רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כד
(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – זוֹ פָּרָשַׁת מִצְוַת הַנֵּרוֹת; וּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה לֹא נֶאֶמְרָה אֶלָּא עַל סֵדֶר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְפָרֵשׁ צֹרֶךְ הַמְּנוֹרָה. וְכֵן מַשְׁמָע: וְאַתָּה – סוֹפְךָ לְצַוּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ.
שֶׁמֶן זַיִת זָךְ – שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים יוֹצְאִים מִן הַזַּיִת: הָרִאשׁוֹן קָרוּי זָךְ. וְהֵן מְפֹרָשִׁים בִּמְנָחוֹת (פ"ו ע"א) וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (אמור, פרשתא יג).
תָּמִיד – מִלַּיְלָה לְלַיְלָה, כְּמוֹ עוֹלַת תָּמִיד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיּוֹם לְיוֹם.
(ג) לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת – שֶׁלִּפְנֵי הָאָרוֹן, שֶׁהוּא קָרוּי עֵדוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּהּ הָיָה מַתְחִיל, וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם.
יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ עֲרִיכָה הָרְאוּיָה לְמִדַּת כָּל הַלַּיְלָה; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים: חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וְנֵר, וְהֵן כְּדַאי אַף לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת. וּמִדָּה זוֹ הֻקְבְּעָה לָהֶם.
(ד) הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה – שֶׁהִיא זָהָב טָהוֹר. דָּבָר אַחֵר: עַל טָהֳרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, שֶׁמְּטַהֲרָהּ וּמְדַשְּׁנָהּ תְּחִלָּה מִן הָאֵפֶר.
(ו) שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת – שֵׁשׁ חַלּוֹת הַמַּעֲרָכָה הָאַחַת.
הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר – שֶׁל זָהָב טָהוֹר. דָּבָר אַחֵר: עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַסְּנִיפִין מַגְבִּיהִין אֶת הַלֶּחֶם מֵעַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.
(ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת – עַל כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הָיוּ שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה, מְלֹא קֹמֶץ לְכָל אַחַת.
וְהָיְתָה – הַלְּבוֹנָה הַזֹּאת.
לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה – שֶׁאֵין מִן הַלֶּחֶם לַגָּבוֹהַּ כְּלוּם, אֶלָּא הַלְּבוֹנָה נִקְטֶרֶת כְּשֶׁמְּסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְהִיא לְזִכָּרוֹן לַלֶּחֶם, שֶׁעַל יָדָהּ הוּא נִזְכָּר לְמַעְלָה; כַּקֹּמֶץ, שֶׁהוּא אַזְכָּרָה לַמִּנְחָה.
(ט) וְהָיְתָה – הַמִּנְחָה הַזֹּאת; שֶׁכָּל דָּבָר הַבָּא מִן הַתְּבוּאָה, בִּכְלַל מִנְחָה הוּא.
וַאֲכָלֻהוּ – מוּסָב עַל הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר.
(י) וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית – מֵהֵיכָן יָצָא? רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: מֵעוֹלָמוֹ יָצָא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר: מִפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה יָצָא; לִגְלֵג וְאָמַר: "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ" (פסוק ח). דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל פַּת חַמָּה בְּכָל יוֹם, אוֹ שֶׁמָּא פַּת צוֹנֶנֶת שֶׁל תִּשְׁעָה יָמִים? בִּתְמִיהָה. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה: מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יָצָא מְחֻיָּב. בָּא לִטַּע אָהֳלוֹ בְּתוֹךְ מַחֲנֵה דָּן. אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ לְכָאן? אָמַר לָהֶם: מִבְּנֵי דָּן אֲנִי. אָמְרוּ לוֹ: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" כְּתִיב (במדבר ב,ב). נִכְנַס לְבֵית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְיָצָא מְחֻיָּב; עָמַד וְגִדֵּף.
בֶּן אִישׁ מִצְרִי – הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהֲרָגוֹ מֹשֶׁה.
בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – מְלַמֵּד שֶׁנִּתְגַּיֵּר.
וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה – עַל עִסְקֵי הַמַּחֲנֶה.
וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי – זֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, שֶׁמִּחָה בּוֹ מִטֹּעַ אַהֳלוֹ.
