קטגוריה:ויקרא טו ה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
המהדורה המנוקדת: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר דְּיִקְרַב בְּמִשְׁכְּבֵיהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר דִי יִקְרַב בְּמַשְׁכְּבֵיהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹי וְיַסְחֵי בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו"-- אדם-נוגע-במשכב מטמא בגדים, ואין המשכב-הנוגע-במשכב מטמא בגדים. הלא דין הוא! ומה אם במקום שלא נטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, נטמא משכב-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, מקום שנטמא אדם-במגע-משכב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שיטמא משכב-במגע-משכב לטמא אדם ולטמא בגדים?! ת"ל "ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו"-- אדם-הנוגע-במשכבו מטמא בגדים, ואין המשכב-הנוגע-במשכב מטמא בגדים.
[ב] קל וחמר שיטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים! ומה אם במקום שלא נטמא משכב-במגע-משכב לטמא בגדים, מיטמא אדם-במגע-משכב לטמא בגדים, מקום שנטמא משכב-מתחת-זב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שיטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים?! ת"ל "כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא"-- משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, ואין אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים.
[ג] משכב "במשכבו"-- ואם נשבר, טהור. הלא דין הוא! מה אם כלי חרס --שאין לו טהרה מטומאתו-- אם נשבר טהור, משכב --שיש לו טהרה מטומאתו-- אם נשבר לא יהיה טהור?! לא! אם אמרת בכלי חרס שאין נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, תאמר במשכב שהוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים! הואיל והוא נעשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים, אם נשבר לא יהיה טהור... ת"ל משכב "במשכבו"-- אם נשבר, טהור.
[ד] "במשכבו"-- ולא בחבל היוצא מן המטה פחות מחמשה או יתר מעשרה. או יכול שאני מוציא מחמשה עד עשרה?... ת"ל "טמא". [ה] "במשכבו"-- ולא בנימין היוצאים מן הקשר חוץ משלש אצבעות. או יכול שאני מוציא משלש ולמטן?... ת"ל "טמא". [ו] "במשכבו"-- ולא הגזול. או יכול שאני מוציא את הגנוב?... ת"ל "טמא". [ז] ר' שמעון אומר "במשכבו"-- ולא הגנוב. או יכול שאני מוציא את הגזול?... ת"ל "טמא". [ח] אמרו לו מה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה? אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני את זה שנתיאשו הבעלים ממנו ומוציא אני את זה שלא נתיאשו הבעלים ממנו.
[ט] "ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו"-- בשעת מגעו מטמא בגדים, פירש אינו מטמא בגדים.
[י] "יכבס בגדיו"-- יכול הציפה? ת"ל "בגד". אי "בגד" יכול בגד גדול לבן המטמא בזוב ומטמא בנגעים. מנין גדול צבוע? קטן לבן? קטן צבוע? עד שתהא מרבה להביא שביס של סבכה וגלגילין מנין? ת"ל בגד "בגדיו" ריבה.
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? ת"ל "טמא". יכול יטמא אדם וכלי חרש?... ת"ל "בגד"-- בגד הוא מטמא ולא אדם וכלי חרש.
[יא] מכאן אמרו: כל המטמא בגדים, בשעת מגעו-- מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה, והידים להיות שניות, ומטמא שאר כלים כבגדים, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. לאחר פרישתן-- מטמאין משקים להיות תחלה, והאוכלים והידים להיות שניות, ואינו מטמא בגדים, ואין צריך לומר אדם וכלי חרש.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא טו ה.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ
מחלת הזב
אלוהים מורה למשה ואהרון מה לעשות כאשר יש אדם שזב נוזלים מגופו.
סביר שמדובר באדם חולה וחלש, מרגיש שקר לו, והולך לשכב במיטה.
היה ברור שהוא מדבק, ואנשים שיגעו בו עלולים להדבק ולחלות, וכך המגפה תתפשט בכל העם.
- אין ספק שטוב לחולה לנוח במיטה, ואולי מערכת החיסון תתגבר על הנגיף.
- אין ספק שאנשים צריכים לעזור לחולה, להאכיל אותו ולדאוג לצרכיו.
- כמובן אפשר להשתמש באנשים שהבריאו או בשלב סופי של החלמה מאותה מחלה לעזור לחולים הקשים יותר, כיוון שהם לא ידבקו מחדש.
אולם כאן אלוהים מסביר מה צריך לעשות "אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ".
במיטה - בתנאי חום ולחות לזמן ארוך - נגיפי המחלה מקבלים תנאים טובים להתרבות, ולכן אפילו מגע, רגעי ביותר, מחייב פעולת חיטוי מזורזת.
אחרי שאדם נוגע הוא טמא, עכשו הוא יכול להמשיך לגעת לעוד זמן קצר כדי לסיים את תפקידו.
יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם
האדם שנגע, חייב תוך זמן קצר ביותר, להסיר את בגדיו ולהתרחץ.
לא ברור סדר הפעולות, והאם אדם אחר יכול לעזור בכיבוס הבגדים. אולם ברור שהבגדים והאדם עצמו הם טמאים, ולכן:
- צריך לכבס ולהתרחץ באותו הזמן, כדי לא להעביר את המחלה חזרה לבגדים או לגוף לאחר רחיצה של אחד מהשנים.
- או להתחיל את הכיבוס, להתרחץ, ואז לסיים את הכיבוס.
- כמובן אדם יכול להשתמש בביגוד מועט, ולאחר המגע לשרוף את בגדיו, אולם זה יהיה בזבוז של כסף.
וְטָמֵא עַד הָעָרֶב
למרות שהאדם רחץ את עצמו ובגדיו, הוא עדיין טמא עד הערב, וחייב להיות בבידוד מאנשים אחרים ומכלי הבית.
לא ברור מתי האיש נטמא, אולם בכל אופן הוא טמא רק עד הערב, אפילו אם זה זמן קצר ביותר. כמובן אנשים הבינו את הצורך להתרחק מאחרים, ולפי גודל הסכנה נשארו מבודדים לזמן ארוך יותר.
בעבר היו מחלות, שאנשים בעלי נסיון זיהו אותם בוודאות, וידעו שבמידה וילד ידבק בצעירותו, הוא יהיה מחוסן לחיים, ולא יהיה חסוף למחלה קשה בבגרותו. אנשים ניצלו את הידע הזה, ובכוונה הביאו ילדים לחולה, וגרמו שהילדים ידבקו ויעברו את המחלה. זאת היתה שיטת חיסון לפני מציאת החיסונים המודרנים. בפרק הזה אלוהים לא מטפל בנושא הזה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא טו ה"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.