קטגוריה:שמות לג כב
והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עׇבְרִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הָיָה֙ בַּ/עֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔/י וְ/שַׂמְתִּ֖י/ךָ בְּ/נִקְרַ֣ת הַ/צּ֑וּר וְ/שַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛/י עָלֶ֖י/ךָ עַד־עָבְרִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בְמִעְבַּר יְקָרִי וַאֲשַׁוֵּינָךְ בִּמְעָרַת טִנָּרָא וְאַגֵּין בְּמֵימְרִי עֲלָךְ עַד דְּאֶעְבַּר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בְּמֵיעִיבַר יְקַר שְׁכִינְתִּי וְאֵישַׁוִינָךְ בְּאַסְפְּלִידָא דְטִינְרָא וְאַגִין בְּמֵימְרִי עֲלָךְ עַד זְמַן דְּאַעִיבַּר: |
ירושלמי (קטעים): | וְאַטֵיל יַת יְדָי: |
רש"י
"בעבור כבודי" - כשעאבור לפניך
"בנקרת הצור" - כמו (במדבר טז) העיני האנשים ההם תנקר (משלי ל) יקרוה עורבי נחל (ישעיהו לז) אני קרתי ושתיתי מים גזרה אחת להם נקרת הצור כריית הצור
"ושכתי כפי" - (ת"כ פ' ויקרא) מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל ותרגומו ואגין במימרי כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממשרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּנִקְרַת הַצּוּר – כְּמוֹ: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" (במדבר טז,יד); "יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל,יז); "אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם" (מל"ב יט,כד), גִּזְרָה אַחַת לָהֶם.
נִקְרַת הַצּוּר – כְּרִיַּת הַצּוּר.
וְשַׂכֹּתִי כַפִּי – מִכַּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל (במ"ר יד,יט). וְתַרְגּוּמוֹ: "וְאַגֵּין בְּמֵימְרִי", כִּנּוּי הוּא לְדֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְסוֹכֵךְ עָלָיו בְּכַף מַמָּשׁ.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והצד שנקרא אחורי שהיא הבריאה כולה שנעשה בפקודתו זה דבר שיוכל להשיג, אמנם המעבר שעברה הבריאה מן הא"ס והבלתי בע"ת אל הגבול והסוף, שעז"א והיה בעבור כבודי ר"ל אם תרצה לעיין ולהשיג איך עבר הכבוד [שהיא הבריאה שבקש עליה הראני נא את כבודך] מן הבלתי תכלית אל הבריאה שהיא בע"ת, שבזה תעיין בענין הצמצום, איך צמצם א"ע ונעשה חלל פנוי ומקום שבו יעמדו כל העולמות וחלל זה קורא פה נקרת הצור, כי נקר הוא חלל עגול שנעשה באיזה דבר שעז"א (במדבר טז) העיני האנשים ההם תנקר כי העין שוכב בחלל עגול סביב ואמר לבא בנקרות הצורים (ישעיה ב) שהוא החלל העגול שנעשה בצורים וסלעים כמ"ש בפי' שם, וע"ש זה קרא חלל זה שבו עומד כל היצור נקרת הצור, שצור הוא היצור כמ"ש הרמב"ם, באר לו שלהשיג את הצמצום הזה ונקרת הצור, הנה מצד שרשו שבא מן הא"ס הוא נמנע ההשגה כי הא"ס הוא נמנע ההשגה, ומצדו השני אחר שנעשו בו כל היצור הוא אפשרי ההשגה שכבר הבטיחו שישיג את כל טובו, אבל המעבר עצמו איך עבר מן הא"ס אל הסוף, ומן הבב"ת אל הצמצום וענין הצמצום ונקרת הצור עצמו שהוא החלל והמקום שנעשה לכל המציאות טרם שנתהווה המציאות, המעבר עצמו והנקר שהוא החלל והצמצום איך היה ענינו זה יכוסה בענן והעלם, שגם דבר זה הוא קשה ההשגה ומכוסה בענן וערפל, שעז"א ושכותי כפי עליך עד עברי, שענין ההעברה איך עברתי מן הא"ס אל עולמות בעלי גבול אסוכך עליך את כפי שהוא הענן המכסה ומעלים את הדבר, ובאר שבין נקרת הצור שהוא חלל הצמצום שאמר עליו ושמתיך בנקרת הצור ובין ענין העברה בעצמה עד עברי מקצה הא"ס אל קצה הבריאה שנעשה בנקרת הצור זה סכותי בענן לך ולא תוכל להשיגו עד עברי לגמרי שבאתי לקצה השני שהוא העולמות שנוצרו שאז עברתי את הקצה השני, אז,
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לג כב.