(יא) וַיִּקֹּב – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּפָרֵשׁ", שֶׁנָּקַב שֵׁם הַמְּיֻחָד וְגִדֵּף. וְהוּא שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁשָּׁמַע מִסִּינַי.
וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי – שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב לָזוֹ; לוֹמַר, שֶׁהִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה זוֹנָה.
שְׁלֹמִית – דַּהֲוָת פַּטְפְּטָה שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עָלֵיכוֹן, מְפַטְפֶּטֶת בַּדְּבָרִים שׁוֹאֶלֶת בְּשָׁלוֹם הַכֹּל.
בַּת דִּבְרִי – דַּבְּרָנִית הָיְתָה, מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, לְפִיכָךְ קִלְקְלָה.
לְמַטֵּה דָן – מַגִּיד שֶׁהָרָשָׁע גּוֹרֵם גְּנַאי לוֹ, גְּנַאי לְאָבִיו, גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" (שמות לא,ו); שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ.
(יב) וַיַּנִיחֻהוּ – לְבַדּוֹ, וְלֹא הִנִּיחוּ מְקוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ; שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בְּפֶרֶק אֶחָד. וְיוֹדְעִים הָיוּ שֶׁהַמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא,יד), אֲבָל לֹא פֹּרַשׁ לָהֶם בְּאֵיזוֹ מִיתָה; לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (במדבר טו,לד). אֲבָל בַּמְּקַלֵּל הוּא אוֹמֵר: לִפְרֹשׁ לָהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אִם חַיָּב מִיתָה אִם לָאו.
(יד) הַשֹּׁמְעִים – אֵלּוּ הָעֵדִים.
כָל – לְהָבִיא אֶת הַדַּיָּנִים.
אֶת יְדֵיהֶם – אוֹמְרִים לוֹ: דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ, וְאֵין אָנוּ נֶעֱנָשִׁים בְּמִיתָתְךָ, שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ לְךָ.
כָּל הָעֵדָה – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה; מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
(טו) וְנָשָׂא חֶטְאוֹ – בְּכָרֵת, כְּשֶׁאֵין הַתְרָאָה.
(טז) וְנֹקֵב שֵׁם – אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא הַמְּקַלֵּל בְּכְנּוּי.
וְנֹקֵב – לְשׁוֹן קְלָלָה, כְּמוֹ: "מָה אֶקֹּב" (במדבר כג,ח).
(יז) וְאִישׁ כִּי יַכֶּה – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת" (שמות כא,יב), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָרַג אֶת הָאִישׁ; אִשָּׁה וְקָטָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל נֶפֶשׁ אָדָם.
(כ) כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ – פֵּרְשׁוּ רִבּוֹתֵינוּ, שֶׁאֵינוֹ נְתִינַת מוּם מַמָּשׁ, אֶלָּא תַּשְׁלוּמֵי מָמוֹן: שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד. לְכָךְ כָּתוּב בּוֹ לְשׁוֹן נְתִינָה, דָּבָר הַנָּתוּן מִיָּד לְיָד.
(כא) וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה – לְמַעְלָה דִּבֵּר בְּהוֹרֵג בְּהֵמָה, וְכָאן דִּבֵּר בְּעוֹשֶׂה בָּהּ חַבּוּרָה.
וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת – אֲפִלּוּ לֹא הֲרָגוֹ אֶלָּא עָשָׂה בּוֹ חֲבוּרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כָּאן "נֶפֶשׁ". וּבְמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, וּבָא לְהַקִּישׁוֹ לְמַכֵּה בְּהֵמָה: מַה מַּכֵּה בְּהֵמָה מֵחַיִּים, אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מֵחַיִּים, פְּרָט לַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַמְּקַלְּלוֹ לְאַחַר מִיתָה חַיָּב, הֻצְרַךְ לוֹמָר בַּמַּכֶּה שֶׁפָּטוּר. וּמַה בַּבְּהֵמָה בְּחַבָּלָה, שֶׁאִם אֵין חַבָּלָה אֵין תַּשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם חַבּוּרָה.
(כב) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – אֵלֹהֵי כֻּלְּכֶם; כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְיַּחֵד שְׁמִי עֲלֵיכֶם, כָּךְ אֲנִי מְיַּחֵד שְׁמִי עַל הַגֵּרִים.
(כג) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ – כָּל הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בִּסְקִילָה בְּמָקוֹם אַחֵר: דְּחִיָּה, רְגִימָה וּתְלִיָּה.