קטגוריה:דברים יז ו
נוסח המקרא
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד.
עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃
עַל־פִּ֣י׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַ/מֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | עַל מֵימַר תְּרֵין סָהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סָהֲדִין יִתְקְטִיל דְּחַיָּיב קַטְלָא לָא יִתְקְטִיל עַל מֵימַר סָהִיד חַד׃ |
ירושלמי (יונתן): | עַל מֵימַר תְּרֵין סַהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סַהֲדִין יִתְקְטֵיל דְּמִתְחַיֵּיב קָטוֹלָא לָא יִתְקְטֵיל עַל מֵימַר סָהִיד חָד: |
רש"י
- - להקיש שלשה לשנים: מה שנים עדות אחת, אף שלשה עדות אחת, ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולם (מכות ה ב).
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
וכן, אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול, העדות כולה בטלה, והם כולם נהרגים ומשלמים ממון בהזמתן, שעיקר הכתוב להקיש שלשה לשנים בכל דבריהם, כדעת רבותינו (מכות ה ב).
ועל דרך הפשט, אמר הגאון רב סעדיה: שנים - עדים, או שלשה - מקבלי עדות השנים. ואין בכתוב קבלת עדות, רק עדים. אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו, כי עדות דיני נפשות לא תקובל רק בפני סנהדרין של עשרים ושלשה.
אבל פשוטו של מקרא לאמר, שיומת המת על פי שנים עדים כשאין שם יותר, או על פי שלשה אם ימצאון שם שלשה; יאמר הכתוב, כאשר הוגד לך ושמעת, תדרוש הדבר היטב על פי כל העדים הנמצאים שם. והנה, אם שמענו שעבר בפני שלשה, נשלח בעבורם ויבואו לבית דין ויעידו כולם, והוא הדין למאה; כי בשמענו דברי כולם יתברר האמת. ואם לא היו שם יותר, או שהלכו להם ואינם נמצאים שם, בשנים די.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת . אין לי מת כסדר הזה [אלא זה] בלבד, מנין לרבות שאר המומתים? תלמוד לומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת .
טז.
מנין שלא ילמד עד חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .
ומנין שלא ילמד תלמיד עליו חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .
מלבי"ם - התורה והמצוה
טו.
על פי שנים עדים וגו' יומת המת . שם " המת " מיותר, כמ"ש בהתו"ה ויקרא יג . ופי' חז"ל מפני שאם יאמר “יומת", מציין החוטא הנזכר בענין, שהוא עובד ע"ז הנסקל. לכן אמר " יומת המת ", כל המת ע"פ ב”ד, יומת כסדר הזה.
טז.
לא יומת על פי עד אחד . דברי הספרי הוא כשטת ר' יוסי ב"ר יהודה בסנהדרין לד. שכן גם בספרי ( מסעי כז ) סתם כריב"י (דלא כהגהת הגר"א).
אולם בספרי שם וכן בגמ', למד לה מן ועד אחד לא יענה בנפש למות , ר"ל שהיה לו לומר “לא יעיד". ותפס " לא יענה ", דהיינו שלא יהיה לו ענין ועסק בזה. שא' מן השתופים של פעל ע.נ.ה. שמורה על ענין ועסק.
וממ"ש לשון " עד ", הוציא על א' מן העדים.
וממ"ש לשון " אחד ”, הוציא שכל א' שיהיה, דהיינו א' מן התלמודים (אולי "תלמידים”) .
וממ"ש לא יענה למות , הוציא שיכול להיות לו ענין ועסק לזכות.
וצ"ל שמה שתפס פה הפסוק לא יומת על פי עד אחד , ר"ל שאם כן מיותר מ"ש ועד אחד לא יענה בנפש למות ! ומזה דריש שני הדרשות שעקרם הם מפסוק ועד אחד לא יענה .
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
יומת המת. הרשעים בחייהם נקראים מתים:
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
אם שני עדים מספיקים, למה צריך שלושה?
בסוף הפרשה הקובעת עונש מוות לעובד אלילים נאמר:
(דברים יז ו): "על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד"
על פי
הביטוי "על פי" כולל את המילה פֶה ; מכאן שהעדים צריכים לא רק לראות את הפשע בעיניהם, אלא גם לדבר בפיהם:
1. לדבר בשעת הפשע, כלומר להתרות בפושע: " "לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, שנאמר על פי שנים עדים" " (רבי יוסי, מכות ו:) ; פירוש זה מתאים ל דברים יז ו, העוסק בדיני נפשות.
2. ולדבר בשעת המשפט, כלומר להעיד בעצמם ולא על-ידי מתורגמן: " "דבר אחר: על פי שנים עדים - שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן" " (שם) . וגם לא בכתב: " "ולא שיכתבו עדותם באגרת וישלחו לבית דין, ולא שיעמוד תורגמן בין העדים ובין הדיינים" " (רש"י על דברים יט טו, ע"פ גטין עא) .
שנים עדים או שלושה עדים
אם שני עדים מספיקים כדי להרשיע את הנאשם, ברור שגם שלושה עדים מספיקים, אז למה נאמר "או שלושה עדים"?
