(ב) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע וְגוֹמֵר – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַהֲרִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה (ספרא מצורע, פרשתא א,ג; מגילה כ"א ע"א).

(ג) אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לִשְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת, שֶׁנִּשְׁתַּלַּח שָׁם בִּימֵי חִלּוּטוֹ.

(ד) חַיּוֹת – פְּרָט לִטְרֵפוֹת (חולין ק"מ ע"א).
טְהֹרוֹת – פְּרָט לְעוֹף טָמֵא (ספרא שם,יב; חולין קל"ט ע"ב-ק"מ ע"א). לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל לָשׁוֹן הָרָע (ערכין ט"ו ע"ב), שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּטֵי דְּבָרִים, לְפִיכָךְ הֻזְקְקוּ לְטָהֳרָתוֹ צִפֳּרִים, שֶׁמְּפַטְפְּטִין תָּמִיד בְּצִפְצוּף קוֹל (ערכין ט"ז ע"ב).
וְעֵץ אֶרֶז – לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל גַּסּוּת הָרוּחַ (תנחומא מצורע, ג).
וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב – מַה תַּקָּנָתוֹ וְיִתְרַפֵּא? יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ מִגַּאֲוָתוֹ כְּתוֹלַעַת וּכְאֵזוֹב (שם).
עֵץ אֶרֶז – מַקֵּל שֶׁל אֶרֶז.
וּשְׁנִי תוֹלַעַת – לָשׁוֹן שֶׁל צֶמֶר צָבוּעַ זְהוֹרִית.

(ה) עַל מַיִם חַיִּים – נוֹתֵן אוֹתָם תְּחִלָּה בִּכְלִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דַּם צִפּוֹר נִכָּר בָּהֶם; וְכַמָּה הֵם? רְבִיעִית (ספרא שם, פרק א,ה; סוטה ט"ז ע"ב).

(ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ אוֹגְדָהּ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְרִישָׁהּ לְעַצְמָהּ [אֲבָל הָעֵץ וְהָאֵזוֹב כְּרוּכִין יַחַד בִּלְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב, קִיחָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן.] יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל אֲגֻדָּה, כָּךְ לֹא תִהְיֶה בִּכְלַל טְבִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלַל טְבִילָה (ספרא שם, ו).

(ח) וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ – מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה (ספרא שם, פרשתא ב,יא; מו"ק ז' ע"ב).

(ט) אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְגוֹמֵר – כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, לְהָבִיא כָּל מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה (סוטה ט"ז ע"א).

(י) וְכַבְשָׂה אַחַת – לְחַטָּאת.
וּשְׁלֹשָׁה עֶשְֹרֹנִים – לְנִסְכֵּי שְׁלֹשָׁה כְּבָשִֹים הַלָּלוּ; שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע טְעוּנִין נְסָכִים (מנחות צ"א ע"א).
וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן – לְהַזּוֹת עָלָיו שֶׁבַע, וְלִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ, וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת.

(יא) לִפְנֵי ה' – בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר (ספרא שם, פרשתא ג,ו; סוטה ז' ע"א); וְלֹא בָּעֲזָרָה עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסַּר כִּפּוּרִים.

(יב) וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם – יַקְרִיבֶנּוּ לְתוֹךְ הָעֲזָרָה לְשֵׁם אָשָׁם.
וְהֵנִיף – שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חַי (מנחות ס"ב ע"ב).
וְהֵנִיף אֹתָם – אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַלֹּג (ספרא שם,ז; מנחות ס"א ע"א).

(יג) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְגוֹמֵר – עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בְּתוֹרַת אָשָׁם, בְּפָרָשַׁת 'צַו אֶת אַהֲרֹן' (ויקרא ז,ב), שֶׁהָאָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן? – לְפִי שֶׁיָּצָא זֶה מִכְּלַל אֲשָׁמוֹת לִדּוֹן בְּהַעֲמָדָה, יָכוֹל תְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ בִּמְקוֹם הַעֲמָדָתוֹ? לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשָׁחַט... בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְגוֹמֵר (ספרא שם,ח).
כִּי כַּחַטָּאת – כִּי כְּכָל הַחַטָּאוֹת הָאָשָׁם הַזֶּה הוּא לַכֹּהֵן, בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּכֹּהֵן – הִשְׁוָה אָשָׁם זֶה לְחַטָּאת; שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְיָצָא דָּמוֹ מִכְּלַל שְׁאָר אֲשָׁמוֹת, לִנָּתֵן עַל תְּנוּךְ וּבְהוֹנוֹת, לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן. יָכוֹל יְהֵא דָּמוֹ נִתָּן לְמַעְלָה כַּחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּלֵּיהּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ג,א).

(יד) תְּנוּךְ – גָּדֵר אֶמְצָעִי שֶׁבָּאֹזֶן (שם,ה). וּלְשׁוֹן תְּנוּךְ לֹא נוֹדַע לִי; וְהַפּוֹתְרִים קוֹרִים לוֹ טינרו"ם [tenrum = חסחוס‏[20]].
בֹּהֶן – גּוּדָל.

(יח) לִפְנֵי ה' – כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים (שם,ט).

(כ) וְאֶת הַמִּנְחָה – מִנְחַת נְסָכִים שֶׁל בְּהֵמָה (מנחות צ"א ע"א).

(כא) וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד – לְכֶבֶשׂ זֶה שֶׁהוּא אֶחָד, יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד לִנְסָכָיו.
וְלֹג שָׁמֶן – לָתֵת מִמֶּנּוּ עַל הַבְּהוֹנוֹת; וְשֶׁמֶן שֶׁל נִסְכֵּי הַמִּנְחָה לֹא הֻזְקַק הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ.

(כג) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ – שְׁמִינִי לְצִפֳּרִים וּלְהַזָּאַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת.

(כח) עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם – אֲפִלּוּ נִתְקַנֵּחַ הַדָּם; לִמֵּד שֶׁאֵין הַדָּם גּוֹרֵם, אֶלָּא הַמָּקוֹם גּוֹרֵם (מנחות י' ע"א).

(לד) וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת – בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם (ספרא שם, פרשתא ה,ד), לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר; וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן (ויק"ר יז,ו).

(לה) כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת – אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר 'נֶגַע נִרְאָה לִי', אֶלָּא "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי" (ספרא שם,י; נגעים פי"ב מ"ה).

(לו) בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן וְכוּלֵּיהּ – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן נִזְקָק לוֹ, אֵין שָׁם תּוֹרַת טֻמְאָה.
וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת – שֶׁאִם לֹא יְפַנֵּהוּ וְיָבֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ יִטְמָא. וְעַל מֶה חָסָה תּוֹרָה? אִם עַל כְּלֵי שֶׁטֶף, יַטְבִּילֵם וְיִטַּהֲרוּ; וְאִם עַל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, יֹאכְלֵם בִּימֵי טֻמְאָתוֹ. הָא לֹא חָסָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה (ספרא שם,יב; נגעים שם).

(לז) שְׁקַעֲרוּרֹת – שׁוֹקְעוֹת בְּמַרְאֵיהֶן (שם פרשתא ו,ה).

(מ) וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וִישַׁלְּפוּן"; יִטְּלֵם מִשָּׁם, כְּמוֹ: "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה,ט), לְשׁוֹן הֲסָרָה.
אֶל מָקוֹם טָמֵא – מָקוֹם שֶׁאֵין טָהֳרוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת שָׁם; לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ מְטַמְּאוֹת מְקוֹמָן בְּעוֹדָן בּוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).

(מא) יַקְצִעַ – רודוניי"ר [rodonier = לכרסם, לגייץ] בְּלַעַז; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֵּה.
מִבַּיִת – מִבִּפְנִים (שם,ה).
סָבִיב – סְבִיבוֹת הַנֶּגַע. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם) נִדְרָשׁ כֵּן, שֶׁיִּקְלֹף הַטִּיחַ שֶׁסְּבִיב אַבְנֵי הַנֶּגַע.
הִקְצוּ – לְשׁוֹן קָצֶה; אֲשֶׁר קִצְּעוּ בִּקְצוֹת הַנֶּגַע סָבִיב.

(מג) הִקְצוֹת – לְשׁוֹן 'הֵעָשֹוֹת', וְכֵן הִטּוֹחַ. אֲבָל חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים, מוּסָב הַלָּשׁוֹן אֶל הָאָדָם שֶׁחִלְּצָן, וְהוּא מִשְׁקַל לָשׁוֹן כָּבֵד, כְּמוֹ 'כִּפֵּר', 'דִּבֵּר'.
וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וְגוֹמֵר – יָכוֹל חָזַר בּוֹ בַּיּוֹם יְהֵא טָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁב הַכֹּהֵן" פס' לט, וְאִם יָשׁוּב: מַה 'שִּׁיבָה' הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּסוֹף שָׁבוּעַ, אַף 'שִׁיבָה' הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּסוֹף שָׁבוּעַ (ספרא שם, פרשתא ז,ו).

(מד) וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה – יָכוֹל לֹא יְהֵא הַחוֹזֵר טָמֵא אֶלָּא אִם כֵּן פָּשָׂה? נֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בְּבָתִּים וְנֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בִּבְגָדִים (לעיל יג,נא-נב); מַה לְּהַלָּן – טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹשֶׂה (שם,נז), אַף כָּאן, טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹשֶׂה. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִנֵּה פָּשָׂה? אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה; אֶלָּא "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת" הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אַחַר "וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה". הָא לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא עַל נֶגַע הָעוֹמֵד בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי וּמְצָאוֹ שֶׁפָּשָׂה, שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ בּוֹ הַכָּתוּב לְמַעְלָה (פסוק לט) כְּלוּם בְּעוֹמֵד בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן; וְלִמֶּדְךָ כָּאן בְּפִשְׂיוֹן זֶה, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַּשֵּׁנִי. וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יִתְּצֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁסָּמַךְ לוֹ: "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁב הַכֹּהֵן" (לעיל פסוק לט) "וּבָא הַכֹּהֵן", נִלְמַד בִּיאָה מִשִּׁיבָה: מַה שִּׁיבָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בִּיאָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, וְאִם חוֹזֵר – נוֹתֵץ; לֹא חָזַר, טָהוֹר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם עָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָא", "וְאִם בֹּא יָבֹא" (להלן פסוק מח); בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בְּפוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן, הֲרֵי כְּבָר אָמוּר; אִם בְּפוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי, הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! הָא אֵינוֹ אוֹמֵר ("וּבָא") ["וְאִם בֹּא יָבֹא"], אֶלָּא אֶת שֶׁבָּא בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה"; זֶה הָעוֹמֵד, מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יִפָּטֵר וְיֵלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כָּאן: "וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע"; לֹא טִהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי. מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? בִּיאָה אֲמוּרָה לְמַעְלָה, וּבִיאָה אֲמוּרָה לְמַטָּה (להלן פסוק מח); מַה בָּעֶלְיוֹנָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, דְּגָמַר לָהּ: זֶהוּ שִׁיבָה זֶהוּ בִּיאָה, אַף בַּתַּחְתּוֹנָה כֵּן, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשתא ז,ד-ט).
גְּמָרוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵין נְתִיצָה אֶלָּא בְּנֶגַע הַחוֹזֵר אַחַר חֲלִיצָה וְקִצּוּי וְטִיחָה, וְאֵין הַחוֹזֵר צָרִיךְ פִּשָּׂיוֹן. וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת כָּךְ הוּא: "וְאִם יָשׁוּב", "וְנָתַץ". "וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת", "וְהָאוֹכֵל בַּבַּיִת". "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָשָׂה", וְדִבֶּר הַכָּתוּב בְּעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְהֶסְגֵּרוֹ, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְהֶסְגֵּרוֹ בָּא וְרָאָהוּ שֶׁפָּשָׂה; וּמַה יַּעֲשֶֹה לוֹ? חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ; לֹא חָזַר – טָעוּן צִפֳּרִים, שֶׁאֵין בִּנְגָעִים יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת. "וְאִם בֹּא יָבֹא" לְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה", מִקְרָא זֶה בָּא לְלַמֵּד בְּעוֹמֵד בְּעֵינָיו בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי. וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יְטַהֲרֶנּוּ, כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁל מִקְרָא: "וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע", לֹא טִהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי, וְאֵין רָפוּי אֶלָּא הַבַּיִת שֶׁהֻקְצָה וְהוּטַח וְלֹא חָזַר הַנֶּגַע; אֲבָל זֶה – טָעוּן חֲלִיצָה וְקִצּוּי וְטִיחָה וְשָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי. וְכֵן הַמִּקְרָא נִדְרָשׁ: "וְאִם בֹּא יָבֹא" בַּשֵּׁנִי "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה" – יְטִיחֶנּוּ, וְאֵין טִיחָה בְּלֹא חִלּוּץ וְקִצוּי; וְ"אַחֲרֵי הִטּוֹחַ אֶת הַבָּיִת – וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת", אִם לֹא חָזַר לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע". וְאִם חָזַר, כְּבָר פֵּרֵשׁ עַל הַחוֹזֵר שֶׁטָּעוּן נְתִיצָה (ספרא שם,יב).

