קטגוריה:ויקרא יג ד
נוסח המקרא
ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים
וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.
וְאִם־בַּהֶ֩רֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הֿ לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְ/אִם־בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּ/ע֣וֹר בְּשָׂר֗/וֹ וְ/עָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣/הָ מִן־הָ/ע֔וֹר וּ/שְׂעָרָ֖/ה לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְ/הִסְגִּ֧יר הַ/כֹּהֵ֛ן אֶת־הַ/נֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם בַּהֲרָא חָוְרָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵיהּ וְעַמִּיק לֵית מִחְזַהָא מִן מַשְׁכָּא וְשַׂעֲרָא לָא אִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר וְיַסְגַּר כָּהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִם בַּהַקֵי חִיוַורְתָּא כְּסִידָא הוּא בִּמְשַׁךְ בִּישְרֵיהּ וְעָמִיק לֵית חֵיזְוֵיהּ לִמְחַוֵור כְּתַלְגָא יַתִּיר מִן מַשְׁכָא וּשְעָרָא לָא אִיתְהַפִּיךְ לְחִיוַור כְּסִידָא וְיַסְגֵר כַּהֲנָא יַת מַכְתְּשָׁא שַׁבְעָא יוֹמִין: |
רש"י
"והסגיר" - יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע ויוכיחו סימנים עליו:
אמנם לאו כל מראה לבן נראה עמוק, דרש"י שינה לשון הגמרא, דלא קאמר בגמרא (שבועות דף ו:) רק 'כמראה חמה עמוקה מן הצל', ולא אמרו דמראה לבן הוא נראה עמוק, דדוקא שיש בו זוהר כמו מראה החמה, שיש בו זהרורית, הוא נראה עמוק. ומפני שמראה הנגע לובן שיש בו זוהר, לכך כתיב "ומראה הנגע עמוק", אבל סתם לבן אינו נראה עמוק. תדע לך דלאו בלובן תליא מלתא, דהא גבי צרעת הבית כתיב (ר' להלן יד, לז) "שקערורות ירקרק אדמדם ומראיהן שפל", ואף על גב דלאו דלבן הוא כלל, אלא מפני שהוא ירוק שבירוקים [ו]אדמדם שבאדמדומים יש לו זוהר, לכך נראה שפל, ולא תליא מלתא בלובן. וכן בפירוש תמצא שיש לצרעת זהרורית, דכתיב (דברי הימים ב כ"ו, י"ט) "והצרעת זרחה במצחו", אמר לשון זריחה, מפני שיש לצרעת זהרורית זך, ולפיכך הוא עמוק. אבל שאר מראה לובן אינו עמוק. וכך הם דברי הרמב"ן:
[ז] יסגירנו בבית אחד כו'. לא שיסגור הנגע כמשמעות הכתוב, דזה לא שייך בו סגירה, אלא יסגור האדם בבית כדי ש'יוכיחו סימנים עליו', כלומר שעדיין אינו טמא מוחלט, וגם אינו טהור, לכך לא יחליטו לטומאה, גם לא יניחנו ללכת כמו שאר טהור, רק יסגירנו בבית ויוכיחו הסימנים עליו:ועמוק אין מראה. לא ידעתי פירושו – כוונת הרב ז"ל דאיכא למידק בלשון הכתוב דהול"ל ואין עמק מראהו א"נ ואין מראהו עמוק ואמאי כתיב בלשון מסררס ועמוק אין מראהו . ומתרץ דאי הוה כתיב ואין מראהו עמוק הוה משמע שאינו נראה עמוק כלל ואפ"ה והסגיר וליתא שאם אינו נראה עמוק כלל אינו נקרא נגע כלל ועיקר אלא צמח וא"צ הסגר מכל וכל וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות טומאת צרעת אלא הכא במאי עסקינן שנראה עמוק ואינו נראה באופן שאם נשאל לכהן יאמר לא ידעתי ושיעור לשון הפסוק כך הוא ועמוק כלומר והוא נראה עמוק. ושוב כתב אין מראהו וכו' כלומר ואינו נראה עמוק הא כיצד נראה ואינו נראה כדאמרן בזה הוא שכתוב והסגיר וזוהי כוונת רבינו באמרו לא ידעתי פרושו כלומר לא ידעתי הוי פירושו של לשון הכתוב. כך אני רגיל לפרש לשון רבינו בכל כה"ג שאין כוונתו להודיע צערו לרבים שלא ידע פירוש דבר זה שאם לא ידע הרי שתיקותו יפה מדיבורו. ועיין מה שכתבתי בס"פ תולדות בפ' אם יעקב ועשו ובפרשת וישלח על פסוק ויעל מעליו אלהים במקום וכו':והסגיר. יסגירנו בבית אחר וכו' – כוונת הרב בזה לאפוקי שלא יסגירנו מחוץ למחנה אלא לעולם תוך המחנה אלא שמסגירו בבית אחר שלא יראה החוצה וכך פירש הוא ז"ל עצמו בפ"ק דמ"ק דף ז' אבל התוספות כתבו שם שהרב עצמו חזר מפידוש זה מכח מאי דאמרינן במגילה דלענין שילוח זה וזה שוין, וא"כ היינו שיוציאנו בדד מחוץ למחנה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִסְגִּיר – יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד, וְלֹא יֵרָאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו.
