רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יג
(ב) שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת וְגוֹמֵר – שְׁמוֹת נְגָעִים הֵם, וּלְבָנוֹת זוֹ מִזּוֹ (ספרא נגעים, פרשתא א,ד; שבועות ה' ע"ב).
בַּהֶרֶת – חֲבַרְבּוּרוֹת, טי"א [taje = כתם] בְּלַעַז; וְכֵן: "בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז,כא).
אֶל אַהֲרֹן וְגוֹמֵר – גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁאֵין טֻמְאַת נְגָעִים וְטָהֳרָתָן אֶלָּא עַל פִּי כֹּהֵן (ספרא שם,ט).
(ג) וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן – מִתְּחִלָּה שָׁחוֹר, וְהָפַךְ לְלָבָן בְּתוֹךְ הַנֶּגַע. וּמִעוּט שֵׂעָר שְׁנַיִם (ספרא שם, פרק ב,ב-ג).
עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ – כָּל מַרְאֵה לָבָן עָמֹק הוּא, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).
וְטִמֵּא אֹתוֹ – יֹאמַר לוֹ: "טָמֵא אַתָּה"; שֶׁשֵּׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה הוּא, גְּזֵרַת הַכָּתוּב.
(ד) וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ [מִן הָעוֹר] – לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ.
וְהִסְגִּיר – יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד, וְלֹא יֵרָאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו.
(ה) בְּעֵינָיו – בְּמַרְאֵהוּ וּבְשִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן.
וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית – הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט (נגעים פ"ג, מ"ג).
(ו) כֵּהָה – הָכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ; הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָּשָׂה, טָמֵא.
מִסְפַּחַת – שֵׁם נֶגַע טָהוֹר.
וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר – הוֹאִיל וְנִזְקַק לְהִסָּגֵר – נִקְרָא טָמֵא, וְצָרִיךְ טְבִילָה.
(ח) וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן – וּמִשֶּׁטִּמְּאוֹ, הֲרֵי הוּא מֻחְלָט, וְזָקוּק לְצִפֳּרִים וּלְתִגְלַחַת וּלַקָּרְבָּן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת 'זֹאת תִּהְיֶה' (להלן יד,א-לב; מגילה ח' ע"ב).
צָרַעַת הִוא – הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת.
צָרַעַת – לְשׁוֹן נְקֵבָה; "נֶגַע" – לְשׁוֹן זָכָר.
(י) וּמִחְיַת – שינמינ"ט [seiniment = החלמה[1]] בְּלַעַ"ז, שֶׁנֶּהְפַּךְ מִקְצַת הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂאֵת לְמַרְאֵה בָּשָׂר. אַף הוּא סִימַן טֻמְאָה: שֵׂעָר לָבָן בְּלֹא מִחְיָה, וּמִחְיָה בְּלֹא שֵׂעָר לָבָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה מִחְיָה אֶלָּא בַּשְּׂאֵת, אַף בְּכָל הַמַּרְאוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן הוּא סִימַן טֻמְאָה (ספרא פרשתא ג,יא).
(יא) צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא – מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה; וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה מִלְמַעְלָה, וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה. שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה, אֲטַהֲרֶנָּה.
(יב) מֵרֹאשׁוֹ – שֶׁל אָדָם, וְעַד רַגְלָיו.
לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן – פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹרוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).
(יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָֹר חַי – אִם צָמְחָה בּוֹ מִחְיָה, הֲרֵי כְּבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה! אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, שֶׁשּׁוֹפֵעַ אֵילָךְ וָאֵילָךְ; וְחָזַר רֹאשׁ הָאֵבָר וְנִתְגַּלָּה שִׁפּוּעוֹ עַל יְדֵי שֻׁמָּן, כְּגוֹן שֶׁהִבְרִיא וְנַעֲשָֹה רָחָב וְנִרְאֵית בּוֹ הַמִּחְיָה; לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב שֶׁתְּטַמֵּא (ספרא שם, פרק ה,א).
וּבְיוֹם הֵרָאוֹת – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְיוֹם? לְלַמֵּד: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ: חָתָן, נוֹתְנִין לוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ [וּלְאִצְטְלִיתוֹ] וְלִכְסוּתוֹ וּלְבֵיתוֹ. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל (מו"ק ז' ע"ב; בכורות ל"ד ע"ב).
(טז) צָרַעַת הוּא – הַבָּשָׂר הַהוּא; בָּשָׂר לְשׁוֹן זָכָר.