(מו) כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ – וְלֹא יָמִים שֶׁקָּלַף אֶת נִגְעוֹ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא הַמֻּחְלָט שֶׁקָּלַף אֶת נִגְעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל יְמֵי (ספרא שם, פרק ה,ד).
יִטְמָא עַד הָעָרֶב – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁהָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָאוֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו" (פסוק מז). אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל, שׁוֹכֵב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַשּׁוֹכֵב". אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב, לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹכֵב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "יְכַבֵּס" "יְכַבֵּס" רִבָּה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב"? לִתֵּן שִׁעוּר לַשּׁוֹכֵב כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס (ספרא שם,ה-ח).

(נז) לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וְגוֹמֵר – אֵיזֶה יוֹם מְטַהֲרוֹ וְאֵיזֶה יוֹם מְטַמְּאוֹ.

פרק טועריכה

(ב) כִּי יִהְיֶה זָב – יָכוֹל זָב מִכָּל מָקוֹם יְהֵא טָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר מִבְּשָׂרוֹ, וְלֹא כָּל בְּשָׂרוֹ. אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין בָּשָׂר לְבָשָׂר, זָכִיתִי לָדוּן: טִמֵּא בְּזָב, וְטִמֵּא בְּזָבָה; מַה זָּבָה, מִמָּקוֹם שֶׁהִיא מְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה, נִדָּה, מְטַמְּאָה טֻמְאָה חֲמוּרָה, זִיבָה – אַף הַזָּב, מִמָּקוֹם שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה, קֶרִי, מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה, זִיבָה (ספרא זבים, פרשתא א,ג-ה).
זוֹבוֹ טָמֵא – לִמֵּד עַל הַטִּפָּה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה (שם,ט).
זוֹב – דּוֹמֶה לְמֵי בָּצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִין, וְדָחוּי, וְדוֹמֶה לְלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. שִׁכְבַת זֶרַע, קָשׁוּר כְּלֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת (נדה ל"ה ע"ב).

(ג) רָר – לְשׁוֹן רִיר, שֶׁזָּב בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ, כְּמוֹ רִיר שֶׁיּוֹצֵא צָלוּל.
אוֹ הֶחְתִּים – שֶׁיּוֹצֵא עָב, וְסוֹתֵם אֶת פִּי הָאַמָּה, וְנִסְתָּם בְּשָׂרוֹ מִטִּפַּת זוֹבוֹ. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: מָנָה הַכָּתוּב הָרִאשׁוֹן רְאִיּוֹת שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "זָב מִבְּשָׂרוֹ... זוֹבוֹ טָמֵא הוּא"; וּמָנָה הַכָּתוּב הַשֵּׁנִי רְאִיּוֹת שָׁלֹשׁ וּקְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא". הָא כֵּיצַד? שְׁתַּיִם לְטֻמְאָה, וְהַשְּׁלִישִׁית מַזְקִיקַתּוּ לְקָרְבָּן (מגילה ח' ע"א; נדה מ"ג ע"ב).

(ד) כָּל הַמִּשְׁכָּב – הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב. יָכוֹל אֲפִלּוּ מְיֻחָד לִמְלָאכָה אַחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִשְׁכַּב: 'אֲשֶׁר שָׁכַב' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב", הַמְּיֻחָד תָּמִיד לְכָךְ; יָצָא זֶה, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ (ספרא פרק ב,ג).
אֲשֶׁר יֵשֵׁב – "יָשַׁב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" הַזָּב, בַּמְיֻחָד תָּמִיד לְכָךְ (ספרא שם, פרק ב,ג).

(ה) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ – לִמֵּד עַל הַמִּשְׁכָּב שֶׁחָמוּר מִן הַמַּגָּע: שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהַמַּגָּע, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁכָּב – אֵינוֹ אֶלָּא וְלַד הַטֻּמְאָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֹכָלִין [וּמַשְׁקִין].

(ו) וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי – אֲפִלּוּ לֹא נָגַע, אֲפִלּוּ עֲשָֹרָה כֵּלִים זֶה עַל זֶה, כֻּלָּן מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מוֹשָׁב (ספרא שם, פרק ג,א), וְכֵן בְּמִשְׁכָּב.

(ח) וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר – וְנָגַע בּוֹ אוֹ נְשָׂאוֹ, שֶׁהָרֹק מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא (נדה נ"ה ע"ב).

(ט) וְכָל הַמֶּרְכָּב – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָשַׁב עָלָיו, כְּגוֹן הַתָּפוּס שֶׁל סַרְגָּא, שֶׁקּוֹרִין ארצו"ן [arçon = שלד־אוכף], טָמֵא מִשּׁוּם מֶרְכָּב; וְהָאֻכָּף, שֶׁקּוֹרִין אלוי"ש [alwes = מושב־אוכף] טָמֵא טֻמְאַת מוֹשָׁב.

(י) וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו – שֶׁל זָב (ספרא זבים, פרק ד,א). בָּא וְלִמֵּד עַל הַמֶּרְכָּב, שֶׁיְּהֵא הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָמֵא, וְאֵין טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים; וְהוּא חֹמֶר בַּמִּשְׁכָּב מִבַּמֶּרְכָּב.
וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם – כָּל הָאָמוּר בְּעִנְיַן הַזָּב, זוֹבוֹ וְרֻקּוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמֶּרְכָּב, מַשָּׂאָן מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים (שם,ד).

(יא) וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם – בְּעוֹד שֶׁלֹא טָבַל מִטֻּמְאָתוֹ; וַאֲפִלּוּ פָּסַק מִזּוֹבוֹ וְסָפַר שִׁבְעָה וּמְחֻסַּר טְבִילָה, מְטַמֵּא בְּכָל טֻמְאוֹתָיו. וְזֶה שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב טְבִילַת גּוּפוֹ שֶׁל זָב בִּלְשׁוֹן שְׁטִיפַת יָדַיִם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין בֵּית הַסְּתָרִים טָעוּן בִּיאַת מַיִם, אֶלָּא אֵבֶר הַגָּלוּי, כְּמוֹ הַיָּדַיִם (שם,ה).

(יב) וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב – יָכוֹל אֲפִלּוּ נָגַע בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו? וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, עַד אֵיזֶהוּ מַגָּעוֹ שֶׁהוּא כְּכֻלּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶסֵּטוֹ (שם, פרשתא ג,א-ב).

(יג) וְכִי יִטְהַר – כְּשֶׁיִּפְסֹק.
שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ – שִׁבְעַת יָמִים טְהוֹרִים מִטֻּמְאַת זִיבָה, שֶׁלֹא יִרְאֶה זוֹב, וְכֻלָּן רְצוּפִין (שם, פרק ה,ד-ו).

(יח) וְרָחֲצוּ בַמַּיִם – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא, שֶׁתִּטְמָא הָאִשָּׁה בְּבִיאָה. וְאֵין הַטַּעַם מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁהֲרֵי מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים הוּא (שם, פרק ו,י).

(יט) כִּי תִהְיֶה זָבָה – יָכוֹל מֵאֶחָד מִכָּל אֵבָרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ" (ויקרא כ,יח); וְאֵין דָּם מְטַמֵּא אֶלָּא הַבָּא מִן הַמָּקוֹר (ספרא שם, פרשתא ד,ב).
דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵין זוֹבָהּ קָרוּי זוֹב לְטַמֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אָדֹם (נדה י"ט ע"א).
בְּנִדָּתָהּ – כְּמוֹ "וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ" (איוב יח,יח), שֶׁהִיא מְנֻדָּה מִמַּגַּע כָּל אָדָם.
תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ – אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה (ספרא שם,ה).

(כג) וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא – הַשּׁוֹכֵב אוֹ הַיּוֹשֵׁב עַל מִשְׁכָּבָהּ אוֹ עַל מוֹשָׁבָהּ, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ [ספרים אחרים: בָּהּ], אַף הוּא בְּדַת טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בַּמִּקְרָא הָעֶלְיוֹן, שֶׁטָּעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים.
עַל הַכְּלִי – לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב (שם,טו).
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל הַמֶּרְכָּב שֶׁנִּתְרַבָּה מֵ"עַל הַכְּלִי".
בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא – וְאֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים, שֶׁהַמֶּרְכָּב אֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים (שם).

(כד) וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו – יָכוֹל יַעֲלֶה לְרַגְלָהּ, שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ בַּחֲמִישִׁי לְנִדָּתָה לֹא יִטְמָא אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּמוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו? מַה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס, אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס (ספרא פרק ז,ג; נדה ל"ג ע"א).

(כה) יָמִים רַבִּים – שְׁלֹשָׁה יָמִים (ספרא שם, פרשתא ה,ט-י).
בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ – אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּתָהּ (ספרא שם, פרק ח,א-ב; נדה ע"ב ע"ב-ע"ג ע"א).
אוֹ כִי תָזוּב – אֶת שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַלָּלוּ.
עַל נִדָּתָהּ – מֻפְלָג מִנִּדָּתָהּ יוֹם אֶחָד, זוֹ הִיא זָבָה (שם), וּמִשְּׁפָּטָהּ חָרוּץ בְּפָרָשָׁה זוֹ. וְלֹא כְּדַת הַנִּדָּה; שֶׁזּוֹ טְעוּנָה סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים וְקָרְבָּן, וְהַנִּדָּה אֵינָהּ טְעוּנָה סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים, אֶלָּא "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (לעיל פסוק יט), בֵּין רוֹאָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה. וְדָרְשׁוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין סוֹף נִדָּה לִתְחִלַּת נִדָּה, שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה רְצוּפִין שֶׁתִּרְאֶה בְּאַחַד עָשָׂר יוֹם הַלָּלוּ תְּהֵא זָבָה (ספרא שם, ב-ד; נדה שם).

(לא) וְהִזַּרְתֶּם – אֵין נְזִירָה אֶלָּא פְּרִישָׁה, וְכֵן: "נָזֹרוּ אָחוֹר" (ישעיהו א,ד); וְכֵן: "נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מט,כו).
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם – הֲרֵי הַכָּרֵת שֶׁל מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ קָרוּי מִיתָה (ספרי חקת קכה).

(לב) זֹאת תּוֹרַת הַזָּב – בַּעַל רְאִיָּה אַחַת; וּמַהוּ תּוֹרָתוֹ?–
וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע – הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב (ספרא שם,ח).

(לג) וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ – בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת וּבַעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת, שֶׁתּוֹרָתָן מְפֹרֶשֶׁת לְמַעְלָה.

פרשת אחרי־מותעריכה

פרק טזעריכה

פרק יזעריכה

פרק יחעריכה

פרשת קדושיםעריכה

פרק יטעריכה

פרק כעריכה

פרשת אמורעריכה

פרק כאעריכה

פרק כבעריכה

פרק כגעריכה

פרק כדעריכה

פרשת בהרעריכה

פרק כהעריכה

(א) בְּהַר סִינַי – מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה אֵצֶל הַר סִינַי, וַהֲלֹא כָּל הַמִּצְוֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי? אֶלָּא מַה שְּׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא פרשתא א,א), וְנִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשָׁהּ: לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת שֶׁנִּשְׁנֵית בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, לָמַדְנוּ שֶׁכְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי. וּבָא הַכָּתוּב וְלִמֵּד כַּאן עַל כָּל דִּבּוּר שֶׁנִּדְבַּר לְמֹשֶׁה, שֶׁמִּסִּינַי הָיוּ כֻלָּם, כְּלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן, וְחָזְרוּ וְנִשְׁנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב.

(ב) שַׁבָּת לַה' – לְשֵׁם ה', כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית (שמות כ,י; ספרא פרק א,ב).

(ד) יִהְיֶה לָאָרֶץ – לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים.
לֹא תִזְמֹר – שֶׁקּוֹצְצִין זְמוֹרוֹתֶיהָ. וְתַרְגּוּמוֹ "לָא תִכְסָח", וְדוֹמֶה לוֹ "קוֹצִים כְּסוּחִים" (ישעיהו לג,יב), "שְֹרֻפָה בָאֵשׁ, כְּסוּחָה" (תהלים פ,יז).

