קטגוריה:דברים ז כו
ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔/ךָ וְ/הָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑/הוּ שַׁקֵּ֧ץ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛/נּוּ וְ/תַעֵ֥ב׀ תְּֽתַעֲבֶ֖/נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְלָא תַעֵיל דִּמְרַחַק לְבֵיתָךְ וּתְהֵי חֶרְמָא כְּוָתֵיהּ שַׁקָּצָא תְשַׁקְּצִנֵּיהּ וְרַחָקָא תְרַחֲקִנֵּיהּ אֲרֵי חֶרְמָא הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא תֵיעֲלוּן רִיחוּקֵי טַעֲוָותָא וְתִשְׁמִישָׁתָא לְבָתֵּיכוֹן דְּלָא תֶהֱווֹן שְׁמִיתִין כְּוַותְהוֹן שִׁיקְצָא תְּשַׁקְצִינוּן הֵיךְ סָאִיב שִׁיקְצָא וְרִיחֲקָא תְּרַחֲקִינוּן מְטוּל דְּשַׁמְתִּין הִינוּן: |
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים ז כו.
לא תביא תועבה אל ביתך
(דברים ז כה): "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא."
(דברים ז כו): "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי חֵרֶם הוּא"
דקויות
מהי תועבה?
השורש תעב קרוב לשורש תעה. גם חז"ל פירשו תועבה כנוטריקון "תועה אתה בה". והתרגום הארמי הוא "מְרָחֵק". לפי זה תועבה היא דבר הגורם לנו לתעות בדמיונות-שווא ולהתרחק ממציאות ה'. וזו הטענה העיקרית כלפי עבודת האלילים - שהיא גורמת לנו לתעות ולהתרחק מאחרי ה' אדון כל הכוחות, ולקשר את עצמנו לכוחות פרטיים וחלקיים.
שלבי הרחקת עבודה זרה
הפסוקים מתארים כמה דרגות של הרחקת עבודה זרה (ע"פ רמב"ן ) .
א. פסילי אלהיהם תשרפון באש - קודם-כל יש לשרוף את האלילים עצמם; אלה הפסלים שהשחיתו את כוח הדמיון האנושי וגרמו לו לייחס כוחות לגופים פרטיים ומצומצמים במקום לה' אדון הכל.
ב. לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך - כשאדם שורף את הפסלים, הוא עלול לחמוד את הציפויים שלהם, העשויים כסף וזהב, ולקחת אותם לעצמו, מתוך מחשבה ש"לכסף אין ריח". אולם גם זה אסור. לקיחת כסף וזהב מטשטשת את מהות המלחמה והופכת אותה ממלחמה עקרונית בעבודה זרה למלחמת-שוד שכל מטרתה להרוויח כסף. ועוד, שימוש בכסף וזהב שהיו על אליל, יגרום לך לזכור ולהזכיר אותו, וזה יהיה מוקש רוחני - פן תיווקש בו.
ג. ולא תביא תועבה אל ביתך - אסור לקחת כל דבר שקשור לעבודה זרה, גם אם לא היה על האליל עצמו, למשל, כלים שהשתמשו בהם להקרבת קרבנות לאלילים, או הקרבנות עצמם: "ל "אסור בהנאה כל עניני ע"ז היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין" " ( רמב"ן ) . כדי שלא נתעה בדרך, יש להתרחק מכל עניין הקשור בצורה כלשהי בעבודה זרה.
ולא תביא תועבה אל ביתך
חכמי דורנו פירשו את האיסור בהרחבה רבה, וכללו בו כל דבר המרחיק את האדם מה' ומצוותיו. למשל, מי שמכניס טלביזיה הביתה - עובר על "ולא תביא תועבה אל ביתך" (ילקוט יוסף) . המכשיר עצמו אינו תועבה, אולם יש בו סרטים שהם "תועבה" (- מתעים ומרחיקים את האדם מה'), ולכן אסור להכניסו הביתה.
מה זה תיווקש?
תִּוָּקֵשׁ - מהשורש יקש, שממנו גם המילה מוקש. מוקש הוא מכשול .
הקבלות
1. הפסוקים שלנו מלמדים שאסור ליהנות מדבר רע - אסור ליהנות מקישוטים של עבודה זרה, גם אם אנחנו לא עובדים אותה. כיוצא בזה נאמר לגבי גניבה, (משלי כט כד): "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד"( פירוט ) - אסור ליהנות מרכוש גנוב.
מצד שני, במקרים מסויימים מותר ליהנות מרכוש של אדם רשע, למשל ב (משלי יג כב): "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא"( פירוט ), וגם על מרדכי נאמר, (אסתר ח ב): "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי, וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן". אז מותר או אסור?
- אולי האיסור ליהנות מרכוש של עבריין תקֵף רק כאשר העבריין עדיין חי ופועל; במקרה זה, הנאה מרכוש של עבריין תקטין את המוטיבציה שלנו להילחם בו. אולם אחרי שהעבריין כבר מת והובס, מותר ליהנות מרכושו. ראו האם מותר ליהנות ממעשה רע של אדם אחר? .
2. המצווה לאבד כלים ששימשו לעבודה זרה מופיעה גם ב (דברים יב ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן"; ראו לאבד עבודה זרה בלי להרוס את הטבע .
3. עוד מאמרים בנושאים דומים: מוסר במלחמת כנען , לגרש או להחרים? .
"לא תחמד כסף וזהב עליהם - יחסר אשר: לא תחמוד כסף וזהב אשר עליהם, והוא נויי עבודה זרה. ציווה תחלה לשרוף עבודה זרה עצמה שהיא פסילי אלהיהם, ואסר גם כן הנויין שעליהן. והזהיר עוד ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו, לאסור בהנאה כל עניני עבודה-זרה, היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין" ( רמב"ן ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-02-22.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים ז כו"
קטגוריה זו מכילה את 26 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 26 דפים.