קטגוריה:ויקרא טו ט

"הַמֶּרְכָּב" - שורש 'רכב' - כלי תחבורה, כל מנשא המסוגל להוביל אנשים (מילוג), ככתוב: "וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית מא מג), "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֺת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א ה ו). אין חובה שזה אוכף בלבד, כל שמיכה, או כרית, או ריפוד, או מתקן, או מבנה על גב כל חיה: סוס, חמור, גמל, פרד, שור, פיל, או אלונקה הנשאת על ידי בני אדם, או בתוך עגלה או מרכבה על גלגלים, או מתקן שנגרר על מספר מוטות על ידי בני אדם או חיה.

ניתן להבין ש"הַמֶּרְכָּב" הוא למעשה כמו מיטה וכסא, שהחולה מובל בו במשך זמן מה, ומטלטלים אותו עד שהוא מגיע ליעדו.

כיוון שהחולה הזב הועלה על המרכב והורד ממנו, נגע במבנה, וטפטף ב"מֶּרְכָּב", אז המרכב טמא, ואין צורך לחפש את נקודות הטפטוף - הכל טמא.

החוק מגביל את ההוראה, שהזב "יִרְכַּב עָלָיו", כלומר הזב יהיה מעל המתקן והנוזלים ירדו כלפי מטה ויחתימו את כל המתקן. אין ספק שאם הזב מובל במתלה והוא מתחת למוטות הנשיאה, שגם המתקן הזה יהיה טמא, ואף אדם הגיוני לא יתעקש שאם החולה הוא 'מתחת' למתקן, אז המתקן אינו טמא.

המילה "יִרְכַּב" היא מילה רחבה לכל נשיאה שהיא. אין צורך שהזב ישב על האוכף מלמעלה. כל נשיאה, בכל במתקן, ובכל צורה כלולה במילה "יִרְכַּב".