קטגוריה:דניאל ג ח
כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כׇּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כָּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּ/הּ־זִמְנָ֔/א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַ/אֲכַ֥לוּ קַרְצֵי/ה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽ/א׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"כל קבל דנה" - כל עומת זו שראו שונאיהם שיש שעה להלשין עליהם
"קריבו גוברין כשדאין ואכלו קרצהון" - הלשינו עליהם לא תלך רכיל (ויקרא יט) מתרגמינן ולא תיכול קורצין ואומר אני שכן היתה דת של הולכי רכיל לאכול לגימא במקום שמלשינין שם והוא סימן קיום דברים שמאותה שעה יש עליהם לברר דבריהם ולאמת לשון הרע שאמרו ואותה סעודה נקראת אכילת קורצין לשון קורץ בעיניו (משלי ו) שהוא לסימן לשון הרעמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כל קבל" - בעבור זאת אשר כל העכו"ם השתחוו ולא מרו פיו
"בה זמנא" - בעת ההיא קרבו אנשי כשדים והלשינו מלשינות על היהודים
מצודת ציון
"ואכלו קרציהון" - הוא מענין רכילות ומלשינות כי לא תלך רכיל (ויקרא יט)תרגם אונקלוס לא תיכול קורצין על שם שדרך המלשין לרמז דברו ולקרוץ בעיניו למען לא יבינו כל העומדים ובהקריצה ההיא כאלו אוכל בשר מי אשר ילשין עליומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ח) השאלות (ח - יב) מ"ש שאכלו קורציהן די יהודיא משמע שהלשינו על כל היהודים, והם לא דברו סרה רק על חמו"ע, והשאלה העצומה מדוע לא הלשינו על דניאל שגם הוא לא השתחוה לצלם, ולמה הזכירו מה שמינה אותם על מדינת בבל, ומה שאין עובדים לאלהיו, מה שייך זה לענין השתחוית הצלם:
"כל עומת זה בו בזמן קרבו אנשים כשדים, והלשינו על היהודים," ר"ל שאם לא היו משתחוים רק השרים לבד לא היו יכולים להלשין על כלל היהודים, אבל באשר גם העמים קבלו ע"ע את הדבר ברצון והשתחוו איש ממקומו, וחמו"ע לא השתחוו מצד דתם שהיא דת היהודים, חשבו שעפ"ז יכעוס המלך על כלל היהודים מצד דתם, כמו שכעס המן על כל היהודים מפני שנודע לו שמרדכי לא השתחוה לו מצד דתו:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּל עֻמַּת זֶה בּוֹ בַּזְּמַן, קָרְבוּ אֲנָשִׁים כַּשְׂדִּים וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג ח.
וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים
כָּל הָעַמִּים ... נוֹפְלִים ... סוֹגְדִים לְצֶלֶם הַזָּהָב
המלך בנה צלם של עצמו עשוי מזהב, והכרוז הודיע שכל נכבדי המלך חייבים לסגוד לצלם שלו.
כל הנכבדים נכנעו למלך ונתנו לו כבוד אלים.
הַיְּהוּדִים
כפי שנראה בהמשך, נכבדים כשדים הודיעו למלך: "יֵשׁ אֲנָשִׁים יְהוּדִים, אֲשֶׁר מִנִּיתָ אוֹתָם עַל עֲבוֹדַת מְדִינַת בָּבֶל, שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא שָׂמוּ עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ לֵב, אֶת אֱלֹהֶיךָ אֵינָם עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ אֵינָם סוֹגְדִים" (ביאור:דניאל ג יב).
היהודים לא היו חייבים להשתחוות לצלם. רק הנכבדים שבאו לצלם בפקודת המלך היו חייבים לתת לצלם כבוד אלים.
ניתן לראות שבגלל ששלושה נכבדים, שבגלל יהדותם, סרבו להשתחוות לפסל, הכשדים האשימו את כל היהודים.
דבר דומה קרה במגילת אסתר. המן הודיע בשם המלך, שכל נכבדי המלך בשער המלך, בזמן מילוי תפקידם הרשמי, חייבים לתת לו כבוד מלכים ואלים. מרדכי היה הנכבד היחיד בשער המלך, והוא לא כרע. כל שאר היהודים לא היו חייבים להשתחוות להמן, כי הפקודה היתה מוגבלת לנכבדי המלך בשער המלך. בניגוד לסיפור מרדכי, המן לא בא להתלונן למלך, כי למעשה המלך לא אישר לו את הכבוד הזה (ביאור:אסתר ג ב). כאן הכשדים מאמינים שהמלך הוציא את הפקודה, ולכן הם באים לברר את עניין היהודים.
דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים
העורך מביע דעה שלילית על התנהגות הכשדים, ומאשים אותם בהוצאת דיבה - מלשינים שקרנים, משמיצים.
כאשר אנשים אומרים את האמת העובדתית, אין כאן הוצאת דיבה.
שדרך, מישך ועבד נגו באמת לא נתנו כבוד לצלם, והפרו את פקודת המלך ללא אישור מהמלך שהם פטורים ממתן כבוד אלים לפסל. אין ספק שחבריו של דניאל הופיעו לפני המלך ונתנו לו את הכבוד הרגיל. המלך לא היה מודע שהם מסרבים לתת לו כבוד. אם הצלם היה רק סמל של המלך, לא בטוח שהיהודים היו מסרבים לתת לו כבוד. אולם כאשר הפקודה כללה את המילה "וְתִסְגְּדוּ" (ביאור:דניאל ג ה) נוצרה בעיה ליהודים, שרק עכשו הוענשו על ידי אלוהים בגלות, לעבור על פקודת אלוהים: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל ... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ ג-ד).
בסיפור יוסף נאמר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ב). התוספת של המילה "רָעָה" מופיעה במספר פעמים בתנ"ך אולם במספר פעמים המילה 'דבה' מופיעה ללא התוספת "רָעָה".
דיבה היא דיבור מוגזם, ככתוב: "מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל" (ביאור:משלי י יח).
ניתן להבין שדיבה רעה זה דברי שקר רעים, וללא המילה "רָעָה" זה יכול להיות דברי שקר או אמת חלקית, שמביאים צרות לאדם גם אם הם טובים וגם אם הם רעים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ג ח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.