קטגוריה:ויקרא יט כט
נוסח המקרא
אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּ/ךָ֖ לְ/הַזְנוֹתָ֑/הּ וְ/לֹא־תִזְנֶ֣ה הָ/אָ֔רֶץ וּ/מָלְאָ֥ה הָ/אָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תַחֵיל יָת בְּרַתָּךְ לְאַטְעָיוּתַהּ וְלָא תִטְעֵי אַרְעָא וְתִתְמְלֵי אַרְעָא עֵיצַת חֲטִאין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִפְסוּן יַת בְּנָתֵיכוֹן לְמִסְבָא יַתְהוֹן לִזְנוּ וְלָא תִשְׁהוּן לְמִסְבָא בְּנָתֵיכוֹן לְגוּבְרִין סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן דְלָא יְטַעֲוַון בִּזְנוּ בָּתַר עַמְמֵי אַרְעָא וְתִיתְמְלֵי אַרְעָא זְנוּ: |
רש"י
"ולא תזנה הארץ" - אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכה"א (ירמיהו ג) וימנעו רביבים וגו'
מפרשי רש"י
וכן מוכח במסכת סנהדרין בפרק הנשרפין (עו.), דפריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא דאתא, והא מבעיא ליה "אל תחלל את בתך" יכול בכהן המשיא את בתו לישראל, תלמוד לומר "להזנותה", זה המוסר את בתו שלא לשם אישות'. ומדלא קאמר 'יכול בכהן שנותן את בתו פנויה לזנות וכו, אם כן משמע דמפרש קרא במי שמסר את בתו שלא לשם אישות אף על גב דקדושין תופסין בו, ואי הך ברייתא אתיא כרבי אליעזר, מאי פריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא כו, ולא משני דלא סבירא ליה כרבי אליעזר, אלא הך ברייתא ככולא עלמא הוא דאתא. ובלאו הכי נמי אין לומר דסתם ברייתא אתיא כרבי אליעזר, דלית הלכתא כותיה. ופירוש ברור הוא, ולית ביה ספיקא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הָאָרֶץ מְזַנָּה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹתָן בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בְּאַרְצְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ג,ג): "וַיִּמְנְעוּ רְבִבִים" וְגוֹמֵר.
רשב"ם
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ז (עריכה)
[א] "אל תחלל את בתך להזנותה". יכול לא יתננה ללוי ולא יתננה לישראל? תלמוד לומר "להזנותה"-- לא אמרתי אלא חילול שהוא לשם זנות. [ב] ואיזה זה? זה המוסר לחברו בתו הפנויה שלא לשם אישות וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות.
[ג] "ולא תזנה הארץ"-- מזנים הם לפירות. יכול על מעשה יחידי? תלמוד לומר "ומלאה הארץ זמה", ולא על מעשה יחידי.
[ד] ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר "ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" (ירמיהו ג, ב) . מהו עונשו של דבר? "וימנעו רבִבִים, ומלקוש לוא היה, ומצח אשה זונה היה לך, מֵאַנת הִכלם" (ירמיהו ג, ג) .
[ה] ר' אליעזר בן יעקב אומר, מתוך שהוא בא על נשים הרבה ואינו יודע על איזה מהן בא, והיא שקבלה מאנשים הרבה ואין יודעת מאיזה מהם קבלה-- שגג ונשא לבתו, שגג והשיאה לבנו. נמצא הוא נושא לבתו, ובנו לאחותו. נמצא ממלא את העולם ממזרים שנאמר "זמה"-- זה מה הוא?.
[ו] ר' אליעזר אומר, מנין שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה? נאמר כאן "זמה" ונאמר להלן "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הִוא" (ויקרא כ, יד) . מלמד שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ
ויקרא יט כט : "אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ; וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה".
זנות היא קשר גופני בין איש לאשה, שהקשר ביניהם עשוי להתנתק בקלות .
מפסוק זה ניתן ללמוד שזנות היא דבר רע, ושאסור שתהיה זנות בארץ. מדוע לא נאמר בפירוש "לא תזנו"?
