קטגוריה:ויקרא כג מ
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/לְקַחְתֶּ֨ם לָ/כֶ֜ם בַּ/יּ֣וֹם הָ/רִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַ/עֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְ/עַרְבֵי־נָ֑חַל וּ/שְׂמַחְתֶּ֗ם לִ/פְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵי/כֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא אֶתְּרוֹגִין לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל וְתִחְדוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן שִׁבְעָא יוֹמִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִסְבּוּן מִן דִלְכוֹן בְּיוֹמָא קַמָאָה דְחַגָא פֵּירֵי אִילַן מְשֻׁבַּח תְּרוּגִין וְלוּלַבִין וְהַדַסִין וְעַרְבִין דְמַרְבְּיַין עַל נַחֲלִין וְתֵיחְדוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן שִׁבְעָתֵי יוֹמִין: |
ירושלמי (קטעים): | תְּרוּגִין וְלוּלַבִּין: |
רש"י (כל הפרק)
"פרי עץ הדר" - (סוכה לד) עץ שטעם עצו ופריו שוה
"הדר" - הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג
"כפת תמרים" - חסר וי"ו למד שאינה אלא אחת
"וענף עץ עבת" - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעהרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק טז (עריכה)
[א] "ולקחתם לכם"-- ר' יהודה אומר נאמר כאן 'לקיחה' ונאמר להלן (שמות יב, כא) 'לקיחה'. מה 'לקיחה' האמורה להלן אגודה, אף כאן-- אגודה. וחכמים אומרים אף על פי שאינו אגוד-- כשר.
[ב] "ולקחתם לכם"-- כל אחד ואחד.
"לכם"-- משלכם, ולא את הגזול. מכאן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן רצה נותנו מתנה לחבירו וחבירו לחבירו -- אפילו הן מאה. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באים בספינה ולא נמצא לולב כי אם ביד רבן גמליאל בלבד. ונתנו רבן גמליאל מתנה לר' יהושע, ור' יהושע לר' אלעזר בן עזריה, ור' אלעזר בן עזריה לר' עקיבא. וכולם יצאו ידי חובתם.
[ג] "ביום"-- ולא בלילה.
"ביום הראשון"-- ואפילו בשבת. "ביום הראשון"-- אין דוחה את השבת אלא יום הראשון בלבד. (ס"א אלא על יום טוב הראשון בלבד)
[ד] "פרי עץ"-- את שטעם עצו דומה לפריו, זה אתרוג. בן עזאי אומר "הדר"-- הדר באילנות משנה לחברתה.
[ה] "כפות תמרים"-- ר' טרפון אומר כָּפוּת. ואם פרוד-- יכפתנו.
[ו] "וענף עץ עבות"-- את שענף עציו דומה לקליעה, זה הדס.
"וערבי נחל"-- אין לי אלא של נחל. של בעל ושל הרים מנין? תלמוד לומר "וערבי נחל". אבא שאול אומר "ערבי נחל"-- שתים, ערבה ללולב וערבה למקדש.
[ז] ר' ישמעאל אומר "פרי עץ הדר"-- אחד. "כפת תמרים"-- אחד. "וענף עץ עבות"-- שלשה. "וערבי נחל"-- שתים. ואפילו שתי דליות ואחד שאין קטום. ר' טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים.
ר' עקיבא אומר "פרי עץ הדר"-- אחד. "כפת תמרים"-- אחד. "וענף עץ עבות"-- אחד. "וערבי נחל"-- אחד. הא כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת.
ר' אליעזר אומר יכול אף האתרוג יהיה עמהם בכלל אגודה? וכי נאמר "פרי עץ הדר וכפות תמרים"?! הא כיצד? אתרוג לעצמו, הללו אגודה לעצמם.
[ח] ומנין שמעכבים זה את זה? שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל"-- שתהא לקיחה תמה, מלמד שהם מעכבים זה את זה.
[ט] "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים"-- ולא בגבולים כל שבעה. ומשחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש. ושיהא יום הנף כולו אסור.
תרגום ויקיטקסט: ביום הראשון של חג הסוכות, תקחו לכם ארבעה מינים של צמחים: פרי עץ הדר, כפת תמרים, ענף עץ עבות, וערבי נחל; ועם הצמחים האלה תשמחו לפני ה' אלהיכם במשך כל שבעת הימים של חג הסוכות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא כג מ.
אחת ממצוות חג הסוכות היא לקחת ארבעה מיני צמחים ולשמוח עמם לפני ה'.
הלכות ארבעת המינים מפורטות בכמה מקומות, ראו למשל:
- מסכת סוכה, פרק שלישי - משנה ותלמוד.
- רמב"ם, הלכות לולב פרק ז.
- טור אורח חיים תרמה.
- מאמרים באתר דעת.
במאמר זה נסביר בקצרה את הפסוק.
מה הם ארבעת המינים?
על-פי חז"ל,
- פרי עץ הדר הוא אתרוג, שהוא פרי מהודר; זו הסיבה שהאתרוג וכל קרובי משפחתו הבוטניים מכונים עד היום הזה בשם "הדרים".