(ה) אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ – אֲפִלּוּ לֹא זְרַעְתָּהּ, וְהִיא צָמְחָה מִן הַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בָּהּ בְּעֵת הַקָּצִיר, הוּא קָרוּי "סָפִיחַ".
לֹא תִקְצוֹר – לִהְיוֹת מַחֲזִיק בּוֹ כִּשְׁאָר קָצִיר, אֶלָּא הֶפְקֵר יִהְיֶה לַכֹּל.
נְזִירֶךָ – שֶׁהִנְזַרְתָּ וְהִפְרַשְׁתָּ בְנֵי אָדָם מֵהֶם וְלֹא הִפְקַרְתָּם.
לֹא תִבְצֹר – אוֹתָם אֵינְךָ בּוֹצֵר, אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר (ספרא פרק א,ג).

(ו) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ וְגוֹמֵר – אַף עַל פִּי שֶׁאֲסַרְתִּים עָלֶיךָ, לֹא בַאֲכִילָה וְלֹא בַהֲנָאָה אֲסַרְתִּים, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִנְהוֹג בָּהֶם כְּבַעַל הַבַּיִת; אֶלָּא הַכֹּל יִהְיוּ שָׁוִים בָּהּ, אַתָּה וּשְׂכִירְךָ וְתוֹשָׁבְךָ.
שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה – מִן הַשָּׁבוּת אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מִן הַשָּׁמוּר (ספרא פרק א,ה).
לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כג,יא), יָכוֹל יִהְיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה לַעֲשִׁירִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ" – הֲרֵי בְּעָלִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֲמוּרִים כָּאן (ספרא פרק א,ו).
וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ – אַף הַגּוֹיִם (ספרא פרק א,ז).

(ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה – אִם חַיָּה אוֹכֶלֶת, בְּהֵמָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיהָ עָלֶיךָ? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלִבְהֶמְתְּךָ"? מַקִּישׁ בְּהֵמָה לְחַיָּה: כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִן הַשָּׂדֶה – הַאֲכֵל לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת; כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה – כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבָּיִת (ספרא פרק א,ח).

(ח) שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שְׁמִטּוֹת שָׁנִים. יָכוֹל יַעֲשֶׂה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת שְׁמִטָּה וְיַעֲשֶׂה יוֹבֵל אַחֲרֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים" – הֱוֵי אוֹמֵר כָּל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה בִּזְמַנָּהּ (ספרא פרשתא ב,א).
וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע וְגוֹמֵר – מַגִּיד לְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ שְׁמִטּוֹת, עֲשֵׂה יוֹבֵל לְסוֹף תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרא פרשתא ב,ב). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: יַעֲלֶה לְךָ חֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹת הַשְּׁמִטּוֹת לְמִסְפַּר תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים.

(ט) וְהַעֲבַרְתָּ – לְשׁוֹן "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה" (שמות לו,ו), לְשׁוֹן הַכְרָזָה (ראש השנה ל"ד ע"א).
בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים" אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ?! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ"? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: תְּקִיעָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם; וְאֵין תְּקִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם, אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבָד (ספרא פרשתא ב,ה).

(י) וְקִדַּשְׁתֶּם – בִּכְנִיסָתָהּ. מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין, וְאוֹמְרִים: "מְקֻדֶּשֶׁת הַשָּׁנָה" (ספרא פרק ב,א; ראש השנה ח' ע"ב).
וּקְרָאתֶם דְּרוֹר – לַעֲבָדִים: בֵּין נִרְצָע, בֵּין שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים מִשֶּׁנִּמְכַּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַהוּ לְשׁוֹן "דְּרוֹר"? כִּמְדַיֵּיר בֵּי דַיָּירָא (=כְּמִי שֶׁדָּר בְּמָלוֹן) וּמְסַחֵר בְּכָל מְדִינָה – שֶׁדָּר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה וְאֵינוֹ בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים (ספרא פרק ב,ב; ראש השנה ט' ע"ב).
יוֹבֵל הִוא – שָׁנָה זֹאת מֻבְדֶּלֶת מִשְּׁאָר שָׁנִים בִּנְקִיבַת שֵׁם לָהּ לְבַדָּהּ. וּמַה שְּׁמָהּ? "יוֹבֵל" שְׁמָהּ, עַל שֵׁם תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ – שֶׁהַשָּׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ – לְרַבּוֹת אֶת הַנִּרְצָע (ספרא פרק ב,ה; קידושין ט"ו ע"א).

(יא) יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִדַּשְׁתֶּם" וְגוֹמֵר, כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ח' ע"ב) וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ג,א).‏[21]
אֶת נְזִרֶיהָ – אֶת הָעֲנָבִים הַמְשֻׁמָּרִים, אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָרִים. כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (פרק ספרא ג,ב), נִמְצְאוּ שְׁתֵּי שָׁנִים קְדוֹשׁוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ: שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה וּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים יוֹבֵל.

(יב) קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם – תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ כְּהֶקְדֵּשׁ. יָכוֹל תֵּצֵא הִיא לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא (ספרא פרק ג,ג; קידושין נ"ח ע"א).
מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ – עַל יְדֵי הַשָּׂדֶה אַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת, שֶׁאִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה – צָרִיךְ אַתָּה לְבַעֵר מִן הַבָּיִת; כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (ספרא פרק ג,ד).

(יג) תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ – וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (כה,י)? אֶלָּא לְרַבּוֹת הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ וְעָמַד בְּנוֹ וּגְאָלָהּ, שֶׁחוֹזֶרֶת לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל (ספרא פרק ג,ו).

(יד) וְכִי תִמְכְּרוּ וְגוֹמֵר – לְפִי פְשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְעוֹד יֵשׁ דְּרָשָׁה (ספרא פרשתא ג,א): מִנַּיִן כְּשֶׁאַתָּה מוֹכֵר, מְכוֹר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרֶךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר – לַעֲמִיתֶךָ" מְכוֹר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם בָּאתָ לִקְנוֹת, קְנֵה מִיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרֶךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ קָנֹה – מִיַּד עֲמִיתֶךָ".
אַל תּוֹנוּ – זוֹ אוֹנָאַת מָמוֹן (ספרא פרשתא ג,ד; בבא מציעא נ"ח ע"ב).

(טו) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה – זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל אָפְנָיו: עַל הָאוֹנָאָה בָּא לְהַזְהִיר, כְּשֶׁתִּמְכֹּר אוֹ תִּקְנֶה קַרְקַע דְּעוּ כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ עַד הַיּוֹבֵל, וּלְפִי הַשָּׁנִים וּתְבוּאוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת יִמְכּוֹר הַמּוֹכֵר וְיִקְנֶה הַקּוֹנֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל. וְאִם יֵשׁ שָׁנִים מֻעָטוֹת וְזֶה מוֹכְרָהּ בְּדָמִים יְקָרִים, הֲרֵי נִתְאַנָּה לוֹקֵחַ. וְאִם יֵשׁ שָׁנִים מְרֻבּוֹת וְאָכַל מִמֶּנָּה תְּבוּאוֹת הַרְבֵּה, הֲרֵי נִתְאַנָּה מוֹכֵר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִקְנוֹתָהּ לְפִי הַזְּמַן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכָּר לָךְ" – לְפִי מִנְיַן שְׁנֵי הַתְּבוּאוֹת שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ תִּמְכּוֹר לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מִכַּאן שֶׁהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִגְאוֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁתַּעֲמוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִיּוֹם לְיוֹם; וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בְּאוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ בְּקָמוֹתֶיהָ. וּ"שְׁנֵי" אֵינוֹ יוֹצֵא מִפְּשׁוּטוֹ, כְּלוֹמַר: מִסְפַּר שָׁנִים שֶׁל תְּבוּאוֹת וְלֹא שֶׁל שִׁדָּפוֹן, וּמִעוּט "שָׁנִים" שְׁנַיִם (ספרא פרשתא ג,י; ערכין כ"ט ע"ב).

(טז) תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ – תִּמְכְּרֶנָּה בְּיוֹקֶר.
תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ – תַּמְעִיט בְּדָמֶיהָ.

(יז) וְלֹא תוֹנוֹ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ – כַּאן הִזְהִיר עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים (ספרא פרק ד,א): שֶׁלֹּא יַקְנִיט אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יַשִּׂיאֶנּוּ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ לְפִי דַּרְכּוֹ וַהֲנָאָתוֹ שֶׁל יוֹעֵץ. וְאִם תֹּאמַר: מִי יוֹדֵעַ אִם נִתְכַּוַּנְתִּי לְרָעָה? לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" – הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת הוּא יוֹדֵעַ. כָּל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, שֶׁאֵין מַכִּיר אֶלָּא מִי שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ספרא פרק ד,ב; בבא מציעא נ"ח ע"ב).

(יח) וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח – שֶׁבַּעֲוֹן שְׁמִטָּה יִשְׂרָאֵל גּוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ", "וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ" (ויקרא כו,לד). וְשִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שְׁמִטּוֹת שֶׁבִּטְּלוּ הָיוּ (דה"ב לו,כא).

(יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ וְגוֹמֵר וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ – שֶׁלֹא תִּדְאֲגוּ מִשְּׁנַת בַּצֹּרֶת.
וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע – אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בוֹ בְּרָכָה (ספרא פרק ד,ד; בחקתי פרק א,ז).

(כ) וְלֹא נֶאֱסֹף – אֶל הַבַּיִת.
אֶת תְּבוּאָתֵנוּ – כְּגוֹן יַיִן, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּסְפִיחִין הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶם.

(כא) לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים – לִקְצָת הַשִּׁשִּׁית מִנִּיסָן וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַשְּׁבִיעִית, וְלַשְּׁמִינִית, שֶׁיִּזְרְעוּ בַשְּׁמִינִית בְּמַרְחֶשְׁוָן וְיִקְצְרוּ בְנִיסָן.

(כב) עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת – עַד חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁל תְּשִׁיעִית, שֶׁהוּא עֵת בּוֹא תְּבוּאָתָהּ שֶׁל שְׁמִינִית לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁכָּל יְמוֹת הַקַּיִץ הָיוּ בַּשָּׂדֶה בַּגְּרָנוֹת, וּבְתִשְׁרֵי הוּא עֵת הָאָסִיף לַבָּיִת. וּפְעָמִים שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת לְאַרְבַּע שָׁנִים: בַּשִּׁשִּׁית שֶׁלִּפְנֵי הַשְּׁמִטָּה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁהֵן בְּטֵלִין מֵעֲבוֹדַת קַרְקַע שְׁתֵּי שָׁנִים רְצוּפוֹת, הַשְּׁבִיעִית וְהַיּוֹבֵל. וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בִּשְׁאָר הַשְּׁמִטּוֹת כֻּלָּן.

(כג) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר – לִתֵּן לַאו עַל חֲזָרַת שָׂדוֹת לִבְעָלִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁלֹא יְהֵא הַלּוֹקֵחַ כּוֹבְשָׁהּ (ספרא פרק ד,ח).
לִצְמִתֻת – לִפְסִיקָה, לִמְכִירָה פְּסוּקָה עוֹלָמִית.
כִּי לִי הָאָרֶץ – אַל תֵּרַע עֵינְךָ בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ (ספרא פרק ד,ח).

(כד) וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם – לְרַבּוֹת בָּתִּים וְעֶבֶד עִבְרִי, וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בְּקִדּוּשִׁין בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן (כ"א ע"א). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ סָמוּךְ לְפָרָשָׁה שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהַמּוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ רַשָּׁאִי לְגָאֳלָהּ לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים, אוֹ הוּא אוֹ קְרוֹבוֹ, וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְעַכֵּב.

(כה) כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם רַשָּׁאִי לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ אֶלָּא מֵחֲמַת דּוֹחַק עֹנִי (ספרא פרק ה,א).
מֵאֲחֻזָּתוֹ – וְלֹא כֻלָּה. לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׂדֶה לְעַצְמוֹ (ספרא פרק ה,א).
וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו – וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְעַכֵּב.

(כו) וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל – וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא גּוֹאֵל שֶׁיּוּכַל לִגְאוֹל מִמְכָּרוֹ (ספרא פרק ה,ב; קידושין כ"א ע"א).

(כז) וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ – כַּמָּה שָׁנִים הָיוּ עַד הַיּוֹבֵל? כָּךְ וָכָךְ. וּבְכַמָּה מְכַרְתִּיהָ לְךָ? בְּכָךְ וָכָךְ. עָתִיד הָיִיתָ לְהַחֲזִירָהּ בַּיּוֹבֵל, נִמְצֵאתָ קוֹנֶה מִסְפַּר הַתְּבוּאוֹת כְּפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל שָׁנָה. אָכַלְתָּ אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ אַרְבַּע, הוֹצֵא אֶת דְּמֵיהֶן מִן הַחֶשְׁבוֹן וְטוֹל אֶת הַשְּׁאָר. וְזֶהוּ "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף" – בִּדְמֵי הַמִּקָּח עַל הָאֲכִילָה שֶׁאֲכָלָהּ, וְיִתְּנֵם לַלּוֹקֵחַ.
לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ – הַמּוֹכֵר הַזֶּה שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ (ספרא פרק ה,ג; ערכין ל' ע"א).

(כח) דֵּי הָשִׁיב לוֹ – מִכַּאן שֶׁאֵינוֹ גוֹאֵל לַחֲצָאִין (ספרא פרק ה,ה; ערכין ל' ע"א-ע"ב).
עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ אוֹתָהּ שָׁנָה כְּלוּם, שֶׁהַיּוֹבֵל מְשַׁמֵּט בִּתְחִלָּתוֹ (ספרא פרק ה,ז; ערכין כ"ח ע"ב).

(כט) בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה – בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (ספרא פרשתא ד,א; ערכין ל"ב ע"א).
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂדֶה שֶׁיָּכוֹל לְגָאֳלָהּ מִשְׁתֵּי שָׁנִים וָאֵילַךְ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וּבְתוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְגָאֳלָהּ, הָצְרַךְ לְפָרֵשׁ בָּזֶה שֶׁהוּא חִלּוּף: שֶׁאִם רָצָה לִגְאוֹל בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה גּוֹאֲלָהּ, וּלְאַחַר מִכַּאן אֵינוֹ גוֹאֲלָהּ.
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – שֶׁל בַּיִת.
יָמִים – יְמֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה קְרוּיִים "יָמִים", וְכֵן: "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים" (בראשית כד,נה).

(ל) וְקָם הַבַּיִת... לַצְּמִיתֻת – יָצָא מִכֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, וְעוֹמֵד בְּכֹחוֹ שֶׁל קוֹנֶה.
אֲשֶׁר לֹא חֹמָה – "לוֹ" קָרִינָן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן (ספרא פרשתא ד,ז; ערכין ל"ב ע"א). וְ"עִיר" נְקֵבָה הִיא, וְהָצְרַךְ לִכְתֹּב "לָהּ"! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב "לֹא" בִּפְנִים, תִּקְּנוּ "לוֹ" בְּמַסֹּרֶת, זֶה נוֹפֵל עַל זֶה.
לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל – אָמַר רַב סָפְרָא: אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ – לֹא יֵצֵא (ערכין ל"א ע"ב).

(לא) וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים – כְּתַרְגּוּמוֹ "פַצְחִין": עֲיָרוֹת פְּתוּחוֹת מֵאֵין חוֹמָה. הַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ: "הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם" (יהושע יג,כח ובדומה לו בעוד פסוקים בספר), "בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם" (בראשית כה,טז).
עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב – הֲרֵי הֵן כְּשָׂדוֹת הַנִּגְאָלִים עַד הַיּוֹבֵל, וְיוֹצְאִין בַּיּוֹבֵל לִבְעָלִים אִם לֹא נִגְאֲלוּ (ספרא פרק ו,ב-ג; ערכין ל"ג ע"א).
גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ – מִיָּד אִם יִרְצֶה. וּבָזֶה יָפֶה כֹחוֹ מִכֹּחַ שָׂדוֹת, שֶׁהַשָּׂדוֹת אֵין נִגְאָלוֹת עַד שְׁתֵּי שָׁנִים (ערכין ל"ג ע"א).
וּבַיֹּבֵל יֵצֵא – בְּחִנָּם.

(לב) וְעָרֵי הַלְוִיִּם – אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עִיר שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם.
גְּאֻלַּת עוֹלָם – גּוֹאֵל מִיָּד. אֲפִילּוּ לִפְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים, אִם מָכְרוּ שָׂדֶה מִשְּׂדוֹתֵיהֶם הַנְּתוּנוֹת לָהֶם בְּאַלְפַּיִם אַמָּה סְבִיבוֹת הֶעָרִים, אוֹ אִם מָכְרוּ בַיִת בְּעִיר חוֹמָה – גּוֹאֲלִין לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ חָלוּט לְסוֹף שָׁנָה (ספרא פרק ו,ד-ה; ערכין ל"ג ע"א).

(לג) וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם – וְאִם יִקְנֶה בַּיִת אוֹ עִיר מֵהֶם, וְיָצָא בַּיֹּבֵל אוֹתוֹ מִמְכָּר שֶׁל בַּיִת אוֹ שֶׁל עִיר וְיָשׁוּב לַלֵּוִי שֶׁמְּכָרוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חָלוּט כִּשְׁאָר בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וּ"גְאֻלָּה" זוֹ לְשׁוֹן מְכִירָה. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם", יָכוֹל לֹא דִּבֶּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָה בַיִת בְּעָרֵי הַלְוִיִּם, אֲבָל לֵוִי שֶׁקָּנָה מִלֵּוִי יִהְיֶה חָלוּט? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם"אַף הַגּוֹאֵל מִיַּד לֵוִי גּוֹאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם (ספרא פרק ו,ו; ערכין ל"ג ע"א).
וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת – הֲרֵי זוֹ מִצְוָה אַחֶרֶת: וְאִם לֹא גְּאָלָהּ יוֹצְאָה בַּיּוֹבֵל, וְאֵינוֹ נֶחֱלָט לְסוֹף שָׁנָה כְּבַיִת שֶׁל יִשְֹרָאֵל (ספרא פרק ו,ז; ערכין ל"ג ע"א).
כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם – לֹא הָיוּ לָהֶם נַחֲלַת שָׂדוֹת וּכְרָמִים אֶלָּא עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם. לְפִיכָךְ הֵם לָהֶם בִּמְקוֹם שָׂדוֹת וְיֵשׁ לָהֶם גְּאֻלָּה כְשָׂדוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא תָפְקַע נַחֲלָתָם מֵהֶם (ספרא פרק ו,ח).

(לד) וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר – מֶכֶר גִּזְבָּר, שֶׁאִם הִקְדִּישׁ בֶּן לֵוִי אֶת שָׂדֵהוּ וְלֹא גְאָלָהּ, וּמְכָרָהּ גִּזְבָּר, אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד" (ויקרא כז,כ). אֲבָל בֶּן לֵוִי גּוֹאֵל לְעוֹלָם (ספרא פרק ה,ט).

(לה) וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ – אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפֹּל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוּטַת הַיָּד. לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשְּׂאוּי שֶׁעַל הַחֲמוֹר: עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר, אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ. נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ (ספרא פרשתא ה,א).
גֵּר וְתוֹשָׁב – אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב. וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (ספרא פרשתא ה,א).

(לו) נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית – חַד שַׁוִּינְהוּ רַבָּנָן, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין (בבא מציעא ס' ע"ב).
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ – לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשֶׁכֶת אַחַר הָרִבִּית, וְקָשֶׁה לִפְרוֹשׁ הֵימֶנּוּ, וּמוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלוֹ, הָצְרַךְ לוֹמַר "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ". אוֹ הַתּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּנָכְרִי כְּדֵי לְהַלְווֹתָם לְיִשְֹרָאֵל בְּרִבִּית, הֲרֵי זֶה דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לְכָךְ הָצְרַךְ לוֹמַר: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (בבא מציעא נ"ח ע"ב; ס"א ע"ב).

(לח) אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹמֵר – וְהִבְחַנְתִּי בֵּין בְּכוֹר לְשֶׁאֵינוֹ בְכוֹר, אַף אֲנִי יוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִן הַמַּלְוֶה מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְאוֹמֵר שֶׁל נָכְרִי הֵם (בבא מציעא ס"א ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" – עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִצְוֹתַי (ספרא פרשתא ה,ג), וַאֲפִלּוּ הֵן כְּבֵדוֹת עֲלֵיכֶם.
לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן – בִּשְׂכַר שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְווֹתָי.
לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים – שֶׁכָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲנִי לוֹ לֵאלֹהִים, וְכָל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (ספרא פרשתא ה,ד; כתובות ק"י ע"ב).

(לט) עֲבֹדַת עָבֶד – עֲבוֹדָה שֶׁל גְּנַאי, שֶׁיְּהֵא נִכָּר בָּהּ כְּעֶבֶד: שֶׁלֹא יוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעוֹל לוֹ מִנְעָלָיו (ספרא פרק ז,ב).

(מ) כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב – עֲבוֹדַת קַרְקַע וּמְלֶאכֶת אֻמָּנוּת כִּשְׁאָר שְׂכִירִים הִתְנַהֵג בּוֹ.
עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל – אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים, הַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ (ספרא פרק ז,ד).

(מא) הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכַּר, בָּנָיו מִי מְכָרָן? אֶלָּא מִכַּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו (ספרא פרשתא פרק ז,ג; קידושין כ"ב ע"א).
וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו – אֶל כְּבוֹד אֲבוֹתָיו, וְאֵין לְזַלְזְלוֹ בְּכָךְ (ספרא פרק ז,ד; מכות י"ג ע"א).
אֲחֻזַּת – חֶזְקַת (ספרא פרק ז,ד).

(מב) כִּי עֲבָדַי הֵם – שְׁטָרִי קוֹדֵם (ספרא פרשתא ו,א).
לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד – בְּהַכְרָזָה: כַּאן יֵשׁ עֶבֶד לִמְכּוֹר! וְלֹא יַעֲמִידֶנּוּ עַל אֶבֶן הַלֶּקַח (ספרא פרק ז,ד).

(מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – מְלָאכָה שֶׁלֹא לְצוֹרֶךְ, כְּדֵי לְעַנּוֹתוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: "הָחֵם לִי אֶת הַכּוֹס הַזֶּה", וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ, "עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא". שֶׁמָּא תֹאמַר: "אֵין מַכִּיר בַּדָּבָר אִם לְצוֹרֶךְ אִם לַאו, וְאוֹמֵר אֲנִי לוֹ שֶׁהוּא לְצוֹרֶךְ" – הֲרֵי הַדָּבָר הַזֶּה מָסוּר לַלֵב, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְיָרֵאתָ" (ספרא פרק ז,ב).

(מד) וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ – אִם תֹּאמַר: אִם כֵּן בַּמָּה אֶשְׁתַּמֵּשׁ? בַּעֲבָדַי אֵינִי מוֹשֵׁל, בָּאוּמוֹת אֵינִי נוֹחֵל שֶׁהֲרֵי הִזְהַרְתַּנִי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ,טז). אֶלָּא מִי יְשַׁמְּשֵׁנִי? מֵאֵת הַגּוֹיִם – הֵם יִהְיוּ לְךָ לַעֲבָדִים (ספרא פרשתא ו,ג).
אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם – וְלֹא שֶׁבְּתוֹךְ גְּבוּל אַרְצְכֶם, שֶׁהֲרֵי בָּהֶם אָמַרְתִּי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה".

(מה) וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים – שֶׁבָּאוּ מִסְּבִיבוֹתֵיכֶם לִשָּׂא נָשִׁים [כנעניות] בְּאַרְצְכֶם, וְיָלְדוּ לָהֶם. הַבֵּן הוֹלֵךְ אַחַר הָאָב וְאֵינוֹ בִּכְלָל "לֹא תְחַיֶּה", אֶלָּא אַתָּה מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ בְּעֶבֶד (ספרא פרק ז,ד; קידושין ס"ז ע"ב).
מֵהֶם תִּקְנוּ – אוֹתָם תִּקְנוּ.

(מו) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם – הַחֲזִיקוּ בָהֶם לְנַחֲלָה לְצוֹרֶךְ בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ "הַנְחִילוּם לִבְנֵיכֶם", שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וְהִנְחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם". "וְהִתְנַחַלְתֶּם" כְּמוֹ "וְהִתְחַזַּקְתֶּם".
אִישׁ בְּאָחִיו – לְהָבִיא נָשִׂיא בְּעַמָּיו וּמֶלֶךְ בִּמְשָׁרְתָיו שֶׁלֹּא לִרְדּוֹת בְּפָרֶךְ.

(מז) יַד גֵּר וְתוֹשָׁב – גֵּר וְהוּא תוֹשָׁב, כְּתַרְגּוּמוֹ "עָרֵל וְתוֹתָב", וְסוֹפוֹ מוֹכִיח: "וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב".
וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיַּעֲשִׁיר? דִּבּוּקוֹ עִמָּךְ (ספרא פרק ח,א).
וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיָּמוּךְ? דִּבּוּקוֹ עִמּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁלָּמַד מִמַּעֲשָׂיו (ספרא פרק ח,א).
מִשְׁפַּחַת גֵּר – זֶה הַגּוֹי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְעֵקֶר" – זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת לָהּ שַׁמָּשׁ; וְלֹא לֵאלָהוּת אֶלָּא לַחְטוֹב עֵצִים וְלִשְאֹב מָיִם (ספרא פרק ח,א; בבא קמא קי"ב ע"ב).

