פתיחת התפריט הראשי

פרק י

[א] "או הודע אליו"-- לא שיאמרו לו אחרים.

  • או יכול אף על פי שאינו מכחיש?...
  • תלמוד לומר "או הודע אליו חטאתו..והביא".


[ב] "והביא את קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה" - מנין שתהא בת שנתה?

  • ודין הוא! זה מביא חטאת ומצורע מביא חטאת. מה חטאת מצורע -- בת שנתה, אף זו -- בת שנתה!
  • לא! אם אמרת בחטאת מצורע - שהיא טעונה נסכים, תאמר בזו שאינה טעונה נסכים!
  • חטאת נזיר תוכיח! שאינה טעונה נסכים ובאה בת שנתה!
  • לא! אם אמרת בחטאת נזיר - שיש עמה דמים אחרים, תאמר בזו שאין עמה דמים אחרים!
  • חטאת עכו"ם תוכיח! שאין עמה דמים אחרים ובאה בת שנתה!
  • לא! אם אמרת בחטאת עכו"ם - שהיא קבועה, תאמר בזו שאינה קבועה! הואיל ואינה קבועה -- לא תבא בת שנתה!
  • תלמוד לומר (במדבר טו, כט) "תורה אחת יהיה לכם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה" -- הרי כל העושה בשגגה כעכו"ם: מה חטאת עכו"ם באה בת שנתה, אף זו-- באה בת שנתה.
  • או מה חטאת עכו"ם בשעירה אף זו בשעירה?...
  • כשהוא אומר "יהיה" לרבות שעירי רגלים; "לכם"-- לרבות שעירי עכו"ם; "לָעֹשֶׂה" לרבות שעיר נשיא.


[ג] "וסמך את ידו על ראש החטאת"-- לרבות חטאת עכו"ם לסמיכה.


"וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה"-- שלא תהא שחיטתה אלא בצפון.


"במקום הָעֹלָה ולקח"-- שלא יהא קבול דמה אלא בצפון.    מכאן אמרו: שחט בצפון וקבל בדרום, בדרום וקבל בצפון-- פסול; עד שישחט בצפון ויקבל בצפון.


[ד] "וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ" (ויקרא ד, ל). ולמעלה הוא אומר (שם, כה) "וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ".   מכאן אמרו:

  • חטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת, ומזה אחת, ומזה אחת - מנין שכולם נשפכים על היסוד?  תלמוד לומר "וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ".
  • [ה] יכול אפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהיו כולן נשפכים על היסוד?   תלמוד לומר "וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ".
  • הא כיצד? הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה.

[ו] ר' אלעזר בר' שמעון אומר ומנין אפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהיו כולן נשפכים על היסוד?  תלמוד לומר "וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ".    [הא כיצד? -- הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה.]‏[1]


[ז] "וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים". מה פירש בזבח השלמים: חלב תותב קרום ונקלף ושתי הכליות ויותרת; אף כאן-- חלב תותב קרום ונקלף ושתי הכליות ויותרת.


[ח] "וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא ד, כו) (שם, לא) (שם, לה)-- שתהא כפרה לשמו;   שלא יכפר לשנים כאחת;    שיהיה כהן מכפר על ידי עצמו.

"ונסלח לו"-- אין משיירין לו ליום הכפורים.   או יכול אף על פי שישב ולא הביא?   תלמוד לומר "לו".


[ט] "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת". ר' שמעון אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום; יכול מפני שהם מובחרים מהם?     תלמוד לומר "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת"-- מלמד ששניהם שקולים.

[י] תורים קודמים לבני יונה בכל מקום; יכול מפני שהן מובחרים מהן?    תלמוד לומר (ויקרא יב, ו) " וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת"-- מלמד ששניהם שקולים.

האב קודם לאם בכל מקום; יכול מפני שכבוד האב עודף על כבוד האם?    תלמוד לומר "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ"-- מלמד ששניהם שקולים.  אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו.


  1. ^ פסקא זו לא נמצא בספרא של דפוס המלבי"ם. בכל זאת נ"ל שהשמטת קטע זו איננה הגהה מכוונת של הגירסא אלא הינה סתם שגיאת הדפוס (שמצאתי כמה פעמים כמוה בטקסט ספרא זו של המלבי"ם) ולכן הוספתיו הקטע כאן כגירסת שאר כל ספרי הספרא - ויקיעורך