ויקיטקסט

קטגוריה:ירמיהו ג ג

(הופנה מהדף ירמיהו ג ג)
<< | ספר ירמיהו • פרק ג' • פסוק ג' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:    וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם

המהדורה המנוקדת:    וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.

המהדורה המוטעמת:   

וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃

המהדורה הדקדוקית:   

וַ/יִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּ/מַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּ/מֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔/ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃


תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְאִתְמְנַעוּ רְסִיסַיָא וּמַלְקוֹשָׁא לָא הֲוָה וְחוּצְפָּא כְאִתְּתָא נַפְקַת בְּרָא הֲוָה לִיךְ מְסָרַבְתְּ לְאִתְכְּנָעָא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ומלקוש" - כמטר היורד בניסן על המלילות ועל הקשין ומלקוש (טרדיי"א בלע"ז)

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"מאנת הכלם" - אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך

"ומצח" - אבל יש לך מצח מגולה כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה

"וימנעו" - הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך 

מצודת ציון

"רביבים" - הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (דברים לב)

"ומלקוש" - כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (דברים יא)

"ומצח" - היא הפדחת

"מאנת" - מלשון מיאון

"הכלם" - מלשון כלימה

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"וימנעו" אם רק "נמנעו הרביבים" מלרדת או "אם מלקוש לא היה" ואת צריכה למטר אז "ומצח אשה זונה היה לך ולא נכלמת" לבא אלי:

ביאור המילות

"רביבים". מטר רב היורד בתחילה, "ומלקוש" הוא היורד בסוף וכן יורה ומלקוש:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>



ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה






עצירת גשמים נועדה לגרום בושה

בימינו, כשהגשמים נעצרים, כמעט ולא נגרם לנו נזק מוחשי. יש לנו מים זורמים בברזים, ואפילו הממטרות ממשיכות לעבוד. ובכל זאת, עצירת גשמים היא דבר נורא, היא אמורה לגרום לנו בושה גדולה:

(ירמיהו ג ג): "וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם"

רביבים ומלקוש הם שני סוגים שונים של גשם (ראו יורה ומלקוש ). שני הסוגים הללו נעצרו ונמנעו מארץ ישראל, לא כדי לגרום נזק לחקלאים אלא כדי לרמוז לעם ישראל שהם מרוחקים מה', ולעורר אותם להתבייש במעשיהם שגרמו לריחוק זה.

אולם הם לא התביישו: " "הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש, ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך... אבל יש לך מצח מגולה, כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה, לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה... אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך" " ( מצודות )

רעיון דומה נזכר בתורה, בקללות שבפרשת בחוקותיי:

(ויקרא כו יט): "וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם, וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה"

כשאנחנו מתגאים וחוטאים, ה' שובר את הגאוה שלנו בכך שהוא עוצר את השמים מלתת גשמים. ואם אנחנו לא מבינים את המסר, (ויקרא כו כא): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי - וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם", ה' מביא עלינו מכה נוספת, שתשבור עוד יותר את הגאוה הלאומית שלנו.

והלוואי שנתעורר עכשיו.

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-05.







ויקי על הפרק

באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:ירמיהו_ג_ג&oldid=319427"