ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק ט

פרק ט

[א] 'באצבעו ולקח'-- שיקבל בימין; "באצבעו ונתן"-- שיתן בימין. אמר ר' שמעון וכי נאמר בו "יד"! הואיל ולא נאמר בו "יד", קבל בשמאל - כשר.

"וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה"-- ולא על קרנות מזבח הפנימי.

והלא דין הוא! משיח מוצא מכלל יחיד ונשיא מוצא מכלל יחיד. מה משיח-- דם חטאתו נכנס לפנים, אף נשיא יהיה דם חטאתו נכנס לפנים!
תלמוד לומר "וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה"-- ולא על קרנות מזבח הפנימי.

[ב] "וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה"-- ולא על יסוד מזבח הפנימי.

"אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה"-- תן יסוד למזבחה של עולה.

אמר ר' ישמעאל, ומה אם שירי חטאת --שאין מכפרים-- ניתנים על היסוד, תחלת העולה --שהיא מכפרת-- אינו דין שתנתן על היסוד?!
אמר ר' עקיבא מה שירי חטאת --שאין מכפרים ואין ראוים לכפר-- ניתנים על היסוד, תחלת העולה --שהיא מכפרת וראויה לכפר-- אינו דין שתנתן על היסוד?!
אם כן למה נאמר "אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה"? -- שיהיה יסוד במזבחה של עולה.

"אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה" (בס"א ממשיך בפסוק "אשר פתח אהל מועד")-- זה יסוד דרומי.

[ג] יכול זה יסוד מערבי?
אמרת לאו. מה מצינו ביציאתו מן ההיכל-- אינו נותן את הדמים אלא אל יסוד הסמוך לו, אף בירידתו מן המזבח-- אינו נותן את הדם אלא אל יסוד הסמוך לו. ואיזה זה? --זה יסוד דרומית.

[ד] "וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים" -- מה פירש בזבח השלמים? חלב תותב קרום ונקלף שני כליות ויותרת; אף כאן -- חלב תותב קרום ונקלף ושתי כליות ויותרת.

[ה] "וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא ד, כו) (שם, לא) (שם, לה)-- שתהא כפרה לשמו; שלא יכפר לשנים כאחד; שיהיה כהן מכפר על ידי עצמו.

"וְנִסְלַח לוֹ"-- אין משיירין לו ליום הכפורים. יכול אף על פי שישב ולא הביא? תלמוד לומר: "לוֹ".