ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק טו

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק טו

[א] "ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים"-- יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמה? ת"ל "היא באש תשרף"-- אינה צריכה דבר אחר לישרף עמה.    [ב] אם כן למה נאמר ב"צמר או בפשתים"? להוציא את האמריות.    [ג] אוציא את האימרין של שיראים ושל זהב שאין מינן מיטמא בנגעים ולא אוציא את של ארגמן ושל זהורית טובה שמינם מיטמא בנגעים?... ת"ל "אשר יהיה בו הנגע"-- הראוי לקבל נגע.


[ד] "ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד... או בכל כלי עור"-- זה העומד.

"וצוה הכהן וכבסו"-- הצוואה בכהן, והכיבוס בכל אדם.

[ה] "וכבסו... הנגע"-- יכול נגע לבד? ת"ל "אשר בו הנגע". אי וכבסו אותו יכול הבגד כולו? ת"ל "אשר בו"-- הא כיצד? יכבס מן הבגד עמו.

[ו] "והסגירו שבעת ימים שנית"-- מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו

[ז] "וראה הכהן אחרי הכבס... והנגע לא פשה טמא"-- הא אם לא הפך ולא פשה טמא. הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו... ת"ל "והסגירו שבעת ימים שנית דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים טמא אינו אלא משום עומד. הא מה אני מקיים "והנה לא הפך הנגע את עינו ולא פשה טמא"? הפך-- טמא בכל מין שהוא מטמא לו.

[ח] "פחתת"-- שיהיו כל מראיה שוקעים. או אינו פחתת אלא כמראה שני?... כשהוא אומר "הוא" הרי הוא כמות שהיתה, הא מה אני מקיים "פחתת" שיהיו כל מראיה שוקעים.

[ט] "בקרחתו"-- אלו השחקים. "בגבחתו" אלו החדשים. מיכן אמר סגוס שנראה בו נגע-- ר' אליעזר בן יעקב אומר עד שיראה בארוג ובמוכין.

[י] "ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע"-- כהה למראה שני. או כהה למראה ג'?... ת"ל "הנגע". אי "הנגע" יכול במראיו?... ת"ל "והנה כהה", הא כיצד? למראה שני ולא כהה למראה שלישי.