משה בנקרת הצור
(שמות לג כב): "'- וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי;'"
'- וכאשר כבודי יעבור בהר סיני, אשים אותך בתוך מערה בסלע היסוד של הר סיני, ואסכך עליך בכף-ענן כך שלא תינזק מראיית פניי, עד שאעבור על פניך -'
דקויות
בפסוקים הקודמים, משה ביקש מה' לראות את כבודו, וה' הסכים, אבל הזהיר אותו שאם יראה את פניו - נשמתו תצא מגופה ( פירוט ). בפסוקנו, ה' מודיע למשה שיגן עליו, כך שלא ימות מראיית פני ה'.
נקרה היא חלל הנוצר בתוך הסלע כאשר מנקרים ממנו גושי אבנים (דעת מקרא) ; והיא דומה למערה. גם אליהו הנביא זכה להתגלות ה' כאשר היה במערה בהר סיני, (מלכים א יט ט): "וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'", (מלכים א יט יג): "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'"; ומסתבר שנקבת הצור היא המערה.
צור הוא סלע היסוד . הצור שבהר סיני נזכר גם ב (שמות יז ו): "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב; וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל".
ושכותי - מלשון סכך או מסך. אם נקרת הצור היתה אנכית, אז הכוונה לסכך - כמו בסוכות; אם נקרת הצור היתה אופקית (מערה) - אז הכוונה למסך - כמו במשכן (שמות כו לו).
כפי - כביכול, ה' מניח כף-יד גדולה על פתח הנקרה, כדי לסגור אותה ולהגן על משה. ואמנם אין לה' דמות הגוף, והכף היא רק משל להגנה ( רש"י בשם אונקלוס) . וייתכן שהכוונה למסך-ענן - אותו ענן שממנו דבר ה' אל משה באוהל מועד (שמות לג ט) . וכן נמשל הענן לכף-יד ב (מלכים א יח מד): "הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם".
הקבלות
1. השורש נקר נזכר גם ב (במדבר טז יד): "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר ?!"( פירוט ) וב (משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם, יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר"( פירוט ). כשמנקרים עיניים (ל"ע) נשארת "נקרה" בתוך הראש. מכאן, ש"נקרת הצור" היא נקב הדומה לארובות-העין. משה נמצא כביכול בתוך "ארובות העין" של הר סיני.
2. ושכתי - מזכיר סוכות, (ויקרא כג מב): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת ". הסכך של הסוכה מאפשר לנו לדעת את דרכי ה' ולראות את כבודו בלי להינזק (נכתב בשביעי של סוכות, ה'תשפ"ג) .
פירושים נוספים
"מכאן שההסתרה או השֹכוּך מטרתם היא להגן על האדם מפני המוות או השגעון. אלוהים איננו מבקש להסתיר כדי למנוע מהאדם ידיעה כלשהי, אלא הידיעה עצמה וההכרה של האדם אינם כלל יכולים לתפוס מעצם טבעם את המושא-המציאות. מאפייני התפיסה של האדם מאפשרים לו רק הבנה יחסית מאוד של המציאות" ( לא לראות או לא להיות - על גבולות ההכרה / קהילה מסורתית נווה צדק ) .
תגובות
הצור לא רק סלע אבן כי הצור משמעות רוחנית לו ואני דיין הייתי בצור הזה
תהלים כז ה: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי"
תהלים סא ג: "מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי"
שמואל ב כב ב: "וַיֹּאמַר יהוה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי"
תהלים יח ג: "יהוה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי"
תהלים לא ד: "כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי"
תהלים עא ג: "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה"
אם חלמת בחלום שאתה מרחף גבוה בתעופה זה מעיד כי האלהים בְּצוּר רוממך
- -- DAIAN SHEM, 2022-10-16 22:23:13
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-10-16.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות לג כב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.