משנה נגעים ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ג · משנה ו | >>
הקרחת והגבחת מיטמאות בשני שבועות, ובשני סימנין -- במחיה ובפשיון.
במחיה -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאות בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
נוסח הרמב"ם
הקרחת והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - במחיה, ובפסיון.
- במחיה -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאות בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
פירוש הרמב"ם
ירצה בזה הנגעים אשר יתחדשו בקרחת ובגבחת, אמר השם יתברך בהן "כמראה צרעת עור בשר"(ויקרא יג, מג), הנה כמו שצרעת עור בשר תטמא במחיה ובפסיון ובשני שבועות, כן גם כן זאת הצרעת אשר יהיה בקרחת ובגבחת.
ולא יצויר בכאן שער לבן, לפי שהקרחת וגבחת הוא מקום שאין בו שער:
פירוש רבינו שמשון
הקרחת והגבחת. לקמן בספ"י מפרש אי זו היא קרחת ואי זו היא גבחת:
במחיה ובפסיון. אבל בשער לבן ובשער צהוב אין מטמאין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הקרחת והגבחת - לקמן בפ"י מפרש איזו היא קרחת ואיזו היא גבחת:
במחיה ובפשיון - אבל בשער לבן אין מיטמאין, לפי שאין שער צומח בהן:
פירוש תוספות יום טוב
הקרחת והגבחת מיטמאות בשני שבועות כו'. שנויה עוד בספ"י. והתם יליף להו הר"ב מקראי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
במחי' ובפשיון. לקמן ס"פ עשירי מבואר הטעם מ"ש דמטמאי בהני סימנין:
בתחלה ובסוף. בוי"ו צריך להיות גם כן בכולהו באבי:
תפארת ישראל
יכין
הקרחת והגבחת: כשנשרו שער הראש שלפניו נקרא גבחת. ואם מלאחריו נק' קרחת. ובכה"ג זו"ז טהורים לגמרי. דדוקא כשיש גידול שער סביב המקום שנשרו משם השערות נק' נתק. אבל קרחת וגבחת אין שער מקיף הקריחה סביב. אולם אם במקום שנשרו השערות בהקרחת והגבחת. נולד נגע באחד מד' מראות הרי דינו כשאר נגע שבעור הבשר. רק שאין בו טומ' שער לבן כשגדל שם [ודלא כמשמע לכאורה מהר"ב. וערתוי"ט פ"י מ"י ד"ה במחי']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת