פתיחת התפריט הראשי

ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק כ

פרק כ

[א] "ואם עז קרבנו"-- הפסיק הענין שלא תהיה עז טעונה אליה.

[ב] "והקריב ממנו"-- מן המחובר.


"קרבנו אשה לה' את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב" מה תלמוד לומר?

  • שיכול יתמעט מכולם; ודין הוא! מה מצינו בבן הצאן --שנתרבה באליה-- נתרבה בכולם, אבל בן העז --הואיל ונתמעט באליה-- יתמעט מכולם!
  • בן הבקר יוכיח! שנתמעט באליה ונתרבה בכולם!
  • [ג] לא! אם אמרת בבן הבקר -- שנתרבה בנסכים; תאמר בבן העז שנתמעט בנסכים?! הואיל ונתמעט בנסכים-- יתמעט מכולם!
  • תלמוד לומר "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות וכולי"-- לרבות את כולם.


[ד] "והקטירם"-- כולם כאחת.


"לחם אשה לריח ניחח כל חלב לשם"-- לחייב על החלב מעילה.


[ה] משום ר' ישמעאל אמרו הרי הוא אומר (במדבר יח, יז) "אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם. את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר"-- למדנו לבכור שהוא טעון דמים וחלבים למזבח.

למעשר ולפסח מנין?   כשהוא אומר (דברים יב, כז) "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל".

שיכול אין לי אלא דמם; חלבם מנין? תלמוד לומר "כל חלב לשם".


[ו] "חקת עולם"-- לבית העולמים;   "לדרתיכם"-- שינהוג הדבר לדורות;    "בכל מושבתיכם"-- בארץ ובחוץ לארץ.


"כל חלב וכל דם לא תאכלו"-- ר' יהודה אומר הקיש הדם לחלב. מה החלב בשני לאוין, אף הדם בשני לאוין.   וחכמים אומרים אין בו אלא אזהרה אחת.


[ז] יכול אף דם פסולי המוקדשין יהיו חייבים עליהם משום שני לאוין?   תלמוד לומר (דברים יב, טז) "רק הדם לא תאכלו"-- אין בו אלא אזהרה אחת.

  • אין לי אלא דמן; חלבן מנין?   תלמוד לומר 'חלב ודם'-- הקיש חלב לדם; מה הדם בלאו אחד אף החלב בלאו אחד.


[ח] שמתוך שיצא הבכור מכלל פסולי המוקדשין יכול יהיו חייבים על דמו משום שני לאוין?   תלמוד לומר (דברים טו, כג) "רק את דמו לא תאכל"-- אין בו אלא אזהרה אחת.

  • אין לי אלא דמו; חלבו מנין?    תלמוד לומר 'חלב ודם'-- הקיש חלב לדם; מה הדם בלאו אחד, אף החלב בלאו אחד.

חסלת מגלתא ראשונה דאית בה ט"ו‏[1] פרשיות ועשרים פרקים
סליק דבורא דנדבה ונתחיל דבורא דחטאות


  1. ^ העתקתי מתוך דפוס הספרא ע"פ הגר"א והחפץ חיים, למרות שלא הבנתי מאין לנו הפרשה החמש עשרה שלא מופיע בדפוס - ויקיעורך