פתיחת התפריט הראשי

ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרק יב

פרק יב

[א] "וכל השרץ הַשֹּׁרֵץ על הארץ"-- להוציא את היתושין שבכליסין ואת הזיזים שבעדשים ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות.

"לא יֵאָכֵל"-- לחייב את המאכילן כאוכל.

  • או "לא יאכל" לאסר בהנאה?
  • תלמוד לומר "לא תאכלום". הא כיצד? באכילה הם אסורים, בהנאה הם מותרים.
  • הא מה אני מקיים "לא יֵאָכֵל"?    לחייב את המאכיל כאוכל.


[ב] "..הולך על גחון" -- זה נחש;  "כל הולך על גחון"-- להביא את השלשולים ואת הדומה לדומה.

"..הולך על ארבע" -- זה עקרב;  "וכל הולך.."-- להביא את החפושית ואת הדומה לדומה.

"..מרבה רגלים" -- זה נדל;  "עד כל מרבה.."-- להביא את הדומה ואת הדומה לדומה.

"לכל השרץ הַשֹּׁרֵץ"-- להביא את התולעים שבעיקרי זיתים ושבעיקרי תאנים.

"לא תאכלום" -- יכול יאכילום לקטנים?    תלמוד לומר (שם, מא) "לא יֵאָכֵל".


[ג] "אל תשקצו את נפשֹׁתֵיכם בכל השרץ הַשֹּׁרֵץ [על הארץ]"-- להביא שפרשו לארץ וחזרו.

  • יכול יטמאו טומאה חמורה?    תלמוד לומר "ולא תטמאו בהם".
  • יכול לא יהיו פוסלים את הגוף?    תלמוד לומר "וְנִטְמֵתֶם בם".
  • יכול אף דמה וחלבם כיוצא בם?    תלמוד לומר "בם"-- בם אתה מיטמא ואי אתה מיטמא בדמם וחלבם.


"ולא תטמאו בהם וְנִטְמֵתֶם בם" -- אם מטמאים אתם בהם סופכם ליטמא בם.


"כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני" -- כשם שאני קדוש כך אתם קדושים; כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים.

[ד] "ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הָרֹמֵשׂ על הארץ" -- אף על פי שאין פרה ורבה.


"כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" -- על מנת כן העליתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם עול מצות. שכל המודה בעול מצות - מודה ביציאת מצרים וכל הכופר בעול מצות - כופר ביציאת מצרים.

"להיות לכם לאלהים"-- בעל כרחכם.

"והייתם קדושים כי קדוש" -- כשם שאני קדוש כך אתם קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם כמו כן פרושים.


[ה] "זאת תורת הבהמה והעוף" --

  • באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?! בהמה מטמא במגע ובמשא והעוף אינו מטמא במגע ובמשא! העוף מטמא בגדים אבית הבליעה והבהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה! באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?!
  • אלא לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה.
  • אי מה בהמה בשנים אף עוף בשנים וברוב שנים?...
  • תלמוד לומר "זאת".

ר' אלעזר אומר באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?  אלא לומר לך העוף הכשירו מן הצואר ובהמה הכשירו מן הצואר.

  • אי מה עוף ממול עורף אף בהמה ממול עורף?...
  • תלמוד לומר (ויקרא ה, ח) "ראשו.." -- ראשו של עוף ממול ערפו ואין ראשה של בהמה ממול עורפו.


[ו] "וכל נפש החיה הָרֹמֶשֶׂת במים"-- להביא את הדגים.    "ולכל נפש הַשֹּׁרֶצֶת על הארץ"-- להביא את החגבים.
ולמה בא "להבדיל"?    לא בלבד השונה אלא היודע איזה טהור ואיזה טמא.


[ז] "להבדיל בין הטמא ובין הַטָּהֹר"‏[1] -- צריך לומר בין פרה לחמור?! והלא מפורשים הם! אם כן למה נאמר "להבדיל בין הטמא ובין הטהור"?    בין טמאה לך לטהורה לך. בין שנשחט רובו של קנה לנשחט חציו. וכמה היא בין רובו לחציו? מלא שערה.


[ח] "בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תֵאָכֵל" -- אין צריך לומר בין צבי לערוד, והלא הם כבר מפורשים! אם כן למה נאמר "בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל"?    בין טרפה כשרה לטריפה פסולה.

אחרים אומרים: 'בין החיה אשר לא תאכל'-- בא ליתן אזהרה לחיה.


  1. ^ נראה שצריך לומר פה "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" שכתוב בפר' קדושים (ויקרא כ, כה) - מלבי"ם