ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרק א

פרק א

[א] "וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו" -- בניו שקולים בו בכבוד ושקולים בו בדממה.

יכול אף הראשונים שקולים בו בכבוד? תלמוד לומר "הנותרים"-- הנותרים שקולים בו בכבוד ואין הראשונים שקולים בו בכבוד.

[ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" -- שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר "הנותרים"? אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו".

ר' אליעזר אומר קרובים היו לשטף אלא שריחם המקום על אהרן.

[ג] "קחו את המנחה"-- זו מנחת נחשון; "הנותרת"-- זו מנחת יום השמיני; "מאשי השם"-- אין להם אלא אחר מתן אישים.

[ד] "ואכלוה מצות" מה תלמוד לומר? מפני שהיא מנחת צבור והיא מנחת מצות שעה ואין כיוצא בה לדורות. לכך נאמר "ואכלוה מצות".

[ה] "אצל המזבח"-- ולא בהיכל; ולא על גבי המזבח.

אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדש קדשים? תלמוד לומר "קדש קדשים".

'היא' 'ואותה' 'והיא' -- הרי אלו מעוטים; פרט לתודה וללחמה, לאיל נזיר וללחמו, לאיל המלואים וללחמו.

[ו] "ואכלתם אֹתה במקום קדוש" מה תלמוד לומר? לפי שאמר "אצל המזבח" - אין לי אלא סמוך למזבח; מנין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש? תלמוד לומר "במקום קדוש".

[ז] "כי חקך וחק בניך"-- חק לבנים ואין חק לבנות.

"מאשי השם"-- אין להם אלא לאחר מתנת האישים.

[ח] "כי כן צֻוֵּיתִי (שם, יג)...כאשר צִוֵּיתִי (שם, יח)...כאשר צוה השם (שם, טו)"

"כי כן צויתי" -- לומר לכם בשעת אנינותן יאכלוה;
"כאשר צויתי" -- בשעת מעשה אמר להם;
"כאשר צוה השם" -- ולא מעצמי אני אומר לכם.

[ט]

"חזה" -- זו חזה
"התנופה" -- זו תנופת הסל
"שוק" -- זה שוק
"התרומה" -- זו תרומת תודה
"תאכלו במקום טהור" -- אמר רבי נחמיה וכי הראשונים אינם במקום טהור?! אלא זו טהרה שאינה ממין טומאה לטהר מטומאת מצורע לומר שיהיו נאכלים בתוך ירושלים.

[י] "אתה ובניך ובנותיך" -- אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות.

או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק?
כשהוא אומר "כי חקך וחק בניך הוא" - אין חק לבנות,
הא מה אני מקיים "אתה ובניך ובנותיך"? אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות.

[יא] "נתנו מזבחי שלמי בני ישראל"-- לרבות זבחי שלמי צבור שהיו שם באותו יום שנאמר "ושור ואיל לשלמים לזבח לפני השם".

"שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו"-- מלמד שהחלבים למטה.