פתיחת התפריט הראשי

ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ב

פרשה ב

[א] "והזה"-- לאחר ידו של מצורע ויש אומרים על מצחו.

"והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים"-- הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע.   [ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי-- טעון הזיות שבע, טמא מת שטעון הזיית שלישי ושביעי אינו דין שיטעון הזיות שבע?! ת"ל "והזה על המטהר מן הצרעת"-- הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע.    [ג] קל וחמר למצורע שיטעון הזיות שלישי ושביעי: מה אם טמא מת שאינו טעון הזיות שבע-- טעון הזיית בשלישי ובשביעי, מצורע שהוא טעון הזית שבע אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי?!... ת"ל "שבע פעמים וטהרו"-- הזיות שבע הוא טעון ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי.

[ד] "וטהרו"--בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? ת"ל "ושלח... וגלח... וכבס.. ורחץ". יכול יהיו כולם מעכבים אותו? ת"ל "וטהרו" "וטהרו". טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. מה טהרה האמורה למעלה בדברים הנעשים בגופו אף טהרה האמורה למטה בדברים הנעשים בגופו.

[ה] "ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה"-- שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.    "על פני השדה"-- הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו-- מותרת באכילה.

[ו] "וכבס המטהר את בגדיו"-- אמר ר' שמעון מה בא זה ללמדנו? אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים ק"ו הוא! אם בימי ספרו שאינו מטמא בביאה-- מטמא בגדים במגע, בימי גמרו שמטמא בביאה אינו דין שיטמא בגדים במגע?! אם כן למה נאמר "וכבס המטהר את בגדיו"-- מלטמא משכב ומושב, מפני שהן שני כבוסי בגדים-- אחד מלטמא משכב ומושב ואחד מלטמא בגדים במגע

[ז] "וגלח את כל שערו"-- יכול אף בית הסתרים? ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. מה תגלחת האמור בימי ספרו פרט לבית הסתרים אף תגלחת האמור בימי גמרו פרט לבית הסתרים...    [ח] הין אם הקל בימי ספרו שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, ניקל בימי גמרו שהוא מטמא מו"מ ומטמא בביאה?! הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה יגלח אף בית הסתרים... ת"ל "כל שערו"-- לגזירה שוה, מה "כל שערו" האמור בימי ספרו פרט לבית הסתרים אף "כל שערו" האמור בימי גמרו פרט לבית הסתרים.

[ט] "ורחץ"-- אפילו במי מקוה. והלא דין הוא: מה אם הזב שאינו טעון הזיית מים חיים-- טעון ביאת מים חיים, מצורע שטעון הזיית מים חיים אינו דין שיטעון ביאת מים חיים?! ת"ל "ורחץ בשרו במים"-- אפילו במי מקוה.

[י] "ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה"-- רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה.

[יא] "וישב מחוץ לאהלו"-- יהא כמנודה ויהא אסור בתשמיש המטה. "אהלו"-- אין אהלו אלא אשתו שנאמר "שובו לכם לאהליכם".

"שבעת ימים"-- ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר, קל וחומר לימי החלטו. אמר ר' חייא השבתי לפני רבי, והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו. אמר לו אף אני כך אמרתי.