קטגוריה:ויקרא ה יט
נוסח המקרא
אשם הוא אשם אשם ליהוה
אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה.
אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהֹוָֽה׃
אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַ/יהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲשָׁמָא הוּא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב אֲשָׁמָא יְקָרֵיב קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | קוּרְבַּן אַשְׁמָא הוּא כָּל דְאִתְחַיֵיב לְקָרְבַּן אַשְׁמָא יַיְתֵי קוּרְבַּן לְאַשְׁמָא לִשְׁמֵיהּ דַיְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דְחָב: |
רש"י
"אשם אשם" - להביא אשם שפחה חרופה שיהא איל (בן שתי שנים) יכול שאני מרבה אשם נזיר ואשם מצורע תלמוד לומר הוא
[כח] תלמוד לומר הוא. ומה ראית לרבות אשם שפחה ולמעט אשם נזיר, אימא איפכא, ומתרץ בתורת כהנים, מרבה אני אשם שפחה חרופה שכן הוא מביא איל (להלן יט, כא), אבל קרבן נזיר וקרבן מצורע - כבש הוא (להלן יד, יב):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ג] "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הביא אשם תלוי, שחטו וזרקו את דמו, ואחר כך נודע לו שחטא או נודע לו שלא חטא - מנין שמותר באכילה? תלמוד לומר "אָשָׁם". יכול אף על פי שלא נזרק הדם? תלמוד לומר "הוּא".
מה יעשה לו? הדם ישפך והבשר יצא לבית השריפה. נזרק הדם -- יאכל הבשר.
ר' יוסי אומר אפילו הדם בכוס -- יזרק והבשר יאכל.
[ד] יכול אף על פי שלא נשחט? תלמוד לומר "אָשָׁם".
מה יעשה לו?
- יצא וירעה בעדר, דברי ר' מאיר.
- וחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה.
- ר' אליעזר אומר יקרב. שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר.
[ה]
- "אָשָׁם..ליהו"ה " -- יכול יפול כולו לבדק הבית? תלמוד לומר (ויקרא ה, יח) 'אשם לכהן'.
- יכול ינתן כולו לכהן? תלמוד לומר "אָשָׁם...ליהו"ה ".
- הא כיצד? מותר אשמות נופל לנדבה וילקח בהם עולות -- הבשר לשם והעורות לכהנים.
[ו] אין לי אלא מותר אשמות; ומנין מותר חטאות? מותר עשירית האיפה? מותר קיני זבים, קיני זבות, וקיני יולדות? ומותר קרבנות נזיר ומצורע? ( והמקדיש נכסיו ויש בהם דברים הראוים למזבח --יינות, שמנים וסלתות ועופות--)[1] מנין שימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהם עולות? תלמוד לומר "אָשֹׁם אָשַׁם".
זה הכלל: כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה -- ילקח בו עולות; הבשר לשם והעורות לכהנים.
זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול: "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לה'" - נמצאו שני כתובים קיימים - 'אשם לשם' (שם, טו) ו'אשם לכהן' (שם, יח). ואומר (מ"ב ב, יב) "כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית יְהוָה לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ".
[ז]
- מנין לאשם שפחה חרופה לא יביא אלא בכסף שקלים? תלמוד לומר "אָשָׁם".
- אי "אשם", יכול שאני מרבה אף אשם נזיר ומצורע?... תלמוד לומר "הוּא".
- ומה ראית לרבות אשם שפחה ולהוציא אשם נזיר ואשם מצורע?
- אחר שריבה הכתוב, מיעט. מרבה אני אשם שפחה חרופה שהוא איל, ומוציא אני אשם נזיר ומצורע שאינו איל.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ מחיקת השורה עפ"פ המלבי"ם. עיי"ש.
דפים בקטגוריה "ויקרא ה יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.