ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק ה

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ה

[א] "ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא..."-- מלמד שהוא מוציאו כולו כשהוא שלם.

[ב] יכול יוציאנו שלם וישרפנו שלם?   תלמוד לומר 'ראשו וכרעיו'-- מה ראשו וכרעיו אמורים להלן (ויקרא א', ח'-ט') על ידי ניתוח, אף כאן-- על ידי ניתוח.

אי מה 'ראשו וכרעיו' אמורין להלן על ידי הפשט, אף כאן על ידי הפשט?...   תלמוד לומר "וקרבו ופרשו".


[ג] "והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה" (ויקרא ד, יב)-- חוץ לשלש מחנות.

  • או יכול חוץ למחנה אחת?
  • כשהוא אומר בעדה (ויקרא ד, כא) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (שם) "ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון", ואם כן למה נאמר "אל מחוץ למחנה"? -- ליתן לו מחנה שניה.
  • [ד] וכשהוא אומר בדשן (ויקרא ו, ד) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (ויקרא ד, יב) "אל מקום טהור אל שפך הדשן", ואם כן למה נאמר (ויקרא ד, יב - עי' במלבי"ם) "אל מחוץ למחנה"? --ליתן לו מחנה שלישית.


[ה] "אל מקום טהור"-- שיהיה מקומו טהור. ואם טמא-- יטהרנו. שיהיה מקום מתוקן להם לכך.

"אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן"-- שיהיה שם דשן, שיקדום את הדשן, ששם יהיו נותנים את הדשן.  ר' אליעזר בן יעקב אומר שיהיה מקומו משופך.


[ו] "וְשָׂרַף אֹתוֹ"-- כשר ולא הפסול.

"על עצים באש" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ונאמרה שריפה בפנים ונאמרה שריפה בחוץ: מה שריפה אמורה בפנים-- בעצים כשרים למערכה, אף שריפה אמורה בחוץ-- בעצים כשרים למערכה...   תלמוד לומר "עצים"-- לרבות כל משמע; "עצים"-- אפילו בקש, אפילו בתבן, אפילו בגבבא.

"בָּאֵשׁ"-- ולא בסיד ולא ברמץ.

"...יִשָּׂרֵף"-- אף על פי שאין שם דשן.

"יִשָּׂרֵף"-- עד שמצית האור בגופו.