קטגוריה:ישעיהו מה ז
נוסח המקרא
יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה.
יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה׃
יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּ/בוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּ/ב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו מה ז.
יוצר אור ובורא חושך
(ישעיהו מה ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה"
ידוע שהחושך הוא רק העדר אור, ואין לו ממשות מצד עצמו. אם כך, איך אפשר לומר שה' "בורא חושך"? כמה תשובות.
1. הפסוק נמצא בנבואה על עליית כורש מלך פרס (ראו בתחילת הפרק, ישעיהו מה א) . ישעיהו הנביא חי בממלכת יהודה, והוא חזה מראש גם את חורבן הממלכה ע"י הבבלים, וגם את שיקומה ע"י הפרסים. בפרקנו הוא מסביר מדוע התחזית הזאת משמעותית, (ישעיהו מה ו): "לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָהּ כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי, אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד". ה' רצה שכולם יידעו שכל מה שקורה בעולם בא ממנו והוא חלק מהתוכנית ההסטורית שלו. פסוקנו ממשיך את הרעיון ואומר, שרק ה' לבדו הוא "יוצר אור - לצדיקים, ובורא חושך - לבבל" ( רש"י , מצודות ) . ה' יצר את התקופה הרעה והחשוכה של הכיבוש הבבלי, והוא גם יצר את תקופת השלום והאור שבאה עם הכיבוש הפרסי. ה' יצר באותו זמן אור ושלום לעם ישראל, ובמקביל חושך ורע לבבלים.
2. הפועל ברא עניינו גם יצירת מקום פנוי, כמו ב (יהושע יז יח): "כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ": לברא יער = לכרות עצים כדי לפנות מקום ביער. ה' ברא את השמיים ואת הארץ בכך שיצר "חלל פנוי" בתוך עצמו - פינה חלק מעצמו על-מנת לאפשר קיום ליצורים אחרים (ע"פ הקבלה) . ה' יוצר אור, ואז בורא ומפנה חלק מהאור כדי שיהיה מקום לחושך; ה' עושה שלום (טוב), ואז בורא ומפנה חלק מהשלום כדי שיהיה מקום גם לרע.
דומה לזה כתב מלבי"ם: "ויש הבדל בין בריאה ליצירה: הבריאה היא הוצאת עצם הדבר, והיצירה היא הוצאת המקרים הדבוקים בו... ואם היה בורא האור, לא היה מקום להחשך: אם היה ענין האור עצם בלתי מקבל מקרים, לא היה משתנה ולא יצוייר חשך. אבל ע"י שיצר אור, והוא שעצם האור הוא עצם בעל מקרים, על-ידי-כךכ ימצא החשך שהוא העדר האור מקום, עת ישנה האור מצבו על-ידי התנועה שהוא מקרה קרה אל עצמו. ומצד זה יאמר גם-כן שה' ברא את החשך..." ( מלבי"ם ) .
ודומה לזה כתב רמח"ל:
"אמר השכל:... אין הקב"ה משפיע רעה, ח"ו, כי הוא מקור טוב, וממקור טוב לא יצא רע.
אמרה הנשמה: ואם כן, הרע איך בא? והרי כתיב " עושה שלום ובורא רע "!
אמר השכל: "בורא רע " כתיב, ולא "עושה רע". לפי שהוא ברא הרע במציאות, שאם לא היה בורא אותו לא היה נמצא, אך אינו עושה אותו בקום ועשה.
אמרה הנשמה: ואם כן, איך נעשה?
אמר השכל: קראי כתיבי (תהלים ל, ח) "ה' ברצונך העמדת להררי עז, הסתרת פניך הייתי נבהל", (תהלים קד, כט), "תסתיר פניך יבהלון"..., (דברים לא, יז), "והסתרתי פני מהם והיה לאכול" וגו'. וזה, כי הטוב - הקב"ה עושה אותו ממש בשפעו... אבל הרע - אינו אלא העדר שפעו וביטולו, אם מעט ואם הרבה..." ( דעת תבונות קד-קח ) . ה' לא "יוצר" את החושך אלא רק "בורא" אותו בכך שהוא מפסיק להאיר; ה' לא "עושה" את הרע אלא רק "בורא" אותו בכך שהוא מפסיק להשפיע טוב.
3. בסביבות שנת 1000 לפנה"ס נוצרה בפרס הדת הזורואסטרית , שהאמינה בשני אלים: אל טוב שיצר את כל האור והטוב שבעולם, ואל רע שיצר את כל החושך והרע שבעולם. הדת הזו גדלה והתפשטה עד שהפכה לדת הרשמית בפרס. מטרת הפסוק היא להדגיש שאין שתי רשויות - יש רק בורא אחד, והוא ברא עולם אחד שיש בו גם אור וגם חושך, גם שלום וגם רע. כיוצא בזה כתב מלבי"ם על פסוקנו, וכן רמח"ל: "המאמין ביחוד ומבין ענינו, צריך שיאמין שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, שאין לו מונע ומעכב כלל ועיקר בשום פנים ובשום צד, אלא הוא לבדו מושל בכל. לא מבעיא שאין רשות נגדו ח"ו, אלא הוא עצמו בורא הטוב והרע, כענין הכתוב " יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה "; שאין אחר תחתיו שיהיה לו שליטה בעולם, דהיינו שאין שום שר ולא שום כח שני, כמו שחשבו עובדי עבודה זרה" ( דעת תבונות לו . וראו גם דעת תבונות צו ) .
הקבלות
לפירושים נוספים על ההבדל בין האור לבין החושך, ראו (בראשית א ד): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"( פירוט ).
לפירושים נוספים על הפועל ברא, ראו ברא = פעולה אלהית .
מאמרים נוספים:
תגובות
בראשית א א: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"
בראשית א ב: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"
בראשית א ג: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר"
בראשית א ד: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"
כעת שים לב
ישעיהו מה ז: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יהוה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה"
"יוֹצֵר אוֹר --- עֹשֶׂה שָׁלוֹם = מעשה ויצירה = אור ושלום
וּבוֹרֵא רָע --- וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ = בורא בריאה = חושך ורע
לכן כבר תחילה היה רע כאשר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
ורק אחרי כן מעשה היצירה אור ושלום
וכאשר נדע לכבד מעשה יצירת אלהים אז יהיה לנו אור ושלום
- -- DAIAN SHEM, 2018-08-23 23:39:27
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-09-28.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מה ז"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.