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "בהרת לבנה"-- אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן "שאת לבנה". ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל "ואם בהרת".
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? ת״ל "לבנה היא"-- היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר "והנה מרים מצורעת כשלג".
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים ושאר כל המראות יהיו טהורים? ת"ל "בהק הוא טהור הוא", ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳-- בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן דברי ר״מ וחכ"א השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג-- כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד-- כדם המזוג בחלב דברי ר׳ ישמעאל. רע״א אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהא הימינה
[ו] ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים
[הגה"ה מדניאל מוכתר, נלע"ד דכל זה מיותר מטעות הדפוס-- א"ר יוסי שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר"ע א״ל מפני מה אמרו מראות נגעים ב׳ שהם ד׳? א״ל אם לא מה יאמרו? א״ל יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפים זע״ז.]
א״ר יוסי שאל ר״י בנו של ר״ע את ר"ע א״ל מפני מה אמרו מראות נגעים ב׳ שהם ד׳? א"ל אם לאו מה יאמרו? א״ל יאמרו "מקרום ביצה ולמעלה". א"ל לומר לך שמצטרפין זה עם זה. א"ל ויאמרו "כל שהוא מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה". א"ל מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם לא יראה את הנגעים
[ז] "ושערה לא הפך לבן"-- לא שיער מחיתה. כיצד? בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושיער לבן בתוך המחיה. הלכה מחיה-- טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן-- טמאה משום המחיה. ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. א״ל והלא כבר נאמר "ושיער בנגע הפך לבן"-- נגע זה בכל מקום.
[ח] "ושערה לא הפך לבן"-- ולא שער מקצתה. כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה-- טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן-- טמא משום המחיה . ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס שהוא טמא
[ט] "ושערה לא הפך לבן והסגיר"-- הא אם יש בה שער שחור אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? אמר להם בהרת ובה שיער לבן חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס?! אמרו לו, לא אם אמרת בשיער לבן שהיא סימן טומאה תאמר בשיער שחור שאינו סימן טומאה?... אמר להם הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה אלא שתים?! חוששים אנו על המותר שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס?! אמרו לו לא א״א בשיער לבן שהוא מין טומאה תאמר בשיער שחור שאינו מין טומאה. אמר להם אף שיער שחור הופך והוא מין טומאה ואומר "ושערה לא הפך לבן והסגיר" הא יש בה שיער שחור אינו ממעטה
"והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים"-- תחלה
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יג ד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.