קטגוריה:ויקרא כה נה

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ה • פסוק נ"ה | >>

נוסח המקרא

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

המהדורה הדקדוקית:

כִּֽי־לִ֤/י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣/י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖/ם מֵ/אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵי/כֶֽם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֲרֵי דִּילִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין עַבְדַּי אִנּוּן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָֽיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	אֲרוּם דִילִי הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל מִשְׁתַּעְבְּדוּן לְאוֹרַיְיתָא עַבְדַי הִינוּן דְאַפֵּיקִית יַתְהוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי לי בני ישראל עבדים" - שטרי קודם "אני ה' אלהיכם" - כל המשעבדן מלמטה כאלו משעבדן מלמעלה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – שְׁטָרִי קוֹדֵם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – כָּל הַמְשַׁעְבְּדָן מִלְּמַטָּה, כְּאִלּוּ מְשַׁעְבְּדוֹ מִלְמַעְלָה (ספרא פרק ט,ד).

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

כי לי בני ישראל עבדים וגו'. צל"ד למה כפל לומר עבדים עבדי הם, ונראה כי יכוין לומר על זה הדרך כי לי בני ישראל עבדים מעיקרם קדושים מבטן ומהריון בשורש נפשותם הגם שלא היה מוציאם ממצרים, וכל זה למה שממנו ואליו, אבל מה שמהם לחייבם להחזיק את עצמן לעבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים שהוא טעם מוכרת להם ומחייב להתייחס להם שם עבדות: אני ה' אלהיכם. טעם שהתחיל הכתוב לדבר דרך נסתר כי לי וגו' עבדי הם וגמר אומר לנוכח אני ה' אלהיכם, אולי כי לצד שמצוה לקונה עבד עברי שישלחנו בשנת היובל, לזה נתן לו הטעם לצד שהוא עבד ה' כאומרו עבדי הם, ולצד שיאמר הקונה כי טעם זה יוצדק לגבי העבד שלא יפקיע עבודתו וימכור עצמו לצמיתות אבל הקונה אין עליו חיוב, ומה גם אם הוא מוכר עצמו לגר תושב או לעקר הוא העובר על מצות ה', לזה גמר אומר אני ה' אלהיכם מדבר עם הקונה שעמו התחיל לדבר בתחלת הפרשה כי תקנה ועם אותם שצוה אותם לנוכח לא ירדנו בפרך לעיניך, כי דבר מלך שלטון עליהם לקיים כל הכתוב:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ט (עריכה)

[ד] "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"-- על תנאי שלא ישתעבדו בהם.

"אני ה' אלקיכם" מה תלמוד לומר? מלמד שכל המשתעבד בהם למטה מעלין עליו כאילו משתעבד למעלה.

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

-- ויקרא כה, נה

הפרק מסתיים בהצהרה גדולה: אנו עבדים לאדוני, כי הוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ המובטחת - אנו עבדים לעולם, ולא משתחררים בשנת היובל.

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל

אתם עבדי. אולם פקודת ה' היא לטובתנו, לכוון את חיינו לרמה גבוהה של יושר וצדק. מדוע יש צורך בטון תקיף שכזה?
ה' מבין שתקיפי העם לא יכבדו את פקודתו, לכן הוא מלמד את כל ישראל כדי שידעו לעמוד ולדרוש צדק.