(יח) שְׁחִין – לְשׁוֹן חִמּוּם, שֶׁנִּתְחַמֵּם הַבָּשָֹר בְּלִקּוּי הַבָּא לוֹ מֵחֲמַת מַכָּה, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאוּר (ספרא פרק ו,ו; חולין ח' ע"א).
וְנִרְפָּא – הַשְּׁחִין הֶעֱלָה אֲרוּכָה, וּבִמְקוֹמוֹ הֶעֱלָה נֶגַע אַחֵר.
(יט) אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת – שֶׁאֵין הַנֶּגַע לָבָן חָלָק, אֶלָּא פָּתוּךְ וּמְעֹרָב בִּשְׁתֵּי מַרְאוֹת, לֹבֶן וְאֹדֶם (נגעים פ"א, מ"ב; שבועות ו' ע"א).
(כ) מַרְאֶהָ שָׁפָל – וְאֵין מַמָּשׁוֹ שָׁפָל, אֶלָּא מִתּוֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ הוּא נִרְאֶה שָׁפָל וְעָמֹק, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).
(כב) נֶגַע הִוא – הַשְּׂאֵת הַזֹּאת אוֹ הַבַּהֶרֶת.
(כג) תַּחְתֶּיהָ – בִּמְקוֹמָהּ.
צָרֶבֶת הַשְּׁחִין – כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֹשֶׁם שִׁחֲנָא"; אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר. כָּל 'צָרֶבֶת' – לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ "וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים" (יחזקאל כא,ג), רייטריר"א [retreire = לכווץ] בְּלַעַז.
צָרֶבֶת – רטריימינ"ט [retreiment = כיווץ[2]] בְּלַעַז.
(כד) מִחְיַת הַמִּכְוָה – שיינימינ"ט [seiniment = החלמה[3]]. כְּשֶׁחָיְתָה הַמִּכְוָה, נֶהֶפְכָה לְבַהֶרֶת פְּתוּכָה, אוֹ לְבָנָה חֲלָקָה. וְסִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין שָׁוִים הֵם, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב? לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: נוֹלַד חֲצִי גָּרִיס בַּשְּׁחִין וַחֲצִי גָּרִיס בַּמִּכְוָה, לֹא יִדּוֹנוּ כַּגָּרִיס (חולין ח' ע"א).
(כט) בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן – בָּא הַכָּתוּב לְחַלֵּק בֵּין נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר לְנֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם בָּשָׂר: שֶׁזֶּה – סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר לָבָן, וְזֶה – סִימָנוֹ בְּשֵׂעָר צָהוֹב (ספרא נגעים, פרשתא ה,ה).
(ל) וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב – שֶׁנֶּהְפַּךְ שֵׂעָר שָׁחוֹר שֶׁבּוֹ לְצָהוֹב (שם, פרק ח,א).
נֶתֶק הוּא – כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר.
(לא) וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ – הָא אִם הָיָה בּוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר – טָהוֹר, וְאֵין צָרִיךְ לְהִסָּגֵר; שֶׁשֵּׂעָר שָׁחוֹר – סִימַן טָהֳרָה הוּא בִּנְתָקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ" וְגוֹמֵר (להלן פסוק לז; ספרא נגעים, פרק ח,ט).
(לב) וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה וְגוֹמֵר – הָא אִם פָּשָׂה אוֹ הָיָה בּוֹ שֵׂעָר צָהֹב, טָמֵא.
(לג) וְהִתְגַּלָּח – סְבִיבוֹת הַנֶּתֶק (נגעים פ"י, מ"ה).
וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ סָבִיב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה (שם); שֶׁאִם יִפְשֶׂה, יַעֲבֹר הַשְּׂעָרוֹת וְיֵצֵא לִמְקוֹם הַגִּלּוּחַ.
(לה) אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ – אֵין לִי אֶלָּא פּוֹשֶׂה לְאַחַר הַפְּטוֹר; מִנַּיִן אַף בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: פָּשֹׂה יִפְשֶׂה (ספרא שם, פרק ט,ט).
(לז) וְשֵׂעָר שָׁחֹר – מִנַּיִן אַף הַיָּרֹק וְהָאָדֹם שֶׁאֵינוֹ צָהֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר וְשֵׂעָר (ספרא שם,יד). וּלְמָה [ספרים אחרים: וּלְשׁוֹן] צָהֹב דּוֹמֶה? לְתַבְנִית הַזָּהָב (שם פרשתא ה,ה), "צָהֹב" כְּמוֹ זָהוֹב, אורבל"א [orable = צהבהב[4]] בְּלַעַז.
טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן – הָא טָמֵא שֶׁטִּהֲרוֹ הַכֹּהֵן, לֹא טָהוֹר (ספרא שם, פרק ט,טז).