(מח) גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ – מִיָּד, אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיִּטָּמַע (ספרא פרק ח,א).

(נ) עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – שֶׁהֲרֵי כָל עַצְמוֹ לֹא קְנָאוֹ אֶלָּא לְעָבְדוֹ עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַיּוֹבֵל יֵצֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה: "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל" (כה,נד). וּבְגוֹי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תָבֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם (ספרא פרק ט,ב-ג; בבא קמא קי"ג ע"א-ע"ב). אֶלָּא כְּשֶׁבָּא לִגָּאֵל יְדַקְדֵּק בַּחֶשְׁבּוֹן, לְפִי הַמַּגִּיעַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְנַכֶּה לוֹ הַגּוֹי מִן דָּמָיו: אִם הָיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשֶּׁנִּמְכַּר עַד הַיּוֹבֵל, וּקְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, נִמְצָא שֶׁקָּנָה הַגּוֹי עֲבוֹדַת שָׁנָה בְּמָנֶה, וְאִם שָׁהָה זֶה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וּבָא לִגָּאֵל – יְנַכֶּה לוֹ חֲמִשָּׁה מָנִים וְיִתֵּן לוֹ הָעֶבֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנִים. וְזֶהוּ "וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָֹכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ" – חֶשְׁבּוֹן הַמַּגִּיעַ לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְחַשֵּׁב, כְּאִלּוּ נִשְׂכַּר עִמּוֹ כָּל שָׁנָה בְּמָנֶה, וִינַכֶּה לוֹ.

(נא) אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים – עַד הַיּוֹבֵל.
לְפִיהֶן וְגוֹמֵר – הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.

(נג) לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ – כְּלוֹמַר: וְאַתָּה רוֹאֶה.

(נד) וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה – "בְּאֵלֶּה" הוּא נִגְאָל, וְאֵינוֹ נִגְאָל בְּשֵׁשׁ (קידושין ט"ו ע"ב).
הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ – הַגּוֹי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו.

(נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – שְׁטָרִי קוֹדֵם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – כָּל הַמְשַׁעְבְּדָן מִלְּמַטָּה, כְּאִלּוּ מְשַׁעְבְּדוֹ מִלְמַעְלָה (ספרא פרק ט,ד).

פרק כו (1)עריכה

(א) לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם – כְּנֶגֶד זֶה הַנִּמְכָּר לְגוֹי, שֶׁלֹּא יֹאמַר: "הוֹאִיל וְרַבִּי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!", "הוֹאִיל וְרַבִּי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!", "הוֹאִיל וְרַבִּי מְחַלֵּל שַׁבָּת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!" – לְכָךְ נֶאֶמְרוּ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ (ספרא פרק ט,ו). וְאַף הַפָּרָשִׁיוֹת הַלָּלוּ נֶאֶמְרוּ עַל הַסֵּדֶר: בַּתְּחִלָּה הִזְהִיר עַל הַשְּׁבִיעִית, וְאִם חָמַד מָמוֹן וְנֶחְשַׁד עַל הַשְּׁבִיעִית – סוֹפוֹ לִמְכֹּר מִטַּלְטְלָיו. לְכָךְ סָמַךְ לָהּ: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר" (כה,יד). [מַה כְּתִיב בֵּיהּ? "אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד.] לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף לֹוֶה בְּרִבִּית. כָּל אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת: לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – לֹא דַּיּוֹ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ לְגוֹי (קידושין כ' ע"א).
וְאֶבֶן מַשְׂכִּית – לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי" (שמות לג,כב), שֶׁמְּכַסִּין הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים.
לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ – אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם. לְפִי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָאָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הִיא, וְאָסְרָה תּוֹרָה לַעֲשׂוֹת כֵּן חוּץ מִן הַמִּקְדָּשׁ (ספרא פרק ט,ה; מגילה כ"ב ע"ב).

(ב) אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (ספרא פרק ט,ו).

פרשת בחקתיעריכה

פרק כו (2)עריכה

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה.
וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ – הֱווּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנַת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (דברים ה,א).

(ד) בְּעִתָּם – בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָצֵאת, כְּגוֹן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת.
וְעֵץ הַשָּׂדֶה – הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת.

(ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר – שֶׁיְּהֵא הַדַּיִשׁ מְרֻבֶּה, וְאַתֶּם עֲסוּקִים בּוֹ עַד הַבָּצִיר; וּבַבָּצִיר תַּעַסְקוּ עַד שְׁעַת הַזֶּרַע.
וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע – אוֹכֵל קִמְעָא, וְהוּא מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.

(ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם – שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: הֲרֵי מַאֲכָל וַהֲרֵי מִשְׁתֶּה, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם! תַּלְמוּד לוֹמַר אַחַר כָּל זֹאת: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ; מִכָּאן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל"‏[22].
וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם – אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצְכֶם מִמְּדִינָה לִמְדִינָה.

(ז) לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב – אִישׁ בְּחֶרֶב רֵעֵהוּ.

(ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם – מִן הַחַלָּשִׁים שֶׁבָּכֶם, וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּכֶם.
חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה – וְכִי כָּךְ הוּא הַחֶשְׁבּוֹן? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא: מֵאָה מִכֶּם שְׁנֵי אֲלָפִים יִרְדֹּפוּ. אֶלָּא אֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה לִמְרֻבִּין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה.
וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב – שֶׁיִּהְיוּ נוֹפְלִין לִפְנֵיכֶם שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ.

(ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם – אֶפָּנֶה מִכָּל עֲסָקַי לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשְּׂכַר פּוֹעֲלִים וְכוּלֵּי, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים‏[23].
וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם – בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה.
וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם – בְּקוֹמָה זְקוּפָה.
וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם – בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא כַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵפַרְתֶּם אוֹתָהּ, אֶלָּא בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא תּוּפַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה" (ע"פ ירמיהו לא,ל-לא, עיין שם).

(י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן – הַפֵּרוֹת יִהְיוּ מִשְׁתַּמְּרִין וְטוֹבִים לְהִתְיַשֵּׁן, שֶׁיְּהֵא יָשָׁן הַנּוֹשָׁן שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים יָפֶה לֶאֱכֹל מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד.
וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ – שֶׁיִּהְיוּ הַגְּרָנוֹת מְלֵאוֹת חָדָשׁ וְהָאוֹצָרוֹת מְלֵאוֹת יָשָׁן, וּצְרִיכִים אַתֶּם לְפַנּוֹת הָאוֹצָרוֹת לְמָקוֹם אַחֵר לָתֵת הֶחָדָשׁ לְתוֹכָן.

(יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי – אֵין רוּחִי קָצָה בָּכֶם. כָּל "גְּעִילָה" – לְשׁוֹן פְּלִיטַת דָּבָר הַבָּלוּעַ בְּדָבָר אַחֵר, כְּמוֹ: "כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים" (שמ"ב א,כא), לֹא קִבֵּל הַמְּשִׁיחָה, שֶׁמּוֹשְׁחִין מָגֵן שֶׁל עוֹר בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל כְּדֵי לְהַחֲלִיק מֵעָלָיו מַכַּת חֵץ אוֹ חֲנִית, שֶׁלֹּא יִקֹּב הָעוֹר.

(יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם – אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִּהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי. יָכוֹל לֹא תִּירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים.

(יג) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – כְּדַאי אֲנִי שֶׁתַּאֲמִינוּ בִּי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים גְּדוֹלִים.
מֹטֹת – כְּמִין יָתֵד הַתְּחוּבָה בִּשְׁנֵי רָאשֵׁי הָעֹל, הַמְּעַכְּבִים הַמּוֹסֵרָה שֶׁלֹּא תֵּצֵא מֵרֹאשׁ הַשּׁוֹר וְיַתִּיר הַקֶּשֶׁר, כְּמוֹ: "עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת" (ירמיהו כז,ב), קוניונגל"א [conjongle = חיבור, כבל] בְּלַעַז. [נ"א: יודי"ש [jodes = חגורות, חבלים‏[24]] בְּלַעַז].
קוֹמְמִיּוּת – בְּקוֹמָה זְקוּפָה.

(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי – לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, לָדַעַת מִדְרַשׁ חֲכָמִים. יָכוֹל לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְלֹא תַּעֲשׂוּ" וְגוֹמֵר, הֲרֵי קִיּוּם מִצְוֹת אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי? לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר לִי? אֵין לִי אֶלָּא זֶה הַמַּכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּנִמְרוֹד: "גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" (בראשית י,ט), שֶׁמַּכִּירוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם: "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (בראשית יג,יג), מַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בּוֹ.
וְלֹא תַעֲשׂוּ – מִשֶּׁלֹּא תִּלְמְדוּ – לֹא תַּעֲשׂוּ; הֲרֵי שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת.

(טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ – מוֹאֵס בָּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים.
מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם – שׂוֹנֵא הַחֲכָמִים.
לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת – מוֹנֵעַ אֶת אֲחֵרִים מַעֲשׂוֹת.
אֶת כָּל מִצְוֹתַי – כּוֹפֵר שֶׁלֹּא צִוִּיתִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶת כָּל מִצְוֹתַי, וְלֹא נֶאֱמַר: "אֶת כָּל הַמִּצְוֹת".
לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי – כּוֹפֵר בָּעִקָּר. הֲרֵי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת, הָרִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן עַד הַשְּׁבִיעִית, וְאֵלּוּ הֵן: לֹא לָמַד, וְלֹא עָשָׂה, מוֹאֵס בָּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים, שׂוֹנֵא אֶת הַחֲכָמִים, מוֹנֵעַ אֶת הָאֲחֵרִים, כּוֹפֵר בַּמִּצְוֹת, כּוֹפֵר בָּעִקָּר.

(טז) וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם – וְצִוִּיתִי עֲלֵיכֶם.
שַּׁחֶפֶת – חֳלִי שֶׁמְּשַׁחֵף אֶת הַבָּשָׂר, אנפולי"ש [anpoles = בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים] בְּלַעַז, דּוֹמֶה לְנָפוּחַ שֶׁהוּקְלָה נְפִיחָתוֹ וּמַרְאִית פָּנָיו זְעוּפָה.
קַדַּחַת – חֳלִי שֶׁמַּקְדִּיחַ אֶת הַגּוּף וּמְחַמְּמוֹ וּמַבְעִירוֹ, כְּמוֹ: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי" (דברים לב,כב).
מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ – הָעֵינַיִם צוֹפוֹת וְכָלוֹת לִרְאוֹת שֶׁיָּקֵל וְיֵרָפֵא, וְסוֹף שֶׁלֹּא יֵרָפֵא, וְיִדְאֲבוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּמוֹתוֹ. כָּל תַּאֲוָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה וְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינַיִם.
וּזְרַעְתֶּם לָרִיק – תִּזְרְעוּ וְלֹא תִּצְמַח, וְאִם תִּצְמַח, וַאֲכָלוּהוּ אֹיְבֵיכֶם.
אַגָּדַת תּוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשָׁה זוֹ:[25]
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת – אֵינִי מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַף; וְכֵן: "וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי" (פסוק כד).
וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם – שֶׁיִּהְיוּ הַמַּכּוֹת פּוֹקְדוֹת אֶתְכֶם מִזּוֹ לָזוֹ; עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה אֶצְלְכֶם, אָבִיא אַחֶרֶת וְאֶסְמְכֶנָּה לָהּ.
בֶּהָלָה – מַכָּה הַמְּבַהֶלֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵיזוֹ, זוֹ מַכַּת מֹתֶן [נ"א: מוֹתָן].
אֶת הַשַּׁחֶפֶת – יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה, אֲבָל בְּשָׂרוֹ שָׁמוּר עָלָיו; תַּלְמוּד לוֹמַר שַׁחֶפֶת, שֶׁהוּא נִשְׁחָף. אוֹ עִתִּים שֶׁהוּא נִשְׁחָף, אֲבָל נוֹחַ וְאֵינוֹ מַקְדִּיחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאֶת הַקַּדַּחַת, מְלַמֵּד שֶׁהוּא מַקְדִּיחַ. אוֹ עִתִּים שֶׁהוּא מַקְדִּיחַ, אֲבָל סָבוּר הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּחְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: מְכַלּוֹת עֵינַיִם. אוֹ הוּא אֵינוֹ סָבוּר בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּחְיֶה, אֲבָל אֲחֵרִים סְבוּרִים שֶׁיִּחְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּמְדִבוֹת נֶפֶשׁ.
וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם – זוֹרְעָהּ וְאֵינָהּ מְצַמַּחַת. וּמֵעַתָּה, מָה אֹיְבֵיכֶם בָּאִים וְאוֹכְלִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲכָלוּהוּ אֹיְבֵיכֶם? הָא כֵּיצַד? זוֹרְעָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וְאֵינָהּ מְצַמַּחַת; שָׁנָה שְׁנִיָּה, מְצַמַּחַת, וְאוֹיְבִים בָּאִים וּמוֹצְאִים תְּבוּאָה לִימֵי הַמָּצוֹר, וְשֶׁבִּפְנִים מֵתִים בְּרָעָב, שֶׁלֹּא לָקְטוּ תְּבוּאָה אֶשְׁתָּקַד.
דָּבָר אַחֵר: וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם – כְּנֶגֶד הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאַתָּה עָמֵל בָּהֶם וּמְגַדְּלָן, וְהַחֵטְא בָּא וּמְכַלֶּה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם" (איכה ב,כב).