אולי הסיבה היא, שהיצר בגיל הנעורים הוא מאד גדול, ולדור הצעיר מאד קשה להחזיק מעמד ולא לחטוא, ולכן התורה מטילה את האחריות על הדור המבוגר - דור ההורים: ההורים צריכים לדאוג שילדיהם לא יחטאו בזנות, שלא יקיימו קשרים גופניים ארעיים מחוץ למערכת יחסים קבועה. הפסוק קובע שלושה איסורים:
- "אל תחלל את בתך להזנותה" - אסור להורים לעשות מעשה שיגרום לילדיהם לזנות;
- "ולא תזנה הארץ" - הדור המבוגר אחראי לעשות מעשים כדי לוודא שלא תהיה זנות בארץ;
- "ומלאה הארץ זמה" - יש לוודא שהאוירה בארץ תהיה צנועה ונקיה מגירויים מיניים, כך שאנשים לא יהיו עסוקים במחשבות מיניות (זימה) ללא הפסקה.
מה בדיוק אסור להורים לעשות? חז"ל והמפרשים ציינו כמה דברים:
- לעכב את נישואיהם של הילדים - דבר שעלול ליצור אצלם פיתוי גדול מאד לקיים קשרים גופניים מחוץ לנישואין (רבי עקיבא, סנהדרין עו. );
- למכור את גופם של הילדים לקיום קשרים גופניים עם כל דורש (ע"פ רמב"ם הלכות נערה בתולה ב:טו );
- לעודד את הילדים לשכב עם אנשים שאסור להם להתחתן איתם (ע"פ רמב"ן);
- להשיא את הילדים לבני-זוג שהם לא נמשכים אליהם, וכך להעמיד אותם בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו. );
- [ואולי גם - לאלץ את הבת להינשא לאדם אחר, לאחר שהתארסה - כמעשה שאול במיכל].
נראה שכל הדברים הללו אסורים, כי כולם יוצרים קשרים גופניים שמתנתקים בקלות, בניגוד לכוונת התורה.
אולי זו הסיבה שההלכה בימינו כל-כך מקפידה על נישואין פורמליים. כאשר לא מקפידים על נישואין פורמליים, גם אם בתקופה מסויימת משתדלים להקפיד על כך שהקשר יהיה קבוע, המצב יכול להתדרדר במהירות ולהגיע להפקרות, כפי שקרה בחברה הישראלית בדורות האחרונים, ולכן ראוי לעשות סייג ולמנוע זאת מראש.
ראו גם: פיתוי לעומת זנות .
נספח - טבלת פירושים
ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה תת-פירושים של המושג "זנות" :
|
2ב - ניאוף |
2א - סטיה |
1ב - מכירה |
1א - הפקרות |
|
|
אל תפגע בקדושת הקשר בין בתך לבעלה, ואל תגרום לה לנאוף, בכך ש-... |
אל תפגע בקדושת הקשר בין בתך לבין ה', ואל תגרום לה לחטוא, בכך ש-... |
אל תשתמש בגופה של בתך למטרות חול, ואל-... |
אל תפגע בקדושת הגוף של בתך , ואל תגרום לכך שהיא תשכב עם גברים רבים ללא נישואין, בכך ש-... |
"אל תחלל את בתך..." |
|
...תאלץ אותה להינשא לאיש אחר לאחר שהתארסה (כמעשה שאול במיכל), או - תשיא אותה לאיש שהיא לא נמשכת אליו וכך תעמיד אותה בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו. )... |
...תעודד אותה לשכב עם אנשים שאסור לה להתחתן איתם (ע"פ רמב"ן )... |
...תמכור את גופה לכל המרבה במחיר כדי "לסייע בפרנסת המשפחה" (ע"פ רמב"ם הלכות נערה בתולה ב:טו )... |
...תעכב את נישואיה וכך תעמיד אותה בפיתוי להפקיר את עצמה (ר' עקיבא, סנהדרין עו. )... |
"...להזנותה..." |
|
...כי אם יהיה ניאוף בין יושבי הארץ, גם הארץ עצמה "תנאף", ותיתן את פירותיה לעמים אחרים במקום לבעליה המקוריים - עם ישראל (ע"פ רש"י, וע"פ ירושלמי כלאים א:א )... |
...כי אסור לזלזל באיסורים אלה, וההורים אחראיים לחנך את ילדיהם לכך... |
...כי אסור שתהיה שיהיו נשים שמוכרות שירותי-מין לכל דורש (ע"פ רמב"ן )... |
...כי אסור להגיע למצב של הפקרות מינית (ע"פ רמב"ן ), וההורים אחראיים להגן על ילדיהם מפני פיתויים מיותרים... |
"...ולא תזנה הארץ..." |
לעיון נוסף:
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא יט כט"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.