ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרשה א

פרשה א

[א] "יין ושכר אל תשת" -- יכול כל שהוא? יכול מגתו? תלמוד לומר 'שכר'-- לא אמרתי אלא כדי לשכר, רביעית בן ארבעים. אם כן למה נאמר 'יין'? יין מוזהרים עליו כל שהוא ומוזהרים עליו מגתו.

[ב] רבי יהודה אומר 'יין אל תשת' - אין לי אלא יין, מנין לרבות שאר המשכרים? תלמוד לומר 'שכר'. אם כן למה נאמר 'יין'? על היין במיתה ועל כל שאר המשכרים באזהרה.

ר' אליעזר אומר 'יין אל תשת ושכר אל תשת' -- אל תשתהו כדרך שכרותו; הא אם נתן לתוכו מים כל שהוא -- פטור.

[ג] "אתה ובניך.." --

יכול חללים? תלמוד לומר " אִתָּךְ"
אוציא חללים ולא אוציא את בעלי מומין? תלמוד לומר "אתה ובניך" -- מה אתה כשר אף בניך כשרים, יצאו חללים ובעלי מומים.

[ד] " בְּבֹאֲכֶם" --

אין לי אלא בביאה; מנין אף ביציאה? תלמוד לומר "..אתה ובניך..".
מנין לעשות המזבח כאהל מועד? תלמוד לומר "..אתה ובניך..".
ומנין שאינו חייב אלא בשעת עבודה? תלמוד לומר "..אתה ובניך..".

רבי אומר נאמר כאן "בבואכם" ונאמן להלן (שמות מ, לב) "בבֹאם אל אהל מועד". מה בבואם אל אהל מועד עשה את היציאה כביאה ואת המזבח כאהל מועד ואינו חייב אלא בשעה עבודה, אף "בבואכם אל אהל מועד" האמור כאן -- עשה יציאה כביאה, ואת המזבח כאהל מועד, ולא יהיה חייב אלא בשעת עבודה.

[ה] "אהל מועד" -- אין לי אלא אהל מועד; מנין לרבות שילה ובית עולמים? תלמוד לומר "חֻקת עולם"

"ולא תמֻתו" -- מכלל לאו אתה שומע הן.

[ו] יכול יהיו ישראל חייבים מיתה על ההוראה? תלמוד לומר "אתה ובניך..ולא תמותו"-- אתה ובניך במיתה ואין ישראל חייבים מיתה.

[ז] יכול לא יהיו ישראל חייבים על ההוראה במיתה אבל יהיו אהרן ובניו חייבים על ההוראה במיתה?

ודין הוא! ומה אם ישראל --שמוזהרין לבא אל אהל מועד שתויי יין ושלא שתויי יין-- אין חייבים מיתה על ההוראה, אהרן ובניו --שאין מוזהרים לבא אל אהל מועד אלא שתויי יין-- אינו דין שלא יתחייבו מיתה על ההוראה?!
יצאו ישראל מן הכתוב, אהרן ובניו מקל וחומר.

[ח] "חקת עולם לדורותיכם" -- לרבות יציקות ובלילות ותנופות והגשות וקמיצות והקטרות והמליקות והקבלות והזאות.

מנין דשתויי יין שעבד - עבודתו פסולה? תלמוד לומר "ולהבדיל בין הקדש ובין החול".

ומנין למחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים? תלמוד לומר "חקת עולם" "חקת עולם" (שמות כט, ט) לגזירה שוה.

[ט]

"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" -- אלו העירוכין.
"ובין הטמא ובין הטהור" -- אלו הטומאות והטהרות.
"ולהורֹת את בני ישראל" -- אלו ההוראות.
"את כל החקים" -- אלו המדרשות.
"אשר דבר ה' אליהם" -- אלו ההלכות.
"ביד משה" -- זה המקרא.
יכול אף התרגום? תלמוד לומר "ולהורֹת".