קטגוריה:ויקרא כו מא
אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּ/ם֙ בְּ/קֶ֔רִי וְ/הֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔/ם בְּ/אֶ֖רֶץ אֹיְבֵי/הֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָ/ם֙ הֶֽ/עָרֵ֔ל וְ/אָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֹנָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אַף אֲנָא אֲהָךְ עִמְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאַעֵיל יָתְהוֹן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן אוֹ בְכֵין יִתְּבַר לִבְּהוֹן טַפְשָׁא וּבְכֵין יִרְעוֹן יָת חוֹבֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּרַם אֲנָא אִידַבֵּר יַתְהוֹן בְּעַרַאי בְּעַלְמָא וְאָעֵיל יַתְהוֹן בְּגָלוּתָא בְּאַרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן הָא בְּכֵן יִתְבַּר לִבְּהוֹן זְדָנָא וּבְכֵן יַרְעוּן יַת חוֹבֵיהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"והבאתי אתם" - (ת"כ) אני בעצמי אביאם זו מדה טובה לישראל שלא יהיו אומרים הואיל וגלינו בין האומות ע"א נעשה כמעשיהם אני איני מניחם אלא מעמיד אני את נביאי ומחזירן לתחת כנפי שנאמר (יחזקאל כ) והעולה על רוחכם היו לא תהיה וגו' חי אני וגו' אם לא ביד חזקה וגו'
"או אז יכנע" - כמו (שמות כג) או נודע כי שור נגח הוא אם אז יכנע ל' אחר אולי שמא אז יכנע לבבם וגו'
"ואז ירצו את עונם" - יכפרו על עונם ביסוריהםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אוֹ אָז יִכָּנַע – כְּמוֹ: "אוֹ נוֹדָע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא,לו); אִם אָז יִכָּנַע. לָשׁוֹן אַחֵר: אוּלַי, שֶׁמָּא אָז יִכָּנַע לְבָבָם וְגוֹמֵר.
וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם – יִכַפְּרוּ עַל עֲוֹנָם בְּיִסּוּרֵיהֶם.
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
ואומרו אף אני וגו'. פירוש גם זה יאמרו בכלל הוידוי כי צדיק ה' על כל הבא עליהם, וכן ראוי למשפט צדק לילך עמם בקרי ולא יעול האל משפט:
ואומרו והבאתי אותם וגו'. פירוש גם זה יאמרו בכלל הוידוי, והנה ממה שמצריכם ה' להתודות עליו אתה יודע שהם היו מרשיעים בפרט זה, והרשע הוא כי יאמרו למה ה' יוציאם מארצם ויגלם בין האומות, אם לפירעון עונם ייסרם תוך ארצותם ולא יגלם בין האומות, כי אדרבה זה יסובב הפך תיקון המבוקש שאם המבוקש הוא להטיב מעשיהם והנה כשיזרה אותם בארצות יגמרו לעשות רע ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, וזה יחזק מחשבת קרי, לזה כשאמר ה' והתודו זכר שיאמרו גם כן בוידוים כי צדיק ה' במה שהלך עמהם קרי, ולאותו הטעם ולאותו המבחן הביאם בארץ אוביהם כדרך מעשה המקרה בלא כיון אל הצריך:
ואומרו או אז. פירוש שיתלו טעם הבאתם בארץ אויביהם לצד הליכה, או לטעם כדי שיכנע לבבם הערל לזה הביאם בארץ אוביהם מה שלא היה נכנע באופן אחר זולת זה, שבזה יהיה להם הרווחה נכונה, שעל ידי הכנעה לבד ירצו את עונם ולא יצטרכו למירוק אחר על דרך אומרו (מ"א כ"א) הראית כי נכנע אחאב, ואמרו ז"ל (ברכות ז' א) טובה מרדות אחת בלבו של אדם ממאה מלקיות, והוא אומרו אז יכנע וגו' ואז ירצו את עונם:מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ח (עריכה)
[ד] "אף אני אלך עמם בקרי"-- הם עשו את דינַי עראי בעולם, אף אני אעשה אותם עראי בעולם.
"והבאתי אותם בארץ אֹיביהם"-- זו מדה טובה לישראל, שלא יהיו ישראל אומרים "הואיל וגלינו לבין אומות העולם נעשה כמעשיהם!" אני איני מניחם אלא אני מעמיד נביאיי עליהם ומחזירין אותם למוטב תחת כנפיי שנאמר (יחזקאל כ, לב): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְקוִק אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ; על כרחכם, שלא בטובתכם, ממליך אני מלכותי עליכם.
[ה] "או אז יכנע לבבם הערל"-- לצד התשובה הם הדברים; שמיד שהם מכניעים לבם לתשובה, מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר "או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם".
(ויקרא כו מא): "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם"
מאמרים מאתר ויקיטקסט
חזרה בתשובה
עם ישראל חוזר בתשובה בגלות, ומה ה' גומל להם בתמורה?
- מעניש אותם שוב.
אמר לי שופט בגמלאות: אם חטאו, חייבים לקבל עונש.
ולי נראה על פי פרשנות הרמב"ן ורש"י על הפסוק, שחזרה בתשובה על פי התורה היא: כאשר מודעים לחטא, מתוודים, חוטפים עונש, ומקבלים את הייסורים באהבה. ולא כמו הרמב"ם, שלא מצריך קבלת העונש על החטא באהבה.
וכך הוא כותב (רמב"ם הלכות תשובה ב ב):
- ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירנו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו" (ישעיהו נה ז); וכן יתנחם על שעבר, שנאמר: "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ" (ירמיהו לא יח); ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: "וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" (הושע יד ד). וצריך להתוודות בשפתיו, ולומר עניינות אלו שגמר בליבו.
תגובות
לעניות דעתי נראה, כי העונש בא לעם ישראל בשלב זה על כי אין תשובתם שלימה. הם אמנם מתוודים את עוונם ואת עוון אבותם, אך לבבם הערל אינו נכנע עדיין, והם ממשיכים לחטוא בגלות ונמקים בעוונם. על כן מביא עליהם ה' ייסורים, כדי להביאם לתשובה שלימה.
פירוש אחר: כדברי רש"י הקדוש במקומות אחרים בפירושו לתורה: "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ופסוק מא ופסוק מג מוקדמים הם בזמנם לפסוקים הקודמים המתארים את חזרתו בתשובה של עם ישראל. מעידים על כך לדעתי המילים "או אז": "אז" – בטרם ישובו בתשובה – ייכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם, על ידי שאלך עמם בקרי ואביאם בארצות אויביהם "אז", בטרם שבו בתשובה, "והארץ תיעזב מהם" וילכו אז בגלות.
בברכה, נחום ונגרוב
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא כו מא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.