קטגוריה:ויקרא כה כד

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ה • פסוק כ"ד | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ

המהדורה המנוקדת: וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.

וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃

וּ/בְ/כֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְ/כֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָ/אָֽרֶץ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְכֹל אֲרַע אַחְסָנַתְכוֹן פּוּרְקָנָא תִּתְּנוּן לְאַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְכָל אַרַע אַחֲסַנְתְּכוֹן פּוּרְקָנָא תִּתְּנוּן לְאַרְעָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ובכל ארץ אחזתכם" - (ת"כ) לרבות בתים ועבד עברי ודבר זה מפורש בקידושין בפרק א' (דף כא) ולפי פשוטו סמוך לפרשה שלאחריו שהמוכר אחוזתו רשאי לגאלה לאחר שתי שנים או הוא או קרובו ואין הלוקח יכול לעכב

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כד] אל תונו זו אונאת ממון. פירוש, כיון דסמוך אל "וכי תמכר ממכר", אם כן באונאת ממון איירי. אבל בתורת כהנים יליף ליה דבאונאת ממון מדבר, דאי באונאת דברים, הרי כתיב (פסוק יז) "ולא תונו איש את עמיתו כו'". והקשה הרא"ם, למה הוצרכו ללמוד מזה, דודאי כיון דכתיב "וכי תמכרו ממכר אל תונו" בודאי באונאת ממון איירי, ואין זה קשיא, דבתורת כהנים מביא שפיר טפי, שהרי לא תוכל לדחוק ולומר שמא אף על גב שהענין מדבר ממקח וממכר, שמא קרא איירי באונאת דברים, ולכך בתורת כהנים, דלא בעי ללמוד רק הדין שיש אונאה בממון, מייתי שפיר דאי קרא באונאת דברים, הרי כתיב כבר אונאות דברים, ואם אתה אומר דקרא דלקמן (פסוק יז) איירי באונאות ממון - מה בכך, סוף סוף יש אונאה בממון, מה שרצינו ללמוד. אבל אם באנו לפרש איזה קרא מדבר באונאת ממון, צריך בודאי להביא ראיה, כיון שכאן מדבר כל הענין במקח וממכר, אם כן בודאי מדבר באונאת ממון:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

[לה] לרבות בתים ועבד עברי. פירוש, שתהיה לבתים גאולה בקרובים, אף על גב דאין מפורש גאולה בקרובים רק בשדה אחוזה (פסוק כה), לא בבתים ועבד עברי, לכך בא לרבות "ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ" לרבות בתים בערי חומה, שיהיה להם גאולה על ידי קרובים:

[לו] ולפי פשוטו כו'. הקשה הרא"ם, למה הוצרך לומר דהוא סמוך לפרשה של אחריה - שהמוכר אחוזתו רשאי לגאלה אחר שני שנים, והלא ענין הגאולה אחר ב' שנים לא למדנו רק מראש הפרשה הקודמת "במספר שני תבואות ימכר לך" (רש"י פסוק טו), ואם כן יותר סמוך לראש הפרשה שלפניה ולא לפרשה שלאחריה. ולא הקשה כלום, דאיך נאמר שהוא סמוך לפרשה שלפניה, והלא דין גאולה לא נזכר רק בפרשה שלאחריה, דכתיב (פסוק כו) "ומצא כדי גאלתו", דהאי "במספר שני תבואת" שאינו יכול לגאול בפחות משתי שנים, אינו לפי פשוטו של מקרא, כמו שפירש למעלה (רש"י פסוק טו), וכאן בא לפרש המקרא לפי פשוטו של מקרא. ואף על גב דאמר שהמוכר אחזתו רשאי לגאלה אחר שתי שנים, לא שיהיה נזכר שתי שנים, אלא קושטא דמילתא אמר, לפי שלמדו רז"ל (ערכין דף כט:) שצריך שתעמוד השדה ביד הלוקח שתי שנים, אמר כי רשאי לגאלה אחר שתי שנים. ואפילו לפי מדרשו (שם), לא נזכר בכתוב של "במספר שני תבואות" רק שתהיה המכירה לב' שנים, ולא פירש אחר ב' שנים מה משפטו, שמא צריך לחזור ולמכור לו אחר ב' שנים, ואם המוכר ירצה בשדה - צריך המוכר להחזיר לו כל דמי השדה מה שהוא שוה, ולא נזכר גאולה רק בפרשה שאחריה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם – לְרַבּוֹת בָּתִּים וְעֶבֶד עִבְרִי, וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בְּקִדּוּשִׁין בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן (כ"א ע"א). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ סָמוּךְ לְפָרָשָׁה שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהַמּוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ רַשָּׁאִי לְגָאֳלָהּ לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים, אוֹ הוּא אוֹ קְרוֹבוֹ, וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְעַכֵּב.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

גאולה תתנו לארץ: אם ירצה המוכר לפדותה לפני היובל:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ובכל ארץ אחזתכם" - לרבות בתים ועבד עברי ודבר זה מפורש בקדושין בפרק ראשון (כא) ולפי פשוטו סמוך על פרשה של אחריו שהמוכר רשאי לגאלה לאחר שתי שנים או הוא או קרובו ואין הלוקח יכול לעכב לשון רש"י ואינו נכון בעיני שיכלול בפרשת היובל ובכל ארץ אחוזתכם תתנו גאולה ויאמר בפרשה השניה כיצד כי ימוך אחיך וגו' והנכון בעיני שיאמר ובכל ארץ אחוזתכם הארץ אשר אני נותן לכם לאחוזה תתנו הגאולה הזאת של היובל ואמר "גאולה" כמו גאל ה' עבדו יעקב (ישעיהו מח כ) שהוציא עבדו מיד המחזיקים בו וכן וגאלתי אתכם בזרוע נטויה (שמות ו ו) אף זה תתנו גאולה לארץ שאני רוצה לגאול ארצי מיד המחזיקים בה שלא נתתיה אני להם בחלק אחוזתם והוצרך לומר כן בעבור שאמר כי לי הארץ (פסוק כג) והנה כל הארץ לו היא לפיכך חזר ופרש שינהוג היובל בארץ אחוזתנו בלבד לא בחוצה לארץ ואמר "ובכל" שהיא תנהג בכל אחוזתנו גם בעבר הירדן ובכל מקום האחוזה לא בארץ ה' אשר שם המקדש בלבד