(יז) נָתַתִּי פָנַי – פְּנַאי שֶׁלִּי, פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי לְהָרַע לָכֶם.
וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ, יִשְׁלְטוּ בָּכֶם.
[הֶמְשֵׁךְ אַגָּדַת תּוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשָׁה זוֹ:]
וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּטּוֹבָה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (פסוק ט), כָּךְ נֶאֱמַר בָּרָעָה: וְנָתַתִּי פָנַי. מָשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק אֲנִי עִמָּכֶם לְרָעָה.
וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אְֹבֵיכֶם – שֶׁיְּהֵא הַמָּוֶת הוֹרֵג אֶתְכֶם מִבִּפְנִים, וּבַעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן מַקִּיפִין אֶתְכֶם מִבַּחוּץ.
וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם – שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִים עַל יִשְׂרָאֵל, אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא מַה שֶּׁבַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְגוֹמֵר וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ" (שופטים ו,ג-ד). אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאַעֲמִיד עֲלֵיכֶם מִכֶּם וּבָכֶם, הֵם מְחַפְּשִׂים אַחַר הַמַּטְמוֹנִיּוֹת שֶׁלָּכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאָר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ" וְגוֹמֵר (מיכה ג,ג).
וְנַסְתֶּם – מִפְּנֵי אֵימָה.
וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם – מִבְּלִי כֹּחַ.

(יח) וְאִם עַד אֵלֶּה – וְאִם בְּעוֹד אֵלֶּה הַמַּכּוֹת עִמָּכֶם לֹא תִּשְׁמְעוּ.
וְיָסַפְתִּי – עוֹד יִסּוּרִין אֲחֵרִים.
שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם – שֶׁבַע פֻּרְעֲנֻיּוֹת עַל שֶׁבַע הָעֲבֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה.

(יט) וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם" (יחזקאל כד,כא).
וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה – זוֹ קָשָׁה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹמֵר: "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת" וְגוֹמֵר (דברים כח,כג), שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְהִיא מְשַׁמֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ. אֲבָל כָּאן, הַשָּׁמַיִם לֹא יִהְיוּ מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וִיהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ תְּהֵא מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ.

(כ) וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם – הֲרֵי אָדָם שֶׁלֹּא עָמַל, שֶׁלֹּא חָרַשׁ, שֶׁלֹּא זָרַע, שֶׁלֹּא נִכֵּשׁ, שֶׁלֹּא כִּסֵּחַ, שֶׁלֹּא עָדַר, וּבִשְׁעַת הַקָּצִיר – בָּא שִׁדָּפוֹן וּמַלְקֶה אוֹתוֹ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֲבָל אָדָם שֶׁעָמַל וְחָרַשׁ וְזָרַע וְנִכֵּשׁ וְכִסֵּחַ וְעָדַר, וּבָא שִׁדָּפוֹן וּמַלְקֶה אוֹתוֹ, הֲרֵי שִׁנָּיו שֶׁל זֶה קֵהוֹת.
וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע.
וְעֵץ הָאָרֶץ – אָפִלּוּ מִן הָאָרֶץ יְהֵא לָקוּי, שֶׁלֹּא יַחֲנִיט פֵּרוֹתָיו בִּשְׁעַת הַחֲנָטָה.
לֹא יִתֵּן – מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אַעֵץ וְאַפְּרִי.
לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ – כְּשֶׁהוּא מַפְרֶה – מַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו. הֲרֵי שְׁתֵּי קְלָלוֹת, וְיֵשׁ כָּאן שֶׁבַע פֻּרְעֲנֻיּוֹת.

(כא) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: עֲרָאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בַּמִּצְוֹת. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן מְנִיעָה; וְכֵן: "הֹקֵר רַגְלְךָ" (משלי כה,יז), וְכֵן: "יְקַר רוּחַ" (משלי יז,כז). וְקָרוֹב לָשׁוֹן זֶה לְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אֻנְקְלוֹס [=בְּקַשְׁיוּ], לְשׁוֹן קֹשִׁי, שֶׁמַּקְשִׁים לִבָּם לְהִמָּנַע מֵהִתְקָרֵב אֵלַי.
שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם – שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים בְּמִסְפַּר שֶׁבַע, כְּחַטֹּאתֵיכֶם.

(כב) וְהִשְׁלַחְתִּי – לְשׁוֹן גֵּרוּי.
וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם – אֵין לִי אֶלָּא חַיָּה מְשַׁכֶּלֶת, שֶׁדַּרְכָּהּ בְּכָךְ; בְּהֵמָה, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ בְּכָךְ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים לב,כד), הֲרֵי שְׁתַּיִם. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מְמִיתָה בִּנְשִׁיכָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" (שם); מָה אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין, אַף אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, עָרוֹד נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית.
וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם – אֵלּוּ הַקְּטַנִּים.
וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם – מִבַּחוּץ.
וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם – מִבִּפְנִים.
וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם – שְׁבִילִים גְּדוֹלִים וּשְׁבִילִים קְטַנִּים. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת: שֶׁן בְּהֵמָה, וְשֶׁן חַיָּה, חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר, וְשִׁכְּלָה, וְהִכְרִיתָה, וְהִמְעִיטָה, וְנָשַׁמּוּ.

(כג) לֹא תִוָּסְרוּ – לָשׁוּב אֵלַי.

(כה) נְקַם בְּרִית – וְיֵשׁ נָקָם שֶׁאֵינוֹ בִּבְרִית כְּדֶרֶךְ שְׁאָר נְקָמוֹת, וְזֶהוּ סִמּוּי עֵינָיו שֶׁל צִדְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר: נְקַם בְּרִית – נִקְמַת בְּרִיתִי אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. כָּל הֲבָאַת חֶרֶב שֶׁבַּמִּקְרָא הִיא מִלְחֶמֶת חֲיָלוֹת אוֹיְבִים.
וְנֶאֱסַפְתֶּם – מִן הַחוּץ אֶל תּוֹךְ הֶעָרִים, מִפְּנֵי הַמָּצוֹר.
וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם – וְעַל יְדֵי הַדֶּבֶר, וְנִתַּתֶּם בְּיַד הָאוֹיְבִים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם. לְפִי שֶׁאֵין מְלִינִים אֶת הַמֵּת בִּירוּשָׁלַיִם, וּכְשֶׁהֵם מוֹצִיאִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ, נִתָּנִים בְּיַד אוֹיֵב.

(כו) מַטֵּה לֶחֶם – לְשׁוֹן מִשְׁעָן, כְּמוֹ: מַטֵּה עֹז (ירמיהו מח,יז).
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם – אֶשְׁבֹּר לָכֶם כָּל מִסְעַד אֹכֶל, וְהֵם חִצֵּי רָעָב (יחזקאל ה,טז, עיין שם).
וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד – מֵחֹסֶר עֵצִים.
וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל – שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה נִרְקֶבֶת, וְנַעֲשֵׂית פַּת נְפוּלָה וּמִשְׁתַּבֶּרֶת בַּתַּנּוּר, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וְשׁוֹקְלוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים לְחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם.
וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ – זוֹ מְאֵרָה בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנִיּוֹת: חֶרֶב, מָצוֹר, דֶּבֶר, שֶׁבֶר מַטֵּה לֶחֶם, חֹסֶר עֵצִים, פַּת נְפוּלָה, מְאֵרָה בַּמֵּעַיִם. "וְנִתַּתֶּם" (פסוק כה) אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, שֶׁהִיא הַחֶרֶב.

(ל) בָּמֹתֵיכֶם – מִגְדָּלִים וּבִירָנִיּוֹת.
חַמָּנֵיכֶם – מִין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַגַּגּוֹת; וְעַל שֵׁם שֶׁמַּעֲמִידִין בַּחַמָּה, קְרוּיִין חַמָּנִים.
וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם – תְּפוּחֵי רָעָב הָיוּ, וּמוֹצִיאִים יִרְאָתָם מֵחֵיקָם וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם, וּכְרֵסוֹ נִבְקַעַת וְנוֹפֵל עָלֶיהָ.
וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם – זֶה סִלּוּק שְׁכִינָה.

(לא) וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה – יָכוֹל מֵאָדָם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ" (פסוק לב), הֲרֵי אָדָם אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם חָרְבָּה? מֵעוֹבֵר וָשָׁב.
וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם – יָכוֹל מִן הַקָּרְבָּנוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: וְלֹא אָרִיחַ, הֲרֵי קָרְבָּנוֹת אֲמוּרִים; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, מִן הַגְּדוּדִיּוֹת, שַׁיָּרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מִתְקַדְּשׁוֹת וְנוֹעֲדוֹת לָבֹא שָׁם. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנִיּוֹת: אֲכִילַת בְּשַׂר בָּנִים וּבָנוֹת, וְהַשְׁמָדַת בָּמוֹת, הֲרֵי שְׁתַּיִם. כְּרִיתַת חַמָּנִים – אֵין כָּאן פֻּרְעֲנוּת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַשְׁמָדַת הַבִּירָנִיּוֹת יִפְּלוּ הַחַמָּנִים שֶׁבְּרָאשֵׁי הַגַּגּוֹת וְיִכָּרְתוּ. "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם" וְגוֹמֵר, הֲרֵי שָׁלֹשׁ. סִלּוּק שְׁכִינָה, אַרְבַּע. חֻרְבַּן עָרִים, שִׁמְּמוֹן מִקְדָּשׁ מִן הַגְּדוּדִיּוֹת, וְלֹא אָרִיחַ קָרְבָּנוֹת, הֲרֵי שֶׁבַע.

(לב) וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ – זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הָאוֹיְבִים נַחַת רוּחַ בְּאַרְצְכֵם, שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵמָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ.

(לג) וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם – זוֹ מִדָּה קָשָׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי מְדִינָה גּוֹלִים לְמָקוֹם אֶחָד – רוֹאִים זֶה אֶת זֶה וּמִתְנַחֲמִין; וְיִשְׂרָאֵל נִזְרוּ כִּבְמִזְרֶה, כְּאָדָם הַזּוֹרֶה שְׂעוֹרִים בַּנָּפָה וְאֵין אַחַת מֵהֶן דְּבוּקָה בַּחֲבֶרְתָהּ.
וַהֲרִיקֹתִי – כְּשֶׁשּׁוֹלֵף הַחֶרֶב מִתְרוֹקֵן הַנָּדָן. וּמִדְרָשׁוֹ: חֶרֶב הַנִּשְׁמֶטֶת אַחֲרֵיכֶם אֵינָהּ חוֹזֶרֶת מַהֵר, כְּאָדָם שֶׁמֵּרִיק אֶת הַמַּיִם וְאֵין סוֹפָן לַחֲזֹר.
וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה – שֶׁלֹּא תְּמַהֲרוּ לָשׁוּב לְתוֹכָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עֲרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה, נִרְאוֹת לָכֶם חֲרֵבוֹת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם גּוֹלֶה מִבֵּיתוֹ וּמִכַּרְמוֹ וּמֵעִירוֹ וְסוֹפוֹ לַחֲזֹר, כְּאִלּוּ אֵין כַּרְמוֹ וּבֵיתוֹ חֲרֵבִים, כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.

(לד) אָז תִּרְצֶה – תְּפַיֵּס אֶת כַּעַס הַמָּקוֹם, שֶׁכָּעַס עַל שְׁמִטּוֹתֶיהָ.
וְהִרְצָת – לַמֶּלֶךְ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ.

(לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה – לְשׁוֹן "הֵעָשׂוֹת", וּמֵ"ם דָּגֵשׁ בִּמְקוֹם כֶּפֶל "שְׁמָמָה".
אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה – שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל, הֵן הָיוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שְׁנוֹת הַשְּׁמִטָּה וְיוֹבֵל שֶׁהָיוּ בַּשָּׁנִים שֶׁהִכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים שָׁנָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים הָיוּ שְׁנֵי עֲוֹנָם מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וּבְנֵי יְהוּדָה הִכְעִיסוּ לְפָנָיו אַרְבָּעִים שָׁנָה מִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "וְאַתָּה שְׁכָב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי" וְגֹו' "וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם" (ד,ד-ו). וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה לִיחֶזְקֵאל בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָכִין. וְעוֹד עָשׂוּ שֵׁשׁ שָׁנִים עַד גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ, הֲרֵי אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ. וְאִם תֹּאמַר: שְׁנוֹת מְנַשֶּׁה חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ הָיוּ? מְנַשֶּׁה עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וְכָל שְׁנוֹת רִשְׁעוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, דִּכְתִיב: "וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב" (מל"ב כא,ג), וְאַחְאָב מָלָךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין ק"ג ע"א). וְשֶׁל אָמוֹן שְׁתַּיִם, וְאַחַת עֶשְׂרֵה לִיהוֹיָקִים, וּכְנֶגְדָּן לְצִדְקִיָּהוּ. צֵא וַחֲשֹׁב לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהֵם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לְמֵאָה, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שְׁמִטִּין וּשְׁנֵי יוֹבְלוֹת. הֲרֵי לְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע. לְשְלֹשִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה – חָמֵשׁ שְׁמִטּוֹת, הֲרֵי שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת, וְעוֹד שָׁנָה יְתֵרָה שֶׁנִּכְנְסָה בַּשְּׁמִטָּה הַמַּשְׁלֶמֶת לְשִׁבְעִים. וַעֲלֵיהֶם נִגְזַר שִׁבְעִים שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ לְמַלְּאֹת שִׁבְעִים שָׁנָה" (דה"ב לו,כא).

(לו) וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ – פַּחַד וְרֹךְ לֵבָב. מֵ"ם שֶׁל מֹרֶךְ יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ מֵ"ם שֶׁל "מוֹעֵד" וְשֶׁל "מוֹקֵשׁ"‏[26].
וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב – כְּאִלּוּ רוֹדְפִים הוֹרְגִים אוֹתָם.
עָלֶה נִדָּף – שֶׁהָרוּחַ דּוֹחֲפוֹ וּמַכֵּהוּ עַל עָלֶה אַחֵר וּמְקַשְׁקֵשׁ וּמוֹצִיא קוֹל. וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ: "קָל טַרְפָא דְּשָׁקֵיף", לְשׁוֹן חֲבָטָה. "שְׁדוּפוֹת קָדִים" (בראשית מא,ו), "שְׁקִיפָן קִדּוּם" (אונקלוס), לְשׁוֹן "מַשְׁקוֹף" (שמות יב,ז, מְקוֹם חֲבָטַת הַדֶּלֶת. וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל "חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), "מַשְׁקוֹפִי".

(לז) וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו – כְּשֶׁיָּרוּצוּ לָנוּס, יִכָּשְׁלוּ זֶה בָּזֶה, כִּי יִבָּהֲלוּ לָרוּץ.
כְּמִפְּנֵי חֶרֶב – כְּאִלּוּ בּוֹרְחִים מִלִּפְנֵי הוֹרְגִים, שֶׁיְּהֵא בִּלְבָבָם פַּחַד, וְכָל שָׁעָה סְבוּרִים שֶׁאָדָם רוֹדְפָם. וּמִדְרָשׁוֹ: וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, זֶה נִכְשָׁל בַּעֲוֹנוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה.

(לח) וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם – כְּשֶׁתִּהְיוּ פְּזוּרִים, תִּהְיוּ אֲבוּדִים זֶה מִזֶּה.
וְאָכְלָה אֶתְכֶם – אֵלּוּ הַמֵּתִים בַּגּוֹלָה.

(לט) וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם – כְּשֶׁאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.
יִמָּקּוּ – לְשׁוֹן הֲמָסָה, כְּמוֹ: "יִמַּסוּ" (שופטים טו,יד, וּכְמוֹ: "תִּמַּקְנָה בְּחוֹרֵיהֶן" (זכריה יד,יב); "נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי" (תהלים לח,ו).

(מא) וְהֵבֵאתִי אֹתָם – אֲנִי בְּעַצְמִי אֲבִיאֵם. זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְגָלִינוּ בֵּין הָאֻמּוֹת, נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם; אֲנִי אֵינִי מַנִּיחָם, אֶלָּא מַעֲמִיד אֲנִי אֶת נְבִיאַי וּמַחֲזִירָן לְתַחַת כְּנָפַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה" וְגוֹמֵר "חַי אָנִי" וְגוֹמֵר "אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה" וְגוֹמֵר (יחזקאל כ לב-לג).
אוֹ אָז יִכָּנַע – כְּמוֹ: "אוֹ נוֹדָע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא,לו); אִם אָז יִכָּנַע. לָשׁוֹן אַחֵר: אוּלַי, שֶׁמָּא אָז יִכָּנַע לְבָבָם וְגוֹמֵר.
וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם – יִכַפְּרוּ עַל עֲוֹנָם בְּיִסּוּרֵיהֶם.

(מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב – בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת נִכְתָּב מָלֵא (כאן; ירמיהו ל,יח; שם לג,כו; שם מו,כז; שם נא,יט), וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת (מל"ב א,ג; (שם,ד; (שם,ח; שם,יב; מלאכי ג,כג). יַעֲקֹב נָטַל אוֹת מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עֵרָבוֹן, שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר גְּאֻלַּת בָּנָיו.
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב – לָמָּה נִמְנוּ אָבוֹת אֲחוֹרַנִּית? כְּלוֹמַר: כְּדַאי הוּא יַעֲקֹב הַקָּטָן לְכָךְ, וְאִם אֵינוֹ כְּדַאי, הֲרֵי יִצְחָק עִמּוֹ; וְאִם אֵינוֹ כְּדַאי, הֲרֵי אַבְרָהָם עִמּוֹ, שֶׁהוּא כְּדַאי. וְלָמָּה לֹא נֶאֱמְרָה זְכִירָה בְּיִצְחָק? אֶלָּא אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק נִרְאֶה לְפָנַי צָבוּר וּמֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ.

(מג) יַעַן וּבְיַעַן – גְּמוּל וּבִגְמוּל אֲשֶׁר בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ.

(מד) וְאַף גַּם זֹאת – וְאַף אֲפִלּוּ אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם זֹאת הַפֻּרְעָנוּת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא אֶמְאֲסֵם לְכַלּוֹתָם וּלְהָפֵר בְּרִיתִי אַשֶׁר אִתָּם.

(מה) בְּרִית רִאשֹׁנִים – שֶׁל שְׁבָטִים.

(מו) וְהַתּוֹרֹת – אַחַת בִּכְתָב וְאַחַת בְּעַל פֶּה; מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם נִתְּנוּ לְמֹשֶה בְּסִינַי.

פרק כזעריכה

(ב) כִּי יַפְלִא – יַפְרִישׁ בְּפִיו.
בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת – לִתֵּן עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ, לוֹמַר: עֵרֶךְ דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ תְּלוּיָה בּוֹ עָלַי.

(ג) וְהָיָה עֶרְכְּךָ וְגוֹמֵר – אֵין 'עֵרֶךְ' זֶה לְשׁוֹן 'דָּמִים', אֶלָּא בֵּין שֶׁהוּא יָקָר בֵּין שֶׁהוּא זוֹל, כְּפִי שָׁנָיו הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב עָלָיו בְּפָרָשָׁה זוֹ.
עֶרְכְּךָ – כְּמוֹ 'עֵרֶךְ'; וְכֵפֶל הַכָּפִי"ן, לֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה לָשׁוֹן הוּא.

(ה) וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים – לֹא שֶׁיְּהֵא הַנּוֹדֵר קָטָן, שֶׁאֵין בְּדִבְרֵי קָטָן כְּלוּם; אֶלָּא גָּדוֹל שֶׁאָמַר: עֵרֶךְ קָטָן זֶה, שֶׁהוּא בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, עָלַי.

(ז) וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְגוֹמֵר – כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, הָאִשָּׁה קְרוֹבָה לְהֵחָשֵׁב כָּאִישׁ; לְפִיכָךְ הָאִישׁ פּוֹחֵת בְּהִזְדַּקְּנוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ בְּעֶרְכּוֹ, וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת אֶלָּא שְׁלִישׁ בְּעֶרְכָּהּ. דְּאָמְרִי אִינְשֵׁי: סָבָא בְּבֵיתָא, פָּחָא בְּבֵיתָא; סַבְתָּא בְּבֵיתָא, סִימָא בְּבֵיתָא וְסִימָנָא טָבָא בְּבֵיתָא (ערכין י"ט ע"א).

(ח) וְאִם מָךְ הוּא – שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִתֵּן הָעֵרֶךְ הַזֶּה.
וְהֶעֱמִידוֹ – לַנֶּעֱרָךְ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְיַעֲרִיכֶנּוּ לְפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ שֶׁל מַעֲרִיךְ.
עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג – לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יְסַדְּרֶנּוּ, וְיַשְׁאִיר לוֹ כְּדֵי חַיָּיו: מִטָּה, כַּר וָכֶסֶת, וּכְלֵי אֻמָּנוּת; אִם הָיָה חַמָּר, מַשְׁאִיר לוֹ חֲמוֹרוֹ.

(ט) כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ – אָמַר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְתִמָּכֵר לְצָרְכֵי עוֹלָה; וְדָמֶיהָ חֻלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ הָאֵבָר.

(י) טוֹב בְּרָע – תָּם בְּבַעַל מוּם.
אוֹ רַע בְּטוֹב – וְכָל שֶׁכֵּן טוֹב בְּטוֹב וְרָע בְּרָע.

(יא) וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה – בְּבַעֲלַת מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא טְמֵאָה לְהַקְרָבָה; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין קָדָשִׁים תְּמִימִים יוֹצְאִין לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּמְמוּ.

(יב) כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה – לִשְׁאָר כָּל אָדָם הַבָּא לִקְנוֹתָהּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ.

(יג) וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה – בַּבְּעָלִים הֶחֱמִיר הַכָּתוּב לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְכֵן בְּמַקְדִּישׁ בַּיִת, וְכֵן בְּמַקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, וְכֵן בְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הַבְּעָלִים מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ, וְלֹא שְׁאָר כָּל אָדָם.

(טז) וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ – וְלֹא כְּפִי שָׁוְיָהּ; אַחַת שָׂדֶה טוֹבָה וְאַחַת שָׂדֶה רָעָה, פִּדְיוֹן הֶקְדֵּשָׁן שָׁוֶה, בֵּית כּוֹר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כָּךְ גְּזֵרַת הַכָּתוּב. וְהוּא שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ בִּתְחִלַּת הַיּוֹבֵל. וְאִם בָּא לְגָאֳלָהּ בְּאֶמְצָעוֹ, נוֹתֵן לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן, סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְשָׁנָה; לְפִי שֶׁאֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ אֶלָּא לְמִנְיַן שְׁנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁאִם נִגְאֲלָה – הֲרֵי טוֹב; וְאִם לָאו, הַגִּזְבָּר מוֹכְרָהּ בַּדָּמִים הַלָּלוּ לְאַחֵר, וְעוֹמֶדֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד הַיּוֹבֵל, כִּשְׁאָר כָּל הַשָּׂדוֹת הַמְּכוּרוֹת. וּכְשֶׁהִיא יוֹצְאָה מִיָּדוֹ, חוֹזֶרֶת לַכֹּהֲנִים שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר שֶׁהַיּוֹבֵל פּוֹגֵעַ בּוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ הַמִּשְׁפָּט הָאָמוּר בְּמַקְדִּישׁ שָׂדֶה. וְעַכְשָׁו אֲפָרְשֶׁנּוּ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת.

(יז) אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ וְגוֹמֵר – אִם מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל, מִיָּד הִקְדִּישָׁהּ, וּבָא לְגָאֳלָהּ מִיָּד.
כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם – כָּעֵרֶךְ הַזֶּה הָאָמוּר יִהְיֶה, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף יִתֵּן.