(לח) בֶּהָרֹת – חֲבַרְבּוּרוֹת.
(לט) כֵּהוֹת לְבָנֹת – שֶׁאֵין לֹבֶן שֶׁלָּהֶן עַז, אֶלָּא כֵּהֶה.
בֹּהַק – כְּמוֹ לֹבֶן הַנִּרְאֶה בִּבְשַׂר אָדָם, אָדֹם שֶׁקּוֹרִין רו"ש [ros = אדמוני] בֵּין חֲבַרְבּוּרוֹת אַדְמִימוּתוֹ, קָרוּי בֹּהַק; כְּאִישׁ עַדְשָׁן, שֶׁבֵּין עֲדָשָׁה לַעֲדָשָׁה מַבְהִיק הַבָּשָֹר בְּלֹבֶן צַח.
(מ) קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא – טָהוֹר מִטֻּמְאַת נְתָקִין, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּסִימָנֵי רֹאשׁ וְזָקָן, שֶׁהֵם מְקוֹם שֵׂעָר, אֶלָּא בְּסִימָנֵי נִגְעֵי עוֹר בָּשָׂר, (בְּשֵֹעָר לָבָן,) מִחְיָה וּפִשְׂיוֹן (ספרא שם, פרק יא,א-ב; נגעים פ"ג, מ"ו; שם פ"י, מ"י).
(מא) וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו – מִשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד כְּלַפֵּי פָּנָיו קָרוּי גַּבַּחַת, וְאַף הַצְּדָעִין שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן בִּכְלָל; וּמִשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד כְּלַפֵּי אֲחוֹרָיו קָרוּי קָרַחַת (ספרא שם, פרק י,ז).
(מב) נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם – פָּתוּךְ. מִנַּיִן שְׁאָר הַמַּרְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר נֶגַע (ספרא שם, פרק יא,א-ג).
(מג) כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר – כְּמַרְאֵה הַצָּרַעַת הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת עוֹר בָּשָׂר: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" (לעיל פסוק ב). וּמָה אָמוּר בּוֹ? שֶׁמְּטַמֵּא בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת, וְנִדּוֹן בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְלֹא כְּמַרְאֵה צָרַעַת הָאָמוּר בִּשְׁחִין וּמִכְוָה, שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא כְּמַרְאֵה נְתָקִין שֶׁל מְקוֹם שֵׂעָר, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת [שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ, בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ] (ספרא שם, פרק יא,ג-ו; משנה נגעים שם).
(מד) בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ – אֵין לִי אֶלָּא נְתָקִין, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְנֻגָּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ", לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן (ספרא שם, פרק יב,ב-ג); עַל כֻּלָּן הוּא אוֹמֵר: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְגוֹמֵר" (פסוק מה; ספרא שם, ה-ט).
(מה) פְרֻמִים – קְרוּעִים (ספרא שם,ו).
פָרוּעַ – מְגֻדַּל שֵׂעָר (שם).
וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה – כְּאָבֵל (שם,ז).
שָׂפָם – שְׂעַר הַשְּׂפָתַיִם, גירנו"ן [gernon = שפם] בְּלַעַז.
וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא – מַשְׁמִיעַ שֶׁהוּא טָמֵא וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ (ספרא שם; מו"ק ה' ע"א).
(מו) בָּדָד יֵשֵׁב – שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁאָר טְמֵאִים יוֹשְׁבִים עִמּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַה נִּשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר טְמֵאִים לֵישֵׁב בָּדָד? הוֹאִיל וְהוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרָע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אַף הוּא יִבָּדֵל (ערכין ט"ז ע"ב).
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת (ספרא שם,יד; פסחים ס"ז ע"א).
(מח) לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר – שֶׁל פִּשְׁתִּים אוֹ שֶׁל צֶמֶר.
אוֹ בְעוֹר – זֶה עוֹר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה.
אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר – זֶה עוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה.
(מט) יְרַקְרַק – יָרֹק שֶׁבִּירֻקִּין.
אֲדַמְדָּם – אָדֹם שֶׁבַּאֲדֻמִּים (ספרא נגעים, פרק יד,ב).
(נא) צָרַעַת מַמְאֶרֶת – לְשׁוֹן "סִלּוֹן מַמְאִיר" (יחזקאל כח,כד), פוינינ"ט [poiniant = דוקר] בְּלַעַז. וּמִדְרָשׁוֹ: תֵּן בּוֹ מְאֵרָה, שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה הֵימֶנּוּ (ספרא שם,יא).