- כפת תמרים הוא לולב, הענף האמצעי של דקל תמרים.
- ענף עץ עבות הוא הדס משולש, הדס שהעלים שלו מסודרים בשלשות, מה שנותן לו מראה עבה ומהודר.
- וערבי נחל הם ענפים של עץ הערבה, עץ כפוף שגדל במקומות רבים ובפרט ליד נחלים.
למה משמשים ארבעת המינים?
התורה לא כותבת שיש לעשות משהו מסויים עם ארבעה מינים אלו - רק לקחת אותם ו לשמוח לפני ה' ; זה מתאים למנהג היהודי המקובל בימינו, לקחת את ארבעת המינים בפני עצמם ולרקוד איתם תוך כדי שירת ה"הלל" לה'.
בימי עזרא ונחמיה חגגו את חג הסוכות, ובין השאר:
נחמיה ח טו: "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר: 'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת , לעשת סכת ככתוב" (פירוט). הם לקחו חמישה מינים, ששניים מהם נזכרים גם בפסוק שלנו, והשתמשו בהם כדי לעשות סוכות, כדי לבנות את הסוכות (למשל כדי לעשות מהם סכך). יש שהסיקו מכאן, שגם ארבעת המינים שנזכרו בפסוקנו משמשים לעשיית סוכות בלבד, כלומר, אין צורך ליטול אותם בפני עצמם אלא רק להשתמש בהם לבניית הסוכה. כך כתב אבן עזרא בשם הצדוקים, וכך נוהגים השומרונים עד היום - הם מסככים את סוכותיהם, בין השאר, בפירות מהודרים,
אולם, ראיה זו אינה מבוססת, שכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין הפסוקים:
- בפסוק בספר נחמיה לא נזכרו פרי עץ הדר וערבי נחל, ונזכרו לפחות שני מינים אחרים שאינם נמצאים בפסוקנו - עץ שמן, עץ זית.
- בספר נחמיה מודגשים העלים , ובפסוק שלנו מודגשים הענף או הכפה ;
מכאן שאין קשר בין הפסוקים - הפסוק בספר נחמיה מדבר על סיכוך, שעבורו מתאים יותר להשתמש בעלים, והפסוק שלנו מדבר על לקיחה בידיים, שעבורה מתאים יותר להשתמש בענף.
- בספר נחמיה נאמר שלקחו את המינים "לעשות סוכות" ובפסוק שלנו נאמר שיש לקחת את המינים "לשמוח לפני ה'".
מדוע דווקא ארבעה מינים אלו?
1. לקיחת ארבעת המינים מביעה הודיה לה' על כך שנתן לנו ארץ טובה עם צמחיה עשירה (ראו גם הצד הפולחני והצד החקלאי של חג הסוכות). כל אחד מארבעת המינים מציין איזור גיאוגרפי בארץ ישראל:
- האתרוג נפוץ בשפלת החוף,
- הלולב נפוץ בבקעת הירדן,
- ההדס נפוץ בהרים,
- והערבה נפוצה בנחלים.
ע"פ הראי"ה קוק, ארבעת המינים הם חוט מקשר בין המצוות התלויות בגוף לבין המצוות התלויות בארץ: ""המצות שנוכל לחשבן לאמצעיות בין שתי המערכות, המצות התלויות בארץ ושאינן תלויות בארץ, הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. באלה המצות מתרכזים שני הכוחות, הכח של המצוות התלויות בארץ והכח של מצות שהן חובת הגוף. המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. ...חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות" (הראי"ה קוק זצ"ל, הקדמה לספר 'עץ הדר השלם', עמ' ה).
וראו גם מורה נבוכים ג מג.
חכמי ישראל מצאו רמזים נוספים בארבעת המינים:
2. לקיחת המינים מסמלת את אחדות עם ישראל. כל אחד מהם הוא משל לקבוצה בעם ישראל:
- האתרוג שיש לו ריח וטעם הוא משל לאנשים שלומדים תורה ומקיימים מצוות;
- התמר שיש לו רק טעם הוא משל לאנשים שרק מקיימים מצוות;
- ההדס שיש לו רק ריח הוא משל לאנשים שרק לומדים תורה,
- והערבה שאין לה טעם וריח היא משל לאנשים שלא לומדים תורה ולא מקיימים מצוות;
והתורה מנחה אותנו לאחד את כולם באגודה אחת לפני ה'.
3. כל אחד מהם הוא משל לחלק מגוף האדם:
- האתרוג דומה ללב,
- הלולב דומה לחוט השדרה,
- עלי ההדס דומים לעיניים,
- ועלי הערבה דומים לשפתיים;
והם מסמלים שהאדם צריך לשמוח לפני ה' עם כל חלקי גופו: "כל עצמותי תאמרנה: ה' מי כמוך!".
ראו גם:
- מדוע חוגגים את חג הסוכות בתשרי ולא בניסן?
- דיון ישן על ארבעת המינים בתורה ובימי נחמיה / פורום דרישת האלהים
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא כג מ"
קטגוריה זו מכילה את 45 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 45 דפים.