ייתכן שהמטרה היא ללמד את השופטים להתעמק: אם יש שלושה עדים האומרים שראו את הפשע, אין להסתפק בשניים מהם, אלא יש לחקור את כולם - אולי השלישי ראה פרט שמשנה את כל התמונה, למשל:
- אולי שני העדים הראשונים ראו שאדם א תקף את אדם ב, והשלישי - שהגיע לזירת האירוע לפניהם - ראה שאדם ב תקף אותו קודם, ואדם א רק התגונן;
- אולי שני העדים הראשונים ראו שאדם ג משתחווה לפסל, והשלישי - שהסתכל מכיוון אחר - ראה שהוא רק מתכופף להרים מטבע שנפל מידו.
" על פי שנים עדים " מלמד, שאם יש רק שני עדים שראו את הפשע, אפשר להסתפק בהם;
" או שלשה עדים " מלמד, שאם יש יותר משני עדים שראו את הפשע, יש לחקור את כולם, ולא להסתפק בשניים.
אם כך, מדוע לא נאמר "או ארבעה"?
- אולי הסיבה היא, שכאשר יש ארבעה עדים, שהם שתי קבוצות של שני עדים, ברור שצריך לחקור את שתי הקבוצות; הרי לכל קבוצה של שני עדים יש חשיבות בפני עצמה, ואין סיבה שהשופט יבחר לחקור קבוצה אחת ולהתעלם מהשניה. אבל כשיש רק שלושה עדים, ייתכן שהשופט יחליט לחקור רק שניים - שהם הרוב, ולהתעלם מדעת המיעוט.
אם כך, הפסוק מלמדנו, שגם כשיש רוב, צריך להתעמק ולא להתעלם מדעת המיעוט: " "פשוטו של מקרא לאמר, שיומת המת על פי שנים עדים כשאין שם יותר, או על פי שלשה אם ימצאון שם שלשה; יאמר הכתוב, כאשר הוגד לך ושמעת, תדרוש הדבר היטב על פי כל העדים הנמצאים שם. והנה, אם שמענו שעבר בפני שלשה, נשלח בעבורם ויבואו לבית דין ויעידו כולם, והוא הדין למאה; כי בשמענו דברי כולם יתברר האמת. ואם לא היו שם יותר, או שהלכו להם ואינם נמצאים שם, בשנים די" " (רמב"ן על דברים יז ו) .
ישנו פסוק דומה בפרק יט, בתחילת הפרשה הקובעת עונש "מידה כנגד מידה" לעדים זוממים:
(דברים יט טו): "לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא, על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר. כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה..."
שם דרשו חז"ל מהביטוי "שנים או שלושה" הלכות הקשורות לעדים זוממים ( פירוט ).
פירושים נוספים
יש שפירשו, שהמספר שלושה רומז למספר השופטים המינימלי שצריך להיות במשפט: " "שנים - עדים, או שלשה - מקבלי עדות השנים" " (רס"ג, הובא בדברי הרמב"ן) .
- אולם, הפסוק אינו מדבר על שופטים או על מקבלי עדות, אלא על עדים;
- ועוד: על-פי ההלכה, בדיני נפשות יש צורך ב-23 שופטים ולא רק 3 (רמב"ן) .
- ועוד: לפי דבריו היה ראוי לכתוב "על פי שנים ו שלושה", עם ו החיבור, שהרי לדבריו יש צורך גם בשני עדים וגם בשלושה שופטים.
יומת המת
המילה " מֵת " בפסוקנו אינה פועל בעבר ("אדם שכבר מת"), שהרי אי אפשר להמית אדם פעמיים; אלא היא פועל בינוני, והכוונה לאדם שעכשיו, בהווה, נמצא בתהליך של המתה. והפסוק דומה ל (דברים כב ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו".
וחז"ל למדו מכאן, שהדינים בפסוק הזה חלים על כל אדם שנדון למוות, לא רק על עובד אלילים: " "אין לי מת כסדר הזה אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המומתים? תלמוד לומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת" " (ספרי, מלבי"ם) .
לא יומת על פי עד אחד
כבר מתחילת הפסוק למדנו, שכדי להוציא להורג דרושה עדותם של שני עדים לפחות; מה מוסיף החלק האחרון של הפסוק, הקובע שאסור להוציא להורג בעדות של עד אחד?
1. בדרך הפשט, התוספת מלמדת שיש בכך גם מצוות "לא תעשה", בנוסף למצוות "עשה"; כמו במקרים רבים אחרים בתורה. למשל: בשבת יש מצוה לשבות וגם איסור לעשות ממלאכה; במשפט יש מצוה לשפוט בצדק וגם איסור לעשות עוול; ועוד.
2. וחז"ל למדו מכאן בדרך הדרש, שמותר להוציא להורג רק על-פי שני עדים שראו את המעשה יחד, ולא כל אחד לחוד: " "לא יומת על פי עד אחד - להביא שנים שרואים אותו, אחד מחלון זה ואחד מחלון זה, ואין רואין זה את זה, שאין מצטרפין; ולא עוד, אלא אפילו בזה אחר זה בחלון אחד, אין מצטרפין" " (שם) .
עד אחד
חז"ל למדו ממילים אלו, שבכל מקום שהתורה כותבת "עד" סתם, הכוונה היא לזוג של עדים שיכולים להעיד ביחד; רק כשכתוב בפירוש "עד אחד" הכוונה לאדם אחד (ראו בפסוק המקביל ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-15.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ע
- עדות בדיני נפשות (4 דפים)
ר
דפים בקטגוריה "דברים יז ו"
קטגוריה זו מכילה את 29 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 29 דפים.