(נב) בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים – שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: יָכוֹל יָבִיא גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׂרְפֵם עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", אֵינָהּ צְרִיכָה דָּבָר אַחֵר עִמָּהּ. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים? לְהוֹצִיא אֶת הָאִמְרִיּוֹת שֶׁבּוֹ שֶׁהֵן מִמִּין אַחֵר (ספרא שם, פרק טו,א-ג). אִמְרִיּוֹת – לְשׁוֹן שָׂפָה, כְּמוֹ "אִמְרָא".
(נד) אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע – יָכוֹל מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע. יָכוֹל כָּל הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ טָעוּן כִּבּוּס? תַּלְמוּד לוֹמַר הַנָּגַע. הָא כֵּיצַד? יְכַבֵּס מִן הַבֶּגֶד עִמּוֹ (ספרא שם,ה).
(נה) אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס – לְשׁוֹן הֵעָשׂוֹת.
לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ – לֹא הֻכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ.
וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה – שָׁמַעְנוּ שֶׁאִם לֹא הָפַךְ וְלֹא פָשָׂה – טָמֵא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לֹא הָפַךְ וּפָשָׂה. הָפַךְ וְלֹא פָשָׂה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע", מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם,ז), וּרְמַזְתִּיהָ כָּאן לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל אָפְנָיו.
פְּחֶתֶת הִוא – לְשׁוֹן גּוּמָא, כְּמוֹ "בְּאַחַת הַפְּחָתִים" (שמ"ב יז,ט), כְּלוֹמַר: שְׁפָלָה הִיא, נֶגַע שֶׁמַּרְאָיו שׁוֹקְעִין (ספרא שם,ט).
בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "בִּשְׁחִיקוּתֵהּ אוֹ בַּחֲדָתוּתֵהּ" [=בִּשְׁחִיקָתוֹ אוֹ בַּחֲדָשׁוּתוֹ].
קָרַחְתּוֹ – שְׁחָקִים יְשָׁנִים (ספרא שם). וּמִפְּנֵי הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהֻצְרַךְ לִגְזֵרָה שָׁוָה: מִנַּיִן לִפְרִיחָה בִּבְגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֶמְרָה קָרַחַת וְגַבַּחַת בְּאָדָם (לעיל פסוק מב), וְנֶאֶמְרָה קָרַחַת וְגַבַּחַת בִּבְגָדִים; מַה לְּהַלָּן, פָּרַח בְּכֻלּוֹ טָהוֹר (לעיל פסוק יג), אַף כָּאן, פָּרַח בְּכֻלּוֹ טָהוֹר (נדה י"ט ע"א). לְכָךְ אָחַז הַכָּתוּב לְשׁוֹן קָרַחַת וְגַבַּחַת. וּלְעִנְיַן פֵּרוּשׁוֹ וְתַרְגּוּמוֹ – זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ: 'קָרַחַת' – לְשׁוֹן יְשָׁנִים, וְ'גַבַּחַת' – לְשׁוֹן חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ נִכְתַּב: 'בְּאַחֲרִיתוֹ אוֹ בְקַדְמוּתוֹ'; שֶׁהַקָּרַחַת לְשׁוֹן אֲחוֹרַיִם וְהַגַּבַּחַת לְשׁוֹן פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו" וְגוֹמֵר (לעיל פסוק מא). וְהַקָּרַחַת, כָּל שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד מִן הַקָּדְקֹד וּלְאַחֲרָיו. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשת נגעים, פרק טו,ט).
(נו) וְקָרַע אֹתוֹ – יִקְרַע מְקוֹם הַנֶּגַע מִן הַבֶּגֶד וְיִשְׂרְפֶנּוּ (ספרא שם, פרק טז,ב).
(נז) פֹּרַחַת הִוא – דָּבָר הַחוֹזֵר וְצוֹמֵחַ.
בָּאֵשׁ תִּשְֹרְפֶנּוּ – אֶת כָּל הַבֶּגֶד.
(נח) וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע – אִם כְּשֶׁכִּבְּסוּהוּ בַּתְּחִלָּה, עַל פִּי כֹּהֵן, סָר מִמֶּנּוּ הַנֶּגַע לְגַמְרֵי.
וְכֻבַּס שֵׁנִית – לְשׁוֹן טְבִילָה. תַּרְגּוּם שֶׁל 'כִּבּוּסִין' שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ – לְשׁוֹן לִבּוּן, "וְיִתְחַוַּר", חוּץ מִזֶּה, שֶׁאֵינוֹ לְלִבּוּן אֶלָּא לִטְבֹּל, לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ 'וְיִצְטַבַּע'; וְכֵן כָּל כִּבּוּסֵי בְּגָדִים שֶׁהֵן לִטְבִילָה, מְתֻרְגָּמִין "וְיִצְטַבַּע".