(יח) וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ – וְכֵן אִם הִקְדִּישָׁהּ מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל, וְנִשְׁתָּהָה בְּיַד גִּזְבָּר, וּבָא זֶה לְגָאֳלָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל.
וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת – כְּפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד? הֲרֵי קָצַב דָּמֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. הֲרֵי שֶׁקֶל לְכָל שָׁנָה, וְשֶׁקֶל יָתֵר בֵּין כֻּלָּן, וְהַשֶּׁקֶל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנִין, הֲרֵי סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְשָׁנָה. אֶלָּא שֶׁחָסֵר פּוּנְדְיוֹן אֶחָד לַכֻלָּן, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ פּוּנְדְּיוֹן – קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט; וְהַבָּא לִגְאֹל, יִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְכָל שָׁנָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.
וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ – מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמִּשְּׁנַת הַיּוֹבֵל עַד שְׁנַת הַפִּדְיוֹן.

(יט) וְאִם גָּאֹל יִגְאַל – הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ, יוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל הַקִּצְבָה הַזֹּאת.

(כ) וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה – הַמַּקְדִּישׁ.
וְאִם מָכַר – הַגִּזְבָּר.
אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר, לֹא יִגָּאֵל עוֹד – לָשׁוּב לְיָד הַמַּקְדִּישׁ.

(כא) וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל – מִיַּד הַלּוֹקְחוֹ מִן הַגִּזְבָּר, כְּדֶרֶךְ שְׁאָר שָׁדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִיָּד לוֹקְחֵיהֶם בַּיּוֹבֵל.
קֹדֶשׁ לַה' – לֹא שֶׁיָּשׁוּב לְהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת לְיַד הַגִּזְבָּר, אֶלָּא כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם הַנָּתוּן לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד); אַף זוֹ תִּתְחַלֵּק בַּיּוֹבֵל לַכֹּהֲנִים שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל פּוֹגֵעַ בּוֹ.

(כב) וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ וְגוֹמֵר – חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שְׂדֵה מִקְנָה לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה; שֶׁשְּׂדֵה מִקְנָה לֹא תִּתְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים בַּיוֹבֵל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ אֶלָּא עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹבֵל הָיְתָה עֲתִידָה לָצֵאת מִיָּדוֹ וְלָשׁוּב לַבְּעָלִים; לְפִיכָךְ אִם בָּא לְגָאֳלָהּ, יִגְאַל בַּדָּמִים הַלָּלוּ הַקְּצוּבִים לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יִגְאַל, וְיִמְכְּרֶנָּה גִּזְבָּר לְאַחֵר, אוֹ אִם לֹא יִגְאַל הוּא, בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ, אוֹתוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁהּ. וּפֶן תֹּאמַר: לַאֲשֶׁר קָנָהוּ הַלּוֹקֵחַ הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מֵאִתּוֹ, וְזֶהוּ הַגִּזְבָּר? לְכָךְ הֻצְרָךְ לוֹמַר: "לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ" (פסוק כד) מִירוּשַׁת אָבוֹת, וְזֶהוּ בְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּכָרוּהָ לַמַּקְדִּישׁ.

(כה) וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – כָּל עֶרְכְּךָ שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁקָלִים, יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
עֶשְׂרִים גֵּרָה – עֶשְׂרִים מָעוֹת. כָּךְ הָיוּ מִתְחִלָּה, וּלְאַחַר מִכָּאן הוֹסִיפוּ שְׁתוּת וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף דִּינָר, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת לְסֶלַע.

(כו) לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ – לְשֵׁם קָרְבָּן אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

(כז) וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וְגוֹמֵר – אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה מוּסָב עַל הַבְּכוֹר, שֶׁאֵין לוֹמַר בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה: "וּפָדָה בְּעֶרְכֶּךָ". וַחֲמוֹר אֵין זֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר אֶלָּא טָלֶה, וְהוּא מַתָּנָה לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ לַהֶקְדֵּשׁ. אֶלָּא הַכָּתוּב מוּסָב עַל הַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁהַכָּתוּב שֶׁלְּמַעְלָה (פסוק יא) דִבֵּר בְּפִדְיוֹן בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּמְמָה, וְכָאן דִּבֵּר בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת.
וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ – כְּפִי מַה שֶּׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן.
וְאִם לֹא יִגָּאֵל – עַל יְדֵי בְּעָלִים.
וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ – לַאֲחֵרִים.

(כח) אַךְ כָּל חֵרֶם וְגוֹמֵר – נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּדָּבָר. יֵשׁ אוֹמְרִים: סְתָם חֲרָמִים לַהֶקְדֵּשׁ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד), בְּחֶרְמֵי כֹּהֲנִים, שֶׁפֵּרֵשׁ וְאָמַר: "הֲרֵי זֶה חֵרֶם לַכֹּהֵן"; וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים.
לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל – אֶלָּא יִנָּתֵן לַכֹּהֵן. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בִּסְתָם חֲרָמִים; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בְּחֶרְמֵי כֹּהֲנִים. שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְיַד כֹּהֵן, וְחֶרְמֵי גָּבוֹהַּ נִפְדִּים.
כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא – הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מֵבִיא רְאָיָה מִכָּאן; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה', לְלַמֵּד שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים חָלִים עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים, וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (כ"ח ע"ב): אִם נֵדֶר – נוֹתֵן דְּמֵיהֶם; וְאִם נְדָבָה – נוֹתֵן אֶת טוֹבָתָהּ.
מֵאָדָם – כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים.

(כט) כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם וְגוֹמֵר – הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג וְאָמַר אֶחָד: עֶרְכּוֹ עָלַי, לֹא אָמַר כְּלוּם.
מוֹת יוּמָת – הֲרֵי הוֹלֵךְ לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא יִפָּדֶה אֵין לוֹ לֹא דָּמִים וְלֹא עֵרֶךְ.

(ל) וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ – בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
מִזֶּרַע הָאָרֶץ – דָּגָן.
מִפְּרִי הָעֵץ – תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.
לַה' הוּא – קְנָאוֹ ה', וּמִשֻּׁלְחָנוֹ צִוָּה לְךָ לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ" וְגוֹמֵר (דברים יד,כג).

(לא) מִמַּעַשְׂרוֹ – וְלֹא מִמַּעְשַׂר חֲבֵרוֹ; הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׁר שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וּמַה הִיא גְּאֻלָּתוֹ? כְּדֵי לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה בְּכָל מָקוֹם. וְהַמָּעוֹת יַעֲלֶה וְיֹאכַל בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּ בְּכֶסֶף" וְגוֹמֵר (דברים יד,כד).

(לב) תַּחַת הַשָּׁבֶט – כְּשֶׁבָּא לְעַשְּׂרָן, מוֹצִיאָן בַּפֶּתַח זֶה אַחַר זֶה, וְהָעֲשִׂירִי מַכֶּה בְּשֵׁבֶט צָבוּעַ בְּסִקְרָא, לִהְיוֹת נִכָּר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂר, כֵּן עוֹשֶׂה [לַגְּדָיִים] לַטְּלָאִים וְלָעֲגָלִים שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה.
יִהְיֶה קֹּדֶשׁ – לִקְרַב לַמִּזְבֵּחַ דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו, וְהַבָּשָׂר נֶאֱכַל לַבְּעָלִים; שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנָה עִם שְׁאָר מַתָּנוֹת כְּהֻנָּה, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁיְּהֵא נִתָּן לַכֹּהֲנִים.

(לג) לֹא יְבַקֵּר וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב,יא); יָכוֹל יְהֵא בּוֹרֵר וּמוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לְרָע; בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם – חָלָה עָלָיו קְדֻשָּׁה. וְלֹא שֶׁיַקְרִיב בַּעַל מוּם, אֶלָּא יֵאָכֵל בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר, וְאָסוּר לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד.

הערותעריכה

  1. ^ כמו "וכו'"
  2. ^ ס"א שָׁמְעוּ
  3. ^ ס"א הַקְּרִיאָה
  4. ^ רש"י רוצה להסביר את המשמעות של הפועל "מרק" ואומר, שזה ניקוי על־ידי סילוק כל הלכלוך, שבלע החפץ (בהוסיפו את הקידומת ־es לפועל curer).
  5. ^ ראו עזרא י,יט ובמפרשים. אבל ראו כריתות י"א ע"א ותמורה י"ד ע"א, וצ"ע.
  6. ^ רש"י מביא את דברי מדרש תורת כהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסויימים של חרקים.
  7. ^ בכתב־יד אחד כתוב אשפרוי"ר (צ"ל: אישפרוייר esparwier); וזה כפי הנראה תיקון מאוחר, המביא שם עוף יותר מצוי, והם דומים מאוד זה לזה. ר' אוצר הלעזים מס' 1683, 2088.
  8. ^ לא ברור לי למה הלעז בצורת הריבוי.
  9. ^ המלה javan הפכה בצרפתית של היום, בדרך של אטימולוגיה עממית, ל־chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ראה אוצר הלעזים מס' 72-73.
  10. ^ חסר בכתבי־היד במקום זה (ראה להלן מס' 3176).
  11. ^ צורה זו של הלעז עדיפה על cigónie, כפי שרשמתי באוצר הלעזים מס' 1677.
  12. ^ חסר בדפוס ראשון.
  13. ^ המלה huppe בצרפתית של היום, מהלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באוצר הלעזים מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס־בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.
  14. ^ ברבים מכתבי־היד קוראים את הצורה המקבילה לאושט"א laoste; זו, כפי הנראה, נגזרת במישרין מהלטינית locusta, ואילו langoste נתקבלה בצרפתית דרך הפריבנסילית.
  15. ^ שני הלעזים האחרונים מופיעים בכתבי־היד בגרסאות שונות ומשונות. כפי הנראה נשכחו שמות החיות האלה בדורות שאחרי רש"י. במקום froit קוראים בשלושה כתבי־יד בוט"ו (צ"ל בו"ט bot), שם אחר לקרפדה, ובשניים טרטוג"א tartuge או משהו דומה, כלומר "צב".
  16. ^ לדעתי רש"י מנצל בהסברת התפרצות הצרעת את דימוי־הצלילים בין שני גזרונים רומניים [=לטיניים. נ.ו.], של sanus ("בריא") ושל sanies ("מוגלה"), ומתרץ בזה את השימוש במלים "מחיה" ו"חי" כשמדובר בפצע מוגלתי.
  17. ^ רש"י מסביר קודם את המושג ואחר־כך מתרגם את המלה.
  18. ^ ר' לעיל מס' 3180.
  19. ^ חסר בדפוס ראשון.
  20. ^ ר' לעיל מס' 3142.
  21. ^ לשון הספרא: "יובל הִוא שנת החמישים שנה" – שיכול בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכיפורים, שכן מוסיפים מחול על הקודש. תלמוד לומר: "יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם" – אין קדושתה אלא עד ראש השנה.
    לשון הגמרא במסכת ראש השנה: "יובל היא", מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וקדשתם את שנת החמישים", יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה, כך מתקדשת והולכת בסופה? ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קודש! תלמוד לומר: "יובל היא שנת החמישים" – שנת החמישים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמישים ואחת.
  22. ^ בברכת יוצר אור, ע"פ ישעיהו מה,ז.
  23. ^ ספרא על ויקרא כו ט: מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה, וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד, וְעָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה יָמִים הַרְבֵּה. נִכְנְסוּ הַפּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָם, וְנִכְנַס אוֹתוֹ הַפּוֹעֵל עִמָּהֶם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ הַפּוֹעֵל: "בְּנִי, אֶפָּנֶה לְךָ! הָרוֹבִים הַלָּלוּ שֶׁעָשׂוּ עִמִּי מְלָאכָה מוּעֶטֶת, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר מוּעָט; אֲבָל אַתָּה – חֶשְׁבּוֹן רַב אֲנִי עָתִיד לַחֲשֹׁב עִמְּךָ!" כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְבַקְּשִׁים שְׂכָרָם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבַקְּשִׁים שְׂכָרָם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם, וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: "בָּנַי, אֶפָּנֶה לָכֶם! אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַלָּלוּ עָשׂוּ עִמִּי מְלָאכָה מוּעֶטֶת, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר מוּעָט; אֲבָל אַתֶּם – חֶשְׁבּוֹן רַב אֲנִי עָתִיד לְחַשֵּׁב עִמָּכֶם!" לְכָךְ נֶאֱמַר: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם".
  24. ^ בכתבי היד אפשר (בלי ודאות) לקרוא את שני הלעזים הנ"ל. בדפוסים ובאחד מכתבי היד: קיביל"א chevile ("יתד"), שאולי הוא יותר מתקבל על הדעת. מוצא המלה jode מהגרמנית Gilde ("איגוד").
  25. ^ אגדה זו מובאת ברש"י אחרי הפירוש לפסוק הבא; סידרנו אותה כאן בתוך רצף הפסוקים.
  26. ^ אינו דומה, כי מורך הוא מלעיל והרי"ש בסגול, בעוד מועד ומוקש טעמם מלרע והעי"ן והקו"ף בצירה. וצ"ע. ויקיעורך.